רק לא עוד אפליקציה

ממשרדו של מייק סטיפ בקויוטי היל שבפאלו אלטו נשקף אחד הנופים היפים ביותר  בעמק הסיליקון. מעבר לריהוט המשרדי בגווני שחור ורוזווד, לשני צגי המחשב הגדולים ולחפצים האינדונזים שמטרתם לגרש רוחות רעות, סטיפ משקיף על נוף שמשתרע מרדווד סיטי ועד סנטה קלרה. זהו עמק הסיליקון ההיסטורי, מקום הולדתן של היולט-פקארד ופיירצ'יילד סמיקונדקטור, אינטל ואטארי, נטסקייפ וגוגל. זה ביתן של ההמצאות שעיצבו את העולם המודרני. והדבר נכון גם למקום עבודתו של סטיפ: חברת PARC (חברה בת של Xerox), שפיתחה את המחשב האישי וטכנולוגיות רשת חשובות. סטיפ הוא סגן הנשיא הבכיר לענייני תפעול עסקי גלובלי. אך למרות הכול, מייקל סטיפ מביט מהחלון באכזבה.

"אני רואה קהילה שפועלת כאילו היא יודעת לאן היא הולכת, אבל בפועל טומנת את הראש בחול", הוא אומר. הוא מצביע על המטה של היולט-פקארד לא רחוק משם, ועל מגדל הובר באוניברסיטת סטנפורד. "פעם העיר הזאת חשבה בגדול – המעגל המשולב, מחשבים אישיים, האינטרנט. אנחנו באמת מנצלים את כל העוצמה האינטלקטואלית והיצירתיות הזו רק כדי ליצור את אינסטגרם ואפליקציות היכרויות? זה מה שהולך לשנות את העולם?"

האם עמק הסיליקון ניסה אי פעם לתת מענה ישיר לבעיות גדולות? למען האמת, הגישה הקלאסית בעמק הייתה לבדוק אילו טכנולוגיות הוא יוכל לקדם במהירות ובשאפתנות, ואז לתת לעולם לעשות בהן כרצונו

אחרי שבילה שנים במיקרוסופט, היולט פקארד ואפל, הצטרף סטיפ ל-PARC ב-2013 כדי לעזור לשפר את התפוקה של מפעל הרעיונות המיתולוגי. במסגרת תפקידו הוא נוסע ברחבי העולם ופוגש מנהלי מחקר ופיתוח בעשרות חברות גדולות. והוא חושש, יותר מתמיד, שהעמק יאבד את הרלוונטיות שלו עבורן. סטיפ הוא אחד מבין 22 מנהלי טכנולוגיה היושבים בוועד שהקים ראש עיריית לונדון כדי לקדם "עיר חכמה"; הם מייעצים לבכירים כיצד להקצות מאות מיליוני ליש״ט לפרויקטים שישלבו תשתיות פיזיות, כמו רכבת מהירה חדשה עם חיישנים, בסיסי נתונים ויכולות ניתוח. "אני יודע בוודאות שסין ומדינות רבות אחרות הולכות בעקבות הפרויקט הזה, שיהווה דוגמה לעשרות פרויקטי תשתית דומים שייערכו בעתיד בערים גדולות ברחבי העולם", אומר סטיפ. "משתתפים מארצות הברית? IBM. מעמק הסיליקון? לא מעט אנשים באנגליה שואלים אם מישהו כאן בכלל שמע על פרויקט הרכבת התחתית בלונדון. זה בלתי נתפס. למה אנחנו לא מנצלים את ההזדמנויות האלה כאן בעמק?"

סטיפ אינו היחיד שתוהה אם עמק הסיליקון לא מקדיש משאבים רבים מדי להזדמנויות קלות כמו אפליקציות סלולאריות ומדיה חברתית, במקום לתקוף בעיות גדולות יותר בתחומי האנרגיה, הרפואה והתחבורה. אבל משקיעים וטכנולוגים רבים היושבים כאן יענו לכם תשובה הגיונית למדי: האם עמק הסיליקון ניסה אי פעם לתת מענה ישיר לבעיות גדולות? למען האמת, הגישה הקלאסית בעמק הייתה לבדוק אילו טכנולוגיות הוא יוכל לקדם במהירות ובשאפתנות, ואז לתת לעולם לעשות בהן כרצונו. ככה קיבלנו את פייסבוק וגוגל, וזאת הסיבה שהרומן של עמק הסיליקון עם טכנולוגיות "נקיות" (clean-tech) היה שידוך לא הולם וקצר ימים. וכפי שאנשים רבים מציינים בביטחון סיליקוני אופייני, עדיין נערך כאן שפע של פרויקטים מהסוג שהקנה לאזור הזה את המוניטין המעולה שלו.

