נשרף הפיוז

מדעני סביבה ממגוון תחומים אישרו באורח משכנע וברור ביותר כי שינויי אקלים אכן מוּנעים על ידי פעילות האדם. לא פחות בלתי ניתנת לערעור היא העובדה שההשפעה של העלייה בטמפרטורות תהיה עולמית ושלילית באורח מובהק: בצוֹרות, הצפה של ערים השוכנות על החוף, ירידה בייצור מזון ומזג אוויר קיצוני הם רק חלק מההשלכות. אך מה שאולי לא נלקח בחשבון הוא שורה של השלכות עדינות יותר, פסיכולוגיות וחברתיות, של השינוי המהיר באקלים – כולל תוקפנות ועימותים אלימים. כעת, מצטברות ראיות לכך שהתחממות גלובלית מהירה עלולה להגביר את ההתנהגות האלימה בשלוש דרכים שונות (ואכן עושה זאת).

השפעה ישירה על עומס החום על תוקפנות ואלימות

כשלאנשים חם במידה שגורמת להם אי-נוחות, המזג שלהם, הנטייה שלהם לכעוס והסבירות לתוקפנות פיזית ולאלימות עולים

כשלאנשים חם במידה שגורמת להם אי-נוחות, המזג שלהם, הנטייה שלהם לכעוס והסבירות לתוקפנות פיזית ולאלימות עולים. הדבר מודגם ככל הנראה בצורה הטובה ביותר בסדרה של מחקרי מעבדה שבוצעו על ידי חבר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APS) קרייג איי. אנדרסון (Anderson) ועמיתיו [ראו הפניות למחקר ברשימה בסוף המאמר]. סטודנטים לתואר ראשון, שלקחו חלק בשורה של מחקרים, נבדקו על פי מדדים של עוינות, כעס או תוקפנות התנהגותית, אך הוטל עליהם, באקראי, לעשות זאת באחד משורה של חדרים שהטמפרטורה בהם הייתה מבוקרת. אחדים ישבו בחדר ששררה בו טמפרטורה נוחה (למשל, 23 מעלות). אחרים היו בחדר קר במיוחד (14 מעלות) או חם במיוחד (35 מעלות), והמשתתפים עצמם ציינו שבחדרים הללו הם לא חשו בנוח. באחד המחקרים, משתתפים מחדרים קרים וחמים תפשו אינטראקציות שהוצגו בפניהם בסרטונים כעוינות או תוקפניות יותר לעומת משתתפים בחדר הנוח. בניסוי אחר, משתתפים בחדרים קרים וחמים קיבלו ציון גבוה יותר ביחס לאלו שהיו בחדר נוח בסולם שמדד את מידת העוינות שלהם. במחקר נוסף, משתתפים בחדרים חמים וקרים הגיבו להתגרות דו-משמעית מצד יריב במהלך משימה תחרותית שהייתה בנויה על זמן תגובה בהתפרצויות עזות של רעש, תגובה חריפה ביחס לתגובתם של משתתפים בחדר נעים. על בסיס מכלול המחקרים, מסקנתם של החוקרים היא שטמפרטורות חמות במידה לא נוחה מגבירות את התוקפנות.

כמה מעלות נוספות יידרשו כדי להוציא אותו מהכלים בעולם מתחמם? תצלום: חאומה אסקופט

על אף שצורות של תוקפנות מהסוג הנצפה במעבדה עשויות להיראות טריוויאליות, מחקרים אחרים מראים את ההשלכות הקטלניות של הממצאים הללו. החוקרים אלדרט פריי (Vrij), יאפ ון דר סטין (van der Steen) ולינדרט קופלאר (Kopelaar) חילקו 38 שוטרים הולנדים לקבוצות אקראיות ושלחו אותם להשלים אימון בסימולטור ירי באקדח בחדרים שונים: חדר בטמפרטורה נוחה (21 מעלות), או חדר חם יותר (27 מעלות). בסימולציה, השוטרים הגיבו להקרנה בגודל טבעי על מקרן מולם. התסריט כלל התקרבות לצריף בתגובה לאזעקה נגד פריצה, כשלאחר מכן ניצב מולם חשוד שמנופף בלום ממתכת. השוטרים שהשלימו את הסימולציה בחדר החם יותר נטו יותר לתפוש את החשוד כתוקפן, ביחס לחבריהם בחדר הממוזג יותר, והם גם נטו יותר לשלוף את האקדח שלהם מהנרתיק (85% לעומת 59%). ממצאים כאלו מדגימים את התרומה שיש לטמפרטורה בהסלמה של מחלוקות קטנות לכדי תקיפה חמורה ואפילו רצח.

