קנאביס עד כאן

לאחרונה מתפרסמים יותר ויותר מאמרים ממומנים ופרסומות מטעם חברות הקנאביס, הפועלות בחסות חוקי המדינה ובאישורם. חברות אלו מבססות ומחזקות את מעמדן בכלכלה ובתודעה של החברה הישראלית, תוך יצירת תהליך מתמשך של נורמליזציה של השימוש בקנאביס. חלקים נרחבים במערכת הפוליטית תומכים בלגליזציה של השימוש בקנאביס, עישון ג'וינט כבר אינו נתפש כחריג והחל משנת 2018 נוסף לפקודת הסמים בישראל תיקון המחריג שימושים חד פעמיים בקנאביס.

הסכנות הכרוכות בשימוש בקנאביס כוללות התקפי חרדה, התפרצות של סכיזופרניה או מצבים פסיכוטיים שונים, ירידה קוגניטיבית בסמוך לשימוש בצמח והחמרה של בעיות נפשיות קיימות כמו דיכאון וחרדה

כנגד התמיכה בלגליזציה, פסיכיאטרים ופסיכולוגים רבים מתריעים על הנזקים הכבדים של הקנאביס לציבור המשתמשים. אנשי בריאות הנפש, רופאים וחוקרים בתחום, יודעים לערוך הפרדה מקצועית בין מי שבאמת זקוקים לקנאביס רפואי כחלק מהתוויה טיפולית מתאימה וברורה (כגון הפרעת PTSD, פיברומיאלגיה, הפרעות גסטרואנטרולוגיות או נוירולוגיות, כאב, והתוויות רפואיות נוספות), לבין אלו הצורכים קנאביס לצרכים אחרים באופן יומיומי או מספר פעמים בשבוע. בנייר העמדה "פסיכיאטרים נגד קנאביס רפואי" של החברה הישראלית לטיפול בהתמכרויות שפורסם כבר בשנת 2014, ועליו חתום הפסיכיאטר ד"ר יהודה ברוך שהיה ממונה על תחום קנאביס רפואי עבור משרד הבריאות, נכתב כי: "הסכנות הכרוכות בשימוש בקנאביס כוללות התקפי חרדה, התפרצות של סכיזופרניה או מצבים פסיכוטיים שונים, ירידה קוגניטיבית בסמוך לשימוש בצמח והחמרה של בעיות נפשיות קיימות כמו דיכאון וחרדה".
עוד כתבו הרופאים כי "לאור האמור, נראה שברמת האוכלוסייה הכללית הנזק הפוטנציאלי מצריכת חומרים אלה גדול ברוב המקרים מהתועלת הפוטנציאלית".

צריכת קנאביס הולכת ונעשית נורמטיבית, לנגד עינינו. תצלום: אלזה אולופסון

אם כך, היכן עובר הגבול בין שימוש לצרכים רפואיים לגיטימיים, לבין שימוש יומיומי הנובע ממניע נפשי פסיכולוגי? בטור דעה זה אנסה לשפוך מעט אור על המורכבות שבשימוש בקנאביס ועל הסכנות הפסיכולוגיות הגלומות בשימוש תדיר בו.

מה קורה במדינות בעולם בהן התרחש תהליך לגליציה?

בשנים האחרונות חל שינוי מהותי ביחס של החוק בעולם – בעיקר במערב – כלפי קנאביס לדוגמה, הוועד העולמי למדיניות בנוגע לסמים המליץ בדו״ח השנתי שלו בשנת 2016 על מדיניות אי־הפללה של משתמשים. בחלק ממדינות המערב נחקקות תקנות של אי־הפללתם של המחזיקים בקנאביס לצורך צריכה עצמית. ישנן מדינות שהתירו את השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים (למשל, 31 מדינות בארצות הברית וגם אוסטרליה). וישנן מדינות שהתירו את השימוש בו באופן גורף גם לצרכי פנאי (למשל, קנדה ותשע 9 מדינות בארה"ב).

בדיון על לגליזציה, חשוב להבחין בין התרת השימוש הרפואי בצמח לבין התרה גורפת יותר - למשל, לצרכי פנאי

בדיון על לגליזציה, חשוב להבחין בין התרת השימוש הרפואי בצמח לבין התרה גורפת יותר (למשל, לצרכי פנאי): התרת השימוש הרפואי כוללת הסדרה בחוק, הקובעת מי זכאי לבקש אישור לצריכת קנאביס, מול התרה גורפת של שימוש בקנאביס המאפשרת לכל אדם בוגר לצרוך את החומר לכל מטרה (בכפוף לתקנות של כל מדינה).

