ואולי היא שוב תפרח

הדמוקרטיה נבנתה לראשונה על הרבה אבנים רופפות. השאלה כעת היא אם אפשר לבנותה מחדש ממש על אותה הקרקע
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

לאחרונה, ביליתי אחר צהריים ארוך על גבעה מאובקת ומרובת סלעים באתונה, גבעת פניקס (Pnyx), כדי לנכוח במפגש הראשון של אסיפה חדשנית ששואבת את השראתה מן העבר.

היה זה האירוע הדמוקרטי היפה והנועז ביותר שראיתי מימיי.

גבעת הפְּנִיקְס (Pnyx) מתנשאת מעט מערבה מהאקרופוליס. שם, האקלסיה (Ecclesia) האתונאית הקדומה, שכללה אזרחים מקומיים שרובם נבחרו בהגרלה, התאספה לפני יותר ממאה דורות כדי לקבל החלטות שלטוניות בעלות חשיבות עליונה. שום אסיפה לא נפגשה במקום מאז שנת 322 לפני הספירה – עד לאותו ערב סתווי חמים.

אם חברי אספת העם החדשה יצליחו לשלב את האספה הזו במערכת הממשל של אירופה, הדבר עשוי לשנות את כל מה שאנו חושבים שאנו יודעים על אודות דמוקרטיה

אספת העם החדשה הזאת הייתה פתוחה לכול, בניגוד לקודמתה האתונאית העתיקה, שלא קיבלה אליה נשים, עבדים וזרים. אכן, בקרב תשעים ושניים הנוכחים שספרתי הייתה חלוקה פחות או יותר שווה בין גברים ונשים, והיו שם אנשים מ-15 מדינות אירופיות לפחות, בתוספת אורחים מיבשות אחרות. אלא שהפוטנציאל של אספת העם לסמן שינוי הוא מרחיק לכת בהרבה מעבר לעיקרון הכללתם של אחרים. אם חבריה יצליחו לשלב את האספה הזו במערכת הממשל של אירופה, הדבר עשוי לשנות את כל מה שאנו חושבים שאנו יודעים על אודות דמוקרטיה.

"אזרחי אתונה, אזרחי העולם", הצהיר קליפס ניקולאידיס, מלומד צרפתי-יווני שמסייע להוביל את האספה. הוא יושב ראש המחלקה לעניינים בינלאומיים בבית הספר לממשל טרנס-לאומי של האוניברסיטה האירופית, "היינו רוצים להזמין אתכם לשנות את עצמכם".

פניקס, Pnyx, דמוקרטיה, אתונה, יוון, אקרופוליס

רמת הפניקס (Pnyx) כולל הגבעה שעליה התכנסה אספת העם של אתונה, וברקע - האקרופוליס. תצלום: גיורגי קורונאיוס, ויקיפדיה

ברחבי העולם, דמוקרטיה נתפשת כמערכת שבה הציבור, באמצעות בחירות, בוחר את נציגיו. אלא שאספת העם החדשה לא תכלול פוליטיקאים נבחרים. במקום זאת, היא תורכב מאנשים מהשורה, שייבחרו בהגרלה בדרכים שיבטיחו שהגוף כולו יהיה מראה דמוקרטית של העם שהוא מייצג.

אספת העם תהיה גוף טרנס-לאומי וחבריו וחברותיו ייבחרו בהגרלה כדי לייצג את אירופה כולה. אין בעולם עוד גוף כזה

אלו לא יהיו רק אנשים בני עיר אחת או מחוז אחד, ואפילו לא בני אומה אחת. אספת העם תהיה גוף טרנס-לאומי וחבריו וחברותיו ייבחרו בהגרלה כדי לייצג את אירופה כולה. אין בעולם עוד גוף כזה.

אך מה שבאמת מייחד את הרעיון – ומה שאמור להפוך אותו למהפכני – הוא היותו קבוע.

אספות שנבחרות בהגרלה הולכות ונעשות נפוצות ברחבי העולם, בעיקר באירופה וביפן, אך כמעט כל האספות הללו הן זמניות. הן מכונסות כדי להשיב על איזו שאלה גדולה או להתמודד עם בעיה דוחקת. הן נפגשות במשך שבועות או חודשים או אפילו לאורך שנה. לאחר מכן הן מפיקות את התוכנית או את ההמלצות שלהן, ומתפזרות.

אספת העם אינה אמורה להתפזר לעולם. חבריה אמנם יתחלפו לעתים קרובות, ולא פעם בתום חודשים בלבד, והגרלה חדשה תשמש כדי למלא את המקומות באספה. אך האספה תהפוך לחלק קבוע מהנוף, לזרוע ממשל בפני עצמה. היא גם תסמן את העובדה שעידן הפוליטיקאי הנבחר דועך והולך. כבר היום הפוליטיקאים הם קבוצה שאינה פופולרית כמעט בכל מקום – הם מושחתים, חסרי יכולת, הם אינם יעילים ואינם מועילים. דמוקרטיה באמצעות הגרלה היא עניין מושך, כיוון שהיא מציעה מודל שמאפשר לאזרחים לפקח על פוליטיקאים ולהגביל אותם, ואולי יום אחד אף להחליף אותם.