ערים ואזורים שבהם הטמפרטורה גבוהה יותר נוטים לחוות יותר פשע אלים לעומת אזורים קרירים יותר, אפילו כשמנטרלים השפעה של גורמים סוציו-תרבותיים כמו גיל, גזע, עוני ותרבות של כבוד

שורה ארוכה של מחקרים על פני מגזרים וזמנים שונים, העושים שימוש בנתונים אמיתיים ביחס לחום ולאלימות, מספקים ראיות שעולות בקנה אחד עם ממצאי הניסויים במעבדות. ערים ואזורים שבהם הטמפרטורה גבוהה יותר נוטים לחוות יותר פשע אלים לעומת אזורים קרירים יותר, אפילו כשמנטרלים השפעה של גורמים סוציו-תרבותיים כמו גיל, גזע, עוני ותרבות של כבוד. בניסיון לשלול הסברים חלופיים נערכו מחקרים שבחנו טמפרטורות ואלימות באותו אזור גאוגרפי, על פני זמן. על פני שעות, ימים, חודשים ואפילו שנים, מתגלות נטיות דומות: כשחם יותר, האלימות גוברת. משיקגו ועד בריסביין ומוונקובר ועד דאלאס, בין אם בודקים אלימות בבית או תקיפות פיזיות בחוץ, מתגלה אותו הקשר. באחד המחקרים היסודיים ומאירי העיניים ביותר, אנדרסון ודל-ליסי (Anderson and DelLisi), השוו נתונים מדיווחי הפשיעה המרוכזים של האף.בי.איי לשנים 1950 עד 2008 ובדקו את הפשיעה האלימה (מקרי רצח ותקיפה לכל 100 אלף איש) ופשיעה לא אלימה (מקרי פריצה וגניבת רכב לכל 100 אלף איש) יחד עם נתוני הטמפרטורות הממוצעות שהתקבלו מהמנהל הלאומי האמריקני לאוקיינוסים ולאטמוספירה עבור אותן שנים. הייתה קורלציה חיובית משמעותית בין הטמפרטורות השנתיות ורמות הפשיעה האלימה, אך לא כך בין הטמפרטורות השנתיות ורמות הפשיעה הלא-אלימה. חשוב מכך, הקשר הזה נותר בתוקף אפילו לאחר שהחוקרים בחנו שורה ארוכה של הסברים סטטיסטיים חלופיים (כמו שיעורי הכליאה). על בסיס הממצאים הללו, החוקרים מעריכים שעלייה של מעלת צלזיוס אחת בטמפרטורה הממוצעת – שהיא עצמה הערכה שמרנית למה שצפוי בעקבות שינויים באקלים בעשורים הקרובים – תניב ככל הנראה עלייה של 6% ברמות הפשיעה האלימה, כלומר כ-25 אלף תקיפות חמורות וקטלניות נוספות בשנה ארצות הברית לבדה.

החום עולה, האלימות גואה ומספר הכלואים עולה. תצלום: סאאד צ'ודרי

שינויים מהירים באקלים ויצירתם של פרטים הנוטים לאלימות

בנוסף להשפעה הישירה של החום, יש לפחות שתי דרכים עקיפות שבהן שינויי האקלים המהירים (התחממות מהירה או התקררות מהירה) מגבירים את הסיכון לאלימות. אחת מהן כוללת מסלולים התפתחותיים מוכרים המובילים פעוטות, ילדים ובני נוער להפוך למבוגרים הנוטים לאלימות.