החוקרת ג׳וזפין מנסון (Josefin Månsson) מאוניברסיטת שטוקהולם מצאה כי לצד השינוי החוקי ביחס לקנאביס, מתקיים תהליך שבו צריכת קנאביס מוזכרת באמצעי התקשורת יותר ויותר בהקשר של פעילות פנאי ולא רק בהקשר שלילי כגון פעילות פלילית, והיא מתוארת כלגיטימית ונורמטיבית.

החוקרות נחמה לואיס ושרון שניטמן מאוניברסיטת חיפה מצאו שהתפישה של רמת המסוכנוּת של השימוש בקנאביס אצל אזרחי מדינות רבות הולכת ופוחתת, ובמדינות שבהן השתנה מעמדו החוקי של הקנאביס מתקיים דיון ציבורי ער ופעיל בנוגע להשפעתו, בעיקר על בני נוער. בדיון זה, יש הטוענים שעצם הלגליזציה, החשיפה ופתיחת המודעות לקנאביס מובילה לחשיפה וזמינות גבוהה יותר של בני נוער לחומר זה.

האם אפשר בלי הדימוי? הצמח עצמו משמש למטרות רבות, וחשוב להכיר את ההבדלים בין הסיבים ובין החומרים הפעילים השונים שיש בו. תצלום: סטיבן גוזרדי.

אך עולה גם שאלה נוספת: האם לגליזציה, המאפשרת נגישות חוקית זמינה יותר לקנאביס, מייצרת שינוי עומק בחברה? לדוגמה, האם תהליך זה מעלה את אחוזי ההתמכרות לסמים קשים ופשיעה הקשורה לקנאביס?

בדו"ח נרחב שהוגש לכנסת בנובמבר 2020 תחת הכותרת "דין וחשבון הצוות הבין-משרדי לבחינת המדיניות בנוגע לאיסור על צריכת קנאביס בישראל", נסקרו מספר מדינות שבהן יושמו מודלים של לגליזציה והסדרת שוק הקנאביס: אורוגוואי, חלק ממדינות ארה"ב (בעיקר קולורדו, שהיא מן המדינות הראשונות שישמו לגליזציה בארה"ב) וקנדה.

יש לתכנן מראש בקפידה את תהליך הטמעת  הלגליזציה, כדי למנוע תוצאות מסוכנות הנובעות מתהליך מורכב זה, כגון עלייה בשיעור תאונות דרכים הקשורות לקנאביס ועלייה בצריכת הסם על ידי בני נוער, וכן לתת מענה יעיל בנושא התמכרויות, בריאות נפש ועוד

מסקנות מהמודל של מדינת קולורדו העלו שיש לתכנן מראש בקפידה את תהליך הטמעת  הלגליזציה, כדי למנוע תוצאות מסוכנות הנובעות מתהליך מורכב זה, כגון עלייה בשיעור תאונות דרכים הקשורות לקנאביס ועלייה בצריכת הסם על ידי בני נוער, וכן לתת מענה יעיל בנושא התמכרויות, בריאות נפש ועוד. בשיחה בעלי תפקידים שם ציינו במפורש כי "הציבור עשוי לשלם מחירים כבדים בתחומים האמורים". בנושא פשיעה הקשורה לקנאביס ההתמקדות היא סביב שוק שחור ושימוש במזומן, גידולים בייתים שאינם מפוקחים מבחינת איכות, ורכישת קנאביס בכמויות גדולות על ידי אנשים ממדינות אחרות בארה"ב.

הרשויות בקנדה חקרו ולמדו את תהליכי הלגליזציה שנערכו עוד קודם בארה"ב, והחליטו ליישם מודל לגליזציה שמטרתו המרכזית היא למזער נזקים של השימוש בקנאביס. לשם כך  הם יצרו מערך מקיף של הסברה וחינוך הציבור – תוך התמקדות בבני נוער וצעירים – תוך שימת דגש על השלכות השימוש בקנאביס על הבריאות, על נהיגה תחת השפעת הסם. המודל הקנדי מנסה לתת מענה כולל ומקיף במשפט הפלילי מול השוק השחור באמצעות קביעת עונשים משמעותיים על מכירת קנאביס לבני נוער, וגם על ידי השקעה מסיבית ביותר בהסברה של נזקי השימוש בקנאביס לכלל הציבור, וחינוך בתחום החל מגיל מוקדם. 

שדה המריחואנה - לא הריח שאנו מצפים לו

אנשים רבים נוטים לחשוב שעישון קנאביס הוא טבעי, בריא, או חסר תופעות לוואי. האמת רחוקה מכך. ולפני כן, מהו למעשה קנאביס?

