מי רואה פה אי-שוויון?

דמיינו חברה המתאמצת להבטיח ייצוג מגדרי הולם בקרב עובדיה. מנהלים צריכים להחליט כיצד לוודא שהיחס בין גברים לנשים יהיה מאוזן. אין ספק שיהיו אי הסכמות בנוגע לגורמים שמניעים את אי השוויון ובאשר לאפשרויות לטפל בהם.

אבל מחקר מבית הספר ״קלוג״ מציע כי הבעיה הפחות בולטת העומדת בבסיס העניין עשויה להפוך נושאים בעייתיים אלה לקשים עוד יותר לפתרון: אנשים שתומכים בשוויוניות נוטים לראות יותר אי שוויון, ואילו מי שמעדיפים מערכות היררכיות רואים פחות אי שוויון. במילים אחרות, לא רק ששתי הקבוצות הללו נוטות לעימותים בכל הקשור לסיבות ופתרונות, הן עלולות לא להסכים אפילו על חומרת הבעיה – במקרה זה, עד כמה בלתי מאוזן היחס המגדרי בחברה בפועל.

ההבדלים הללו מכבידים על הניסיונות לטפל בבעיות הקשורות לשוויון, כך לדברי נור קטילי, המלמד ניהול וארגון בבית הספר ״קלוג״ לניהול.

״ישנם כבר הבדלים באמונות של בני אדם בנוגע למידת ההיררכיה הרצויה״ ובהסברים שלהם לקיומו של אי שוויון, הוא מציין. ״הבעיה חמורה עוד יותר אם אנשים מתחילים מנקודות פתיחה שונות בנוגע למידת אי השוויון שקיימת בפועל״.

תפישות מעוותות נראו בקרב תומכי שוויון ומתנגדי שוויון כאחד, לא ניתן להאשים בכך אך ורק את אחד הצדדים. ישנה הטיה לאורך הקשת כולה. מדובר בעניין שכל אחד צריך לבחון

מן המחקר של קטילי עולה כי דפוס זה מתקיים במגוון של הקשרים חברתיים, כמו אי שוויון מגדרי, גזעי או מעמדי – ואפילו כשהמשתתפים בניסוי דנו בקונפליקטים קבוצתיים בדויים או בדימויים מופשטים שפשוט עוררו מחשבה על חלוקה לא שוויונית של כוח ומשאבים.

מאחר שתפישות מעוותות נראו בקרב תומכי שוויון ומתנגדי שוויון כאחד, לא ניתן להאשים בכך אך ורק את אחד הצדדים. ״ישנה הטיה לאורך הקשת כולה״, הוא אומר. ״מדובר בעניין שכל אחד צריך לבחון״.

אנו תופשים אי-שוויון חריף במצרים העתיקה. אבל מה ראו המצרים? כמה הם תמכו במבנה החברה שהם היו חלק ממנה? בתצלום: הפירמידות בגיזה, מצרים, מאת טים מופאט

פער הכוחות

חוקרים בדקו בעבר כיצד אנשים מצדיקים אי שוויון חברתי. ממחקרים אלה עולה, למשל, כי אנשים שמעדיפים היררכיות חברתיות גם נוטים לתמוך באידיאולוגיות המצדדות בעמדותיהן של קבוצות חזקות יותר. חשבו על ההצדקות שנועדו להצדיק גזענות, לאומנות או אפילו קרמה, שמייחסים את גורלו של אדם בחיים לפעולות קודמות שלו או שלה. אולם, מעט מחקרים בלבד בחנו אם אמונותיהם של אנשים בנוגע להיררכיות משפיעות מלכתחילה על התפישות שלהם בנוגע למידת אי השוויון הקיימת.

קטילי ועמיתיו, ג׳ניפר שיני-סקפינגטון מהמכון הלונדוני לכלכלה ומדעי המדינה, וארנולד הו מאוניברסיטת מישיגן, ערכו סדרה של מחקרים שנועדו לבדוק זאת. עבור כל ניסוי, הצוות גייס אנשים ברשת ושאל אותם שאלות שנועדו להעריך את מידת הנטייה שלהם לדומיננטיות חברתית (SDO), נתון האומד את מידת העדפת היררכיות חברתיות. אדם שציון ה-SDO שלו גבוה יסכים כי מקובל שקבוצות מסוימות ישלטו באחרות, וידחה את הרעיון כי כל קבוצה צריכה לקבל הזדמנות שווה; אדם שציון ה-SDO שלו נמוך יחשוב את ההפך.

במחקר הראשון, שכלל 649 משתתפים, החוקרים, לאחר שהעריכו את ציוני ה-SDO, ביקשו מכל אדם לדרג מ-1 עד 7 את מידת הכוח שיש לקבוצות שונות בחברה: אמריקנים לבנים, אמריקנים שחורים, גברים, נשים ואנשים שנולדו למשפחות עשירות, בנות המעמד הבינוני או עניות. הצוות חישב לאחר מכן את הפער בין הקבוצות כדי לקבוע, למשל, כיצד תופשים המשתתפים את פערי הכוחות בין גברים לנשים.