התרחקות ממודל הפוליטיקאים הנבחרים ומעבר לנציגים שנבחרים בהגרלה גם תבשר על ירידה משמעותית בחשיבותן של הבחירות. באורח אירוני, ביטול הבחירות או הפחתת התדירות שלהן עשויים להיות דרך להציל את הדמוקרטיה

התרחקות ממודל הפוליטיקאים הנבחרים ומעבר לנציגים שנבחרים בהגרלה גם תבשר על ירידה משמעותית בחשיבותן של הבחירות. באורח אירוני, ביטול הבחירות או הפחתת התדירות שלהן עשויים להיות דרך להציל את הדמוקרטיה.

במקומות רבים, הבחירות חדלו לחזק את הדמוקרטיה. הן נגועות מדי – בשל ירידה באמון החברתי, בגלל הכסף הגדול שמעורב בפוליטיקה, בגלל כוח לא מידתי של מפלגות וקבוצות אינטרסים. תוצאותיהן מובילות לא פעם לעימות, לאלימות ואפילו למלחמה. והבחירות משמשות ברגיל שליטים סמכותניים ודיקטטורים כדי לזכות בלגיטימיות בקרב העם.

זאת בדיוק הסיבה שבגללה אספת עם מצליחה, שתייצג יבשת שלמה, עשויה להיות השראה להקמתם של עוד גופים קבועים מהסוג הזה – ברמה הלאומית, המחוזית והמקומית, באירופה ובמקומות אחרים. כתוצאה מכך, התפשטותן של אספות מהסוג הזה תדרוש שינויים בתשתית הפוליטית, אופנים חדשים של שתדלנות וסוגים חדשים של סוכנויות טכנוקרטיות כדי לתמוך בנציגים שנבחרו בהגרלה.

כיצד עשויים הממשל והדמוקרטיה להיות שונים בעידן של אספות כאלה? קמיי דובלר (Dobler), שמעורבת מזה שנים רבות בתהליכים של אספות בארגון Mission Publiques שמרכזו בפריז, משיבה על השאלה הזאת במילה אחת: "טרנס-מקומיות". כוונתה בכך לשילוב של ממשל טרנס-לאומי וממשל מקומי.

הדבר הקל ביותר הוא שאנשים יתאספו עם שכניהם. אך בעולם מרושת באורח עמוק, הניצב בפני בעיות ברמת כוכב הלכת – אקלים, בריאות, מלחמה – יש צורך בממשל טרנס-לאומי

הדבר הגיוני. אספות שנבחרו בהגרלה, החל בהתאספויות ההן באתונה לפני 2,300 שנה ועד לגרסאות החדשות שאנו עדים להן היום, הן בעיקרו של דבר כלים מקומיים. כיוון שהדבר הקל ביותר הוא שאנשים יתאספו עם שכניהם. אך בעולם מרושת באורח עמוק, הניצב בפני בעיות ברמת כוכב הלכת – אקלים, בריאות, מלחמה – יש צורך בממשל טרנס-לאומי.

וכך סביר שנראה רשתות חדשות של אספות מקומיות ולאומיות שישתפו פעולה באמצעות גופים טרנס-לאומיים, כמו אספת העם. לכן, אחת השאלות הדחופות ביותר בתחום הממשל לעתיד לבוא הוא מה היא הדרך הטובה ביותר כדי ששיתופי פעולה כאלו אכן יעבדו באופן הטוב ביותר.

קל יותר לחזות את כישלון המבנים הדמוקרטיים העכשוויים מאשר לעשות את המסע אל הצורות הדמוקרטיות הבאות. אכן, יש הרבה מאוד דברים לברר ולחשוב עליהם – מערכות חדשות, דרישות חדשות מאנשים מהשורה, אופנים חדשים לשיתוף פעולה.

האנשים והארגונים העומדים מאחורי אספת העם הודיעו שהם יוצאים ל"אודיסאה דמוקרטית" כדי לשוחח עם אנשים ברחבי אירופה על האופן שבו הם רוצה שהאספה שלהם תפעל בעתיד. בסתיו 2024, הם מתכננים לשוב לאתונה כדי לכנס מחדש את האספה, כדי שעבודתה הרשמית תצא לדרך. "אנחנו מוכנים ללכלך את המגפיים שלנו", אמר ניקולאידיס, בעודו ניצב על הגבעה הסלעית.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי

Published in Alaxon by special permission from Zócalo Public Square

ג'ו מת'יוס הוא העורך לענייני דמוקרטיה של כתב העת Zócalo Public Square.

תמונה ראשית: פרחי פרג בגבעת הפניקס (Pnyx), מקום התכנסותה של אספת העם של יוון הקלאסית. תצלום: פיטר מאליס

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ג'ו מת'יוס, Zócalo.

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על ואולי היא שוב תפרח