על מדע ושקרים אחרים

מישהו עוצר אותך בחוף הים ושואל: ״רוצה לראות הוכחה שהעולם שטוח?״. הוא נראה רציני. והוא ממשיך: ״אפשר להסתכל פה במשקפת ולראות את אסדת הגז לוויתן. לפי תיאוריית הארץ העגולה, האסדה אמורה להיות מוסתרת לחלוטין על ידי קימור כדור הארץ״. אולי שמעת על השטוחיסטים: אנשים שמאמינים שהארץ שטוחה. עכשיו פגשת אחד פנים אל פנים.

אחרי בדיקה קצרה בטלפון, מתברר לך שאתם במרחק של בערך 55 קילומטר מהאסדה (חוף געש), והמשקפת בגובה מטר, אז לפי חישוב במחשבון אונליין קימור כדור הארץ אמור להסתיר 207 מטר מהאסדה, כלומר את כולה. אז איך זה שרואים אותה?

אין לך תשובה ברגע, אבל בכל מקרה ברור לך שהעולם אינו שטוח. אתה מסוגל לחשוב על כך כל הרבה בעיות בתיאוריה הזו. אבל לשטוחיסט יש תשובות

אין לך תשובה ברגע, אבל בכל מקרה ברור לך שהעולם אינו שטוח. אתה מסוגל לחשוב על כך כל הרבה בעיות בתיאוריה הזו. אבל לשטוחיסט יש תשובות. איך זה שספינות נעלמות מעבר לאופק? השטוחיסט אומר שזו אשליה אופטית. איך זה שהשמש מאירה על חלקים שונים של העולם בזמנים שונים? כי השמש די קטנה, והיא נעה מעל העולם במעגלים כך שהיא בכל רגע נתון מאירה רק חלק (גם היבשות מסודרות אחרת מכפי שרואים במפות הקונבנציונליות). אז למה נדמה שהשמש שוקעת בים?גם זו אשליה אופטית. ולמה אי אפשר לראות את השמש בלילה אם היא רק נעה בסיבובים? בגלל שהראיה שלך מוגבלת על ידי חוק הפרספקטיבה. חשבת להציע ללכת לאנטארקטיקה ולבדוק אם העולם נגמר שם, אבל אז הוא שולף את אמנת אנטארקטיקה.

מפת היטלים תלת צירית של העולם הפיזי - משמשת את אנשי הארץ השטוחה בטיעוניהם. תצלום: Hellerick, ויקיפדיה

חלק מהתשובות נראות לך מפוקפקות, אם כי יש כאלה שקשה לך לסתור. בכל מקרה, יש לך תגובה ניצחת. אז למה כולם אומרים שהארץ עגולה? אבל מתברר שזה אולי החלק הכי מפותח בתיאוריית הארץ השטוחה. השטוחיסט שולף עשרות דוגמאות למקרים שבהם ממשלות משקרות לך, מידע מוסתר ממך, והתודעה שלך מעוצבת על ידי גורמים עלומים. מבחינתו, נאס״א הוא ארגון שכל כולו זיוף. חלקים גדולים באקדמיה טועים או משקרים. מהנדסים, טייסים, נבחרי ציבור, מדענים ואנשים בתקשורת – רבים מהם שותפים לשקר, או שגם אותם מטעים והם אינם מודעים לזה. אתה חושב על המון אנשים שלפי התיאוריה הזו שיקרו לך כל החיים: חבר מהנדס שעובד עם לוויינים (לטענת השטוחיסט לוויינים אינם קיימים), שכנה טייסת, גיסה עם תואר שני באסטרופיזיקה.

בשלב הזה ברור לך שיש לך עסק עם מישהו שיש לו דעות מאוד חזקות ומורכבות. אבל מאיפה? איך אתה יודע את כל זה?

