אנחנו נמצאים בעיצומה של התמוססות, ואם לא ישתנה דבר באקלים כדור הארץ, הקרחונים שלנו צפויים להיעלם בשנת 2100. ועמם ייעלמו 69 אחוזים ממי השתייה של כדור הארץ. אלה הנחות היסוד שמאחורי הפרויקט Meltdown Flags, פרויקט דיגיטלי שמנסה להעלות מודעות לבעיה, על ידי צמצום השטח הלבן בדגליהן של מדינות שיש בהן קרחונים - אשר, כאמור, הולכים ונעלמים. האתר שופע, כמובן, נתונים סטטיסטיים מעודכנים בנוגע למצבם של הקרחונים וההשפעה הדרמטית שיש לפגיעה בהם.
אפשר לעקוב אחר הפרויקט גם באינסטגרם. שאלות בנושא אפשר להפנות ל: info@meltdownflags.org
תגובות פייסבוק
זינוק גדול אל החירות
אלכסנדר הירשיסאבל עמוק הוא גם הזדמנות לחלום חלומות חדשים של חיים ומשמעות. | המשוררת...
X 5 דקות
בא לי
אפשר לדמיין דף ממילון טוב. צריך לדמיין דף כזה, כיוון שמילונים טובים באמת הם דבר נדיר, ולא מופרך לטעון שאין לנו מילון עברי טוב די הצורך. אם נחשוב על מילון כעל ריכוז של ידע קיים באשר למילים ולצירופים בשפה, יתבהר לנו עד מהרה מדוע יש מחסור במילונים טובים. שיקולים של נורמטיביות, רצון להכתיב סטנדרטים, התעלמות מהמצאי הלשוני העכשווי לטובת שימושים ישנים יותר – כולם גורמים לכך שהמילונים הקיימים אינם מספיקים. אך זאת אינה כל האמת: מילון טוב הוא הרבה יותר מקטלוג, והוא אינו אמור להיות משול לספר אנטומיה המונה אברים על פי עיקרון מסדר. פרט לכך, עולה תמיד השאלה למי נועד המילון. מילון טוב באמת אמור גם להאיר את עיני הקוראים בו למציאות הלשונית ולקשרי הגומלין המגוונים והמורכבים בין עובדות לשוניות שונות. הדברים המעט תאורטיים הללו בוודאי נשמעים גם מופשטים, אך דוגמה אחת עשויה להספיק כדי להציב את הרף המילוני במקום מתאים.
ניקח את הפועל העברי "לבוא", ונדמיין את הדף שיוקדש לו במילון העתידי, הרצוי. המילונים המסורתיים מגדירים את הפועל "בא" ואומרים שמשמעותו הבסיסית היא "הגיע" ומוסיפים את המשמעויות "התקיים", "חזר" ו"פנה". אלא שהמילון הטוב, העתידי, צריך להיות ער לעולם תחבירי עשיר ביותר שהתפתח בעברית, גם בעברית העכשווית, המדוברת, סביב "לבוא" והפעלים מאותו שורש בבניינים האחרים.
ראשית, אנו מכירים את "להביא" במובן של "לתת". בעברית המדוברת של ימינו, "להביא" השתלט כמעט כליל על כל מה ששייך לנתינה פיזית, להעברת חפץ מאדם לאדם, עד כי נדמה ש"לתת" נדחק למשלב גבוה או למובנים צרים מאוד. מצד אחר, גם "לתת" עבר טלטלה, ולא מהיום, לאור שימושים וצירופים כמו "לתת בראש" וגם "לתת" בהקשרים טכניים-מכניים שמקורם ככל הנראה בשפות אירופה, דוגמת "תן גז". מידע כזה, ברמה מפורטת ומרושתת יותר, חייב להיות חלק מהמילון הטוב שלנו.
