זיכרון של בת יענה

בעידן האינטרנט קל לנו למצוא מידע, וקל לנו באותה המידה לשכוח אותו. מה קורה למוח שלנו?
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

כדור הארץ לא חזה מעולם במכשיר נוח וקל כל כך לשיתוף ידע כמו האינטרנט. שמועות הן דרך נהדרת לשיגור ידע ממוח אחד למשנהו, והאינטרנט מאפשרת לנו לעשות את אותו דבר ממש עם כל מקור של מידע ובתוך רגע, מקצה אחד של העולם לקצה האחר. אבל כפי שהדוד בן אומר בספיידרמן, "כוח רב מלווה תמיד באחריות גדולה".

שיתוף המידע הבלתי פוסק הזה הפך למעיק למדי. אנחנו לא ממש מוכנים להשקיע זמן בבדיקת תקפותה של כל ידיעה חדשותית שאנו מוצאים, והדבר מאפשר להרבה חומרים מטעים ושקריים להמשיך ולהסתובב במוחותינו, ואפילו לגרום לנו להתנהג בצורות לא תפקודיות. לימוד הוא כלי נפלא ומועיל כשהוא מורה לנו מה אמיתי בעולם ועוזר לנו למצוא את דרכנו בצורה טובה יותר. הוא אינו נפלא כשהוא מלמד אותנו שקרים. אם, למשל, נלמד שמרשמלו הוא כלי מצוין לבניית מכשירים אלקטרוניים, אין הרבה סיכוי שהמידע יסייע לנו להתקדם. אבל אם נלמד שסיליקון הוא חומר שיכול לשמש בבניית מכשירים אלקטרוניים, נקבל סמארטפונים.

בני אדם היו תמיד מוצלחים בלימוד והסתגלות לסביבות חדשות. לכן לא מפתיע כי בהתחשב בהשפעה הדרמטית של האינטרנט על החיים בעולם המפותח, התאמנו את החשיבה וההתנהגות שלנו

חדשות אמתיות ושקריות נפוצות בדרכים שונות בעולם הרשתות החברתיות. שקרים נוטים להיות בעלי מסרים חדשניים ומיוחדים יותר (הם הרי מומצאים) ולכן הם מתפשטים מהר יותר ובתפוצה רחבה יותר מאמיתות. בתוך כך משתנים גם האופנים שבהם אנשים מתייחסים למסרים. חדשות שקריות מעוררות תגובות של הפתעה ודחייה, ואילו חדשות אמתיות מעוררות תגובות של עצב, ציפייה ואמון.

איננו יכולים להאשים את הבוטים במצב העניינים הזה. אף שהם מעצימים ומאיצים את תפוצת החדשות, הם נוטים לעשות זאת באותה מידה עבור חדשות אמתיות ושקריות. אנחנו, בני האדם – הנמשכים לדרמות יוצאות דופן, להפתעה ולגועל שאנו מוצאים בחדשות השקריות – הננו האחראים העיקריים למפולת המידע המוטעה המאפיין את צריכת המידע המודרנית.

האינטרנט שינתה את האופן שבו המוח שלנו פועל. בני אדם היו תמיד מוצלחים בלימוד והסתגלות לסביבות חדשות. לכן לא מפתיע כי בהתחשב בהשפעה הדרמטית של האינטרנט על החיים בעולם המפותח, התאמנו את החשיבה וההתנהגות שלנו. ההשפעה הגדולה ביותר מגיעה כנראה מחברות כמו גוגל, ההופכות את כל הידע לזמין, במרחק קליקים ספורים.

יען

מה גדול יותר, המוח או העין? תצלום: ריקרדו טמאיו

נוכל לבחון עד כמה הטכנולוגיה השפיעה על התפקוד מנטלי שלנו, אם נבדוק איך ומתי המוח משתמש במושגים הקשורים לטכנולוגיה. כשמילים ומושגים נגישים לנו מיד בקדמת המוח, הם נוטים להפריע ולהתערב באופן שבו אנחנו מבצעים מטלות התנהגותיות. חוקרים השתמשו בעיקרון הזה כדי לבחון האם שאלות טריוויה קשות מפעילות במוח אוטומטית מושגים הקשורים באינטרנט. כשאיננו יודעים את התשובה לשאלה כלשהי, המחשבה הראשונה שלנו תהיה קרוב לוודאי "לגגל".כשמשתתפים במחקר נתבקשו לבצע מטלה התנהגותית מיד לאחר שאלות טריוויה קשות, הביצועים שלהם היו גרועים יותר כשמילים כמו "גוגל" הופיעו על המסך והפריעו להם להתרכז.

ישנם סימנים ברורים להשפעת גוגל על המוח שלנו. כשאנחנו מחפשים במחשב פרטי טריוויה מעניינים, אנו נוטים לזכור אותם טוב הרבה יותר אם אמרו לנו שהמחשב יימחק ולא ישמור את המידע. וכשאנחנו מחפשים פריטי מידע כאלה ושומרים אותם בתיקייה מסוימת, סביר יותר שנזכור איפה שמרנו את המידע, מאשר את פרטי התוכן עצמם.

