את אומרת שוב

אַתְּ אוֹמֶרֶת שׁוּב – אוֹ מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת? לְאָן יִשָּׂא אוֹתָנוּ
הַלֹּעַ הַזֶּה שֶׁרוֹחֵשׁ חַיִּים
בְּשֶׁטֶף אֶחָד?
הָעֶרֶב הוּא כַּזֶּה. נוּכַל לָצוּף
עַכְשָׁו בַּמּוֹרָד עַד עֲלִיַּת הַדֻּבָּה.

(סִירוֹת עַל הַמַּארְן, יוֹם רִאשׁוֹן, שֵׁיט
יוֹם־הַחַג שֶׁלָּךְ.)

[1933/37]

מתוך "הצלופח - מבחר שירים, 1956-1925" מאת אאוג'ניו מונְטָלֶה. תרגמו מאיטלקית: עוזי בהר ואריאל רטהאוז, ראה אור בהוצאת "כרמל", 2024.

אאוג'ניו מונטלה (Eugenio Montale), מגדולי המשוררים האיטלקיים במאה ה-20, זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1975.