הגל הבא

קבוצת מנהלים קטנה, מוקפת במאות בקבוקי יין, יושבת בחדר אוכל פרטי בבלה ויטה, מסעדה איטלקית במרכז העיר הציורי של לוס אלטוס, המלא בחנויות קטנות ויקרות. ברדיוס של כמה קילומטרים אפשר למצוא את האתר שבו קמה פיירצ'יילד סמיקונדטור המקורית, את ביתו של סטיב ג'ובס ואת הבר שבו התקין נולאן בושנל את מכונת האטארי הראשונה. המארח של המפגש הזה הוא קרל גארדינו, מנכ"ל Silicon Valley Leadership Group, איגוד מקצועי העוסק בחוסנו הכלכלי של העמק. 400 הארגונים שמשתייכים לקבוצה הם בעיקר חברות שנוסדו הרבה לפני ימי האפליקציות הסלולאריות; רק עשירית מתוכם הם חברות הזנק (סטארט-אפ). והדבר ניכר בארוחת הערב, שאליה הזמין גארדינו שלושה מחברי הדירקטוריון שלו: סטיב ברגלנד, מנכ"ל חברת Trimble, המייצרת ציוד GPS; טום ורנר, מנכ"ל SunPower, יצרנית של ציוד אנרגיה סולארית; וגרג בקר, מנכ"ל בנק סיליקון ואלי.

בדומה לסטיפ, האנשים האלה מבלים חלק גדול מזמנם בפגישות עם אנשי ממשל ואנשים מחברות אחרות. כשאני שואל אם העמק הולך ומתנתק מהצרכים האמיתיים של העולם, כולם מתנגדים לטענה נחרצות. השאלה כמעט מפתיעה אותם. "זאת הקהילה העסקית הסתגלנית והגמישה ביותר בעולם", אומר בקר. "הדגש הוא תמיד על חדשנות – ועל ניצול ההזדמנויות הנקרות בדרך. אם אתה חושש שעמק הסיליקון מתמקד יותר מדי בשוק כזה או אחר, אז חכה קצת ותראה איך הכיוון משתנה שוב. ככה אנחנו פועלים".

"זה לב לבו של עולם הקפיטליזם, והקפיטליזם תמיד בתנועה", מוסיף ורנר. "האם יש עכשיו יותר מדי רשתות חברתיות ואפליקציות? סביר להניח שכן. אבל למה אתה חושב שזה יהיה המצב לאורך זמן? תמיד ביצענו תיקונים. זה הטבע שלנו... אבל אנחנו נצא מזה חזקים מתמיד ונגיע למערך שונה בתכלית של שווקים וטכנולוגיות חדשות. זה ימשיך להיות המקום הטוב ביותר בכדור הארץ לחדשנות".

ברגלנד טוען שכבר עכשיו מתחולל שינוי דורי שיצמצם את הדגש על אפליקציות. "הצעירים פחות מתעניינים בקידוד מאשר הדור הקודם", הוא אומר. "הם רוצים לבנות דברים – כמו רובוטים ומל"טים. לך ל-Maker Faire ותראה. הם הולכים להוביל את העמק הזה בכיוון שונה לחלוטין".

יכול להיות שברגלנד צודק. במחצית הראשונה של 2014 (לפי נתונים של CB Insights), חברות הזנק אינטרנטיות היו הנהנות העיקריות מהשקעות הון-סיכון בסן פרנסיסקו ובעמק הסיליקון (האזור קיבל חצי מסך כל ההשקעות בארצות הברית; ניו יורק הייתה במקום השני, עם עשרה אחוז). אבל ההשקעות באינטרנט היוו 59 אחוז בלבד מסך כול השקעות ההון-סיכון, ירידה לעומת שיא של 68 אחוז ב-2011.

