הדרך חשובה יותר מהחופשה

מי קבע שאנחנו אמורים ליהנות מחופשות?
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

פריז. אמצע אוגוסט. הרחובות גדושים בתיירים ורותחים. הרגע שילמתם שמונה אירו על קפה ואתם לא מוצאים את הדרך בחזרה למלון. אף אחד לא מוכן לדבר אתכם אנגלית, או בכלל. נשמע כמו סיוט, אבל זו החופשה שלכם, החופשה שחיכיתם לה חודשים, או שנה שלמה, ושבזבזתם עליה כמות נאה של כסף. כמובן שכשתחזרו לארץ תענו "היה מדהים" לכל מי שישאל.

ואולי זו בעצם האמת? אנחנו מרגישים שאנחנו "חייבים חופשה" ומחקרים שונים תומכים בהשפעות החיוביות שלהן על בריאותנו ועל רמת האושר שלנו. מצד שני, חופשה יכולה להיות עניין מלחיץ: אתם צריכים להתמודד עם סביבה לא מוכרת ולא צפויה. ואם אתם הולכים להילחץ, כבר עדיף לכם לא לנסוע: שון אקור מההפינגטון פוסט וחוקרת האושר מישל גילן מצאו מתאם גבוה בין חופשה לא מוצלחת ולחץ, או רמה נמוכה של אנרגיה בחזרה לעבודה. ככל שהחופשה שלכם הייתה מרגיעה יותר, כך תהיו מאושרים יותר בשבועות שלאחריה. מן המחקרים האלה נראה שהמטרה העיקרית שלנו בחופשה היא לא: לא להילחץ, לא לבזבז יותר מדי כסף, לא לחלות במשהו מוזר, לא להתעייף יותר מדי.

על הרקע הזה אולי אפשר להבין את הנתון לפיו 429 מיליון ימי חופשה לא נוצלו על-ידי עובדים בארה"ב בשנת 2013. הנתון הזה מבהיל את קובעי המדיניות, כמובן גם בשל ההשפעה המזיקה על בריאות העובדים ועל יעילותם. וחוץ מזה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לנסוע. התיירות היא גם משאת נפש וגם מעין חובה אזרחית חדשה: בשנת 2012 חצה מספר התיירים העולמי לראשונה את קו המיליארד. 1.038 מיליארד תיירים נסעו לאנשהו בשנת 2013, למשל לצרפת, שעשירית משוק העבודה שלה מוקדש לתיירות, ו-9.7% מהתמ"ג שלה. כפרים, ערים ואפילו מדינות תלויים בחופשות שלנו.

ואם חייבים לנסוע, ההמלצה של חוקרי האושר היא לצמצם את כמות הדברים המלחיצים: נסו לתכנן מראש נסיעות ומלונות, התחשבו בגורמים כמו ג'ט לג ובעייפות שלכם באופן כללי. אלה רעיונות טובים, אבל הדבר הכי מלחיץ בעצם הוא הצורך ליהנות. החופשה המודרנית שונה מצורות הטיול שקדמו לה בכך שההנאה היא המטרה היחידה שלה. אם נראה בעליות לרגל התנ"כיות ובמקבילותיהן בתרבויות אחרות (הקומבה-מלה, העלייה למכה) את הפרוטו-טיולים, אלה טיולים שיש להם מטרה מוגדרת, פולחן. נסיעות אחרות נערכו למטרות פרנסה או למציאת שידוך. יעקב ובניו לא ירדו מצרימה כדי לראות את הפירמידות.

גם מגלי עולם לא נסעו למטרות שעשועים, אלא מסיבות מסחריות, גם אם לתאוות הנדודים הייתה חלק בבחירת משלח ידם. אבל כשבני אדם במאה העשרים ואחת נוסעים לחופשה, הם נוסעים לרוב ללא שום מטרה, חוץ מההנאה. לנוח, למלא משאבים. זו מטרה שקל יותר להשיג אם החופשה מכוונת להגשמת תחביב אהוב, למשל חופשות צלילה או סקי. אבל רבים מוצאים את עצמם באמצע עיר גדולה, עם רשימה של דברים להספיק, רשימות שלעתים קרובות הודפסו מתוך איזה אתר או נגזרו ממגזין, ואין להן הרבה במשותף עם ההעדפות השגרתיות של הנופשים. משום מה, גם מי שמבלה את ימי החול שלו בצפייה בטלוויזיה מרגיש שהוא חייב לבקר בלובר, או למצוא תירוץ חינוכי אחר שיצדיק את העובדה שהוא לא עובד כרגע. אותם עובדים עייפים מוצאים את עצמם נגררים ברחבי סין או הודו בין שורת מקדשים שלא יזכרו את שמם, בשעה שהיו רוצים לנמנם במזגן במלון.

לאור זאת ממליצה אליזבת דאן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, להתמקד בהתכוננות לחופשה. זהו בעצם החלק של החופשה שאנשים נהנים ממנו ביותר, והוא גם החלק היחיד שנמצא בשליטתנו. גם אם החופשה תהיה מזעזעת, לפחות נהנה מהתכנון. כלומר, אם אתם נהנים מתכנונים, וזה לא מלחיץ אתכם יותר מדי.

החופשה, אם כך, היא תחליף מודרני לגן עדן: בזמן שאנחנו קבורים בחיינו האפורים והמאכזבים נוכל לדמיין את העולם הבא, כלומר את ונציה, מקום שבו נהיה מאושרים לנצח. רק שלמרבה הצער לוונציה באמת אפשר להגיע, והחום שם באוגוסט בלתי נסבל.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

2 תגובות על הדרך חשובה יותר מהחופשה

    02
    דינה

    שושי, זה רעיון נפלא.
    אולי אנסה גם אני.

    אינני מרגישה צורך לנסוע לחופשה בכל שנה.
    אני מרגישה חופש כאשר אני בבית שלי.
    עם זאת, הדמיון לוקח לפעמים למחוזותיו, ואפשר
    שיהיה מרענן לצלם את המראות בכתובים.

    תודה.
    דינה