איך להפוך למומחה

מתברר שישנה ״נוסחת פלא״ שעוזרת להפוך למומחים בתחום חדש. אלא שמומחיות היא לא תמיד רק דבר טוב
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

בין אם אתם להוטים להפוך לאמנים, שפים, מתכנתים או המומחים הגדולים הבאים בתחום היין, המשיכו לקרוא. להלן צרור מסקנות ממחקרים עכשוויים העוסקים במה שנדרש כדי להפוך למומחים, ומה קורה כשמגשימים את המטרה.

למדו מאחרים

החוכמה המקובלת אומרת שכדאי להציץ אל מעבר לכתפיהם של אחרים כשלומדים דבר מה חדש. כך שאצן טרי עשוי לפנות לאצנים ותיקים יותר כדי לקבל מהם עצות, ואילו מתכנת חסר ניסיון עשוי לבדוק כיצד מתכנתים מנוסים ממנו התמודדו עם קוד דומה.

אך האם למידה באמצעות תצפית באמת טובה יותר מלמידה על ידי עשייה? או שכדאי לכם יותר פשוט לצלול פנימה: פשוט לרוץ את חמשת הקילומטרים או להשקיע מאמצים גדולים בכתיבת קוד בכוחות עצמכם?

התבוננות באחרים יכולה להועיל, אבל זה לא פשוט כפי שזה נראה: טוב יותר ללמוד באמצעות תצפית כשהאדם שבו אתם צופים הוא אכן ותיק ובעל ניסיון עשיר בתחום

התבוננות באחרים יכולה להועיל, כך על פי מחקרם של יאן ואן מיחהאם ושל איתי גורביץ׳, שניהם מרצים לתהליכי יצור ב"קלוג". אבל זה לא פשוט כפי שזה נראה: טוב יותר ללמוד באמצעות תצפית כשהאדם שבו אתם צופים הוא אכן ותיק [ובעל ניסיון עשיר] בתחום.

הצוות ליקט נתונים על אודות התנהגותם של אלפי אנליסטים בחברת eBay, וגילה כי למי שבחנו קוד שכתבו כותבי קוד ותיקים אכן היה יתרון, אבל אנליסטים שבחנו עבודות של כותבי קוד פחות מנוסים, אפילו אם היו אלה כותבי קוד בעלי מוניטין משובחים, התקשו יותר מאנליסטים שפשוט התמודדו עם המטלה לבדם.

״המחקר שלנו מעיד כנראה שישנו ערך עצום לכך שבעלי ניסיון מציגים את עבודתם וחולקים אותה״, אומר ואן מיחהאם.

צניחה, מדריך

המומחיות מאפשרת למנטור להראות ידע וניסיון, להציג את עבודתו ואת תובנותיו, ולמודרך המתמחה לקלוט הכל מקרוב ובמגע אישי. תצלום: USASOC

מצאו מנטור

אם אתם רוצים להפוך לכוכבי על בתחום חדש, מנטור – אדם בעל ניסיון – הוא המפתח. אבל לא כל המנטורים שווים. אז מה איך נראית חסותו של מנטור טוב?

על פי מחקר של בריאן אוצי, איש קלוג, היא נראית כמו מומחיות... וקצת יותר מזה.

אוצי ועמיתיו בדקו יותר מ-37 אלף מדענים, כאלה שפעלו בחסותו של מנטור, ויותר ממיליון מאמרים שהללו כתבו בין השנים 1960-2017. ממאגר המידע העצום הזה, הם גילו כי סטודנטים שלמדו אצל מדענים עטורי פרסים – גם לפני שהללו זכו בפרסים – היו בעלי סיכוי גדול פי שישה להפוך לכוכבי על בתחומם, לעומת תלמידים לא פחות מוכשרים של מרצים שלא קיבלו פרסים. במילים אחרות, המנטורים עטורי הפרסים הללו היו מסוגלים למסור לתלמידיהם את מה שאוצי מכנה בשם ״נוסחת הפלא״.

רוב הסטודנטים המצליחים היו מי שבסופו של דבר המשיכו לעבוד בתחומים אחרים מאלה של המנטורים המהוללים שלהם. נראה כי המנטורים הללו מוסרים לתלמידיהם ידע מרומז: כיצד לחשוב לעומק על שאלות מחקר, לבצע סיעור מוחות, לשתף פעולה וכן הלאה

מפתיע מכל הוא שרוב הסטודנטים המצליחים היו מי שבסופו של דבר המשיכו לעבוד בתחומים אחרים מאלה של המנטורים המהוללים שלהם. מכאן עולה כי ״נוסחת הפלא״ אינה קשורה רק בחלוקת יכולות, שהרי אז היה יתרון דווקא למי שהמשיכו ללמוד באותו תחום. אוצי סבור כי המנטורים הללו מוסרים לתלמידיהם ידע מרומז: כיצד לחשוב לעומק על שאלות מחקר, לבצע סיעור מוחות, לשתף פעולה וכן הלאה.

