הצלם הנודע רוברט קאפה ביקר בישראל ב-1948, והספיק לצלם את האונייה אלטלנה בוערת מול חופי תל אביב. זו אחת התמונות הצבעוניות היחידות - אולי היחידה - שצולמו ביום שבו הופגזה האונייה, 22 ביוני 1948.
כאן אפשר לראות עוד תמונות צבעוניות של קאפה, שהחל לצלם בצבע אחרי מלחמת העולם השנייה.
תודה לרותם רוזנטל
תגובות פייסבוק
5 תגובות על תמונה צבעונית נדירה של האלטלנה בוערת
התמונה האחרונה של הספינה אלטלנה (LST 138 ) צולמה בידי צלם אשר ביקש להשאר בעילום שם, התמונה פורסמה בבלוג שבעת הימים כחלק מתחקיר מעמיק ויסודי על קורות הספינה אלטלנה מיום עלייתה לחוף התל אביבי ועד הטבעתה כשנה מאוחר יותר בלב ים בידי קורס חובלים ב' של חיל הים הצעיר. בתחקיר שנערך ע"י יפתח קוזיק ורוני שדה פורסמו תמונות אלו וחומר רב נוסף על הפרק האחרון הקשור בספינה האמורה, פירוק הספינה וחילוצה מחוף הים, גרירתה ע"י ספינות חיל הים ולאחר מכן הטבעת הספינה אלטלנה בלב ים. הנה
את התחקיר ניתן לקרוא בבלוג שבעת הימים בקישור הזה
קישור לתמונות האחרונות בהן מופיעה הספינה אלטלנה דקות ספורות בטרם שקעה סופית בלב ים בעומק מאות מטרים כאן.
תחקיר הספינה אלטלנה - תחקיר מעמיק וחומר רב על קורות הספינה אלטלנה נמצא בבלוג "שבעת הימים". בבלוג "שבעת הימים" תמונות נדירות ביותר המתעדות את הספינה אלטלנה ברגעי הציפה האחרונים שלה על פני המים בטרם שקעה למצולות הים. התמונות הללו הן האחרונות מעולם של הספינה אלטלנה שצולמו. דקות ספורות לאחר צילום התמונות הללו טבעה הספינה אלטלנה וירדה למצולות הים מקום המצאה עד עצם היום הזה בעומק מאות מטרים אל מול חוף הים של תל אביב.
אנוכי זהר הלל כחבר באצ"ל, השתתפתי בניסיון להציל את האנשים והנשק הרב שבספינה "אלטלנה" - ירדתי בראש כיתה מרח' פרישמן כאשר הגענו לכיכר נפתחה עלינו אש מכיוון הבית האדום ברח' הירקון. הסתתרנו מאחורי הקיר המעוגל והמוגבה של קפה "פונורמה" (הנראה מואר בתמונה מול הכיכר). לפתע הבחנתי ברימון מעלה עשן לקראת פיצוץ הספקתי להסתיר את רוב גופי בחלק המסובב של הקיר אך רסיס קטן של הרימון חדר לכתפי.
כעבור דקה התקרבנו לכיוון הכיכר להסתתר מהאש מאחורי רכב משוריין שבני הג'ינג'י הצליח לגנוב מההגנה, אך אחד מכדורי ההגנה שמכיוון הבית האדום ברחוב הירקון פגע פגיעה קטלנית באליעזר וייץ שנפל לזרועותיי כשאת לובן המוות ראיתי בתוך עיניו. העלינו אותו למשוריין כאשר המפקד ירחמיאל ואחי עמנואל הגיעו ופקדו עלינו להתפנות לבת החולים הדסה.
אני טופלתי קלות בכתף. ומיד חזרתי לכיכר כשהאונייה כבר הופצצה וכל האנשים הורדו ממנה. האחרון היה מנחם בגין מפקד האצ"ל.
מאומה לא יכולתי לעשות פרט לצער, זעם והטלת דמעה.
אגב, התמונה היפה צולמה הרבה אחרי כל הסיפור. את רואים מרחבת הכיכר הריקה יחסית שלאחר הפעילות שהייתה שם.
זהר הלל - עדות ראייה ושותפות.
את אלטלנה שרפו אנשים על האניה. כדי לא למסור את הנשק לצה"ל.
אין מצב שהאוניה נשרפה ע"י פגז יחד שנפל על הסיפון הקדמי. זו הייתה נחתת משוריינת. האש פרצה בירכתיים. כ - 20 דקות לאחר ירי הפגז שפגע (2
פגזים שנורו לטיווח , נפלו במים.) - כאמור על הסיפון הקדמי המשורין.
מעדותו של מפקד התותח.
קישקוש בלבוש
אבודים במאדים
מיכה מדוקרופטגם אם נצא לכוכבי לכת אחרים ואפילו נתיישב בהם, לא נוכל להימלט...
X חצי שעה
תאכלו, תאכלו, לבריאות
אמה יאנגמתרבות הראיות שאפשר לטפל בשורה ארוכה של מחלות דלקתיות כרוניות, ואפילו בסוכרת...
X 19 דקות
ימי המכונות
אין כמעט פרק שאינו ראוי להמלצה (חמה) בפודקאסט המצוין של הגארדיאן הבריטי The Audio Long Read, אבל הפרק הזה - A day in the life of (almost) every vending machine in the world - הוא שילוב נהדר של סיפור מרתק, משעשע, מפתיע, עם הרבה מאוד תובנות פסיכולוגיות וכלכליות ואפילו מידה של עתידנות חכמה.
״יום בחייה של (כמעט) כל מכונת ממכר אוטומטית בעולם״ מספר את ההיסטוריה של המכונות הללו (שחולקות איתנו חללים ציבוריים כבר יותר ממאה שנה) החל ברעיון שקסם לרבים - האפשרות שלכם להרוויח כסף בזמן שאתם ממשיכים לישון, הולכים לבריכה או יושבים בבית קפה והמכונה עושה את העבודה במקומכם, דרך מיני תחנות בחייהן של מכונות כאלה, ועד לאופן שבו היפנים התאהבו בהן והחלו לבנות מכונות לכל דבר, ממכונות שמציעות צדפות טריות ועד כרטיסי טיסה ליעדים שאינם ידועים מראש. בדרך ישנם גם סיפורונים על האופן שבו המעבר למכירה בכרטיסי אשראי בלבד מסייעת לאיסוף מידע (ביג-דאטה), סיפורים על תקלות, המצאות, כעסים והפתעות.