בשלב הזה ברור לך שיש לך עסק עם מישהו שיש לו דעות מאוד חזקות ומורכבות. אבל מאיפה? איך אתה יודע את כל זה? קודם כל, הוא מספר, הוא חקר את הנושא הרבה. זה לא סתם, גם הוא האמין פעם לשקרים שלימדו אותו בבית ספר. אבל הוא בדק, ועשה ניסויים, וראה שיש הרבה דברים שהמדע אינו יודע להסביר, ושאפשר להסביר אותם בצורה פשוטה במסגרת תיאוריית הארץ השטוחה. לשאלתך אם הוא חושב שהוא מדען טוב יותר מכל אנשי האקדמיה, הוא אומר שוב שחלקם משקרים, חלקם עושים מה שאומרים להם ואינם יודעים להטיל ספק, ויש תחומים שבהם המודלים פשוט שקולים ואי אפשר להבדיל ביניהם. הוא ממליץ לך לחשוב גם בכוחות עצמך, ולא לקבל דברים כמובנים מאליהם.

ויש לאגודת הארץ השטוחה לוגו המקדם את חזונם. תצלום: Blanko, ויקיפדיה

אין ספק שהשקעת בזה הרבה מחשבה. אבל זו המילה שלך נגד הקהילה המדעית כולה. אין אף מדען שחושב כמוך, ואלה אנשי מקצוע, שהניסויים שלהם נבדקים על ידי עמיתים והם מפתחים טכנולוגיה שעובדת ויודעים לתת תחזיות מאומתות על העולם

על סף ייאוש, רגע לפני שהשמש מדגימה את האשליה האופטית שלה ושוקעת מעבר לאופק, יש לך הזדמנות לסכם. אין ספק שהשקעת בזה הרבה מחשבה. אבל זו המילה שלך נגד הקהילה המדעית כולה. אין אף מדען שחושב כמוך, ואלה אנשי מקצוע, שהניסויים שלהם נבדקים על ידי עמיתים והם מפתחים טכנולוגיה שעובדת ויודעים לתת תחזיות מאומתות על העולם. אז כל זה לא ממש משכנע. למה שישקרו לי? הוא מסתכל עליך במבט מרחם. הוא מסביר לך שככה שולטים עליך. שיש מערכת מורכבת ומשומנת של שקרים, שנועדה לנהל את האנושות בצורה שמיטיבה עם המערכת והעמודים בראשה. ״אנשים שמאמינים שהם עפים בחלל בלי להרגיש את זה, יאמינו לכל מה שיגידו להם, וככה יהיה קל לשלוט עליהם. שלא לדבר על תקציבי העתק של נאס״א, כמובן״.

*

מההיכרות שלי עם תיאוריית הארץ השטוחה ומשיחות עם אנשים שמאמינים בה, עולה שזו אינה תיאוריה מדעית במובן הסטנדרטי. זהו אוסף של רעיונות שונים שמנסים להסביר תופעות שונות, באופן שיהיה עקבי עם הרעיון שלפי הארץ שטוחה, מכוסה בכיפה שקופה, ואין מלבדה דבר ביקום. אבל האוסף הזה אינו פועל כמו תיאוריות אחרות במדע. בפרט, אין ניסיון ליצור תיאוריה אחידה שתסביר הרבה תופעות. נראה שכל מאמין מחזיק בווריאציה שונה של התיאוריה, ולפעמים גם משנה אותה בהתאם לדיון הנוכחי. אין חישובים, אין מספרים, ואין ניסיון ליצור תחזיות כלשהן בעזרת התיאוריה. רק למצוא אישושים לכך שמודל כלשהו של עולם שטוח הוא נכון (בכל פעם מודל אחר, אם צריך), והפרכות למודל המדעי המקובל.

כל ״הפרכה״ למודל הרואה בארץ כדור מתקבלת בברכה כעובדה מוצקה, ואין ניסיון לבדוק מהו ההסבר המקובל

כל ״הפרכה״ למודל הרואה בארץ כדור מתקבלת בברכה כעובדה מוצקה, ואין ניסיון לבדוק מהו ההסבר המקובל. הפרכות למודל השטוח, לעומת זאת, נפתרות ברגע שניתן לספק להן הסבר כלשהו, ספקולטיבי ומוזר ככל שיהיה. איש אינו בודק אם ההסבר הזה עקבי ביחס להסברים אחרים, איש אינו מחשב חישובים, ונדיר שמישהו יבצע ניסוי כדי לבדוק אם ההסבר מתקבל על הדעת. מאחר שאין תיאוריה אחידה, גם אי אפשר להפריך אותה. אם טיעון אחד אינו נכון, מחליפים אותו באחר.