מדובר בצמח, שכמו כל צמח אחר הוא מושפע מאיכות קרקע, מידת ההשקיה, האור וטמפרטורת הסביבה. צמח הקנאביס מכיל עשרות חומרים פעילים ובהם קנבינואידים, טרפנים ופלבינואידים, שלכל אחד מהם פעילות אחרת, אבל שני החומרים שזוכים להתייחסות הרבה ביותר הם CBD ו-THC.

THC הוא המרכיב הפסיכואקטיבי בצמח הקנאביס, כלומר הוא הגורם לתחושות ה"היי" והריחוף הידועות. ההשפעה הפסיכואקטיבית של חומר זה היא גם הסיבה לכך שקנאביס מוגדר כסם מסוכן ואסור למסחר ושימוש במדינות שונות

THC הוא המרכיב הפסיכואקטיבי בצמח הקנאביס, כלומר הוא הגורם לתחושות ה"היי" והריחוף הידועות. ההשפעה הפסיכואקטיבית של חומר זה היא גם הסיבה לכך שקנאביס מוגדר כסם מסוכן ואסור למסחר ושימוש במדינות שונות. השפעות נוספות של מרכיב ה-THC כוללות הגברת התיאבון, שיכוך כאבים ופעילות נוגדת בחילות והקאות. בשל תכונותיו אלו, משתמשים בו במצבים רפואיים ייחודיים, כמו למשל להקלת מצוקה של חולי סרטן, טרשת נפוצה, מחלות מעי ועוד.

לעומת זאת, CBD הוא מרכיב שאין לו כל השפעה פסיכואקטיבית. השפעותיו מורגשות בעיקר במערכות גופניות פנימיות, למשל במערכת החיסון, ועל כן הן כמעט אינן מורגשות בפועל על ידי מי שצורכים את החומר. כיום נוטים לראות ב-CBD חומר בעל סגולות ויתרונות רפואיים רבים ומשתמשים בו כתרופה טבעית למגוון מצבים רפואיים. בין היתר משתמשים בו לטיפול באפילפסיה (מאחר שהוא מצמצם פעילות חשמלית עודפת במוח) ובסרטן, כתרופה נוגדת דלקות ועוד.

שימוש בקנאביס - צורך ותלות נפשית

מדובר בסם שאחת ההשפעות העיקריות שלו היא מתן תחושת נעימות ורוגע. ככזה, הוא מסייע פעמים רבות בהקלה של מתחים ודאגות יומיומיים וגם של מצוקות נפש עמוקות יותר. זו גם אחת הסיבות שלעיתים משתמשים בו בטיפול בהפרעות נפשיות המערבות עוררות יתר של המערכת הפיזיולוגית ושל הפעילות המנטאלית, כדוגמת פוסט טראומה.

אבל דווקא בדיוק בשל השפעה זו של הסם, הוא עשוי להיות ממכר מבחינה נפשית. מי לא היה רוצה לחוש רגוע ונינוח, ונטול כאב, דאגות וטרדות? קל לברוח לקנאביס ולטשטש את הכאב, אבל יש לכך מחירים שונים. השימוש בקנאביס עשוי לחרוג בקלות מתחום ההנאה והרוגע ולהפוך לשימוש אינטנסיבי לצורך מתן מענה לכאב נפשי, הצפה רגשית, מתחים ולחץ. הקנאביס כביכול מרגיע, אך בעצם מייצר תחושת ניכור וריחוק פנימי של האדם מול עצמו, הוא מוחק רגעית את המצוקה או זו מודחקת ואינה מקבלת מענה הולם.

אנשי בריאות הנפש מתמודדים עם ההשפעות השליליות של שימוש יתר בקנאביס בקרב מטופלים, אשר המחיר העיקרי שלו הוא אי התמודדות של האדם עם המציאות הפנימית והחיצונית

אנו אנשי בריאות הנפש מתמודדים עם השפעות השליליות של שימוש יתר בקנאביס בקרב מטופלים, אשר המחיר העיקרי שלו הוא אי התמודדות של האדם עם המציאות הפנימית והחיצונית: האצה של מחלות נפש, חוסר בחיוניות, אדישות רגשית, תחושה שהחיים עוברים לידי (כאילו אני מביט בחיים מבעד לזגוגית אבל איני חלק מהם), הגברה של התקפי חרדה, פרנויה, פגיעה בביטחון העצמי, פגיעה בדימוי העצמי ועוד.

