חלומות מטרידים

אחד התנאים הבסיסיים לכך שמלה חדשה תיקלט היא שהדבר שהיא מציינת ישרוד במציאות. הדבר נכון למלים חדשות, ובכללן מלים עבריות המחודשות באורח יזום, וגם למלים שאולות, כמו המלים האנגליות הרבות שנכנסות לעברית. בתחום האינטרנט והטכנולוגיה הממוחשבת, תחום עתיר חידושים, שבו דורות נמדדים אפילו בחודשים ספורים, יש תחרות מתמדת בין מלים חדשות ובין חידושי המציאות. בתחרות הזאת, טהרני הלשון נוטים למצוא את עצמם מובסים על ידי המציאות המהירה.

דוגמה לכך היא המלה "בלוג", מלה אנגלית עם סיפור מעניין, שנקלטה בעברית ללא היסוס, ולא הספיקה להוליד מלה עברית חדשה ומקורית, והנה "בלוג" הוא כבר עניין מיושן למדי, כמעט שריד ארכאי לימים של טרום רשתות חברתיות ומסרים של שלוש מלים ותמונה.

המלה האנגלית "blog" היא תוצר של תהליך ארוך ומפותל, שמתחיל בבול עץ (log) שנגרר מאחורי כלי שיט בנהרות ושימש כדי למדוד את מהירותם; לאחר מכן, כשהמהירות נרשמה ביומן, נקרא היומן כולו "log", והשם החל לציין גם את יומנו של הקברניט המשמש לרישום כל אירוע בהפלגה; בעידן המחשבים "להירשם ביומן המערכת", כלומר "הכניסה" למערכת היא באמצעות log-in וכדי "לצאת" מהמערכת יש לבצע log-out; רישום במערכת ממוחשבת נקרא לכן log, ובעידן האינטרנט זכו יומני הרשת להיקרא web logs, מושג שהתכווץ פונטית ל-blog. כך התבססה המלה האנגלית, ועד מהרה גם יובאה לעברית כ-"בלוג". לאחר מכן, אדם המנהל בלוג נקרא "בלוגר", בעברית כמו באנגלית. 

עינם של דוברי העברי וקוראיה התרגלה בקלות לארבע האותיות המרכיבות את המלה הקצרה. הצליל שלה אפשרי, צורת הרבים טבעית, ולא היה מופרך לחשוב שייגזר גם פועל עברי "לבַלֵג", שמשמעותו תהיה בוודאי "לנהל בלוג" או "לכתוב רשומה בבלוג", כמו באנגלית.

בימי השיא של הבלוגים באינטרנט, שאלת המונח האנגלי המיובא לשפות רבות העסיקה גם את דוברי הערבית ברשת. התנהלו שיחות, ויכוחים ודיונים על הצורך למצוא מלה ערבית טובה ל"בלוג". מעבר למקור הלועזי שהפריע לרבים, עלו בין המעורבים בבלוגים הערביים נימוקים נוספים לכך שיש להחליף את "בלוג" במלה ערבית. הכותבים דיברו על הסרבול שבמושג "בלוע'רז", התעתיק הערבי המקובל ל"bloggers" ("בלוגרים" בעברית); אחדים דיברו על הבלבול בין "בלוג" כיומן כולו ובין "בלוג" כפריט טקסטואלי בודד שהוא חלק מהיומן. הדיונים בערבית התרחבו עד לאזכור עניין ה"הירשמות" במערכת ממוחשבת, המונחים login ו-logout והפועל האנגלי to log שפירושו "להירשם ביומן אירועים" וגם "להיכנס למערכת ממוחשבת". 

בסופו של דבר נראָה שהבלוגרים הערבים הגיעו להסכמה גורפת שהמונח הערבי המתאים ל"בלוג" הוא "מדונה" (maduna). השורש ד.ו.נ. בערבית קשור לרישום, תיעוד כתוב, איסוף בכתובים, ניהול רישומים – הן בתחום המנהלי והן בתחום היצירתי. מוכר לנו למשל המונח "דיוואן", שהוא אוסף שירים של משורר, אולם קבלת פנים, משרד, מנהלה, מועצה וגם ספר חשבונות באוצר של המנהל האסלאמי הקדום. השורש הזה מציע לבלוגרים הערבים גם את המלה "תדווין" לטקסט הבודד בתוך הבלוג, שייקרא מעתה "מדונה" וגם מאפשר גזירת "מדוני" (maduni) ו"מדונין" ל"בלוגר" ו"בלוגרים". בערבית הפלשתינית מקובל המונח "דיוואן" גם לציון "סיפור מופרז, חסר-שחר", כשצורת הרבים קיימת בסלנג העברי "דוואווין", ומובנה "דברי רהב", שממנה גזרו הדוברים העבריים צורת יחיד שאינה קיימת בערבית: "דאווין". 

מכל אלה, בהקשר העברי, אפשר היה להציע לשוב ולו במקרה הזה לאופציה שנזנחה בעיקרה: לגזור חידוש בעברית על בסיס הערבית. כך יכולנו לקרוא ל"בלוג" כולו "מדוּנה", וה"בלוגר" היה נקרא "מדוּנאי". עדיין היינו נותרים ללא מונח לפריט הבודד ב"מדונה", אבל לפחות היה שם עברי למוקד המדון והדאווינים המכונה בשם האנגלי "בלוג".

אלא שאם החל תהליך ממשי של חיפוש חלופה עברית ל"בלוג", המציאות הייתה מהירה ממנו. היא הדיחה את הבלוגים מגדולתם והמירה אותם ב"פוסטים" ברשתות המכונות "חברתיות", וכעת כל ניסיון לקבוע מלה עברית ל"בלוג" ייראה משונה, מה שנקרא בעברית "אנכרוניסטי", כלומר מוזר כיוון שהוא אינו בעתו, לא בזמן רלוונטי (כלומר שיש לו נגיעה עניינית לדבר). לא נורא, הרי אפילו "מרשתת" – המלה העברית ל"אינטרנט" סובלת מקשיי היקלטות, וגם "דוא"ל" ל"e-mail" קיימת רק בכתובים, בטפסים רשמיים אחדים, וגם היא לא זכתה שייגזר ממנה פועל או כל מלה עברית אחרת. ובינתיים, אנחנו גם לומדים שאפילו את תהליכי היבוא והקליטה של מלים אנגליות קשה לנו לחזות, לא מבחינת הקצב, לא מבחינת התוצאה, ובוודאי לא מבחינת הסיבות לדברים. ובכל זאת, בעולם שבו אין גוררים עוד פיסה של גזע עץ בעקבות כלי שיט, זכרו של הגזע נשמר בשפה, בצורות מפתיעות ובלתי צפויות.