צילומים פסיכדליים ממכרות המלח ברוסיה

לא סִפְרתי

לרגע היה נדמה שבעידן המתקדם, המתוחכם והטכנולוגי שהאיר עלינו, המונח ״סִפְרתי״ ישרוד. הוא ניצב כניגוד ל״אנלוגי״ והיו מי שצפו לו קריירה גדולה. אבל זה היה בסביבות שנות השמונים של המאה שעברה ומאז נשטפנו בזרם דיגיטלי בלתי פוסק, עד כי ״דיגיטלי״ הפך להיות המונח השולט.

״דיגיטלי״, כלומר ״ספרתי״, מתייחס למערכות אלקטרוניות שפועלות על בסיס מדרגות מתח קבועות מראש, ובעיקר הכוונה כיום לתחום המחשוב, כשרמת מתח אחת מייצגת את הספרה ״0״ ורמה אחרת את הספרה ״1״. ״אנלוגי״, לעומת זאת, מתייחס למערכות שפועלות על פי ערכים רציפים, המיוצגים כך שערכם מוצג באמצעות מחט על תחום המחולק לשנתות. הדוגמה הפשוטה והמוכרת היא בתחום השעונים: השעונים של פעם, אלו שהיינו מותחים ידנית, הורו על שעה בערכים רציפים, ומחוגי השעון הצביעו על מקום על פני מעגל, ואפילו השלו אותנו שהם נעים באורח חלק. שעונים דיגיטליים, לעומת זאת, שנוכחותם בשוק בולטת מאז שנות ה-70 של המאה שעברה, הורו על שעה במונחים של ספרות: ״12:34״, וגם ייצגו את הזמן בתצוגה של ספרות, כלומר ספרתית.

לספר את הדברים האלו היום גובל בעיסוק בהיסטוריה. וגם מבחינת המונחים דומה שעבר עידן. אם נראה היה ששני התארים, ״ספרתי״ ו״אנלוגי״ יחלקו ביניהם את התחום באיזון עברי-לועזי, הרי שהיום אין ספק ש״דיגיטלי״ הדיח כמעט כליל את ״ספרתי״, בוודאי במציאות הלשונית היומיומית. את ״ספרתי״ אנו עוד מוצאים בטקסטים מלוטשים, טכניים, וכן במה שנראה כמאמצים מופגנים של מתרגמים לדבוק במונח העברי היפה, המדויק והפשוט. בחומרי לימוד, בחוברות הסבר למכשירים מהסוג היותר מתוחכם, בכתיבה מושקעת על הנדסה ובשמות של קורסים אקדמיים כגון ״מערכות ספרתיות״, עוד שורד ״ספרתי״ ומקבל הנשמה מפה לפה מצד מי שמנסים להצילו משקיעה סופית.

בינתיים, ״דיגיטלי״, גם על סף ניצחונו הצפוי, אינו נח על זרי הדפנה. לאחרונה הופיע בעברית המונח ״דיגיטל״, כשם עצם. אין הכוונה לחברת המחשבים האמריקנית הגדולה שפעלה משנות ה-60 ועד ראשית שנות ה-90 של המאה שעברה, Digital Equipment Corporation, שנודעה בעברית כ״דיגיטל״ (כך דווקא, על דרך הגרמנית, ולא ״דיג׳יטל״ לפי המקור האנגלי). ״דיגיטל״ במובן הזה היה שם פרטי, והחברה חדלה להתקיים מזמן. ה״דיגיטל״ שהופיע לאחרונה הוא כאמור שם עצם, כמעט גנרי, כלומר במשמעות כללית מאוד.

בימינו, ״דיגיטל״ מציין בעיקר מחלקה או צוות בתוך ארגון. ה״דיגיטל״ בארגון אחראי על הנוכחות של הארגון ומותגיו בסביבה האינטרנטית, במקומות השונים שבהם גורמים מסחריים מנסים להיות נוכחים כדי לזכות בפרסום ובהשפעה תדמיתית. אות ועדות לכך הם משפטים מהסוג ״הדיגיטל צריכים להחליט מתי להעלות את הפוסט״, כלומר – מדובר בקבוצת אנשים שמרכיבים את הגוף הארגוני המכונה ״הדיגיטל״. בנוסף לכך ״דיגיטל״ ובפרט ״הדיגיטל״, בביטויים כמו ״עידן הדיגיטל״, ״טכנולוגיות הדיגיטל״ וכדומה, אינו מתייחס לתכונות הנדסיות-אלקטרוניות של רמות מתח וייצוגן כסמלים לוגיים או כמדידה, אלא שמובנו, כללי ומעט ערטילאי, חופף במידה רבה את ״אינטרנט״, כלומר ״עידן האינטרנט״ ו״טכנולוגיות אינטרנט״.

מבחינת הלשון, קרה כאן דבר מעניין. נראה שחדירת ״דיגיטלי״ – שדוחק את ״ספרתי״ ככל הנראה באורח סופי – רחבה דיה כך שנוצר גם שם העצם ״דיגיטל״. אפשר וצריך לראות בכך תהליך פנים-לשוני של העברית העכשווית. הדבר קורה לא פעם: מונח לועזי נכנס לשפה, מאומץ על ידי דובריה, ולידו, באמצעות תהליכי גזירה שונים, נוצרים מונחים חדשים בעברית. מקורם של מונחים כאלו הוא אמנם לועזי, אבל התבססותם במרקם הלשוני היא עברית בתכלית. מי שמלינים על השפעות לועזיות על העברית נוטים להזניח את העובדה שזרעים לועזיים עוברים תהליכים עבריים ומנביטים מלים עבריות חדשות, הגם שהללו נראות לועזיות. והרי ככל הידוע לי אין באנגלית ״digital״ במובן של שם העצם ״דיגיטל״ העברי.

עניין היידוע, כלומר תפוצתו הברורה של הצירוף ״ה-דיגיטל״, אמנם ראויה לדיון נפרד, שעוד יבוא, אבל יועיל להזכיר כאן שה׳ הידיעה במקרה הזה מצביעה על כך שלכל ארגון וחברה מסחרית טבעי שתהיה להם ״מחלקת דיגיטל״, כחלק בלתי נפרד מהמסגרת הארגונית הכוללת. סימנים לעידן שאנו חיים בו, ושהעברית מיטיבה להסתגל אליו, גם בעזרת יבוא לועזי.