ברלין: מועדון חליטות קנאביס, ללא THC, כדי להפיק את התועלת הבריאותית מ-CBD. תצלום: סטפן גאייר

שימוש בקנאביס אצל מתבגרים

מדובר בעוד אחד מהנושאים הכואבים של שימוש בקנאביס. מתבגרים נוטים למרוד במוסכמות, לנסות דברים, להיות סקרנים ולבדוק גבולות, וכחלק מכך – הם מעשנים קנאביס. הבעיה היא, שגיל ההתבגרות הוא תקופה קריטית להתפתחות התשתית המוחית ולכן השפעת הקנאביס על מוחו של המתגבר עלולה להיות בעייתית מאוד מבחינת שינויים נוירולוגיים ופגיעות ביכולות הקוגניטיביות. מחקרים מראים כי מתבגרים שעושים שימוש בקנאביס מפגינים סימפטומים בולטים של פגיעה במוטיבציה, עייפות חריגה, שינויים קיצוניים במצבי רוח ושינויים שאינם מוסברים בתפקוד היום יומי.

גם עישון חד-פעמי של קנאביס בגיל 14 עלול לגרום לשינויים ארוכי טווח בנפח המוח של מתבגרים

מחקר שהתפרסם ב-2019 בכתב העת Journal of Neuroscience על ידי קבוצת חוקרים בראשות פרופסור יו גרבאן מהאוניברסיטה של וורמונט, קובע כי גם עישון חד-פעמי של קנאביס בגיל 14 עלול לגרום לשינויים ארוכי טווח בנפח המוח של מתבגרים. החוקרים בדקו סריקות מוח של 46 מתבגרים שהשתמשו בקנאביס פעם או פעמיים בגיל 14, ומצאו כי באזורים במוח שבהם קיימים קולטני קנבינואידים התרחשה עלייה בנפח החומר האפור בהשוואה לבני נוער שלא ניסו את הסם כלל. עיקר ההבדלים נמצאו באמיגדלה, אזור מוחי שנקשר לתחושות של פחד ורגשות אחרים, ובהיפוקמפוס, המעורב בעיבוד זיכרון ויכולות מרחביות. החוקרים עדיין אינם יודעים כיצד ההבדלים המבניים שזוהו משפיעים על היכולות השכליות של הנערים והנערות, אך הם הסבירו כי בגיל ההתבגרות המוח עובר תהליך "התכווצות" שמייעל את פעולתו, ואפשרות אחת היא שהעישון משבש את התהליך.

כשהעניין נעשה חלק מהשגרה, והופך לחיוני ואפילו דחוף. תצלום: קטיה רופ

האשליה של הקנאביס

מעבר לאשליית העיוות הקוגניטיבי שהסם מייצר, שימוש יתר בו עלול לגרום להשפעה נפשית שלילית לאורך זמן, אשר לה יש מחירים לא פשוטים, שיכולים להגיע עד כדי תחושת טשטוש וניתוק פנימי

כיום אני מתייחס כאיש בריאות הנפש לקנאביס כסם הבעייתי ביותר. מדוע? משום שהוא מקובל, נפוץ, זמין, לגיטימי (ויהיה זמין עוד יותר במידה ולגליזציה שאינה כוללת מדיניות אחראית ונכונה כמו זו הנהוגה בקנדה אכן תתממש), ובעיקר משום שהשימוש בו נעשה באופן יומיומי, בשונה משימוש ממרבית הסמים האחרים (למעט אצל מכורים לסמים קשים).השימוש היומיומי בקנאביס הופך להרגל קבוע שעלול לגרום עם הזמן לשינוי נפשי ופסיכולוגי עמוק, ולא לטובה.

מדובר כביכול בסם שגורם לחוויות נעימות: צחוק, תחושה כאילו שומעים את המוזיקה אחרת, מריחים אחרת, רואים אחרת, חושבים אחרת – באופן אלטרנטיבי, יצירתי, בצורה יותר פילוסופית, אך מעבר לאשליית העיוות הקוגניטיבי שהסם מייצר, שימוש יתר בו עלול לגרום להשפעה נפשית שלילית לאורך זמן, אשר לה יש מחירים לא פשוטים, שיכולים להגיע עד כדי תחושת טשטוש וניתוק פנימי.

לסיכום, תמונת השימוש בקנאביס היא מורכבת וקיימים בה צדדים חיוביים וצדדים שליליים. בהיעדר מדיניות כלל ארצית נכונה ואחראית, אשר תכלול בין היתר חינוך והסברה לבני נוער ובכלל, תוך למידה מניסיון מדינות שבהן התקיים תהליך לגליזציה, הצד הרע והשלילי של השימוש בקנאביס עלול להיחשף במלוא עוצמתו.

איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה.

תמונה ראשית: עישון מריחואנה: צריך לדבר על זה. תצלום: אשטון