והשמש, כהרגלה, שוקעת מדי יום ותזרח שוב מחר. תצלום: יוהנס פלניו

זאת מבחינתי הסיבה העיקרית בגללה איני מאמין שהארץ שטוחה (יש עוד סיבות): האנשים שמאמינים בכך מנהלים מחקר מדעי לכאורה בצורה פחות טובה מאשר המדע הסטנדרטי. השיטה שלהם מביאה הרבה פחות תוצאות, היא אינה מצליחה לגלות דברים חדשים או ליצור תחזיות שימושיות, אפשר להסיק בעזרתה מודלים סותרים (ואכן, זה קורה), והיא מתעלמת מידע וכלים שהצטברו במשך אלפי שנים והוכיחו את עצמם, רק כדי להתחיל הכול מאפס.

*

כדי להאמין שקונספירציה כל כך גדולה מתקיימת, צריך להאמין מראש בקונספירציות. ואכן, נראה שרוב המאמינים בתיאוריה מאמינים גם בהרבה קונספירציות אחרות. מגדלי התאומים, ממשלות צללים, חיסונים, משבר האקלים ובמדינות אחרות זה מתחבר גם לקונספירציות אנטישמיות, QAnon וכדומה

תיאוריית הארץ השטוחה אינה פועלת בוואקום (ולא רק כי מאמיניה אינם מאמינים בחלל). כדי להאמין שקונספירציה כל כך גדולה מתקיימת (אף שקשה להבין את המוטיבציה שמאחוריה), צריך להאמין מראש בקונספירציות. ואכן, נראה שרוב המאמינים בתיאוריה מאמינים גם בהרבה קונספירציות אחרות. מגדלי התאומים, ממשלות צללים, חיסונים, משבר האקלים ובמדינות אחרות זה מתחבר גם לקונספירציות אנטישמיות, QAnon וכדומה.

קל לחשוב שמדובר בקוריוז בלתי מזיק, אבל זה ממש לא כך, וארצות הברית קיבלה תזכורת לכך כשאלפי אנשים ניסו להתפרץ לקפיטול לאחר בחירת ביידן לנשיאות, כי הם האמינו שקיימת קונספירציה של אנשי ממשל שהשתלטו על הבחירות והם מסלפים את התוצאות. בישראל הייתה התפרצות חצבת ב-2018 בגלל הורים שלא האמינו בחיסונים, ושנים בודדות אחר כך, כשהופיע נגיף הקורונה, הופיעה גם תנועה של מתנגדי חיסונים שטוענים, ללא כל אסמכתא רפואית כמובן, שהחיסונים מסוכנים, מזויפים, אינם נחוצים או ערבוב של הנ״ל.

מרד? בשם החירות? בשם איזה מדע? על בסיס... מה? - כרזת תעמולה נגד חיסונים. תצלום: ג'ון טייסון

האמונה בתיאוריות קונספירציה היא סוג של מרד נגד הממסד, ומעין ניסיון אינדיבידואליסטי להתנער מסמכות ולהגיע לידע לבד. התיאוריות שמות את הפרט החוקר במעמד גבוה יותר מאשר בעלי הסמכות והכוח, שיש לפרט חוסר אמון בהם ותחושה שהם מדירים אותו ומשקרים לו. התיאוריות מאפשרות לתחושות האלה לקבל ביטוי ומעמד של אמת בדוקה שניתן לבנות סביבה זהות וקהילה, שבתורה נותנת לחברי הקהילה משמעות וכבוד, ומצמצמת משמעותית את האפשרות שהם יינטשו את התיאוריה.

