עניין של לב ואוזן

כשאתם משתתפים בוויכוח לוהט, אולי לטובת המפלגה הפוליטית שבה אתם תומכים או נגד קמפיין שאינו נראה לכם, אתם בוודאי מרגישים רצון עז להראות לאדם שממול שאתם צודקים ולשנות את דעתו. לכן, חשוב יותר מכול להציג טיעונים ברורים, לדבר בבטחה ולהוביל את השיחה, נכון? לא בהכרח.

במהלך ויכוחים, אנשים נוטים להאזין זה לזה באופן שטחי מאוד. חשבו על הוויכוח המשמעותי האחרון שבו השתתפתם: קרוב לוודאי שבעת שאתם דיברתם, בני השיח שלכם היו עסוקים במחשבות על טיעוני נגד במקום לנסות להבין את ההשקפות שלכם (ואולי אתם נהגתם כך בדיוק?). בשיחות כאלה, לעתים קרובות נדמה שאנשים מדברים זה לצד זה, והדעות המנוגדות שלהם מתנגשות בלי שתיווצר הבנה של ממש. התהליך מייצר התגוננות ומעצים את הוויכוח, שבסיומו כולם נותרים כשהם בטוחים יותר בהשקפות שעמם הגיעו לוויכוח, תופעה המכונה ״אפקט הבומרנג״. במילים אחרות, לעתים קרובות, ויכוחים גורמים לאנשים להתבצר בעמדות הראשוניות שלהם.

אני מתעניין במה שאפשרי, כאשר במקום פשוט להציג טיעוני נגד בוויכוח עם מי שאיננו מסכימים עמו, אחד מבני השיח מגיב באמצעות הפניית תשומת לב של ממש לדבריו של האחר

כאשר מתעלמים מאי הסכמות כאלה, או מטפלים בהן בצורה גרועה, כפי שקורה לעתים תכופות כל כך, הן עלולות להעיק על קשרים אישיים ולתרום לפערים הנפערים בשיח הציבורי. למשל, מדיווחים רבים עולה כי הקיטוב הפוליטי בארצות הברית התעצם עם השנים, ו-28 אחוזים מן האמריקנים בשנת 2022 ציינו אותו כבעיה הגדולה ביותר שעמה מתמודדת ארצם. בו זמנית, שיעור האמריקנים שניהלו קשרים עם יחידים מן המפלגה הנגדית צנח. המצב החמיר משום שאמריקנים רבים צורכים חדשות או מידע ממקורות שמחזקים את האמונות הפוליטיות הקיימות שלהם, דבר המעמיק את אי ההסכמות בנוגע לעובדות בסיסיות באשר לאינספור נושאים פוליטיים.

כחוקר שבחן את ההקשבה הבינאישית במשך למעלה מעשור, אני מתעניין במה שאפשרי, כאשר במקום פשוט להציג טיעוני נגד בוויכוח עם מי שאיננו מסכימים עמו, אחד מבני השיח מגיב באמצעות הפניית תשומת לב של ממש לדבריו של האחר. מן המחקר שלי עולה כי אם ממירים את הדחף למהר ולהגן על העמדות שלנו ולשלוף טיעוני נגד בהקשבה איכותית, הדבר עשוי להוביל לתוצאות חיוביות יותר ומקטבות פחות.

"ויכוח בין חתולים 3", תצלום: Found Animals Foundation

כשאני מדבר על הקשבה איכותית, אני מתכוון להקשבה הכוללת מספר מאפיינים חשובים: תשומת לב, כזו הבאה לידי ביטוי למשל בקשר עין והימנעות מהסחות דעת כמו הטלפון; הבנה, שניתן להפגין באמצעות פרפרזות על המסר של הדובר כדי להבטיח שהבנו אותו (ולזהות דברים שהחמצנו); והתכוונות חיובית, או אימוצה של גישה שאינה שיפוטית כלפי הדובר. הקשבה איכותית כזו אין פירושה שאתם חייבים להסכים עם נקודת המבט של הדובר. זוהי האזנה מודעות שמאפשרת לדובר להביע את דעתו בחופשיות.

גישה פתוחה ובלתי שיפוטית יכולה לכלול גם שאלות בעת שהאחר מדבר, במקום הכרזות

גישה פתוחה ובלתי שיפוטית כזו יכולה לכלול גם שאלות בעת שהאחר מדבר, במקום הכרזות. למשל, במקום לומר ״אני חושבת שסדר היום הכלכלי של המועמדת שלכם יזיק למדינה שלנו״, מאזינה טובה עשויה לשאול: ״איך את חושבת שסדר היום הכלכלי של המועמדת שלכם ישפיע על המדינה שלנו?״ בלי קשר לתשובה, הדבר עשוי לגרום לדוברים להרגיש שהם זקוקים פחות להתגוננות לעומת מצב שבו מיד נשלף מולם טיעון נגד, והם עשויים להשיב גם כן בהקשבה טובה יותר.

