דפנה לוי

למרבה השמחה

ד״ר לורי סנטוס (Santos) היא חוקרת מוח ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל האמריקנית. כתב העת Popular Science בחר בה כאחת מעשרת המדענים המבריקים של שנת 2007, וההרצאה של ב-TED זכתה להמוני צפיות. סנטוס גם מלמדת קורס באושר, או כפי שהוא קרוי בשנתון האוניברסיטה ״פסיכולוגיה והחיים הטובים״, ולכן מסקרן מאוד להאזין לה בפודקאסט, שחוגג כבר עונה שישי The Happiness Lab.

סנטוס, שהקורס הזה שלה נחשב לפופולרי ביותר בתולדות האוניברסיטה (היוקרתית גם כך) - כך לפחות נטען בדברי ההקדמה שלה לפודקאסט - מזמינה את המאזינים להכיר את המחקרים האחרונים בתחום האושר, להבין למה אנחנו פועלים כפי שאנחנו פועלים ומה מביא לנו שמחה. בין הנושאים שהיא בודקת: איך מערבבים עבודה וחברים, האם כסף מעצים את אושרנו, מה קורה כשאנשים מבקשים עזרה, איך להעניק לאנשים מחמאות וכיוצא באלה. בפרק Big Bird Has Big Feelings  מתקיים מפגש פסגה בין ד״ר סנטוס לבין ״ביג בירד״ מרחוב ההפתעות (כפי שכונה בעברית Sesame Street לפני היותו רחוב סומסום) והם משוחחים על רגשות גדולים גדולים ואיך להכיל אותם.

כשריצ׳ארד הרינג גילה גוש

ריצ׳ארד הרינג (Herring), קומיקאי ומראיין משובח, המכונה בבריטניה גם the pod-father בזכות היותו חלוץ בז׳אנר תוכניות הפוד-אירוח (עם הפודקאסט המאוד מאוד מאוד פופולרי RHLSTP) מדבר בפודקאסט הנוסף ויוצא הדופן שלו Can I Have My Ball Back על נושא שהדיבור עליו אינו נפוץ. לפני כשנתיים התגלה אצלו גידול סרטני באשך, האשך שלו הוסר והרינג טופל בכימותרפיה. את המסע כולו - על החששות, הבדיקות, ההשלמה, הניתוח, הטיפול והשיקום הוא מספר בתערובת המשובחת שבה הוא עושה כל דבר: הומור, ישירות, כנות, עוד הומור ועוד הומור.

את המידע החשוב שהרינג מספק על אודות סרטן האשכים, הוא משלב בהרבה מאוד אנקדוטות מביקוריו אצל רופאים ומטיפולים שעבר, הרהורים על גבריות והורות וגם ראיונות עם קומיקאים אחרים שגם להם כרתו אשך בגלל סרטן. אף שהרינג אוהב מאוד להתגרות בגבולות הטעם הטוב, הוא כל כך בריטי שהוא פשוט אינו מסוגל אלא לעשות זאת בחינניות רבה. לצד הפודקאסט הוא גם כתב, כמובן, ספר הנושא את אותה כותרת, וסיפוריו האישיים משולבים במופע הסטנד אפ שלו - אם אתם במקרה בסביבה.

בראש שלך (ושל ריצ׳ארד וייזמן)

ריצ׳ארד וייזמן הוא החל את הקריירה שלו כקוסם. היכולת שלו להקסים קהל לא התפוגגה, אפילו לא מעט, כשהפך לפסיכולוג והוא עושה בה שימוש נפלא בפודקאסט החדש Richard Wiseman's On Your Mind. וייזמן, היום דוקטור לפסיכולוגיה וסופר ומי שעומד בראש יחידת המחקר בתחום הפסיכולוגיה באוניברסיטות הרטפורדשייר הבריטית, מגיש את הפודקאסט עם העיתונאית מרני צ׳סטרטון, כתבת מדע ותיקה ומקורית לא פחות, שספריה ראו אור בהוצאות אוניברסיטאיות.

השיחות בין וייזמן לצ׳סטרטון קולחות באופן כל כך מרתק ומפתיע, שלא באמת משנה איזה מהפרקים הרבים של הפודקאסט תבחרו - בכל מקרה תקבלו דיון מעמיק, אינטליגנטי וגם הומוריסטי ובהיר מאוד, שאינו מצריך ידע קודם. השניים בוחרים נושאים שיש למחקרים עדכניים משהו מפתיע לומר עליהם, או עונים לשאלות (רבות) ממאזינים. בין הנושאים שעלו עד כה: מהם חלומות? האם אפשר ליזום חלימה מודעת? איך להיות מאושרים? האם ישנן רוחות רפאים? מהם זיכרונות כוזבים? ובפרק החדש - דיון מקיף בשאלת בעלי כלבים/בעלי חתולים, עם נתונים מפתיעים על מי שמגדלים נחשים.

