צמרמורות טובות

האם יתכן שהדגדוג הזה המוכר לנו במורד עמוד השדרה הוא דרך זמינה לגלות מחדש תחושות של שמחה ואושר?
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

בפרסומת בטלוויזיה התאילנדית משנת 2013, נער צעיר נתפס לאחר שגנב תרופה עבור אמו החולה. מוכר מרק מקומי מתערב ומשלם תמורת התרופה, וגם נותן לנער מנה של מרק ירקות, חינם אין כסף. שנים לאחר מכן, כשמוכר המרק חולה ובתו מקבלת דרישת תשלום גבוהה עבור הטיפול הרפואי באביה, היא מגלה שהרופא שמטפל בו ויתר על התשלום: הוא הנער ההוא, שבינתיים גדל, והוא משיב טובה תחת הטובה שאביה עשה לו שנים קודם לכן. צופים שהגיבו לקטע באינטרנט, תיארו כיצד הסיפור עורר בהם תחושות עזות. מישהו כתב: "צמרמורות, מישהו?"

למעשה, הסרטון הזה ידוע כקטע מצמרר במיוחד: הוא אחד מתוך עשרת הפריטים ב-ChillsDB, מאגר תכנים שמובטח כי יגרמו לצמרמורות או יגרמו לעור שלכם לסמור. התופעה מוכרת ומכונה גם "אורגזמות עור" ו"צמרמורות אסתטיות", או "frissons" והיא מעוררת תחושה שמבחינת פיזית דומה למה שאנו חשים כאשר קר לנו, אלא שהדבר מתרחש כשאנחנו נתקלים בקטע מוזיקלי, ביצירת אמנות או בנאום שמרגשים אותנו במיוחד.

בדרך כלל, כשבני-אדם חווים צמרמורות אסתטיות מהסוג הזה, הן נעימות מבחינה סובייקטיבית, ואפילו מעוררות תחושה של התעלות נפש ואושר. מה אם היה אפשר לגרום להתרחשותן באורח מכוון, למשל לצרכים טיפוליים?

בדרך כלל, כשבני-אדם חווים צמרמורות אסתטיות מהסוג הזה, הן נעימות מבחינה סובייקטיבית, ואפילו מעוררות תחושה של התעלות נפש ואושר. מה אם היה אפשר לגרום להתרחשותן באורח מכוון, למשל לצרכים טיפוליים? זה מה שפליקס שלר (Schoeller) מהמכון ללימודי תודעה מתקדמים בדק, יחד עם עמיתיו, במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת BMC Psychiatry.

חלק גדול מן המחקר שנעשה בעבר על אודות צמרמורות אסתטיות התרכז בצמרמורות שנגרמות בשל מוזיקה. אך שלר עבד בעבר בתעשיית הקולנוע, והוא ידע היטב שסרטים וקטעי וידאו יכולים גם הם לגרום לצמרמורות. בשנת 2023, יחד עם שותפיו, הוא יצר את מאגר הנתונים של הצמרמורות. המאגר מכיל 204 קטעי וידאו מעוררי צמרמורת מיוטיוב ומ-Reddit, שנאספו על ידי אלגוריתם שסרק אלפי תגובות, בחיפוש אחר אנשים שאמרו שהם הרגישו צמרמורת או תחושה גופנית דומה, כמו רעידות או עור ברווז.

עבור המחקר החדש, הצוות הראה את שני הסרטונים שמובטח במיוחד שהם גורמים לצמרמורות ל-96 בני-אדם שאובחנו כסובלים מהפרעת דיכאון משמעותית: קטע הפרסומת התאילנדי או אוסף קטעי וידאו מתוך נאומי מוטיבציה של אנשים כמו לס בראון (Les Brown), אריק תומאס ווויל סמית', תוך שילוב של מוזיקה מעוררת השראה.

בסך-הכול, 50 מהמשתתפים דיווחו שהם חוו צמרמורות (31 מהם לאחר צפייה בווידאו התאילנדי; 19 מהם לאחר צפייה במחרוזת הנאומים). המשתתפים הללו, שחוו צמרמורות, גם קיבלו ציון גבוה יותר במבחן ה-Emotional Breakthrough Inventory (EBI) שעברו לאחר מכן – מדד ששואל שאלות על יכולתו של אדם לבחון רגשות מאתגרים, או לחוות "שחרור רגשי" ו"פתרון של קונפליקט". במחקרים אחרים, ה-EBI שימש כדי להעריך כיצד אנשים מרגישים לאחר שהם לקחו חומרים פסיכדליים כמו פסילוציבין, וציונים גבוהים יותר קושרו לעליה בתחושת הרווחה הנפשית.

