ההקצנה בטמפרטורות ובכמויות הגשמים מובילה להתרבות הסכסוכים והמלחמות
X זמן קריאה משוער: 2 דקות
כשהטמפרטורות עולות הרוחות מתלהטות – ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה האנושית, כך מצאו חוקרים. תוצאה זו מצטרפת למחקרים נוספים שמראים כי מסיבה כלשהי שינוי האקלים מעורר עימותים בין אנשים.
שינויים קטנים בטמפרטורות ובגשמים מעלים בצורה משמעותית את הסיכון לעימותים מסוגים רבים, ממריבות בין-אישיות – כמו צפירות תוקפניות בין נהגים – עד מלחמות אזרחים וקריסות חברתיות. מדווחים חוקרים ב-Science. הם סקרו נתונים משישים מחקרים על שינוי סביבתי ותוקפנות אנושית בשש יבשות לאורך שנים עשר אלף שנים.
החוקרים גילו שעלייה של הטמפרטורות ביחידה אחת של סטיית תקן - כיום בארצות הברית משמעות הדבר היא שהטמפרטורה הממוצעת בחודש נתון גבוהה מהרגיל בשלוש מעלות צלזיוס – מעלה את תדירות האלימות הבין-אישית בארבעה אחוזים, ואת הסיכון לעימות בין-קבוצתי, כגון מלחמת אזרחים, בארבעה עשר אחוזים.
החוקרים מדווחים ששיטפונות ובצורת משפיעים גם הם, אף על פי שהשפעתם קטנה יותר מזו של הטמפרטורה. וההשפעות ניכרות בעולם כולו, במדינות מפותחות ומתפתחות.
"העקביות בתגובותיהם של אנשים הפתיעה אותנו," אומר סולומון שאן, מומחה לאקונומטריה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שהוביל את המחקר. הוא וצוותו מזהירים שהשפעות האקלים על ההתנהגות עלולות להתגבר ככל שכוכב הלכת יתחמם ודפוסי המשקעים ישתנו.
החוקרים לא ניסו להסביר למה האקלים משפיע ככה על ההתנהגות האנושית. הם קישרו נקודות קיצון באקלים לסוגים שונים של עימותים, מנפילת אימפריית המאיה הקלאסית והרגיזה במאה התשיעית ועד למגישי בייסבול שפוגעים בכוונה בחובטים. אבל בגלל העדר המנגנונים הסיבתיים, מדעני חברה רבים מטילים ספק בתפקידה של הסביבה ביצירת עימותים, שלדעתם נובעים ממגוון של גורמים חברתיים.
"קשה לראות איך אותם מנגנונים סיבתיים שיובילו מגיש לזרוק כדור בפראות קשורים למלחמות ולהתמוטטות של מדינות," אומר אידין סאלהיאן שחוקר אלימות פוליטית באוניברסיטת נורת' טקסס בדנטון.
גם הלווארד בוהאוג, מדען פוליטי ממכון אוסלו לחקר השלום בנורבגיה, אומר שהמחקר האחרון לא משכנע אותו שהקשר בין אקלים לעימותים הוא חזק ועקבי. הוא גילה שעימותים מרכזיים באפריקה דעכו בעשרות השנים האחרונות, למרות ההתחממות הברורה שם – ממצא שנוגד את המגמה שמזהים המחקר האחרון ומחקרים קודמים.
התוצאות הסותרות מצביעות על הצורך בבדיקת הקשר בין אקלים לעימותים בחקרי מקרה שבהם אפשר לנטר משתנים רבים יותר, אומר אנדרו סולואו, סטטיסטיקאי סביבתי מהמכון האוקייאנוגרפי וודס הול במסצ'וסטס.
בלי המיקוד הנוסף הזה, הוא מזהיר, החוקרים עשויים להפריז שלא בכוונה בעוצמת הקשר בין אקלים לעימותים. גם שינויים קלים בהגדרת גבולותיו ההיסטוריים של סכסוך עשויים לגרום לזה. "בסך הכול, אם מחפשים הרבה מאוד בתוך הנתונים, מוצאים קשרים כאלה," הוא אומר. "אבל כשמביטים מקרוב, הדברים נוטים להיות מורכבים יותר."
מקורותהדיווח ב-Scienceמאמר קודם המאשש את הקשר בין אקלים לאלימות, אך מוצא גיוון במידת ההשפעה במקומות וזמנים שונים.תגובת בוהאוג למחקרמאמר של בוהאוג ועמיתים בנושא עימותים באפריקה והקשר שלהם לאקלים
תגובות פייסבוק
למה קטאר?
השאלה שבכותרת נשאלת בהקשרים רבים, בוודאי ובעיקר בימים של משחקי הגביע העולמי בכדורגל 2022, המתקיימים שם, בקטאר. מובן שהשאלה נשמעת בהקשרים פוליטיים, אתיים-מוסריים, כלכליים וגם ספורטיביים הנוגעים לתחרות המתקיימת בתקופה לא רגילה בשנה ומשבשת לא מעט סדרי עולם בכל הנוגע למשחק הכדורגל ברחבי העולם. אך ענייננו כאן אחר, פשוט וממוקד, והוא לשוני: למה ״קטאר״?