ישנה סיבה טובה להאמין שהקשבה איכותית יכולה להשפיע באורח מועיל על גישותיהם של בני אדם לגבי הנושאים המדוברים. מן המחקר הקודם שלי בנושא ההאזנה עולה כי כשדוברים חווים הקשבה איכותית, הגישות שלהם נעשות לעתים תכופות פחות קיצוניות ופחות דבקות בדעות קדומות. גישות גם עשויות להפוך למורכבות יותר. למשל, באחד הניסויים, תלמידים בבית ספר למנהל עסקים חשפו את הגישות שלהם בנוגע ליכולתם להפוך בעתיד למנהלים. כשזכו להקשבה איכותית מבני השיח שלהם, הם נטו יותר להכיר בחולשות שלהם וגם במעלות שלהם, בהשוואה למצב שבו הם שוחחו עם מאזין שהקשיב להם במידה בינונית או קלושה. מחקר נוסף גילה שדוברים שזכו להקשבה איכותית דיווחו על בהירות רבה יותר בנוגע לעמדותיהם שלהם.

אולם, אף אחד מן המחקרים הקודמים לא עסק באי הסכמות בין המאזין לדובר. לכן, ביחד עם עמיתי נטע ויינשטיין, מארק לירי, דבורי סלוק ומוטי עמר, החלטנו לבחון אם הקשבה איכותית עשויה להפוך את עמדותיהם של דוברים לפחות קיצוניות, אפילו אם דעותיהם של המקשיבים מנוגדות לשלהם.

כאשר אדם מביע את דעתו באוזני מקשיב איכותי, שאינו מתגונן או מוסח, הוא בוודאי יחוש חיבור חברתי עז יותר ונינוחות גדולה יותר בחברת המאזין

סברנו כי כאשר אדם מביע את דעתו באוזני מקשיב איכותי, שאינו מתגונן או מוסח, הוא בוודאי יחוש חיבור חברתי עז יותר ונינוחות גדולה יותר בחברת המאזין – מה שפסיכולוגים מכנים בשם ״רזוננזס החיוביות״. כאשר דוברים מרגישים זאת בחברת מאזינים, הם אמורים להיות מסוגלים לבחון את הגישות שלהם עצמם באופן פתוח יחסית – לחפש תובנות עצמיות. תהליך זה אמור לגרום לדעות של הדוברים להיות קיצוניות או חד צדדיות פחות, משום שהוא מגדיל את המודעות שלהם להיבטים שונים בגישות שהציגו מלכתחילה, וכן לאפשרות שגם לעמדות המקשיבים להם יש יתרונות.

"השיחה" (1981), פסל של William Hodd McElcheran בקלגרי, קנדה. תצלום: ברנרד ספראג

תהליך זה מנוגד במהותו למה שמתרחש במהלך אי הסכמה עוינת, שבה על אדם מרגיש איום על זכותו להחזיק בעמדתו ולכן ממהר להגן עליה (כפי שמניחה הפסיכולוגיה התגובתית).תחושת האיום יכולה להוביל לריחוק חברתי גדול יותר מן הצד שכנגד ולהגביר את הסגירות מפני דעות אחרות, כך שהדובר מתמקד כולו במציאת טיעונים התומכים בדעתו ומגבש עמדה חד צדדית קיצונית יותר. בקיצור, אנו סבורים כי הקשבה איכותית עשויה לתקן את התהליך הזה.

ההנחות שלנו זכו לתמיכה מסדרה של ניסויים (שנערכו בישראל בין השנים 2020-2023), סביב מגוון נושאי דיון ובתנאי ניסוי שונים. למשל, באחד המחקרים, סטודנטים קראו טקסט על הסכם השלום בין ישראל לסודן שנחתם בשנת 2020, ודירגו את עמדותיהם בנוגע לשאלת ההגירה. לאחר מכן, הם שוחחו בזום עם עוזר מחקר שאמור היה להציג דעה מנוגדת לשלהם. אחרי הצגת שאלות ראשונית בנוגע לגישת המשתתפים, עוזר המחקר עבר לעמדת המקשיב ובמהלך עשר דקות שיחה הוא נמנע מלהביע טיעוני נגד. באחד מתנאי הניסוי, המאזין הפגין הקשבה איכותית, אחרי שלמד לשמור על קשר עין בלתי פוסק, שפת גוף פתוחה והבעת עניין והבנה באורח מילולי. בניסוי אחר, המאזין הפגין איכות הקשבה נמוכה: משוב בלתי מילולי מינימלי, הסחות דעות מזדמנות והתנהגות עצבנית. במחקרים אחרים, המשתתפים הביעו את דעותיהם בנוגע לאישורי חיסונים נגד קורונה או הכנסה אוניברסלית בסיסית.