מי שצידדו יותר מכולם בשוויון – העריכו כי הקבוצות הדומיננטיות – למשל, גברים, אמריקנים לבדים ועשירים – היו בממוצע חזקים ב-2.6 נקודות יותר מן הקבוצות החלשות ביותר – למשל, נשים, אמריקנים שחורים ועניים

המצדדים בשוויון נטו לתאר פערים גדולים יותר בכוח, כך גילו החוקרים. משתתפים שציון ה-SDO שלהם היה ברבעון התחתון – כלומר, מי שצידדו יותר מכולם בשוויון – העריכו כי הקבוצות הדומיננטיות – למשל, גברים, אמריקנים לבדים ועשירים – היו בממוצע חזקים ב-2.6 נקודות יותר מן הקבוצות החלשות ביותר – למשל, נשים, אמריקנים שחורים ועניים. בו בזמן, אנשים שציון ה-SDO שלהם היה ברבעון העליון, דיווחו על פער כוחות ממוצע של 1.05 נקודות בלבד.

עולמות אמיתיים מול עולמות בדיוניים

אבל המחקר העלה שאלה: האם הדפוסים הללו פשוט נובעים מכך שמצדדי השוויון נחשפו ליותר אי שוויון ואילו אנשים המאמינים בהיררכיות לא ראו דוגמאות רבות לאי שוויון בחייהם? אדם בעל ציון SDO  נמוך עשוי להיות עובד סוציאלי שנתקל תכופות בעוולות שנגרמו למיעוטים. בו בזמן, אדם בעל ציון SDO גבוה יכול היה להיות מנהל תאגיד, שלא פגש מצבים כאלה לעתים קרובות.

אם זה המצב, מצדדי השוויון ומתנגדיו לא באמת תופשים רמות שונות של אי שוויון באותם מצבים. הם פשוט מדווחים על אי השוויון שראו בסביבות שלהם. בתרחיש כזה, ״הם אינם מעבדים מידע בצורה שונה״, אומר קטילי. ״הם פשוט מעבדים מידע שונה״.

ילד בשכונת עוני בקמבודיה: מי שנחשף למראות כאלו, התפישה הכוללת שלו ביחס לאי-שוויון משתנה, בהכרח. תצלום: Zoriah

כדי להבדיל בין שתי האפשרויות, הצוות של קטילי ביקש מ-153 משתתפים לקרוא תרחיש בדוי שהציג פערי כוחות. בסיפור הזה, שתי קבוצות במדינה בדויה בשם ראגה נלחמים על אדמה, ואחת הקבוצות הופכת בסופו של דבר לשליטה. כמו במחקר הראשון, המשתתפים דירגו את מידת הכוח שנמצא בידי כל אחת מהקבוצות.

אנשים שנטו לשוויוניות ראו פער כוחות גדול יותר מכפי שראו אנשים שהעדיפו חברות שיש בהן היררכיה. במילים אחרות, משתתפים דיווחו על תפישות שונות של אותו מידע בדוי

התוצאות היו זהות: אנשים שנטו לשוויוניות ראו פער כוחות גדול יותר מכפי שראו אנשים שהעדיפו חברות שיש בהן היררכיה. במילים אחרות, משתתפים דיווחו על תפישות שונות של אותו מידע בדוי.

אתם רואים מה שאני רואה?

קטילי חשד שהפערים הללו נבעו מכך שהקבוצות מתמקדות בפרטים שונים. למשל, מצדדי שוויון עשויים לשים לב יותר לאופן שבו הקבוצה השלטת בראגה גזלה משאבים מן הקבוצה החלשה יותר. בו בזמן, מתנגדי שוויון עשויים להתמקד בפוטנציאל של הקבוצה החלשה להשיב מלחמה.

החוקרים גילו תוצאות דומות אפילו לאחר שהראו למשתתפים רק תמונות מופשטות המייצגות חברות וארגונים בדויים. באחד המחקרים, הדימויים היו של סולמות שליד כל אחד מהשלבים שלהם היה שק כסף בעל מספר שונה. בדימוי אחר נראו פירמידות עם מספרים שונים של דמויות מצוירות בכל קומה. עבור כל תמונה, המשתתפים דירגו את המידה שבה הם מסכימים על משפטים כמו ״חלוקת הכסף בחברה היא מאוד לא שוויונית״ או ״ישנו הבדל גדול בחלוקת הכוח מן התחתית לצמרת בארגון זה״. שוב, מצדדי השוויון דיווחו על פערי כוחות גדולים יותר לעומת מתנגדי השוויון.

כמה שוויוינית החברה הזאת? כמה אי-שוויון אתם רואים? ככל שאתם תומכים יותר בשוויון, כך סביר שתראו יותר אי-שוויון. (איור: המאמר המקורי, Kellogg)

כדי לצמצם את האפשרות שאנשים מטים בכוונה את הדיווח על תפישותיהם, החוקרים הציעו בונוס בסך 12 דולר למשתתפים שדירגו את פערי הכוחות בצורה המדויקת ביותר. ״הדבר לא שינה כלל״, אומר קטילי.