מזג אוויר קיצוני ושריפות גדולות נמצאים כולם בתהליך של עלייה, וכולם מהווים איומים על יצור יבולים חיוניים ועלולים לגרום למחסור רחב היקף במזון

תוצאה משמעותית של שינויי האקלים היא חוסר ביטחון בהשגת מזון. בצורות גוברות, מזג אוויר קיצוני ושריפות גדולות נמצאים כולם בתהליך של עלייה, וכולם מהווים איומים על יצור יבולים חיוניים ועלולים לגרום למחסור רחב היקף במזון. על אף שרעב הקשור למחסור כללי במזון הוא בעיה בפני עצמה, הוא גם תורם לתוקפנות ברמת הפרט. מחקרים הראו שתזונה חסרה – הן לפני הלידה והן בקרב תינוקות ופעוטות – מנבאת התנהגות אנטי-חברתית, תוקפנות ואלימות בבגרות. במחקר אורך על ילדים במאוריטניה, שבוצע על ידי ג'יאנהונג ליו (Liu) ועמיתיה בשנת 2004, ילדים בני שלוש שסבלו מתת-תזונה התגלו כעבור עשור כתוקפנים יותר ואנטי-חברתיים יותר וגם בעלי נטייה גדולה יותר לסבול מהפרעות התנהגותיות ביחס לילדים שזכו לתזונה מספקת. היות שההערכה היא שמאות מיליוני בני אדם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי עקב האקלים, אי אפשר להתעלם מהיקף ההשלכות של תת-תזונה על התנהגות תוקפנית.

מזג אוויר קיצוני ובתדירות גוברת הורס בתים ומקמות עבודה ודורש הוצאות משמעותיות לצורך הפעלת צעדי חירום ושיקום. ההשלכות הכלכליות מורגשות באורח חסר פרופורציות על ידי האוכלוסיות החלשות והפגיעות, וכך גוברת רמת העוני וגדלים פערי ההכנסה. כמו בתת-תזונה, מדובר בבעיה חמורה שעלולה להוביל בנוסף גם לתוקפנות מוגברת. פערי הכנסה עלולים לגרום לחוסר סיפוק מהחיים, לטינה, להתקוממות, לרצון בנקמה ואפילו לאלימות. באחר המקרים, אנשי מדעי המדינה כריסטופר קיי. באטלר (Butler) וסקוט גייטס (Gates) חקרו את השפעתו של מזג אוויר קשה על רועי בקר במזרח אפריקה. הם פיתחו מודל של העימות באזור המבוסס על תורת המשחקים, מודל שמביא בחשבון את מקורות הקיום הזמינים, את חלוקתם, את זכויות הבעלות על נכסים ואת תפקיד המדינה. המחברים הגיעו למסקנה שבצורות ומחסור במקורות קיום שנגרם עקב אקלים, מובילים לפערים גדולים יותר בהכנסה בין הרועים, פערים המזינים טינה ועימותים, שמתבטאים בשוד אלים ובתוקפנות בתגובה לכך, תופעות שנצפות באזור לעתים קרובות.

רבים מהגורמים הללו המוּנעים על ידי שינויים באקלים, מסייעים למאמצי הגיוס של ארגוני הטרור: אי-ודאות ותסכול ביחס לפרנסה, החיים לצד אחרים שנראה שאינם מושפעים מן המצב, התחושה שמדובר בחוסר צדק והחשש שאין דרך אפשרית להתקיים

למעשה, רבים מהגורמים הללו המוּנעים על ידי שינויים באקלים, מסייעים למאמצי הגיוס של ארגוני הטרור: אי-ודאות ותסכול ביחס לפרנסה, החיים לצד אחרים שנראה שאינם מושפעים מן המצב, התחושה שמדובר בחוסר צדק והחשש שאין דרך אפשרית להתקיים – כל הגורמים הללו עשויים לתרום לטרוריזם. ההנחה היא שהגורמים הללו שיחקו תפקיד בעימותים במקומות שונים, מסיירה לאון ופלסטין ועד לניקרגואה. והיות שבצורות ואסונות טבע שנגרמים על ידי שינויי האקלים כבר כעת נמצאים בתהליך של עלייה בעוצמה ובתדירות (כפי שחזו כבר לפני שנים מודלים של שינויים באקלים), נראה סביר שעימותים ואלימות יחמירו וילכו ככל שאמצעי הקיום נעשים מועטים יותר ופערי העושר גדלים.