בחברה הפוסט-מודרנית, האמת היא רק עניין של נראטיב, ואפשר למצוא הרבה נראטיבים. אם פעם הייתה אמת אחת, למשל זו של הדת, היום אנחנו מבינים שאפשר לראות את המציאות בהרבה דרכים שונות, ולא תמיד קל לומר למה דרך אחת עדיפה על האחרת

בחברה הפוסט-מודרנית, האמת היא רק עניין של נראטיב, ואפשר למצוא הרבה נראטיבים. אם פעם הייתה אמת אחת, למשל זו של הדת, היום אנחנו מבינים שאפשר לראות את המציאות בהרבה דרכים שונות, ולא תמיד קל לומר למה דרך אחת עדיפה על האחרת. כל אחד יכול לאסוף מידע גולמי (ובעידן האינטרנט והרשתות החברתיות זה קל במיוחד) ולבנות עבור עצמו את הנראטיב שמבחינתו יהיה האמת.

מגרש המשחקים של המדע אינו אחיד. אנחנו מתייחסים יותר ברצינות לאנשים שיש להם הכשרה וידע, לפחות בינתיים. עם הזמן מגרש המשחקים הולך ונעשה שטוח. הרבה אנשים אינם מבינים למה עליהם לקבל עובדות ״מלמעלה״ במקום למצוא אותן בעצמם. הם אינם רואים הצדקה לכך ש״דעה״ של אחד (למשל, מומחה לאפידמיולוגיה) תזכה ליותר התחשבות מדעתם שלהם (אדם עם אינטואיציה חזקה). היחס שלנו נראטיבים הולכים ונעשה דומה, ואנחנו מתחשבים פחות בדעות של אחרים. תיאוריות קונספירציה הן רק הדוגמה הקיצונית ביותר לכך. במסגרתן, גם כאשר כל העולם אומר שאתה טועה, כולל אנשים שהאמינו בתיאוריה והתפכחו, אין לכך משמעות. והדבר אינו שונה מאוד מאנשים ש״הולכים עם האמת שלהם״, גם כאשר איש אינו מסכים איתם.

תיאוריית הארץ השטוחה היא רק עוד הוכחה, עוד חלק בפאזל, המצהיר כי הידע שהאדם הפרטי צובר הוא חשוב, ראוי ואמיתי, גם ובעיקר אם הוא סותר את גרסת הממסד

לכן הטענה שהממסד משקר היא הטענה המרכזית של תיאוריית הקונספירציה, ועליה מגנים בחירוף נפש, בהרבה מקרים יותר מאשר מגנים על תיאוריית הארץ השטוחה עצמה. תיאוריית הארץ השטוחה היא רק עוד הוכחה, עוד חלק בפאזל, המצהיר כי הידע שהאדם הפרטי צובר הוא חשוב, ראוי ואמיתי, גם ובעיקר אם הוא סותר את גרסת הממסד.

מתמטיקאי, פיזיקאי, אסטרונום, וגם אלכימאי, אסטרולוג, תיאולוג וכותב קדחתני על המשמעות המיסטית של המקדש בירושלים ומידותיו: אייזק ניוטון (דיוקן של גודפרי קנלר, 1689), תצלום: ויקיפדיה

*

כיום, המידע הגולמי, זה שעליו מבוססות העובדות וממנו נבנה הנראטיב, השתחרר והוא חופשי לכל מי שירצה לעשות בו שימוש

השיטה המדעית נמצאת בלב החברה המודרנית. היא מעצבת את האופן שבו אנחנו חושבים, אוספים ידע ומסיקים מסקנות. אם בעבר הידע היה מבוסס במידה רבה על סמכות, של אנשי דת או מנהיגים, המדע הציג לנו דרך אחרת להגיע לאמת מנומקת ומוסכמת. הוא הציג לנו שיטה שבעזרתה מגיעים לאמת, וזה מהלך שונה לחלוטין מזה של בעלי הסמכות של תקופות קודמות יותר. הם נתנו לציבור רק את העובדות, או הנראטיב. כיום, המידע הגולמי, זה שעליו מבוססות העובדות וממנו נבנה הנראטיב, השתחרר והוא חופשי לכל מי שירצה לעשות בו שימוש. את הנראטיב ה״רשמי״ אפשר לראשונה בהיסטוריה לבדוק.