אם חלק מהכותרות נשמעות קלילות מדי, זה משום שזו רוח השיחה בין צ׳טסטרטון לווייזמן - שלעתים מצטרפים אליהם גם קומיקאיות/ים בריטיים. אבל בכל הנוגע לדיוק ולהיצמדות למחקר, שיטות פסילה ו/או אישוש של תאוריות, הם אינם מתפשרים.

לָנֶצח זה המון זמן

כשאיאן קוס (Ian Coss) עמד להתחתן, הוא הבין פתאום שכל בני משפחתו שנישאו לפניו גם התגרשו. הוריו, סביו משני הצדדים, דודים, דודות, וחלקם אפילו התרגשו פעמיים. הוא החליט לנסות להבין למה, ואם מדובר בגזירת גורל, או במילותיו ״מה גרם לי לחשוב שדווקא אני אוכל לעמוד בהתחייבות הזו?״

ואת זה בדיוק הוא בוחן בפודקאסט Forever is a Long Time. קוס מראיין את הוריו, את סבתו וקרובי משפחה אחרים שנכחו בחתונה שלו עצמו. הוא שומע מהם את סיפורי ההיכרויות שלהם, אנקדוטות מן החיים המשותפים ומחשבות על המחויבות הארוכה הזו שלה אנו מחייבים כשאנחנו מתחתנים. הוא גם מדבר איתם, ועם אשתו, על תבניות שאנחנו מפנימים בילדותנו, על היכולת לשנות ועל ההתמודדות עם טעויות. השיחות המאוד אינטימיות הללו משובצות בשירים שקוס עצמו כתב ומבצע.

מה אומרים המספרים?

המתמטיקאית האנה פריי (Hannah Fry) מתחילה את הסיפור המסקרן הזה במרתף אפלולי, שם ניצבות על מדפים מאות צינצנות מלאות בנוזל, שבתוכו צפים דברים משונים. אלה מוחות אנושיים, ששומרו בצורה מושלמת. למרבה ההפתעה, ביניהם נמצאים גם מוחות שתרמו למחקר נזירות. בשנת 1991 הגיע אל המנזר שלהם חוקר מוח צעיר בשם דייוויד סנודן, ושם נדהם לפגוש את הנזירה מרי בת ה-101, שהייתה לא רק פעלתנית וטובת מזג אלא גם צלולה, ובמבחנים שערך לדרות המנזר האנגלי, התברר שתפקודי המוח שלה משובחים, כאילו הייתה צעירה בעשרות שנים מגילה הביולוגי.

בנתיחה שלאחר המוות, התבררה עובדה מדהימה עוד יותר. מוחה של הנזירה מרי היה מלא במשקעים מהסוג שמאפיין את מי שלוקים באלצהיימר, למשל, והיה גם קל מאוד, דבר שהעיד על תמותה של תאי מוח. איך אפשר להסביר, אם כך, את היכולות הקוגניטיביות המשובחות של הנזירה? פריי עונה על כך בפרק שכותרתו  In the Habit מתוך הפודקאסט החדש שלה Uncharted.

הפודקאסט עוסק, על פי פריי, ב״נתונים ותגליות״, כי פריי בוחנת אירועים מרתקים מן העבר וההווה מנקודת מבט של מתמטיקאית שיודעת להסביר סטטסטיקות, גרפים וטבלאות. אך מאחר שהיא גם מספרת סיפורים נפלאה, הפרקים הקצרים (רבע שעה כל אחד) מלאים בעניינים מעניינים, החל ממשבר אמצע החיים שיש או אין לאורנגאוטנים, וכלה בשאלה מדוע יש שנים שבהן נולדים יותר בנים.

מכור לפרדי

שערוריית מין ובמרכזה דולפין - כך נכתב ביותר מכותרת אחת שתיארה סדרת אירועים מוזרה בשנות התשעים, שבמהלכה הואשם פעיל למען זכויות בעלי החיים באשמה שהתעלל מינית בדולפין. הסיפור כולו מובא בנופך הדרמטי המתבקש בפודקאסט התיעודי  Hooked on Freddie.

האקטיביסט - אלן קופר (Cooper), יצר קשר קרוב במיוחד עם הדולפין פרדי, שהפך, כך מספרים, לאטרקציה בעיירת החוף הבריטית אמבל הרבור (באזור נורת׳מברלנד). בעקבות סכסוך בין קופר לבין מאלף דולפינים מקומי, הועלו נגדו האשמות קשות, והוא מצא את עצמו עומד לדין וכמקובל בבריטניה, גם במוקד תשומת לבם של צהובונים. הוא זוכה בסופו של דבר, אבל מספר כי הפרשה שינתה את חייו.

