למה להתנתק

בתחילת החודש נחגג ברחבי העולם יום ההתנתקות, מעין חג מודרני חדש שמבקש מן המציינים אותו לכבות למשך יממה אחת (שמתרחשת שלא במקרה בשבת) את המכשירים הסלולריים, האייפדים, המחשבים ושאר מרעין בישין. גם בארץ אימצו את היוזמה, ובמקומות שונים בעיר הציעו ברים צ'ייסרים לחוגגים שישאירו את האייפון בבית. אבל למה בעצם להתנתק?

יום ההתנתקות מצטרף לשורה של ימי הימנעות אחרים, שלחלקם, כמו "יום שני צמחוני" עשויה להיות השפעה של ממש, אם מיליוני אנשים אכן לא יצרכו בשר פעם בשבוע, ואילו אחרים מכוונים להעלות לתודעתנו עניין זה או אחר, כמו יום כדור הארץ שבו אנחנו אמורים לכבות את החשמל לשעה אחת בלבד. יום ההתנתקות הנוכחי הוא מן הסוג האחרון – הוא נהגה כאמצעי שיווקי להפצת יוזמה שאפתנית יותר של חברי קבוצת Reboot היהודית-אמריקאית, לשכנע אותנו לאמץ יום מנוחה חילוני שבועי.

כעת תורה של ההימנעות האופנתית לעורר גל של ביקורת נגדית. קייסי ספ מהניו יורקר מחלק את המתנתקים לשניים: המתייעלים והמתנקים. המתייעלים מתייחסים לזמינות של הטכנולוגיה כהסחת דעת שמפריעה להם בביצוע מטלות חשובות יותר. לפי ההסתכלות הזאת, תנועת ההתנתקות משתייכת לטרנדים כמו קיצוץ שעות שינה, הימנעות מאלכוהול ומחומרים דומים – שלעתים נעשית מנימוקים בריאותניים אך למעשה עומד ביסודה תפיסה שרואה באדם משאב, ובכל הסחת דעת מחדל חמור: כל הימנעות מעבודה, כולל שביתה ומחלות של עובדים, "עולה למשק כסף". התמיכה של מנהלי תאגידים וחברות ענק ביום ההתנתקות היא עוד אחד מהניסיונות לגייס טרנדים רוחניים לשירות המערכת ולהבטיח שהחקירות האישיות שלנו יסתיימו במקום ידוע מראש – בחזרה לעבודה, עם קצת פחות מרמור.

לעומתם, המתנקים רואים בטכנולוגיה זיהום שפשט בחיים הנקיים והאותנטיים שניהלנו עד פריצתה לחיינו. הם דוגלים בדואליזם דיגיטלי, הפרדה בין העולם האמיתי לבין העולם הווירטואלי, תוך התעלמות מכך שחלק גדול מהפעילויות המאד אמיתיות שלנו – עבודה, היכרויות, מערכות יחסים – קורה דרך מסכים. חרדת הטכנולוגיה הזו גורמת לכך שזה בסדר לקרוא ספר בשבת החילונית של ריבוט, אבל לא לקרוא ספר באייפד; כאמא לילדה בת שנה וקצת גם אני מתקשה למה אני אומרת לבתי "די לה-לה", אבל אף פעם לא אומרת לה: די, כבר קראנו היום סיפור. איך תוספת של מוזיקה וכמה אימג'ים הופכת את "מה עושות האיילות" משיר של לאה גולדברג לגורם מסוכן?

ממבט ב"מניפסט השבת", המסמך המכונן של הקבוצה, קל להבין מה מעצבן כל כך הרבה אנשים. "מניפסט השבת," הם כותבים "פותח ברוח תנועת סלואו העולמית – סלואו פוד וסלואו ליבינג – על ידי קבוצה של אמנים, כותבים ויוצרי סרטים ומדיה שאף על פי שאינם דתיים במיוחד, חשו צורך להילחם כנגד דרך החיים ההולכת ומואצת שלנו." כן, כמו דיאטות המיצים למיניהן, גם זו יוזמה של אנשים לא רעבים. ההתנתקות שהם מחפשים אפשרית כי החיים שלהם מתנהלים במיילים והודעות טקסט; היא לא תועיל להאט את קצב החיים המודרני של נהג המונית שעובד שתי משמרות רצופות, או של המורה שגם מברמנת אחרי העבודה.

המניפסט הוא שילוב שיכול להיראות שרירותי למדי בין עקרונות כמו "הימנעו מטכנולוגיה" ו"שתו יין", מעין מישמש של זהות יהודית מודרנית בדגש עצמי. במסמך העקרונות שלהם הם מציעים לכל אחד לפרש את ההתנתקות בדרכו או בדרכה: הימנעות מטכנולוגיה יכולה להיות הימנעות משליחת הודעות טקסט, או הימנעות משימוש בתנור או במעלית- חרדים או היפסטרים, פשוט עניין של סגנון. תוכלו לשמור על בריאותכם על-ידי השתתפות במרתון ניו יורק, או על ידי לעיסה איטית מאד של מזונכם. יש כאן אותו שילוב כה אמריקאי ומבלבל של בין אגוצנטריות לעקבות פוריטניים (אם נקשר בין "השבועה" הזו לשבועות אחרות שאמריקאים נקראים לקחת - לנאמנות למולדת, לשירות אמין, להימנעות מאוננות. ובמחנה ההתנתקות ביולי האחרון גברים ונשים ישנו בנפרד ואכלו ארוחות טבעוניות נטולות גלוטן).

מנגד, האם מתנגדיה הרבים והקולניים של היוזמה יכולים להכחיש את הבעיה שריבוט מתייחסים אליה? למעשה יש כאן בעיות שונות – בעיה אחת היא שינוי המאזן בין עובדים למעסיקים בעידן המודרני. יוקר המחייה העולה גורם לכך שאנשים מבין המעמד הנמוך, הבינוני והבינוני-גבוה פשוט צריכים לעבוד יותר שעות. את הבעיה הזו ריבוט לא תפתור. בעיה אחרת היא הדרישה לזמינות גוברת מצד מעסיקים לעבודה, שהיא תוצאה של אותה תלות הולכת וגוברת במעסיקים אך היא מתאפשרת במידה רבה בגלל האמצעים הטכנולוגיים. בעיה שלישית היא ההתמכרות שלנו לזמינות של – כל כך הרבה דברים. זו בעיה אמיתית והיא מלובה באופן מודע ומכוון על ידי חברות הטכנולוגיה.

במובן זה, הימנעות מטכנולוגיה היא אכן מעין פיתרון קסם, לא בגלל שיש בטכנולוגיה יש משהו רע או לא אמיתי, אלא דווקא להיפך – העובדה שחלקים כה רבים מחיינו עברו להתקיים בממד הווירטואלי מקל עלינו מאד להוציא את השלטר, ולכבות אותם, ולכן הקסם שמשרה השבת על חילונים ומתנדנדים רבים רק ילך ויגבר.

אז אפשר לפקפק אם התנתקות של יום אחד תשנה למישהו את החיים, אבל היא יכולה בכל זאת להזכיר לכמה אנשים כמה דברים בחיים הם מיותרים. לא בגלל הטכנולוגיה, בגלל החיים.