השיטה המדעית התפתחה בתקופה שבה הסמכות עדיין הייתה קיימת. הדת הייתה רווחת מאוד, והשלטונות היו פרסונליים וריכוזיים במידה רבה. לכן באותה תקופה היה טבעי עבור הציבור לקבל את העובדה שיש מי שיודע טוב מהם, ולהאמין בצורה עיוורת יחסית לאותם אנשים. אבל היום, כשהמדע הוא הסמכות העליונה כבר תקופה די ארוכה, הסמכות שלו נשחקת. לאנשי המדע אין את הטקסים, המיתולוגיה והעזרים החזותיים שעזרו למלכים ולאנשי דת לבסס את הסמכות שלהם ככמעט על-טבעיים. הם אינם מציגים דמויות מעוררות הערצה והשראה, הם אינם מופיעים כמעט במרחב הציבורי או מפגינים את היכולות שלהם בפומבי, אבל הם כן מצפים מאיתנו שנתייחס בכובד ראש לכל מה שהם אומרים.

נראה לי שלא מופרך לחשוב שאם האנושות הייתה צריכה לבנות מחדש את השיטה המדעית היום, היא הייתה נראית הרבה יותר כמו ה״מחקר״ של תיאוריות קונספירציה (או בדומה, אסטרולוגיה), והרבה פחות כמו מה שאנחנו מכירים כמדע. כאשר אין סמכות מקצועית, אנשים הולכים אחרי מי שמצליחים לשכנע אותם. כתוצאה מכך, הטכנולוגיה לא הייתה מתקדמת, חיסונים ותרופות לא היו מומצאים והאנושות הייתה חוזרת לחיות באפילה וללכת אחרי אנשים כריזמטיים שטוענים שהם גילו בעצמם את האמת.

תיאוריות קונספירציה אינן קוריוז. הן מבטאות הלך רוח אמיתי בחברה, של התנערות ממקורות ידע רשמיים והסתמכות עצמית

לכן, תיאוריות קונספירציה אינן קוריוז. הן מבטאות הלך רוח אמיתי בחברה, של התנערות ממקורות ידע רשמיים והסתמכות עצמית. אין בכך רק רע, כמובן: גם הסתמכות עיוורת על סמכות עלולה להוביל לפנאטיות מסוכנת, כפי שההיסטוריה של המאה ה-20 מלמדת אותנו. אבל אם המגמה של התכחשות לסמכות תתגבר, היכולת שלנו כחברה להגיע לאמת מוסכמת ולצבור ידע באופן שיטתי תיחלש, כמו גם היכולת שלנו לשתף פעולה בנושאים חשובים כמו בריאות הציבור והאקלים.

"האלכימאי מחפש את אבן הפילוסופים" (1771), ג'וזף רייט מדרבי. תצלום: ויקיפדיה

האירוניה היא שאם לפני כמה מאות שנים יציאה נגד הממסד הדתי נחשבה לכפירה, דווקא היום כשהממסד הוא מדעי ורציונלי, מקובל הרבה יותר לצאת נגדו. וזאת אף שהמדע, בניגוד לדת, מבסס את הטענות שלו בעזרת ראיות, נימוקים וחישובים שאפשר לבדוק, אף שהמדע הוכיח את עצמו שוב ושוב ואף שבניגוד לדת, אין למדע גוף ריכוזי שעשוי ליהנות משליטה על הציבור, לפחות לא באותה מידה.