בקי מיליגן (Becky Milligan) המגישה את הפודקאסט, הייתה לפני שלושים שנה הראשונה שדיווחה על הופעתו של פרדי בסמוך לחופי בריטניה. היא עשתה אז את צעדיה הראשונים בעולם העיתונות, וכעת היא חוזרת לסיפור הזה ומביאה ראיונות ישנים וחדשים עם גיבורי הפרשה (פרט לדולפין, מן הסתם).

המדריך המדעי המקוצר

בריאן קוקס, הפיזיקאי לא השחקן, ורובין אינס, הקומיקאי, מגישים כבר שנים ביחד את הפודקאסט The Infinite Monkey Cage, מבית הבי בי סי, שבו הם מארחים מדי פרק פאנל של מומחים וקומיקאי/ת אורח/ת לדיון בשאלות מדעיות מעניינות. באפליקציות, הפודקאסט שלהם מסווג כ״קומדיה״, אבל האמת היא שמדובר באחת מתוכניות המדע הפופולרי המשובחות שניתן למצוא, ובין אם הם תוהים מי מוצלח יותר, דבורים או צרעות, או מלבנים סוגיות הנוגעות לחומרים המרכיבים את השמש; בין שהם מדברים על געשיות קיצונית או על החיים הסודיים של הכרישים, מעניין אצלם. תמיד.

וכעת נולד להם פודקאסט-בן, The Infinite Monkey's Guide To  - מדריך ממוקד, המורכב כולו מקטעים נבחרים שנערכו מתוך תוכניות המוצלחות ביותר ב-27 העונות הקודמות. התוצאה היא לא פחות מפנינה, מלאה באורחים שנונים ודיונים ממוקדים מאוד, למשל - בארבעת הפרקים שכבר עלו לרשת - על טיסה בחלל, אפוקליפסות והעל-טבעי (כלומר, האם יש דבר כזה בכלל) וגם פרק מיוחד המוקדש לתות שדה. מאזינים ותיקים לתוכניות של אינס וקוקס אינם יכולים לשכוח את השאלה ״איך יודעים שתות שדה מת?״ החוזרת ועולה מדי פעם לקול מצהלות הקהל. בסדרה הנוכחית מוקדש לנושא מיני-פרק שיבהיר גם למי שאין להם מושג במה מדובר היכן ולמה נולד הדיון הזה.

התוספת לשארית העצבנית

האיש שהביא לקולנוע את מחזמר הקאלט הבלתי נשכח ״הדוויג והשארית העצבנית״ מביא את מגע הקסם שלו אל המרחב הפודקאסטי.

המחזמר החדש של ג׳ון קמרון מיטשל, Anthem: Homunculus, נכתב בשיתוף עם בריאן וולר (Bryan Weller) בעת שהשניים שהו בביתו של ויליאם ס. בורוז בטקסס. בלב הסיפור שחקן שנזקק לניתוח מוח אבל אין לו ביטוח רפואי. המחזמר, הכולל לא פחות מ-31 שירים, ומתארחים בו מיטב חבריו הפרפורמרים של מיטשל, ובהם בין השאר לורי אנדרסון, בן פוסטר וגלן קלוז. קווי העלילה מתפצלים לכיוונים מפתיעים, אבל שבים ונפגשים בפרק הסיום, פרק 10:  The Unnameable שהוא גם השופע מוזיקה מכל הסדרה.

וולר ומיטשל כתבו את הסיפור במקור לטלוויזיה, ומשלא מצאו לו בית בשום ערוץ, עיבדו אותו לפודקאסט. הקהל אהב את התוצר, ומדי פעם נערכות למחזמר מסיבות האזנה בלייב. התואר ״משובב נפש״ מתאים כאן במיוחד.

שיחות ועידה

פודקאסט חדש מבית היוצר של השידור הציבורי האמריקני (NPR), מבטיח להיות ממכר, וכבר זכה לשבחים בפסטיבל טרייבקה האחרון.

זהו Conference Call, פודקאסט פיקשן, שבמרכזו האחים ג׳ואל וג׳ד טואד (אכן, כמו קרפדה), המעלים רעיון לסטרטאפ ואולי גם יצליחו לגייס לשם כך כספים, אם שותפתם העמלנית והמסורה ג׳ולי (אליזבט הנסטרידג׳ Elizabeth Henstridge) תמשיך להתמסר למשימה, בלי לדעת איזה גורל הם מבשלים (בין השאר לדבורים ולברברה סטרייסנד) ואלא אם התחקירנית הנחושה שרלוט דאן (אמה רוברטס Emma Roberts) תכשיל את מזימותיהם. סיפור סבוך של מזימות, בגידה, בגידת נגד, ובירוקרטיה אינטרנטית. מדי פרק מצטרפים לחגיגה כוכבים נוספים.