תידרש מכם עבודה מאומצת

חסותו הטובה של מנטור אינה זולה, כמובן. או שאינה אמורה להיות. אחרי הכול, מומחיות היא יקרת ערך, אומר לואיס ראיו, מרצה לאסטרטגיה ב"קלוג". אז מה על המתמחה לעשות?

מתמחה הלומד מהשף להכין סושי, למשל, מנסה לקנות את זמנו של המומחה. אבל בהתחשב בשעות הנדרשות כדי לפתח מומחיות של ממש, הדבר עשוי להיות יקר מאוד. ״בעיקרון, אפשר לומר למומחה ׳עזוב הכול, הפסק לבשל עבור אחרים, סגור את המסעדה והתרכז בללמד אותי בלבד״, מסביר ראיו. ״ואז השף המפרסם יגיד ׳טוב, אבל תצטרך לשלם לי חמישה מיליון דולר״.

או שהמתמחה יכול לגמול לשף בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, אחרי שיקים מסעדה מצליחה. אבל בשלב זה כבר יהיו לו את כל הכישורים: מה ימנע ממנו להפנות את גבו למי שהיה פעם המנטור שלו?

במקום זאת, חדשים בתחום ומומחים מצאו שיטה להתמחות, שבה המתמחים מסוגלים ללקט ידע שנצבר על ידי המומחים במשך שנים רבות, ובתמורה המומחים מרוויחים מכך שהם עובדים עבורם בשכר נמוך – ועושים בעיקר את העבודות הפשוטות מאוד שאין בהן צורך במומחיות רבה.

ראיו בנה מודל מתמטי כדי להבין טוב יותר את הדינמיקה במערכות כאלה. הוא גילה כי ״במקצועות שבהם יש צורך למסור ידע רב במיוחד, המודל חוזה כי נראה כמויות גדולות של עבודות פשוטות בשלב מוקדם בקשר״.

חקרו ונצלו

מזל טוב! הצלחתם למצוא מנטור, השקעתם זמן ואתם בדרך להצלחה. אבל מה צריך לקרות כדי שתגיעו לפסגה בתחומכם?

דאשום וונג, ג׳יליאן צ׳אן ונימה דהמאמי, שלושתם מרצים ב"קלוג", ניתחו מיליוני עבודות של אלפי אמנים, במאים ומדענים. הם גילו כי מומחים מגיעים לשיא ההצלחה בקריירה שלהם אחרי תקופה שבה הם ראשית כל חוקרים מגוון של אפשרויות יצירתיות ואז מנצלים אפשרות בודדות, ומשתפרים עם הזמן.

זה חייב להיות שילוב של מחקר שאחריו מגיע ניצול ההזדמנות: ניסויים בתחומים שונים, לימוד התחומים והגישות השונות, ואז התמקדות ופיתוח גוף עבודות בעל השפעה גדולה

למשל, הבמאי פיטר ג׳קסון יצר סרטים בסוגות האימה, הקומדיה, הדרמה ועוד (המשקפים את תקופת החקר שלו) ורק אז זכה להצלחה גדולה עם סדרת סרטי הפנטזיה ״שר הטבעות״. ניתוח של יצירותיו של הצייר ג׳קסון פולוק, מראה באופן דומה חקירה של מגוון רחב של סגנונות לפני שהצייר התמקד ב״תקופת הטפטוף״ (1946-1950) שהביאה לו פרסום עולמי.

״זה חייב להיות שילוב של מחקר שאחריו מגיע ניצול ההזדמנות: ניסויים בתחומים שונים, לימוד התחומים והגישות השונות, ואז התמקדות ופיתוח גוף עבודות בעל השפעה גדולה״, אומרת צ׳ואן.

