בשנות ה-70 וה-80 כתבה סוזן סונטאג על המטאפורות המשמשות לתיאור מחלות כמו דלקת ריאות, איידס וסרטן. היא טענה כי השימוש בהן עלול להוסיף על סבלם של החולים, להטיל עליהם סטיגמה ולעודד את האשמת הקרבנות.
בשנים האחרונות כבר נכתבו דברי מחאה רבים נגד השימוש במטאפורות מלחמה, לעתים קרובות על-ידי חולים בסרטן או במחלות אחרות. הסופר והמגיש אנדרו גרייסטון אמר בתכנית רדיו ב-BBC World Service: "הייתי מוכרח לנסות לאהוב את תאי הסרטן האלה, כי לא רציתי להכריז מלחמת אזרחים בתוך הגוף שלי. לא רציתי להיות שדה קרב". רוב איי. ראף, ראש שירותי הכמורה בבית חולים במינסוטה, כותב: "כשאנו משתמשים במטאפורות מלחמה, איננו משאירים הרבה מקום להבנה שיש קרבות שאי אפשר לנצח בהם, למרות כל המאמצים." חלק מקבוצות החולים, עמותות הצדקה והגופים הממשלתיים אכן מחליפים את ההתייחסויות ללחימה ולקרבות בדיונים במסעות ובמסלולים, אך אחרים עדיין דבקים במטאפורות הישנות. גרייסטון כותב: "משרד הפרסום שעיצב את קמפיין "המרוץ לחיים" עבור העמותה לחקר הסרטן בבריטניה רצה להפוך את הרצים שלהם ל"צבא שרץ, רוקד ושר ישר בפנים של הסרטן הדפוק עם מנטרה חדשה, 'סרטן אנחנו באים לתפוס אותך'".
פרופסור אלנה סמינו ועמיתיה מהמחלקה לבלשנות ולשפה האנגלית באוניברסיטת לנקסטר חקרו את השימוש במטאפורות כשמדברים על סוף החיים. החוקרים אספו יותר ממיליון וחצי מילים מראיונות ומפורומים ברשת שחולים, מטפלים ואנשי מערכת הבריאות נפגשים בהם כדי לשוחח עם עמיתיהם. הם השתמשו במילים בתור מסד נתונים כדי לבדוק איך ומתי אנשים בקבוצות האלה משתמשים בסוגים מסוימים של מטאפורות – כאלה שקשורות לספורט, לאלימות או לכל נושא אחר. הם מצאו כי למרות ההסתייגות מהן, מטאפורות של אלימות עדיין נמצאות בשימוש על-ידי חולי סרטן, במגוון דרכים ולצורך תיאור מצבים שונים. אחד הדברים שהרשימו את סמינו ביותר הוא התדירות שבה חולים משתמשים במטאפורות אלה, והתדירות שבה הן משמשות להעצמה. "הם משתמשים בהן כדי לעודד זה את זה", היא אומרת. "אתה כזה פייטר!", "אל תיכנע!"
מן המחקר עולה כי החולים משתמשים במטאפורות אלה כדי לשוחח על ביקור קרוב בבית חולים או פגישה קרובה עם אנשי מערכת הבריאות, בעיקר יועצים. חולים גם מתארים את השפעותיה של המחלה באמצעות מטאפורות של אלימות (הם מדברים על הסרטן שתוקף, פולש או חונק אותם), וגם את תגובתם אליה (הם צריכים להיות פייטרים, להשחיז את כלי הנשק). הם משתמשים בהן גם כדי לתאר את הטיפול, את מערכת היחסים עם בני משפחה וחברים ואפילו את מצבם הנפשי ("אני הורסת את עצמי בראש עכשיו, מענה את עצמי"). "מטאפורות הם משאבים וכלים שאנו משתמשים בהם כדי להנהיר את החוויות שלנו וכדי להביע את הרגשות שלנו," אומרת סמינו. "מטאפורות שונות מתאימות יותר או פחות לאנשים שונים בתקופות שונות – ואפילו לאותו אדם בתקופות שונות."
סמינו ועמיתיה עוסקים כעת בפיתוח "תפריט מטאפורות" שיסייע לחולי סרטן לדבר על המחלה שלהם, ומעוניינים לקבל תגובות על הפרויקט שלהם. "אנו מקווים שבעזרת שיתוף המידע נוכל לעזור לרופאים לדעת למה לשים לב, וגם כיצד להגיב בדרך מורכבת יותר – אם נראה שמשהו עוזר, כדאי לקבל אותו ואפילו להשתמש בו."
תגובות פייסבוק
העתיד כבר כאן
סדרת הפודקאסטים הנהדרת של כתב העת Wired שכותרתה Have A Nice Future אמנם הסתיימה ממש לאחרונה, אבל 58 הפרקים שלה ממתינים למאזינים שוחרי טכנולוגיה ומדע, חובבי גאדג׳טים ומי שמנסים לדמיין איך יראה העתיד של כולנו. ואנשי Wired לא משאירים אותנו בלי תחליף חלילה, כי מעתה יש להם פודקאסט שבועי בשם Gadget Lab שבו לורן גוד (Lauren Goode), המנחה את ״שיהיה לכם עתיד נעים״ ממשיכה לעסוק פחות או יותר באותו תחום, עם דגש על חפיצים וחפצים.
ב-Have a Nice Future, גוד ושותפה להנחיית הפודקאסט, גידיון ליכטפילד (Gideon Lichfield), מדברים עם ממציאים, הוגים, יזמים ועתידנים על האופן שבו הטכנולוגיה מעצבת את העתיד שלנו. הם מדברים על ממשל מקוון, על מטבעות קריפטו (כי יש, כך הם אומרים, אנשים שעדיין מאמינים בהם), על מי ששולט באינטרנט, על וירוסים שאולי יוכלו לרפא סרטן, ולמה כדי להבין בני אדם צריך לתת לתמנונים MDMA. הכל מרתק, וחשוב מכל - הם תמיד שואלים את השאלה החשובה מאוד - ״האם זה העתיד שאנחנו רוצים?״
למה דווקא דרווין
סטיבן ג'יי גולדכילד, הוא לא נראה מחונן. הוא היה יכול להפוך לאדון ויקטוריאני נינוח....
X חצי שעה
חור בצורת אלוהים
שאדי חמידירידה באמונה הדתית לא מבשרת על ירידה בדתיות או בלהט. אך האם...
X 12 דקות