גל המדיה החברתית, למרות הדומיננטיות שלו בתפיסה הציבורית, עשוי להתחלף בקרוב בגל נוסף שיכלול, ככל הנראה, שילוב של תוכנה, חומרה וחיישנים המותקנים במכשירים לבישים

דאג הנטון, שעומד בראש חברת הייעוץ Collaborative Economics ופיקח על עריכת דו"ח מחקרי שיתפרסם בקרוב בנושא מצב העמק, טוען שמאז 1950 עבר האזור חמישה גלים טכנולוגיים. כל אחד מהם נמשך כ-20-10 שנה וכלל תקופת "שיגעון", אחריה התרסקות ומשבר, ולבסוף תקופה בשלה יותר של ארגון מחדש. לפי הנטון, הגלים האלה היו ביטחון (שנות ה-50 וה-60), מעגלים משולבים (שנות ה-60 וה-70), מחשבים אישיים (שנות ה-70 וה-80), אינטרנט (שנות ה-90) ומדיה חברתית (העשור הקודם והנוכחי). לפי גישה זו, גל המדיה החברתית, למרות הדומיננטיות שלו בתפיסה הציבורית, עשוי להתחלף בקרוב בגל נוסף. הנטון טוען שהגל הזה יכלול, ככל הנראה, שילוב של תוכנה, חומרה וחיישנים המותקנים במכשירים לבישים וב"אינטרנט של הדברים".

סיליקון הוא שם המשחק

פלויד קוואמי התחיל את הקריירה שלו בפיירצ'יילד סמיקונדטור (הוא היה בפגישה עם גורדון מור ואנדי גרוב כשאחד המנהלים התפרץ פנימה והכריז שהתנקשו בג'ון קנדי), הוביל את תוכנית מחשבי ה"מיינפריים" בחברת נשיונל סמיקונדקטור, ואז הפך לאיש הון-סיכון מצליח בחברת "קליינר פרקינס קופילד אנד באיירס". לפני שפרש ב-2009 והפך לאנג'ל (משקיע פרטי), הוא היה יו"ר שותף של מועצת היועצים של הנשיא לענייני מדע וטכנולוגיה במשך שמונה שנים.

קוואמי חושב שאין טעם לשאול אם עמק הסיליקון צריך לפתור בעיות גדולות יותר, כיוון שהוא כבר פותר אותן בצורה עקיפה. "תשומת הלב של העולם מופנית תמיד לחברות הגדולות החדשות ביותר בעמק", הוא אומר, "אבל זאת לא התמונה המלאה. בפועל יש בעמק הכול בימינו. מדוע? כיוון שגם אחרי כל כך הרבה שנים, הסיליקון הוא עדיין הסיפור – ולא רק מעבדים או זיכרון, אלא חיישנים; ומעל לכול, כיוון שהכול נייד כיום, התקנים משולבים לניהול הספק".
"אני לא חושב שאנשים מבינים שבעשור האחרון התחולל נס. ב-2005 הציגה [מועצת היועצים של הנשיא] דו"ח שקבע כי ארצות הברית צורכת 100 קוודריליון BTU של אנרגיה מדי שנה. אנחנו חוזים שעד 2030, הביקוש יגדל ל-150 קוודריליון. אבל [ב-2013] ארצות הברית צרכה רק 98 קוודריליון. איך זה קרה? בזכות שיפור בבקרת האנרגיה – והשיפורים המידיים ביותר שנעשו הם ברמת הסיליקון והאפליקציה, נקודות החוזק של עמק הסיליקון. כמעט בלי שישימו לכך לב, מעבדים יעילים צצים בכל מקום".

האידיאליזם האוטופי שלנו הצטמק בשנים האחרונות כשהבנו שגם חידושים קטנים, בהקשר הנכון, יכולים לחולל שינוי אדיר

שילובים כאלה של שיפורים בחומרה ובתוכנה מובילים לפיתוח טכנולוגיות רבות-ערך. אבל הטכנולוגיות האלה לא זוכות לאותה מידה של תשומת לב כמו חברות אינטרנט ואפליקציות סלולאריות שמוערכות בשווי מיליוני דולרים, אומר טום הייז, מנהל שיווק שייסד את כנס Techmanity ואת Joint Venture Silicon Valley, קבוצה שמעודדת פיתוח אזורי. מה שמבלבל אנשים מבחוץ הוא שדברים רבים כל כך בעמק "נראים טריוויאליים, זניחים", אומר הייז, "בעוד שהמיתוס אומר שאנחנו אמורים לשנות את העולם. בפועל, האידיאליזם האוטופי שלנו הצטמק בשנים האחרונות כשהבנו שגם חידושים קטנים, בהקשר הנכון, יכולים לחולל שינוי אדיר... והסיכוי להצליח איתם גדול משמעותית". כדוגמה ל"הקשר נכון" מציג הייז את נושא המכוניות. הוא מאמין שמכוניות אוטונומיות ישנו את אופיין של ערים ויהפכו לפלטפורמה חדשה, כמו שקרה עם המחשב האישי ועם הסמארטפון. "ההישג הזה לבדו ייצר תור זהב נוסף בעמק", הוא אומר. "וזאת רק מהפכה אחת: מל"טים יהיו פלטפורמה ענקית נוספת, וגם מכשירי ניטור רפואי ניידים, כולל שעונים חכמים. ואין לי ספק שפיתוחים נוספים בדרך".