סומלייה, מומחית ליין, מומחה ליין

האם מרוב מומחיות, תחרותיות, אנליטיות ודרישות לדיוק, היא עוד נהנית בכלל מיין? תצלום: סרחיו חימנס

אבל למומחיות יש גם חסרונות

ברגע שתהפכו למומחים, קשה לחזור לאחור. ברוב המקרים, זה נפלא. אבל לא הכול ורוד. למשל, מרגע שאתם הופכים לטובים ממש בתחום כלשהו, אתם מאבדים את היכולת לראות אותו מנקודת מבטם של מי שאינם מומחים. סטיב פרנקונרי, מרצה. לפסיכולוגיה באוניברסיטת נורת׳ווסטרן ובעל מנוי של מרצה אורח ב"קלוג", קורא לזה ״קללת המומחיוּת״.

ההפיכה למומחים עלולה לעמעם את התשוקה שלכם לדברים שגרמו לכם לכתחילה לרצות להיות מומחים

קללת המומחיות היא הסיבה לכך שמומחים המביטים, למשל, בלוח מחוונים מורכב או במצגת אינפוגרפית סבוכה יכולים כנראה לקרוא אותם מיד – אבל אינם מסוגלים להבין שעבור כל אדם אחר מדובר בקשקוש בלתי מובן. לכן במקום לסמוך על השיפוט שלכם כמומחים בשאלה אם מה שיצרתם עשוי להיות מובן לקהל הרחב, תצטרכו לסמוך על דעתם של חדשים בתחום.

הנה חסרון נוסף שכדאי לזכור: ההפיכה למומחים עלולה לעמעם את התשוקה שלכם לדברים שגרמו לכם לכתחילה לרצות להיות מומחים. לורן נורדרגרדן ודרק רוקר, מרצים ב"קלוג", גילו כי שוחרי קולנוע, אוהבי בירה ושוחרי יין חסרי ניסיון נוטים להשתמש בתיאורים רגשיים יותר בביקורותיהם לעומת מי שיש להם הכשרה פורמלית.

למה? מומחים מספקים מבנה קוגניטיבי ואופנים לניתוח מידע. המבנה הזה עשוי להועיל, למשל, על ידי הצגת קריטריונים דומים לשם הערכה וכך ליצור מערכת הערכה אחידה שאינה ספוגה ברגשות. אולם, בעת שאנשים משתמשים במבנה הקוגניטיבי זה, הוא משנה את טבע החוויה שלהם. למשל, יין נחשב כבר אינו פשוט יין שאפשר ליהנות ממנו, אלא משקה שיש לנתח, לפרק ולהשוות לאחרים ברמתו.

אז הפכו למומחים, למה לא, אבל אל תשכחו: תחביבים הם מהנים יותר.

מבוסס על מחקריהם של יאן א. ואן מיחהאם (Van Mighem), בריאן אוצי (Uzzi), לואיס ראיו (Rayo), לו ליו (Liu), ג׳יליאן צ׳ואן (Chown), מאת׳יו ד. רוקלאג׳ (Ricklage), דרק ד. רוּקר (Rucker), לורן נורדגרן (Nordgern), סטיבן פרנקונרי (Franconeri).

המאמר התפרסם במקור בכתב עת של בית הספר למנהל Kellog באוניברסיטת Northwestern.

Previously published in Kellogg Insight. Reprinted with permission of the Kellogg School of Management

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: מנגנון של שעון מכני: הכניסה למומחים בלבד. תצלום: אן ניגרד, unsplash.com

Photo by Anne Nygård on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי Kellog Insight.

תגובות פייסבוק

2 תגובות על איך להפוך למומחה

01
איש אשכולות

"אז הפכו למומחים, למה לא, אבל אל תשכחו: תחביבים הם מהנים יותר". מזקק את הנושא במדויק.התשוקה היא התחביבים,לא בתחום ההתמחות,בד"כ. פיזיקאי,אולי אפילו מתמטיקאי, יכול לשמור על התשוקה בתחומו, בגלל שיש עדיין מה לחקור ולגלות, כן,גם במתמטיקה.התשוקה תוביל אותו לתגליות,גם כאלה שיהפכו אותו לשם דבר בתחומו. בלי התשוקה יסיים בתור מרצה בכיר וכנראה משעמם לתלמידיו ובכלל. התחומים בהם הידע הוא פחות או יותר סופי ולא דורש ומאפשר יצירתיות,כמו קולנוע,למשל,נתקשה לשמור על תשוקה ..

02
איתן ק

"דאשום וונג, ג׳יליאן צ׳אן ונימה דהמאמי, שלושתם מרצים ב"קלוג", ניתחו מיליוני עבודות של אלפי אמנים, במאים ומדענים"
קשה לי להאמין שניתחו מיליוני עבודות