שמו של המקום, כמו שם האזור, שמות ישובים עיקריים בו וגם כינויים ליושביו כולם קדומים מאוד. כבר פליניוס, באמצע המאה הראשונה לספירה, דיבר על Catharrei, יושבי חצי האי שהוא היום מעצמת הגז הטבעי העולמית הזעירה בשליטתה של משפחת א-ת׳אני רבת העוצמה והממון. נראה שפליניוס כינה כך את התושבים על שם מקום ישוב בולט בחצי האי. גם לאחר מכן, תלמי, במאה השנייה לספירה, התייחס לחצי האי שהופיע על מפה שהוא שרטט וכינה אותו Catara, ובו היה גם ישוב בעל שם דומה. וכך נקרא המקום במשך מאות שנים, עד לתקופה המודרנית, והשם המתייחס לתושביו נגזר משם המקום, כלומר מ-Catara נגזר המונח Cataraei, ״אנשי Catara״.
כלומר, שם המקום ושמם של תושביו התבססו מאות שנים לפני האסלאם, ובתקופה שבה הידיעות שלנו על הערבית שדוברה ונכתבה מועטות יחסית. ואולי לא מיותר לציין ולהזכיר: הערבית התקיימה הרבה לפני האסלאם, והתפשטה בעיקר מחצי האי ערב. בכל אופן, מה שחשוב בסופו של דבר וברבות הימים הוא שמו של המקום בפי תושביו, כלומר בפי דוברי הערבית בחצי האי הנושא את השם שהתגלגל מהצורה Catara, ששמרה על כתיב לטיני ב-c ככל הנראה עד המאה ה-18. ושמו של המקום בפי תושביו נכתב בערבית כך: قطر, כלומר ״ק-ט-ר״ בתעתיק פשוט לעברית. בלועזית, בתחום חקר השפות השמיות ובכלל, מקובל לתעתק את ה-ק׳ הערבית כ-q, ומכאן באה לעולם הצורה Qatar המקובלת בלשונות המערב, בכתיב הלטיני. אלא שבכך לא תם המסע הפונטי, שכן בפי תושבי Qatar נקרא המקום בערך gitar (נחסוך כאן את העיסוק בתעתיק הפונטי הבינלאומי שמדייק ומציג את הצורה באמצעות סימנים מוסכמים המביעים דקויות של הגייה).
בכל זאת, שני דברים כדאי לציין: ההטעמה על ההברה הראשונה, הקצרה, וההגייה של ה-ק׳ הערבית הרשמית שבכתיב כ-g, כלומר גימל. התופעה השנייה מאפיינת דיאלקטיים ערביים של בדואים, והיא מוכרת לנו בעברית במילים ממקור ערבי-בדואי כמו ״מנגל״, כפי שבדואים הוגים את המילה הערבית ״מנקל״, שפירושה ״נייד״, כלומר מתקן נייד לצלייה. וכך, ההגייה של שם המקום בפי תושביו, עניין חשוב וקובע, gitar, מצביעה ככל הנראה על המקור הבדואי של האוכלוסייה.
ולא שכחנו את ההברה הקצרה, הראשונה, שעליה יושב הטעם. היא מצדיקה ודורשת בהחלט תעתיק לועזי Qatar (ולא, למשל, Qataar). אך מדוע ״קטאר״? כלומר מדוע תועתק שם המקום قطر תוך הוספת של א׳ בהברה השנייה, הלא מוטעמת? בהנחה שהדבר נעשה באורח מושכל, התשובה הסבירה, המתבקשת, היא שמבחינת דוברי עברית חשוב להבדיל בין הכלי המושך את הרכבת, הקטר, ובין שמה של המדינה השוכנת במפרץ הפרסי. עניין קצת משונה, מיותר ומגוחך, שכן אין הרבה מצבים שבהם אפשר יהיה לבלבל בין ה-engine של ה-train ובין המדינה בחצי האי הקטן הבולט אל המפרץ הפרסי.
בינתיים האקדמיה ללשון הבהירה שהיא מצדדת בכתיב ״קטר״, עם הגייה במלעיל, וגם קהל העורכים בוויקיפדיה העברית אימץ את הכתיב ״קטר״. בכל אופן, הצורה פועלת היטב בעברית מבחינת האפשרויות לגזור את מה שצריך, בעיקר את התואר ״קט(א)רי״ ואת התושבים שהם כמובן ״קט(א)רים״, ואין סיכוי שנטעה במשמעות ונחשוב על רכבות.
אגב כך הזכרנו כאן עניין לא פשוט כלל וכלל: גזירת תארים ושמות תושבים ולשונות משמות של ארצות ומדינות. הסיבוכים רבים ומגוונים, וראוי להתייחס אליהם בהזדמנות אחרת. די אם נביט, לצורך הרצף הענייני והגיאוגרפי, על אזור המפרץ הפרסי. שם נמצא את דובאי (שהתעתיק המדויק היה צריך להיות ״דֻבַּי״, ושוב – נראה שהגיעו לתוצאה עברית שונה מסיבות ברורות), ונמצא גם את ״איחוד האמירויות הערביות״. כיצד נאמר שאדם הוא מדובאי? כיצד נציין את מי שזאת מולדתו? קשה. ולגבי ״האמירויות״ כבר נפוץ בעברית הכינוי ״אמירטי״ או ״אמיראטי״, כמו ״emirati״ האנגלי, תוך סימנים ברורים להתחמקות מהצרה בדמות ״משלחת מהאמירויות״.
אז נטשנו את קטאר ונשארנו עם קטר. זאת המציאות.
העננים לא יזכרו
קתרין אינגרםהטכנולוגיה הבטיחה רבות, קיימה פחות, ובוודאי לא תציל אותנו מעצמנו: האם הסברנו...
X 17 דקות
מלכודת הביטחון
ברוס גרירסוןהנכונות להקשיב לזולת ולהיחשף בבורותנו בעולם המלא באנשים שחושבים שהם יודעים הכול,...
X 18 דקות