צמרמורות עוזרות לאנשים שיש להם תסמינים של דיכאון לחשוב על עצמם בצורה פחות שלילית

נראה גם שצמרמורות עוזרות לאנשים שיש להם תסמינים של דיכאון לחשוב על עצמם בצורה פחות שלילית. לאחר שהמשתתפים צפו בנאומי מוטיבציה שהתמקדו בנושא הכישלון האישי, אלו מהם שחוו צמרמורות הסכימו לאחר מכן במידה רבה יותר עם הצהרות כמו:  "אני ראוי לאהבה, לתשומת לב ולכבוד מאחרים" ו"אני מאמין בדרך כלל שאנשים אחרים יתייחסו אליו בהגינות", בהשוואה למשתתפים שלא חוו צמרמורות.

בסוף המחקר, אנשים שהרגישו צמרמורות גם גילו תגובות רגשיות חזקות יותר לקטעי הווידאו, והפגינו רמות גבוהות יותר של קבלה עצמית ופחות בושה, בהשוואה למי שלא חשו צמרמורות. "נראה שצמרמורות הן חלק חשוב מהסיפור", אומר שלר.

מובן שהמחקר גם מדגיש מגבלה שיש בשימוש הטיפולי בצמרמורות – רבים מהמשתתפים לא חוו אותן כלל. הדבר תואם ממצאים של מחקרים קודמים; על אף שנראה כי צמרמורות הן דבר שנחווה בכל התרבויות, לא כולם מרגישים צמרמורות באותה התדירות, או בתגובה לאותו התוכן. "לכולם קורה שיש להם צמרמורות, אבל לא כולם חווים אותן נוכח אותו התוכן, או באותם התנאים, או באותו הרגע", אומר שלר. כדי להשתמש בצמרמורות כהתערבות טיפולית, יהיה אידיאלי להתאים לאדם קטע מוזיקלי או יצירת אמנות שגורמת לו לצמרמורת.

שלר אינו חושב שצמרמורות יחליפו אי-פעם טיפולים אחרים, ולא ידוע כמה זמן יכולה להימשך השפעתן, או עד כמה עמוקה יכולה להיות ההשפעה שלהן על אנשים שסובלים מדיכאון חמור. אך הוא רואה בצמרמורות כלי שמטפלים יכולים לפנות אליו בעתיד כאמצעי לשיפור המוטיבציה. הטיפול עשוי לכלול הקרנת קטעי וידאו או השמעת מוזיקה במפגשים או בביתם של המטופלים. הכלי עשוי לסייע לאנשים "לאזור כוח לעשות דברים ולקום מהמיטה בבוקר", אומר שלר. ובהשוואה לפריצות דרך באמצעות חומרים כמו פסילוציבין, הרי שלגרום לאדם לצמרמורות אינו כרוך בעלויות גבוהות, ובעיקרו של דבר אין בתהליך כל סיכון.

מובן שאינכם צריכים להיות מדוכאים כדי ליהנות מהתועלת שיש בצמרמורות אסתטיות – זאת אחת ההנאות בהאזנה לקטע מוזיקלי או בצפייה בסרט חזק. שלר מאמין שכולנו מרגישים צמרמורות בשל רצון מולד שיש בנו לחפש ידע ומשמעות; הצמרמורות הן סימן לכך שהתקרבנו להשגת המטרה הזאת.

הצמרמורות הן מתנה לכל אדם, אך הן יכולות להיות מועילות במיוחד לאנשים שאיבדו את הגישה לתחושה הזאת

לאחרונה חשתי צמרמורות כשהאזנתי למופע לפסנתר של חבר בקרנגי הול. ברגע מסוים בהופעה, חברי שלח יד לתוך הפסנתר, אחז במיתרים  ויצר כך צליל כבוש, עמום ומלא מסתורין, כאילו הנעימה מנסה להימלט מול כוח ברוטלי שחוסם אותה. כשהשיר הסתיים, הרגשתי גל של קלות ותחושה של חרדת קודש (ודגדוגים-עקצוצים במורד עמוד השדרה שלי).

הצמרמורות הן מתנה לכל אדם, אך הן יכולות להיות מועילות במיוחד לאנשים שאיבדו את הגישה לתחושה הזאת. "יש לנו כלי להראות [לאנשים מדוכאים] כיצד לשוב ולחוש תחושה של עונג", אומר שלר. "משם, יכול להתחיל תהליך חיובי, ספירלי, של יצירת קשר ומעורבות עם הסביבה, שימת קץ לבידוד חברתי והשבת היכולת למצוא הנאה ולחוש תקווה".

שיילה לאב (Love) היא חלק מצוות הכותבים ב"Psyche". היא כותבת על נושאים מדעיים ומאמריה התפרסמו, בין היתר, ב-Vice, בניו יורק טיימס וב-Wired. היא מתגוררת בברוקלין, ניו יורקAEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תרגם במיוחד לאלכסון: אדם הררי

תמונה ראשית: ג'יימס בראון: האיש והצמרמורת. תצלום: אריק ולאנד.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי שיילה לאב, AEON.

תגובות פייסבוק