כאן אפשר לשמוע את הביצוע החד פעמי בפסטיבל, וכאן את הפרקים הבאים.

לפרק את השפה

זה מתחיל מסיפור קצרצר ומפתיע: דיאנה דויטש (Diana Deutsch), חוקרת שפה ומוזיקה, מספרת כיצד האזינה בלוּפ, כמעט בטעות, למשפט מוקלט שגרתי לגמרי שבו היא עצמה הדוברת, כשלפתע היא נשמעה לעצמה כאילו היא שרה. ואכן, כששומעים את המשפט שוב ושוב ושוב אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא מייצר מוזיקה. זהו קרש הקפיצה שממנו מתחילים אנשי הפודקאסט הוותיק והמצוין Radio Lab לבדוק את המרכיבים המוחשיים של השפה: כיצד שפות שונות מעוררות בנו מוזיקליות, מה המוזיקה הזו עושה לנו מבחינה גופנית ואיך היא מייצרת בנו חוויות אינטימיות, כלומר - אפשרות לגעת באדם אחר, על אף המרחק העקרוני בינינו.

בפרק Touch at a Distance, מתארחת גם הפסיכולוגית אן פרנלד (Anne Fernald) שמשמיעה דיבור של הורים לתינוקותיהם בתרבויות ושפות שונות, ובדרך המפותלת הרגילה של הפודקאסט, כל זה מוביל לביצוע הבכורה של ״פולחן האביב״ של סטרווינסקי, בפריז בשנת 1913.

אלן פרטרידג׳ חוזר

אנגלופילים - ולו המתחילים והזעירים שבהם - מכירים בוודאי את השם אלן פרטרידג׳, וישמחו לשמוע שהשבוע עולה לרשת העונה השלישית של הפודקאסט שלו, From the Oasthouse: The Alan Partridge Podcast. פרטרידג׳, הדמות שיצר ומגלם השחקן סטיב קוגן, מגלם בתוכו את כל מה שרע במנחי טלוויזיה וסלבריטאים, ועם זאת מצליח להישאר אנושי ולכן מצחיק כל כך.

בפודקאסט שלו, פרטרידג׳ מעליו את התדמית הציבורית שטיפח (נפוח, יומרני, מגושם, נוטה להיכשל, קם וממשיך מיד הלאה) וחושף בפני קהל מעריציו את ביתו ואת חייו הפרטיים. הוא משדר בעיקר מן המתבן שבאחוזתו, אבל החל מהעונה השנייה יוצא לפגוש אנשים גם במקומות אחרים ברחבי בריטניה. אי אפשר להכביר מילים, כי התסריט שקוגן כותב עבור אלן פרטרידג׳ מדויק כל כך שכל ניסיון להסביר אותו יעשה לו עוול.

הפודקאסט זמין בחינם למנוי Audible ובתשלום לכל השאר.

קבלו דוגמית:

סיפורים של אנשים לא מוּכרים

כמעט ארבע מאות פרקים כבר יש לפודקאסט Beautiful Stories from Anonymous People אשר במסגרתו מראיין כריטס גת׳ארד (Chris Gethard) אנשים שאינם נחשפים בשמם אבל חושפים כל פרט אחר מחייהם ברצון רב. תוכנית האירוח שלו ברשת מקומית במנהטן הפכה לקאלט, ועתה הוא סוחף אחריו ברשת את אותו קהל הצמא לסיפורים אנושיים יוצאי דופן, המסופרים בכנות שרק הסקרנות חסרת הגבולות של גת׳ארד יודעת להציף.

גת׳ארד מקדיש שעה שלמה לכל מרואיין, והסיפורים שהללו מספרים לו אינם תמיד יפים כפי שטוענת הכותרת. היופי נובע ברוב המקרים מן האינטראקציה שנוצרת בין המראיין למרואיינים, ומן התובנות העולות מתוך השיחה שלהם, המפתיעות לעתים את שני הצדדים. הסיפורים שונים מאוד אלה מאלה - החל מצעירה בת 25 המטפלת באם חולת אלצהיימר ומתחבטת בשאלות של זיכרון, זהות וקרבה, דרך גבר מורמוני שאינו שלם עם אורח החיים המוכתב על ידי הכנסייה שאליה הוא שייך ועד אמן שנקלע למשבר יצירתי כשהוא יורש מיליונים. ובאמצע? כל הדברים המוזרים והמטרידים שתוכלו לדמיין.