שיחות עם אנשים ששונאים אותי

תרופה מבוץ

אג׳אי סגאל (Ajai Sehgal) היה באמצע משמרת בחדר מיון, בבית החולים הקנדי שבו עבד כרופא, כשהוריו צלצלו לבשר לו שהם עוברים להתגורר בארה״ב. מה קרה? חברת התרופות Ayerst, McKenna & Harrison, שבה עובד אביו סורן (Suren), החליטה לסגור את מעבדת המחקר שלה, ולהעביר את כל העובדים למתקן חדש, מעבר לגבול.

אג׳אי מיהר, כמובן, לעזור להוריו לארוז את הבית. כשהתכוון לרוקן את המקפיא, אביו נדרך. בתוך המקפיא היו מספר בקבוקונים ובתוכם נוזל - פרי שנים של מחקר מאומץ במעבדה. רשמית, הוא אמור היה להשליך את החומר לאשפה. איש לא התעניין בו ואיש לא התכוון להמשיך את המחקר. בפועל, הוא לא היה מסוגל להרפות. בתוך הבקבוקונים היה חומר שהופק ממצאים שהאב, המיקרוביולוג, הביא עמו מאיי הפסחא. שלושים שנה קודם לכן, הוא היה חבר במשלחת מדענים שנשלחה אל האיים המבודדים המסתוריים הללו, ובתוך האדמה, ממש בבוץ שהביא איתו בחזרה למעבדה בקנדה, הוא גילה חומר בעל תכונות מוזרות ביותר...

וכן. הם החביאו את הבקבוקונים היטב בתוך אריזה של יוגורט, חצו את הגבול לארה״ב בלי לומר דבר, וסורן המשיך במחקרו. התוצאה? אחת התרופות שחוללו מהפכה של ממש בעולם הרפואה המודרני. הסיפור - הגדוש באגדות עם, סיפורי מהגרים והתעקשות של מדענים מול ממסד ושוק ממוסחר - מובא בפרק The Dirty Drug and the Ice Cream Tub, של הפודקאסט הוותיק והמצוין במיוחד, ״רדיולאב״.