ויש "להביא" נוסף, שעניינו גרימה. אין הכוונה רק למבנים מסוג "הביא עלינו צרה גדולה", שבהם מילת היחס "על" מציינת איום, סכנה ואפשרות לפגיעה, משמעות עתיקה מאוד שמוכרת לנו בשפות שמיות אחרות. יש כיום גם "להביא" עם מושא ישיר: "להביא בומבה", "להביא סטירה" וכדומה, שבהם "להביא" הוא "לתת" במובן האלים, הישיר והמהדהד.
ובאותו עמוד במילון לא נוכל להתעלם מ"בא לי", שאין מי שלא נתקל בו מדי יום. "בא לי" הוא ה"אני רוצה" של ילדים קטנים, ובמלוא מובן המילה ובכל השימושים, כשהשלילה, "לא בא לי", מלווה במשיכת כתף קצרה וחדה. פה נפתח עולם נוסף של תחביר וסמנטיקה, שכן המבנה כולל את "לי" המתייחס לספֶרה האינטימית, לאגו, ל"קורקבן" של בעל הרצונות. לא פשוט לקשור בין "בא לי" של "אני רוצה" ובין הפועל "לבוא", ואולי אין צורך. ולא זאת בלבד, אלא שיש "בא לי" נוסף, שמובנו קרוב ל"מפתיע אותי" או "מציב בפניי" ואפילו "תוקף אותי", במשפטים כמו "מה אתה בא לי עכשיו עם דרישות חדשות": לא "בא עלי" עם ה"על-" המאיים, ולא "בא אלי", אלא עם ה"לי" הנוגע לאינטימיות, לנגיעה האישית הקרובה.
והנה, העברית העכשווית כוללת עוד פריט מעניין: "בא לי בטוב", שמקביל במידה מסוימת ל"מתאים לי", עם אותו "לי" של הספרה האינטימית, של המרחב האישי של הגחמות. "בא לי בטוב" אינו זהה ל"מתאים לי", וגם כאן יש עניין תחבירי-סמנטי לבדוק. בין היתר, נשים לב לכך ש"מתאים לי" מופיע כתשובה או תגובה – למשל כשאדם מציע משהו וחברו אומר "מתאים לי", אך לא כך הוא השימוש ב"בא לי בטוב". ובכך לא תמו ההבדלים בין שני המבנים: הכול עניינים הדורשים בירור ושצריכים להופיע במילון הטוב, המקווה.
מעבר לכל אלו, יש טעם להביט שוב ב"להביא" המצוי בעברית המדוברת שלנו. מובנו, בעצם, הוא גם "להגיע עם משהו". אם כך, יש ל"להביא" הזה מקבילה בערבית פלסטינית, והיא מוכרת לנו היטב: "ג'יב" שמובנו "תביא", כלומר "תן". הפועל "גָ'אבּ" בערבית מדוברת מגלה דמיון רב ל"להביא" בעברית המדוברת, גם במובנים העולים מ"להביא מכה" וביטויים דומים. מקורו, בערבית הקלאסית, הוא "הגיע" ("ג'אא") עם ("ב-"). האם הדברים קשורים? יתכן מאוד. בכל אופן, גם זה מידע שיש לו מקום במילון הטוב לעברית העכשווית, הממתין להיכתב, אם יבוא למישהו, אם יבואו לו בטוב.
הדיוקן
אני אוהבת את התצלום,
את העיניים המלאות בדמעות תחת העדשות,
הולכות בחליפה ובעניבה,
בזרועות שלובות עם הבת.
אני רוצה בכל פעם להביט ולומר:
היה בכי. ולבכות.
אני אוהבת את כאבו של האיש במסיבת החתונה,
את פסיעתו המדודה, כשהוא חשב:
החיים מרים ומתוקים?
אני רוצה את מה שהוא ראה וקיבל באומץ,
את העיניים המלאות בדמעות תחת העדשות.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
אדליה פראדו (Adélia Prado) היא משוררת וסופרת ברזילאית ילידת 1935. בת לפועלי רכבת, אדליה פראדו הייתה הראשונה במשפחתה שלמדה באוניברסיטה.