אבא מורד, לוחם חירות, טרוריסט? מה זה משנה? כיצד נציל אותו מעתיד של תסכול ואלימות בעולם מתחמם? תצלום: © Pierre Holtz | UNICEF

שינויים מהירים באקלים ועימותים בתוך קבוצות: מלחמה ומלחמת אזרחים

ברור שהשינוי המהיר באקלים ישפיע (ומשפיע כבר עתה) באורח שלילי על הפרנסה ועל הנטיות התוקפניות של יחידים, אך חשוב לחשוב על הדרכים שבהן אוכלוסיות שלמות מגיבות להשפעות הללו. בין ההשפעות הצפויות הבולטות ביותר ברמת הקבוצה אפשר למנות את האקו-הגירה, שבה קבוצות שלמות מהגרות בתגובה לאי-יציבות פיזית, כלכלית או פוליטית שנגרמת בשל אסון אקולוגי. על אף שאקו-הגירה, כשלעצמה, אינה סימן של תוקפנות, היא עלולה להוביל לעוינות ולעימות בשל עלייה פתאומית בתחרות על המשאבים באזור מסוים, על רקע מפגש בין אנשים בעלי תפישות עולם מנוגדות או שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת, בשל חששות באשר לכוונות הן של הקבוצה המהגרת והן של הקבוצה המקומית, וכן קשת רחבה של נושאים סוציו-כלכליים. אכן, יש דוגמאות היסטוריות רבות לכך שאסונות אקלימיים הובילו לאקו-הגירה, למלחמה ואפילו להתמוטטות של שושלות.

כדאי לחשוב על התפקיד האפשרי של בצורות על האקו-הגירה והעימות במלחמת האזרחים בסוריה. לאחר שבצורת בלתי רגילה ביותר, שנמשכה שנים, הרסה הרבה מן הקרקע הניתנת לעיבוד והרבה מהבקר, כפריים ורועים היגרו בהמוניהם לערים

אם לקחת דוגמה מתקופתנו, הרי שכדאי לחשוב על התפקיד האפשרי של בצורות על האקו-הגירה והעימות במלחמת האזרחים בסוריה. לאחר שבצורת בלתי רגילה ביותר, שנמשכה שנים (ושכעת נחשבת על ידי רבים לכזאת שנגרמה על ידי השינויים באקלים), הרסה הרבה מן הקרקע הניתנת לעיבוד והרבה מהבקר, כפריים ורועים היגרו בהמוניהם לערים. אי-שקט נוכח התפקיד שיוחס לממשלה באסון ואי-נקיטת צעדים משמעותיים מצדה כדי לסייע לאוכלוסייה שנפגעה, יצרו תנאים שעודדו עימות ופעילות טרור. לבצורת דומה באוגנדה היו השלכות דומות: עלייה חדה במחירי המזון, עימות פנימי אלים והגירה מסיבית של יותר ממיליון בני-אדם, שהתנגשו עם רועי בקר חמושים מסודאן, שבאותה עת נמלטו מאותה הבצורת בדיוק. קניה, סודאן ואתיופיה חוו גם הן עימותים דומים על רקע השינוי באקלים, מה שגרם לחוקרים לצפות – על בסיס מודלים שנבנו על סמך נתונים שנאספרו במהלך עשרות שנים של ובעשרות מדינות – שמלחמות אזרחים, מחאות, הפיכות, מרידות, מהומות ועימותים בקנה מידה גדול עלולים כולם בהחלט לגבור ככל שהטמפרטורות עולות וככל שהשינויים ברמת המשקעים נעשים קיצוניים במידה גוברת.

בערים שבהן התיישבו פליטים מההוריקן, חלה עלייה במספר מקרי הרצח בחודשים שלאחר מכן, וסקרים מראים שהמתחים בין פליטים ותושבים עלו בהתמדה