תוכנה היא שם המשחק

ריד הופמן בסן פרנסיסקו ב-2011.

לינקדאין (LinkedIn) הפך את ריד הופמן למיליארדר, אבל רק בחמש השנים האחרונות, בקרן ההון-סיכון גריילוק פרנטרס, הוא הפך לגורו. הלובי של גריילוק עמוס תמיד בנציגי חברות הזנק שבאים לפגוש את הופמן, והוא מתרוצץ ללא הרף בין חדרי ישיבות. הופמן מסכים עם ההערכה של סטיפ, לפיה הטכנולוגים של עמק הסיליקון מקובעים על הזדמנויות מהירות באפליקציות ובתוכנות, אבל הוא לא רואה בזה דבר רע, מפני שתוכנות משפיעות על כל רמה במוצר ובארגון. כלומר, יש להן פוטנציאל לתרום תרומה אדירה.

"לא מפתיע שטסלה יושבת כאן, כי הדבר היסודי במוצרים שלה אינו הסוללה אלא התוכנה", הוא אומר. "ורוב החברות שנוצרות כשתוכנה משנה מהיסוד תעשיה אחר תעשיה יושבות כאן. וגם תוכנות שמייצרות מערכות אקולוגיות אנושיות, בייחוד באנגלית, נולדו כאן בעמק. תראה את טוויטר, פייסבוק, איביי, דרופבוקס וכולי. זה לא צירוף מקרים שכולן נמצאות כאן בעמק. גם אגרגטורים, כמו פינטרסט. ביג דאטה יש בהרבה מקומות, אבל רוב החברות שמפתחות כלים לניתוח ביג דאטה יישבו כאן. וכך יהיה גם עם דור השכבות הבא [של מערכות ההפעלה] – כמו אנדרואיד ו-iOS [של אפל] היום".

זה אומר שתמיד יהיו תחומי טכנולוגיה נרחבים שחברות העמק לא מתחרות בהם ובעיות גדולות שאנשים במקומות אחרים יצטרכו לנסות לפתור. האתגרים האלה לא מתיישבים עם הציפייה הבסיסית של קרנות הון-סיכון בעמק הסיליקון – שחברות יתחילו במהירות, עם מעט הוצאות, ושיהיה להן פוטנציאל צמיחה (סקלביליות) אדיר. "יש הרבה דברים שאנחנו לא טובים בהם כאן", אומר הופמן, "דברים שאנחנו חלשים בהם באופן כמעט פתולוגי. אנחנו לא יודעים איך לטפח חברות כמו דופונט. בריאות? גנטיקה? כנראה שאלה יישארו מרוכזות בבוסטון, אלא אם [התעשיות האלה] יפתחו רכיב יזמי חזק. ואז סביר להניח שהן יעברו לעמק הסיליקון".

הופמן מזדהה במידה מסוימת עם החשש של סטיפ שחברות עמק הסיליקון לא מקדישות תשומת לב מספקת לדברים ששאר העולם עובד עליהם. הוא מאוכזב לפעמים מגישת ה"גם-אני" (me too) של התוכניות העסקיות שהוא רואה – שהוא מגדיר כ"Airbnb למלוֹנות כלבים". "לו היה לי מטה קסמים", הוא אומר, "הייתי דואג שיזמים רבים יותר ייקחו סיכונים גדולים ומגוונים יותר. ואם הרעיונות החדשים האלה יתאימו למודל של העמק, אז הם צריכים להיות כאן. ואם לא, שישקלו לבנות את החברה שלהם במקום אחר".

© 2015  MIT Technology Review. All rights reserved. Distributed by Tribune Content Agency.