שיר — לאהוב קרלוס דרומונד דה אנדרדה מה יכול יצור לעשות בין יצורים, אם לא לאהוב? אם לא לאהוב ולשכוח, לאהוב ולאהוב רע, לאהוב, לאבד אהבה, לאהוב? אם לא תמיד, ואפילו בעיניים זגוגיות, לאהוב? מה יכול, אני שואל, היצור המלא אהבה, הבודד, החג לו ביקום, אם לא לחוג...
שיר — בית הזמן האבוד קרלוס דרומונד דה אנדרדה דפקתי בשער של הזמן האבוד, איש לא ניגש. דפקתי פעם נוספת, ועוד פעם ועד פעם. שום תשובה. בית הזמן האבוד מכוסה בקיסוס כדי מחציתו; מחציתו האחרת – אפר. בית שאיש אינו מתגורר בו, ואני דופק וקורא מרוב כאב על כך שאני...
שיר — כשאת חולפת בדממה בין העלים אאוז׳ניו דה אנדרדה כשאת חולפת בדממה בין העלים, ציפור נולדת מחדש מתוך מותה ומנופפת בכנפיה לפתע; כל השיבולים רוטטות בשלות כאילו היום עצמו מטה אותן, ובחומרה, מדודים, עוצרים המעיינות כדי לשתות את פנייך. אאוז׳ניו דה אנדרדה (Eugénio de Andrade) - שם העט של ז׳וזה...
שיר — אילו יכולתי לשוב לאחור אנה ברילייה אילו יכולתי לשוב לאחור לא הייתי אוהבת אותך. כל-כך הרבה יותר קל לשמוע על הלב שקט בחזה כאילו כל הימים וכל השעות זהים זה לזה. אי-השקט מכך שאתה חסר לי מותיר את עיניי עצובות בהמתנה שתקבל את היד שאני מושיטה לך....
שיר — כותרת שתהיה אנה לואיזה אמראל בשירי נותרת עם רגליים באוויר (אבל גם אני הייתי כבר פעמים רבות כל כך) בין שורות של שיר אני רואה את ידיך על הרצפה של שירי והרגליים נוגעות בכותרת (שתהיה כאשר ארצה) באשר לתשוקתי כך תהיה: תקָנה לא נוחה: אני צריכה...
שיר — זכור מריו סזאריני זכור שכל הרגעים שהכתירו אותנו, כל הרחובות הקורנים שפתחנו, עתידים למצוא ללא סוף את מקומם הכמהָ את ניצן פריחתם את האופק, ושמהחיפוש הזה, המתיש והמדויק, לא יהיה לנו סימן אלא הידיעה שהוא ילך למקום שבו היינו זה לזה בחיים מריו סזאריני...
שיר — תרזה מנואל בנדיירה בפעם הראשונה שראיתי את תרזה חשבתי שיש לה רגליים מטופשות חשבתי גם שהפנים שלה נראות כמו רגל כששוב ראיתי את תרזה חשבתי שהעיניים שלה זקנות הרבה יותר משאר הגוף (העיניים נולדו ונותרו עשר שנים בהמתנה לכך ששאר הגוף ייוולד) בפעם השלישית...
שיר — אני עוזב לפָּסָארְגָדָה מנואל בנדיירה אני עוזב לפסארגדה שם אני חבר של המלך שם יש לי אישה שאני אוהב במיטה שאבחר אני עוזב לפסארגדה אני עוזב לפסארגדה פה אני לא מאושר שם הקיום הוא הרפתקה באופן כל כך מופרע שחואנה המשוגעת מספרד מלכה ומטורפת מדומה מסתבר...
שיר — המרְאָה מיא קואוטו ההוא שמזדקן בי ניגש למראה מנסה להראות שאני אני. האחרים שלי, מעמידים פנים שהם אינם מכירים את הדמות, הותירו אותי לבדי, נבוך, עם השתקפותי הפתאומית. הגיל הוא זאת: משקל האור שבו אנו רואים את עצמנו. מיא קואוטו (Mia Couto) הוא משורר...
שיר — על הלא-כלום יש לי דברים של עומק מנואל דה בארוס השירה שמורה במלים – היא כל מה שאני יודע. גורלי הוא לא לדעת כמעט הכול. על הלא-כלום יש לי דברים של עומק. אין לי קשרים עם המציאות. בעל עוצמה מבחינתי אינו מי שמגלה זהב. מבחינתי בעל עוצמה הוא מי שמגלה את...
שיר — דיוקן האמן כדבר מנואל דה בארוס עושרו הגדול ביותר של האדם הוא אי-השלמות שלו. במובן הזה אני רב-נכסים. מלים שמקבלות אותי כפי שאני - אני איני מקבלן. איני סובל להיות בסך-הכול אחד שפותח דלתות, מסובב שסתומים, שמביט בשעון, שקונה לחם בשש ערב, שהולך שם בחוץ, שמצביע בעיפרון,...
שיר — ילדותי מנואל דה בארוס הילד הלך ביער והיגואר אכל אותו. אחר כך המשאית עברה בתוך הגוף של הילד והוא הלך לספר לאימא. והאימא אמרה: אבל אם היגואר אכל אותך, איך הצליחה המשאית לעבור לך בתוך הגוף? המשאית רק עברה ממש ליד הגוף שלי ואני זזתי...
שיר — מוזיקה דוממת לואיש פליפה קסטרו מנדש אמרת שיש לנו עודף של מלים: והיה זה המקום המושלם לדברים, הריק האפל ההוא במבטך. והתארכה הסבלנות הקשה, פרי של הקור בידינו הריקות שלא היו להן דברים נוספים לתת. מחוותנו אמרה אז את הכאב ונמשכה בדברים העתיקים ביותר הבדידות ללא עקבות...
