היו שנים שבהן האי-לאי היה ענף ספורט משגשג - פיתוח של משחק כדור מסורתי של הבאסקים, עם אוהדים שמילאו את היציעים והריעו בהתלהבות. המשחק, שנחשב למהיר בעולם, היה במשך עשורים רבים של המאה העשרים ענף הספורט הלוהט ביותר במיאמי - אבל היום מעטים בלבד זוכרים אותו, ומעטים עוד יותר משחקים האי-לאי.
ההאי-לאי נדחק הצידה עם השנים, אחרי שביתת שחקנים ממושכת שהביאה מהמרים בארה״ב להעדיף ענפים אחרים, והיום, אומר כוכב הסרט לאון (המכונה טֶבין) שפרד, ״אנחנו משחקים את המשחקים הכי טובים שלנו, אבל אף אחד אינו צופה״.
טרבין משחק האי-לאי כבר 26 שנה, והוא מסרב להניח לספורט האהוב עליו להיעלם. כמי שגדל בשכונת מצוקה ומצא את עצמו בגיל צעיר בכנופייה אלימה, המשחק - הוא מסביר - שינה את חייו: ״לא חשבתי שאחיה מעבר לגיל 23... מי ידע שאגדל משפחה עם חמישה ילדים״. היום הוא משקיע את כל מאמציו כדי להגשים את החלום, ולשחק שוב האי-לאי מול אצטדיון מלא צופים.
ביים: דניאל סורס (Daniel Soares)
Forgotten from Daniel Soares on Vimeo.
תגובות פייסבוק
תחת הבעירה הכפולה
תחת הבעירה הכפולה
של הירח והניאון
על מעקה של
שיש, בין שני וילונות
שהרוח הקלה מהים משחקת
בהם בעת ובעונה אחת
עם ירכיהם וגבם הפולטים
הבל פה מקוטע,
מציפים בסומק את סביבתו
המוגבלת של אגרטל החרס שלו
ומנוגדים, מאז ומעולם,
להיות הכול שם בן-חלוף
(מלון, אהבה, מכוניות, יום, לילה)
פרח זר לסמלים
הגיע אז לשיא
יופיו.
קרליטו אזוודו (Carlito Azevedo) הוא משורר, עורך ומבקר ברזילאי, יליד 1961. ב-1991 הוא זכה בפרס הספרותי הגדול של ברזיל, Jabutí. בין השאר, הוא תרגם מצרפתית שירה של מקס ז׳קוב ורנה שאר.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
דימויי האלוהים
אלן ווטסאלוהים כאב גדול? כשופט סמכותי יודע כל? כיצד אפשר לראות את אלוהים...
X 12 דקות
רשת חדשה, גבולות ישנים
מיכל שליובמובנים רבים, הטכנולוגיה הופכת את העולם שלנו לכפר גלובלי. כשזה נוגע לשפה,...
X 4 דקות