הספרים שלהן

למונח "אגב" יש קריירה ארוכה ומגוונת למדי בתולדות העברית. מקורו בצירוף ארמי שפירושו "על גב", ומשמעותו המקורית היא "על ידי" או "באמצעות", שימוש הנפוץ בעברית הקלאסית, הישנה יותר. עם הזמן המשמעות התרחבה והתגוונה ופירושו של "אגב" הוא גם "ללא כוונה תחילה", "בהזדמנות זו". כך הוא גם משמש לקשירת דברים שנאמרים ברגע מסוים, במקרים כמו "אגב, מה קרה עם התוכניות שלך לקנות מכונית חדשה?"

ההקשר והנסיבתיות הפכו להיות גורם מרכזי בשימושים ב"אגב". בנוסף לכך, קיים מן העבר הצירוף הארמי "אגב אורחא", במובן של "תוך כדי כך" שתרגומו המילולי לעברית מוכר לנו מאוד ובהחלט משמש אותנו כיום: "דרך אגב". פה מתרחבים האופקים מעט יותר והאפשרויות נעשות רבות יותר. לעתים מדובר בתואר פועל מקומי יותר ואפשר לזהות פועל שהוא מתאר, ולעתים הוא מתייחס לנסיבות אמירת הדברים ואף לנסיבות רחבות יותר, עמומות פחות או יותר, הברורות למי שמשתמשים ב"דרך אגב" ולמי ששומעים את הביטוי. כלומר, הוא יכול גם לשמש בדיבור כעין סמן של היזכרות הדובר במה שהוא ביקש לומר, או לציון רצונו לשנות מעט את נושא השיחה. כשהמעבר חד מאוד, "דרך אגב" אפילו מצביע, על דרך הגיחוך, על אותו מעבר חד ועל מודעות הדובר לכך שהמעבר שהוא עושה אינו טבעי למהלך השיחה.

כלומר, התחביר של "אגב" ו"דרך אגב" מורכב למדי: מהתייחסות לפועל, דרך התייחסות לנסיבות בטקסט או אף לנסיבות רחבות יותר, ועד לשינוי חד בעניין המדובר. בנוסף לכך, דוברי העברית גזרו את התואר "אגבי", לציון העובדה שמשהו בא או קורה בדרך אגב, שהוא מקרי או ארעי. ומכאן הדרך הייתה קצרה וטבעית לגזירת שם העצם המופשט "אגביות", כלומר מקריות, סתמיות וכו'.

הכול היה שקט וברור למדי, המובנים שציינתי כאן וגם הצורך לעיון תחבירי שיטתי ב"אגב" ו"דרך אגב", עד שהופיעו בזירה "נזקים אגביים" ו"קורבנות אגביים", ועשו זאת ברוב רעש, בעודם מעוררים, אגב כך, לא מעט תימהון.

מסתבר שמדובר בתרגום העברי העכשווי ל-collateral האנגלי. בעיקר במובן של collateral damage, כלומר נזקים שנגרמים אגב פעולה יזומה (ונדגיש מיד: היא אפילו אינה חייבת להיות צבאית או אלימה). באנגלית של ימינו מדברים על collateral במובן של "נזק משני", או "משהו שבא עם ה'חבילה'" – כלומר על דרך החיוך, חותנת או חותן יכולים להיות מוגדרים כ-collateral להחלטה להינשא לאדם מסוים.

באנגלית העניין הזה עובד היטב, גם בזכות השקיפות של המונח collateral, לצד מובן נוסף שלו שמיד אעמוד עליו. בכל אופן, collateral מתועד באנגלית, ממקור צרפתי קדום, עוד מהמאה ה-14, כשהצרפתית העתיקה נטלה אותו מהלטינית של ימי הביניים. הגזירה פשוטה: co- שפירושו "עם" או "יחד עם" ו-lateralis, "צדדי", "צדי", מ-latus שפירושו בלטיני "צד" – מילה פורייה מאוד שהותירה צאצאים לרוב בשפות הרומאניות, באנגלית ובשפות אירופיות נוספות. והיות שלא אוכל כאן בלי כדורגל, אציין רק ש-lateral בספרדית פירושו "שחקן כנף", כלומר שחקן שמשחק בצד הקיצוני של המגרש.

בכל אופן, התואר collateral באנגלית של ימינו פירושו "מקביל", "מלווה", "שנמצא צד לצד עם..." וגם "משני", "שנוצר כתוצר לוואי לא מכוון" וכדומה.

בנוסף לכך, קיים באנגלית שם עצם, collateral, והוא משמש בעיקר בתחום הבנקאות והפיננסים. פירושו "ערובה", "בטוחה", "ביטחונות" וכו'. כלומר, דבר שמניחים לצד בקשה להלוואה או משכנתה, ושיעמוד כנגד החוב כדי להבטיח את פרעונו.

בכל העולם הזה של collateral אין מובן של מקריות או ארעיות, אבל כן יש בו מובנים של צדדיות, אגביות, משניות לעניין העיקרי שלצידו ניצב הדבר שהוא collateral. כלומר, באנגלית העיניים נותרות פקוחות לדבר העיקרי, כשמה שהוא collateral זוכה להכרה ברורה בקיומו ובמעמדו ביחס לדבר העיקרי. באנטומיה מדובר אפילו על כלי דם שהוא collateral, כלומר כאלו המתפצלים מכלי דם עיקרי וקטנים ממנו.

ואילו בעברית העכשווית, "אגב", "אגבי" ו"אגביות" נושאים על גבם את הגב, אפילו את הפניית הגב, ואת המקריות שיש בה טעם לא נוח של התנערות מאחריות. אלפיים או אלפיים וחמש מאות שנה של "אגב" ו"אגב אורחא" הארמיים המדגישים את הגב (בניגוד ל"צד" הלטיני) אינם נמחקים מפני המהלך העברי המודרני שהביא לעולם את "נזקים אגביים" ו"קרבנות אגביים". מובן שאין פה שום ערובה, שום בטוחה ושום התייחסות לחוב כלשהו. אפשר אף לומר שלפנינו הודאה בחוסר אחריות, במה שהוא נזק אגבי המעיד על מבצעיו.