השילוב הלא כל כך נפוץ, אבל הכל כך מתבקש, בין סיפורים (storytelling) ומדע הוא הקו המנחה בפודקאסט שמגישה פריס ליס (Paris Lees), עתונאית בריטית, שזכתה לפני שנים ספורות בתואר ״מודל החיקוי החיובי של הקהילה הלה״טבית״. בפודקאסט The Flipside with Paris Lees היא מביאה סיפורים אישיים מעניינים, כאלה שיש להם יותר מצד אחד, ולכן היא מוצאת גם את הסיפור האישי הנגדי - של מי שחווה חוויות דומות, אבל המסקנות שלו הפוכות לגמרי. וכדי לתת לכל זה עומק נוסף, ליס גם מראיינת מדעניות וחוקרים בתחומים שנושקים לסיפורים הללו.

הפרק Layers of Language עוסק באופן שבו השפות השונות שאותן אנחנו לומדים ושאותן אנחנו מדברים משנות אותנו, את ראיית העולם שלנו ואת יחסינו עם הסביבה. ילדה מקסיקנית שהוריה משאירים אותה אצל סבתא וסבא וחוצים את הגבול כדי לעבוד ולהתפרנס בארצות הברית, חוברת אליהם אחרי שנים ומוצאת את עצמה בכיתה, בבית ספר אמריקני, שבו איש מלבדה אינו דובר ספרדית והיא אינה מבינה מילה באנגלית. הטראומה והרצון להשתלב, גרמו לה למחוק כמעט לגמרי את שפת האם שלה, לפתח טינה כלפי עברה ושורשיה ואט אט גם כלפי אמה, שהכריחה אותה לדבר ספרדית, וכמובן נראתה ונשמעה אחרת לגמרי מאימהות אחרות בשכונה. מנגד, מובא סיפורה של צעירה יפנית, שמעולם לא שוחחה עם אביה בשפתו. במשפחת המהגרים הרב תרבותית הקטנה הזו, ההורים דיברו איתה אנגלית אף שידעה יפנית. ביום שבו החלה לדבר עם אביה ביפנית, היא נדהמה לגלות רבדים באישיותו ובתפישת העולם שלו שהיא מעולם לא הכירה. האפשרות לשוחח בשפה שבה האב חושב יצרה ביניהם קשר חדש לגמרי. את כל אלה ממסגר דיון בלשני-פסיכולוגי, על האופן שבו אנחנו תופשים את עצמנו דרך השפה.