וידאו — האי של אלפי דפנה לוי פרידה אינה עניין פשוט, ובעיקר כשהרגשות סוערים. כרים יוצא לפגוש את אלפי באי, ״האי שלהם״, בניסיון למצוא דרך להרגיע את הגעגועים ומוצא את עצמו נאלץ לפרק את האהבה. בעדינות. הרכות הגדולה שבה נוהגים שני הצעירים זה בזה בולטת במיוחד על רקע...
שיר — מן הרחבה ז'ורז'ה וונדרליי אלמלא היה באחר-צהריים המותווה של היער שם במרחקים הכתם הלבן המעופף כרקדנית שלבסוף זיהיתי כשקית ניילון שקופה מאלו שבסופרמרקט, היא בהחלט הייתה ללא ספק אנפה, שחף. ז'ורז'ה וונדרליי (Wanderley), יליד 1938, היה רופא, משורר, חוקר ספרות ומתרגם, ממדינת פרנמבוקו בברזיל. הוא...
שיר — הנהר פריירה גולאר להיות כמו הנהר הזורם לו שקט בתוך הלילה. לא לחשוש מאפלות הלילה. אם יש כוכבים בשמיים, לשקף אותם. ואם השמיים מתכסים בעננים, כמו הנהר העננים הם מים, לשקף גם אותם בלי צער בעומקים השלווים. תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר פריירה גולאר (Ferreira...
שיר — עדיין בוקר כעת ז'וזה סאראמאגו עדיין בוקר כעת, והרוחות כבר נרדמות בשמיים. לאט-לאט עולה הערפל העתיק והעכור. אדמונית, השמש מפלסת שביל בכסף המעונן של המים הללו. בוקר, אהובתי, והלילה נמלט, ובדבש עינייך מחשיכה מרירות הצללים ומיני הצער. ז'וזה סאראמאגו (1922-2010), מגדולי הסופרים הפורטוגזיים במאה ה-20, זכה...
זיקוק — עשו לכם מזמור דפנה לוי רפרטואר המזמורים הכנסייתיים (המוכרים כ״מזמורים גריגוריאניים״) הוא עצום, פופולרי וזוכה במהלך השנים לאינספור ביצועים שונים. כעת גם אתם יכולים. באתר Gregorian Voices שהוא ״יצרן״ של מזמורים כאלה, אפשר לקבוע את הרכב הזמרים, לשלב פעמונים ואפקטים אחרים במהלך המזמור, להאט, להאיץ, לשלוט...
שיר — אחרי הסערות ז׳ואאו ריקרדו לופש אחרי הסערות הכל יפה, בעיקר הדברים השקטים: המחברת, המקום של הבגדים הווילון, הרחוב והדלתות הלבנות בית-הקפה, העיתונים והקיוסק שיחת הנשים בכיכר שונה מכל אחר-צהריים: היום הן אינן משוחחות על האחרים אינן מדיפות ריח רע מפיהן אולי הערמתי על הדֶבֶר פעם נוספת...
שיר — חכמה פרנסישקו ז'וזה וִייֶגָש הייתי רוצה לומר לך כיצד נראים מרחוק במכחול של רמברנדט מאזורי קנה הסוף או מיעד העד או מהמים או רק מהצפון ומהשלג והתיישבנו כאן תחת כחול עצי הבננות: רשרוש ללא הרף של תנועת הציפורים רכה היא החכמה הזאת להכיר את הרגעים...
שיר — אם את הולכת אלפרדו סיטָרוסה אם את הולכת, הרי שתלכי פעם אחת בלבד, עבורי תהיה כמתה. אני מבקש ממך לגרום לכך שאדע, אני רוצה להיות ער. כי אם את הולכת, אני רוצה להאמין שלעולם לא תשובי. תאמרי לי זאת והדבר יהיה הרבה פחות אכזרי, תמיד ידעתי...
זיקוק — שירה של מריה דפנה לוי אף שרשימותיה בנושא ספרים, אמנות, פילוסופיה ותרבות מתפרסמות בכתבי עת מוערכים כמו האטלנטיק, wired והניו יורק טיימז, נדמה שמריה פופובה מוכרת לקהל (המעריץ) דווקא מהבלוג שלה, והניוזלטר המלווה אותו. פופובה הקימה את מפעל התרבות היחידני שלה בשנת 2006, תחת הכותרת Brain...
פודקאסט — הפודקאסט הערמומי דפנה לוי אנגלופילים וחובבי טלוויזיה משובחת זוכרים את טוני רובינסון כבולדריק, משרתו התככן של אדמונד בלקאדר מן הסדרה הקומית הנפלאה ״הפתן השחור״. רובינסון, שהחל לשחק על במות כבר בילדותו, גילם תפקידים רבים לפני ואחרי ״הפתן״, ובשנים האחרונות הגיש מבחר תוכניות תעודה בטלוויזיה הבריטית...
זיקוק — דברו אל הספרים דפנה לוי גם Talk to Books הוא ניסוי בבינה מלאכותית, והוא מציע ״דרך חדשה לחקור ספרים״ - כתבו משפט (או בלשון הניסוי ״דברו על הספרים״) וקבלו בתגובה ציטטות מספרים שונים וגם קישורים שיאפשרו לכם להמשיך לקרוא, בכל ספר שסקרן אתכם. הניסוי מוגדר על...