אין לראות בעימותים שמקורם באקו-הגירה נושא אפריקני או מזרח תיכוני בלבד, והם אינם מוגבלים רק לבצורות. צירוף של גורמים סוציו-כלכליים יחד עם אסונות סביבתיים בששת העשורים האחרונים הובילו במצטבר להגירה של 10 מיליון תושבים מבנגלדש להודו. זרימת המהגרים הייתה מקור למתח מתמשך באזור, שכן הודים רבים האמינו שהמהגרים גונבים אדמות חקלאיות. בסופו של דבר המתח הוביל למהומות קשות ב-1983, שהביאו למותם של 1,700 מהגרים בנגלים. קרוב יותר לימינו, הוריקן קתרינה גרם למאות אלפי אמריקנים לנטוש את מקום מגוריהם, ורבים מהם נמלטו למדינות סמוכות בארה״ב כדי למצוא מקלט. בערים שבהן התיישבו פליטים מההוריקן, חלה עלייה במספר מקרי הרצח בחודשים שלאחר מכן, וסקרים מראים שהמתחים בין פליטים ותושבים עלו בהתמדה. סיוע פדרלי וגורמים מרגיעים אחרים מנעו מהמתחים הללו להסלים עד לכדי עימותים חמושים, אך המקרה בולט כדוגמה לתפקיד של שינויי האקלים בכל הקשור להתנהגות אלימה. ספרות המחקר שבוחנת את הקשר בין אסונות הקשורים למזג האוויר (ולכן קשורים לשינויים באקלים) ובין התפרצויות של אלימות אכן מתרבה. מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Science דיווח על עלייה עצומה ב"עימותים הנוגעים למים" שהתרחשו סביב העשור האחרון.

כשהמאבק על משאבי הטבע, על מים ומזון, גובר - פליטים מתחילים לנוע והחיכוך העולמי גובר (בתצלום: פליטים בדרפור). תצלום: UNAMID, האו"ם

לאן פנינו

גישה בינתחומית עשויה להתגלות כחיונית כדי לגשר על הפער בין מה שמדענים יודעים למה שהציבור הרחב מאמין ולבין מדיניות הממשלתית הקיימת

קל להתעלם מהרלוונטיות של המחקר הפסיכולוגי לנושא שינויי האקלים. לכן, לא מפתיע לגלות שרבים גם מתעלמים מהתפקיד החשוב שחוקרים בתחום הפסיכולוגיה יכולים למלא במאבק בשינויי באקלים ובהשלכותיהם. דרך ברורה אחת היא יישום של מה שאנחנו יודעים בנוגע לשינוי גישה, קבלת החלטות ושינוי בהתנהגות כדי לסייע בחינוך ובהדרכה של האוכלוסייה הכללית (למשל: הודעות לציבור, מערכי הוראה), קובעי מדיניות ופוליטיקאים. למשל, מחקרים בפסיכולוגיה מראים שטיפוח ראייה ארוכת טווח גורמת לאנשים לנטות יותר לשקול את המורשת שלהם ולפעול לטובת הסביבה. פסיכולוגים אחרים גילו שכשאנחנו ממסגרים את שינוי האקלים במונחים גלובליים, ולא במונחים של אסונות ספציפיים, מקומיים, אנשים נעשים שלווים יותר ונוטים יותר להשלמה ולפשרה – מה שיכול להיות מועיל ביותר כאמצעי לפעולה נגד ההשפעה של שינויי האקלים על רמת התוקפנות. מובן שיש צורך ויש גם דרכים רבות שבהן פסיכולוגים יכולים לתרום בנושא שינויי האקלים והקשר בין השינויים הללו ובין התנהגות אלימה.

בעתיד, חוקרים בתחום הפסיכולוגיה גם עשויים למצוא את עצמם עורכים מחקרים בינתחומיים שבהם הם ישתפו פעולה עם מומחים לאקלים, למדע המדינה ולכלכלה. אחדים מהמחקרים הטובים ביותר בתחום הפסיכולוגיה על הקשר בין הטמפרטורה והתוקפנות הראו עד כמה פורה יכול להיות השילוב של נתונים על אודות אקלים במסגרת ניתוח של נתוני התנהגות. שילוב של טכניקות ונתונים מתחומים אחרים עשוי לסייע לבנות מודלים מדויקים יותר של ההשפעות של השינויים באקלים כך שהם יכללו משתני תוצאה מעודנים יותר, כאלו שפחות נוטים להביאם בחשבון. גישה בינתחומית עשויה גם להתגלות כחיונית כדי לגשר על הפער בין מה שמדענים יודעים למה שהציבור הרחב מאמין ולבין מדיניות הממשלתית הקיימת.