זיכרונות מעורפלים

מכלל המחקרים הללו עולה כי אנשים אכן תופשים את אותו מידע בצורות שונות. אבל מי אשם בכך? האם קבוצה אחת רואה מידה ״נכונה״ של אי שוויון, ואילו הקבוצה שמנגד מפריזה או ממעיטה בהערכתה אותו? ושמא שתי הקבוצות מוטות?

במחקר האחרון, בחן צוותו של קטילי את השאלות הללו, באמצעות מבחן זיכרון שבו השתתפו 539 נבדקים. ראשית, הראו למשתתפים תמונות של פירמידות ארגוניות שיש בהן מידות שונות של היררכיה; למשל, בחלקן היו יותר קומות לעומת אחרות, ובחלק היו מבנים ארגוניים שטוחים יותר. לאחר מכן, החוקרים ביקשו מכל אדם להיזכר אילו דימויים הראו להם. למשתתפים הראו קבוצות של תמונות שכל אחת מהן כלל דימוי שהאדם כבר ראה וארבע גרסאות דומות, שתיהן מהן שוויוניות יותר ושתיים היררכיות יותר.

המוטיבציות של בני אדם צובעות את תפישות העולם שלהם. מצדדי שוויון שרוצים להפנות את תשומת הלב לאי השוויון, רואים פערים גדולים יותר בהתאם למה שהם סבורים שיש לעשות. מתנגדי שוויון, שחוששים שנראות יתר של קבוצות בעלות כוח יביא ללחץ לייצר חברה שוויונית יותר, תופשים פערים קטנים יותר

אנשים שהעדיפו מערכות היררכיות נטו לזכור שראו פחות אי שוויון מכפי שראו בפועל. באורח דומה – אף שהקישור היה פחות חזק – מצדדי השוויון נטו להגזים בהערכת ההיררכיות שראו קודם. מכאן עולה כי המוטיבציות של בני אדם צובעות את תפישות העולם שלהם, אומר קטילי. מצדדי שוויון שרוצים להפנות את תשומת הלב לאי השוויון, רואים פערים גדולים יותר בהתאם למה שהם סבורים שיש לעשות. מתנגדי שוויון, שחוששים שנראות יתר של קבוצות בעלות כוח יביא ללחץ לייצר חברה שוויונית יותר, תופשים פערים קטנים יותר, בהתאם לטיעונים שלהם כי אין להתערב בנעשה.

קטילי ציין כי הניסויים נערכו בארצות הברית, בחברה שיש לה מוסכמות שוויוניות, וכי במקום אחר התוצאות עשויות להשתנות. בהודו, למשל, שם מערכת הקסטות ההיררכיות מקובלת יותר, אנשים עשויים לגלות סובלנות רבה יותר כלפי אי שוויון, ולהחליש את המוטיבציה של מתנגדי השוויון לראות פערי כוח קטנים יותר. ואף שהמשתתפים המקוונים הגיעו מקשת רחבה של עמדות פוליטיות, רמות SDO ומעמדות חברתיים, לרוב לא נכללו בהם אנשים מן הקצוות הקיצוניים של הקשת הכלכלית.

עדשות צבועות

מה ניתן לעשות בנידון? קטילי מציע לקחת צעד לאחור כדי לזהות את הטיותינו שלנו.

״מודעות לכך שאנחנו עשויים לראות דברים מבעד לעדשות צבועות יכולה להועיל״, הוא אומר. למשל, אם אתם מצדדים או מתנגדים נמרצות לצעדים הקשורים בשוויון וחשים תסכול מול המתנגדים לכם, הכירו בכך שאיש מכם כנראה אינו צודק לגמרי. ״הדבר מעודד מעט ענווה ביחד לנקודת המבט שלכם״, הוא אומר.

אין פירושו שאנשים צריכים לבטל לגמרי את התפישות שלהם עצמם. ״לא הייתי רוצה שהמסר שלי יהיה שאתם מדמיינים דברים״, אומר קטילי. ״יתכן בהחלט שיש כאן בעיה, אבל יתכן שבתפישה שלכם היא קצת יותר קיצונית מכפי שהיא במציאות, ושההפך נכון גם לגבי מי שעמדתם הפוכה משלכם״.

רוברטה קווק (Kwok) היא כותבת מדע עצמאית המתגוררת בסיאטל

מקור:

Kteily, Nour S., Jennifer Sheehy-Skeffington, and Arnold K. Ho. 2016. “Hierarchy in the Eye of the Beholder: (Anti-) Egalitarianism Shapes Perceived Levels of Social Inequality.” Journal of Personality and Social Psychology. doi: 10.1037/pspp0000097.

המאמר התפרסם במקור בכתב עת של בית הספר למנהל Kellog באוניברסיטת Northwestern.

Previously published in Kellogg Insight. Reprinted with permission of the Kellogg School of Management

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: עניין של פרספקטיבה, עניין של ציפיות. תצלום: Traveller 40