*

האתגרים שעומדים בפני האנושות מחייבים שהחברה תתנהל בצורה רציונלית, מחושבת ומדעית. לשם כך יש צורך בנכונות מצד הציבור להאמין במדע. בעידן של ספק מתמיד ואינדיבידואליזם, לא ברור שתהיה מספיק נכונות כזו לאורך זמן

האתגרים שעומדים בפני האנושות מחייבים שהחברה תתנהל בצורה רציונלית, מחושבת ומדעית. לשם כך יש צורך בנכונות מצד הציבור להאמין במדע. בעידן של ספק מתמיד ואינדיבידואליזם, לא ברור שתהיה מספיק נכונות כזו לאורך זמן. היום המדע מתקיים בין השאר בזכות הסמכות שהייתה לו פעם, וההרגל של אנשים לכבד אותו ולהאמין לו. אבל אם לא נדע לחדש את הסמכות הזו, היא תישחק עם הזמן.

אם כך יקרה והמדע יידחק לשוליים ויהפוך להיות מוטל בספק, לא יותר מדעה אחת מני רבות שאנשים בוחרים אם להאמין בה או לא לפי אידיאולוגיה, אינטרס או אינטואיציה, הוא יאבד את המשמעות שלו כפי שאנחנו מכירים אותה, ואולי הידע שלנו יקבל צורה חדשה לחלוטין. נתחיל לקבל את הידע שלנו ממשפיענים במקום ממדענים, ניקח תרופות שירשמו לנו גורואים במקום רופאים, והאסטרונומים החדשים ביוטיוב יסבירו לנו שאנחנו חיים על דיסקה שטוחה.

אפשרות טובה יותר היא שנלמד להטיל ספק במקומות הנכונים. כשלא מסכימים עם עובדה מדעית, צריך להפריך אותה מתוך המדע, ולא מבחוץ. אחרת אנחנו מסתכנים בחתירה תחת השיטה המדעית עצמה. זה לא שאי אפשר לבקר את השיטה. אפשר, ויש גם על מה. אבל כשמנסים לחפש את האמת בצורה אחרת לחלוטין, צריך לזכור שלבצע חקירה מדעית בדרך חדשה פירושו לנסות לבנות מאפס שיטה שתעמוד מול מסורת של אלפי שנים שהביאה אינספור הישגים. דרושה לכך סיבה טובה מאוד.

ניוטון, אחד המדענים הגדולים בהיסטוריה, אמר: ״אם ראיתי למרחק, זה מכיוון שעמדתי על כתפי ענקים״. זוהי מטאפורה למדע: מדענים מצליחים להגיע לידע נרחב מאחר שהם מתבססים על עבודותיהם של מדענים שקדמו להם. לפעמים, כדי לראות משהו רחוק לא מספיק להסתכל בכלים העומדים לרשותנו, כמו שאנשי הקונספירציה עושים. לפעמים צריך לטפס למעלה, ולעמוד על הכתפיים הגבוהות של המדע.

אם מטפסים מספיק גבוה, אפשר לראות דברים מעניינים, למשל את הקימור של כדור הארץ

אז, אם מטפסים מספיק גבוה, אפשר לראות דברים מעניינים, למשל את הקימור של כדור הארץ.

מראה האוקיינוס ועננים מסיפונה של חללית נאס"א. תצלום: נאס"א

הערות מדעיות על הארץ השטוחה

פרטי התיאוריה של הארץ השטוחה הם כאמור אינם אחידים ועשויים להשתנות מאדם לאדם. מכיוון שאין תיאוריה אחת, אתייחס לטענות המקובלות יותר. מקוצר המקום לא אציג את כל הטענות, אבל אשתדל להשתמש בטיעונים המשכנעים ביותר ששמעתי לטובת הטענה כי הארץ היא שטוחה.