הדוברים בתנאים של הקשבה איכותית דיווחו שוב ושוב על שינוי בגישותיהם ודירגו את דעותיהם כדומות יותר לאלה של המאזינים, לעומת מי שזכו להקשבה פחות איכותית

התוצאות שלנו מראות כי הקשבה איכותית עוררה בדוברים תהודה חיובית, כפי שעולה מן הדירוג של הדוברים את החיבור החברתי ואת תחושת הנוחות, שדחפו אותם לחפש (ולמצוא) תובנות עצמיות. הקישור הזה בין הדהוד חיובי לתובנות עצמיות תרם להשפעת ההאזנה על הגישות: גישותיהם של הדוברים הפכו מוקצנות פחות ופחות חד צדדיות, ונעו מנקודת קצה על קשת הדעות לעבר האמצע. יתרה מכך, הדוברים בתנאים של הקשבה איכותית דיווחו שוב ושוב על שינוי בגישותיהם ודירגו את דעותיהם כדומות יותר לאלה של המאזינים, לעומת מי שזכו להקשבה פחות איכותית. שימו לב כי המשתתפים, או הדוברים, לא שינו את עמדותיהם כך שיתאימו בדיוק לעמדות המקשיבים, אולם ההקשבה האיכותית שזכו לה הובילו את הדוברים לזהות קווי דמיון רבים יותר בין גישותיהם לגישות המאזינים, בהשוואה לדוברים שזכו להאזנה פחותה באיכותה. מעניין לציין כי השפעות אלה על גישותיהם התרחשו ללא ניסיון שכנוע מצד המאזינים.

יש שיחה, יש הקשבה. כך גם תהיה הבנה וייווצר אמון. תצלום: ג'ורדן ווייט

מחקר זה חושף את כוחה של האזנה משובחת ביישוב אי הסכמות. כשאנשים מקשיבים באורח איכותי, הדבר עשוי ליצור תחושת חיבור ונוחות אצל הדוברים. אלה, בתורן, מעודדות כנראה את הדוברים לחשוב יותר לעומק על נקודת המבט שלהם, וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית בהבדלים בין הגישות. הממצאים שלנו מדגישים עד כמה חיוניות הקשבה איכותית לבניית גשרים ויצירת אינטראקציות חיוביות, בעיקר בין אנשים שדעותיהם חלוקות.

תוצאות המחקר שלנו תואמות את מה שידוע לנו בנוגע לתהליך התרפויטי הקרוי ראיון מניע לפעולה (motivational interviewing). זוהי גישה טיפולית שמתמקדת בסיוע ליחידים לחקור ולפתוח אמביוולנטיות כלפי שינוי התנהגותי. בבסיסה, השיטה מדגישה את חשיבות ההקשה האמפתית ויצירת אווירה בלתי שיפוטית של שיתוף פעולה. המטפלים מאזינים בסקרנות, מנסים להבין את השקפותיו של הדובר, ערכיו ומטרותיו. הגישה מכירה בכך שאנשים נוטים יותר לקבל שינוי חיובי כשהם מרגישים ששומעים ומבינים אותם.

כל אחד מאיתנו יכול להפוך את ההקשבה האיכותית ליכולת ומחויבות אישית, כבר מרגע זה. האזנה היא כמו שריר התובע אימון. אולם הבשורות הטובות הן שקל מאוד להתאמן בהקשבה

עתיד שיש בו שיחות מועילות יותר בנוגע לנושאים שנויים במחלקות יתבע מאמץ מרוכז שנועד להעדיף ולהדגיש הקשבה איכותית. הדבר יהיה כרוך ביצירת תרבות שבה ישנה חשיבות רבה למתן כבוד להשקפות מגוונות. יוזמות כמו תוכניות חינוך, סדנאות ופורומים ציבוריים יכולות לספק כלים מעשיים כדי לשפר כישורי הקשבה. שילוב תכוף יותר של עקרונות ההקשבה האיכותית בשיחות המשודרות בציבור, עשוי לספק דוגמה חיובית לקהילה בכלל. הדגשת ערך הניסיון להבין על פני הדחף להיות מובנים עשויה להפוך שיחות לחילופי רעיונות של ממש, במקום להתכתשות בין דעות בלבד.

כל אחד מאיתנו יכול להפוך את ההקשבה האיכותית ליכולת ומחויבות אישית, כבר מרגע זה. האזנה היא כמו שריר התובע אימון. אולם הבשורות הטובות הן שקל מאוד להתאמן בהקשבה. הצעד הראשון בהפיכה למאזינים טובים יותר הוא להציב זאת לעצמכם כיעד, ולא להיבהל אם אתם מבינים שהקשבה טובה במהלך ויכוח עשויה לדרוש יותר מאמץ מכפי שחשבתם.

גיא יצחקוב הוא פרופסור בחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה. הוא עומד בראש המעבדה להקשבה בינאישית. מחקרו מתמקד בהקשבה איכותית ומאמריו התפרסמו במבחר כתבי עת מובילים בתחומי הפסיכולוגיה החברתית והארגונית.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: הקשבה, תשומת לב: איך אפשר אחרת? תצלום: סעיד כרימי, unsplash.com

Photo by saeed karimi on Unsplash