1. איך נראה העולם? העולם הוא דיסקה שטוחה שהקוטב הצפוני נמצא במרכזה ואנטארקטיקה בקצוות. יש כיפה שקופה שמכסה את העולם והקצה שלה הוא באנטארקטיקה. השמש והירח הם גופי אור שנעים על הדיסקה הזו במעגלים.
2. איך ספינות נעלמות מעבר לאופק? בגלל שיש מים באטמוספירה, נוצר אפקט של עידוש אטמוספרי. הכוונה היא שהמים יוצרים אפקט של עדשה שגורם לדברים להיראות נמוכים יותר ממה שהם באמת. אחד הכשלים בהסבר הזה הוא שהאפקט היה אמור לפעול גם על המים עצמם, כלומר היינו מצפים לראות את הספינה שוקעת, אבל עדיין לראות את המים שמאחוריה (הסבר מפורט אפשר לראות כאן).
3. למה נדמה שהשמש שוקעת? גם כאן ההסבר הכי סביר הוא העידוש האטמוספרי. מכיוון שיש רק ספקולציות שונות מאוד לגבי גובה כיפת השמיים, אי אפשר לחשב את הזווית הצפויה של השמש כדי לבדוק אם ההסבר הזה מתאים. ככל הנראה השמש אמורה להיות  נמוכה יחסית ורחוקה, אך כלל לא ברור אם ההנחה מתאימה להבדלי יום ולילה ברחבי העולם, או לסעיף הבא:
4. איך זה שלא רואים את השמש בלילה? רוב ההסברים לכך עושים שימוש במושג נקודת מגוז, בטענה כי מדובר בנקודה המגבילה את הראייה של העין האנושית למרחק מסוים. כלומר, הטענה היא שבלילה השמש רחוקה מדי, ולכן אי אפשר לראות אותה ויש חושך. נקודת מגוז היא מושג בפרספקטיבה שאין לו כל קשר למגבלות על העין האנושית. אין קושי רב להוכיח שאנשים יכולים לראות למרחקים גדולים מאוד, אבל מכיוון שלא ברור על איזה מרחק מדובר, כי לא נקבעה הגובה של הכיפה, קשה לנהל את הדיון הזה. זה כמובן גם סותר את אופן ההתנהגות של האור, ולא מצאתי לכך הסבר.
5. מהי אמנת אנטארקטיקה? הסכם שנכתב בזמן המלחמה הקרה ומסדיר את אנטארקטיקה (כל מה שדרומית לקו רוחב 60) כאזור ללא פעילות צבאית, שמתקיים בו מחקר חופשי. לפי תיאוריית הארץ השטוחה, האמנה אוסרת לחלוטין על כל פעילות באנטארקטיקה החל מקו רוחב 60, מתוך מטרה למנוע מאנשים להגיע לקצה הארץ ולגלות את הכיפה. כלומר, התיאוריה מקבלת את קיומה של האמנה כפי שהיא מפורסמת לציבור, בוחרת סלקטיבית חלק מהנתונים שלה ומוסיפה פרטים אחרים. לא ברור איך מצדיקים מצדדי התיאוריה את העובדה שהאמנה מפורסמת בציבור.
6. למה מסתירים את צורת כדור הארץ? יש שני טיעונים עיקריים, אבל שניהם אינם משכנעים בעיניי ונראה שאנשים אינם מתעמקים בהם. הטיעון הראשון הוא שאנשים שמאמינים בארץ עגולה הם קלים יותר להשפעה, ככל הנראה בגלל שאינם מאמינים באלוהים. הטיעון השני כרוך בכסף, ובפרט בתקציב של נאס״א, שעומד על כ-22 מיליארד דולר בשנה, או 0.48% מתקציבה השנתי של ארה״ב.
7. אם הארץ היא כדור, איך אפשר לראות דברים מעבר לקימור כדור הארץ? זהו הטיעון הרציני ביותר כנגד תיאוריית הארץ ככדור, והמהלך הוא וריאציות של מה שמופיע במאמר. ההסבר לכך הוא שכאשר מסתכלים מעל גופי מים קיים אפקט של שבירה אטמוספרית, מה שמאפשר לנו לראות דברים שאחרת היו מוסתרים על ידי הקימור. האפקט גם אחראי לתופעות אופטיות נוספות כמו מיראז׳. את קימור כדור הארץ אפשר למדוד בהרבה דרכים אחרות.

דותן רייס הוא תלמיד לתואר שני במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב

תמונה ראשית: מאיפה לי? תצלום: מת'יו שוורץ, unsplash.com

Photo by Mathew Schwartz on Unsplash