השימוש שלנו באינטרנט "גיגל" לנו את המוח, וגרם לנו להיות תלויים יותר בידיעה איך למצוא עובדות, ומסוגלים פחות לזכור את העובדות עצמן

במילים אחרות, השימוש שלנו באינטרנט "גיגל" לנו את המוח, וגרם לנו להיות תלויים יותר בידיעה איך למצוא עובדות, ומסוגלים פחות לזכור את העובדות עצמן. זה עלול להישמע מדכא, אבל זה הגיוני לגמרי אם אנו מנצלים היטב את הכלים והמקורות העומדים לרשותנו. מי צריך לבזבז משאבים מנטליים כדי לזכור ש"עינו של היען גדולה ממוחו" כשהאינטרנט יכולה לספר לנו את זה בתוך שניות? בואו נשמור את המוח שלנו לבעיות חשובות יותר.

האינטרנט פועלת כסייעת נפלאה, אבל האמון וההסתמכות שלנו עליה עשויים להפוך אותנו לבטוחים מדי ביכולותינו שלנו. אחרי שאנו משתמשים ברשת כדי למצוא תשובות לשאלות, אנחנו מתחילים להאמין שיש לנו עצמנו יכולת להבין ולהסביר בעיות טוב מכפי שאנו מסוגלים לעשות באמת. בהשוואה למי שלא התחברו לאחרונה לרשת, אנחנו אפילו מתעקשים לטעון כי המוח שלנו פעיל יותר, דבר המשקף את האשליה לפיה יש לנו יכולות נעלות. לעתים קרובות איננו מבינים כד כמה אנחנו מסתמכים על מקורות שמעבר לכישורים שלנו עצמנו כדי להצליח בעולם.

גם צילומים משנים את האופן שבו הזיכרון שלנו מתפקד. כשאנחנו משוטטים במוזיאון לאמנות, אנחנו זוכרים פחות מידע על אודות היצירות המוצגות בו אם אנחנו מצלמים אותן – אפילו במקרים שבהם הצילום עצמו אורך זמן רב יותר מהתבוננות בלבד. הזיכרון שלנו נפגם פחות אם בעת הצילום אנחנו מתמקדים בפריטים מסוימים ביצירות, אבל הוא עדיין לוקה בהשוואה להנאה פשוטה מהיצירות ללא התנהגות של פפראצי.

צילומים עשויים להיות דרך נפלאה לשמר רגע לזיכרון, בצורה גופנית, ומצלמות יכולות לסייע לזיכרון החזותי אם אנחנו משתמשים בהן ככלי המעצים את האופן שבו אנחנו מעורבים בחוויה. אבל אל תניחו להם לתפוס את מקום ההנאה והזיכרון הטבעי של הדבר האמתי שלפניכם. זה לא מועיל וגם קצת משונה לצלם את פלאי תבל, אבל לשכוח להביט בהם בזמן שאתם ממש מולם.

ואן גוך, מוזיאון, סמארטפון, צילום

מה הם רואים? מה הם יזכרו? תצלום: שטולה גרוט

בעולמנו הדיגיטלי המודרני, אנחנו משתמשים במספר הולך וגדל של סוגי תקשורת בו זמנית. ההשפעות על כלל היכולות הקוגניטיביות שלנו עדיין אינן ברורות לגמרי, אבל יתכן שיש לכך גם מחיר. מחקר שנערך ב-2009 הראה כי אנשים שהיו שקועים עמוקות במספר סוגי תקשורת בו זמנית (למשל, דיברו בטלפון בזמן שכתבו מאמר, האזינו למוזיקה או צפו בטלוויזיה) השיגו תוצאות גרועות יותר במבחנים קוגניטיביים מקובלים שמדדו זיכרון, תשומת לב ויכולת לעבור בין מטלות (מחקר משנת 2013 הראה השפעה הפוכה בנוגע ליכולת להחליף מטלות).

אנשים שהרבו במיוחד להשתמש במקביל בצורות תקשורת רבות נטו להיות מוסחים בקלות רבה יותר, והופרעו בקלות על ידי מקורות מידע לא רלוונטיים

אנשים שהרבו במיוחד להשתמש במקביל בצורות תקשורת רבות נטו להיות מוסחים בקלות רבה יותר, והופרעו בקלות על ידי מקורות מידע לא רלוונטיים. כשאתם מקפצים ללא הרף בין מספר מקורות בידור ועבודה, זה כאילו שאתם מאמנים את המוח שלכם להיות נפיץ יותר, ופחות מסוגל להתרכז במטלה חשובה אחד שאתם באמת חייבים להשלים.

כדי להבין לעומק את העלויות והיתרונות הכרוכים בהשפעת האינטרנט על מוחנו, עלינו לעקוב בסבלנות אחרי המחקרים שייערכו בעשורים הקרובים. עולם האינטרנט העשיר בתגמולים עשוי לגבות מחירים ובכלל זה קשיי ריכוז וחוסר שליטה עצמית. מחקרים אחרונים אפילו מציעים כי ילדים שמשתמשים באינטרנט באופן אינטנסיבי עלולים לפתח פחות נפח של חומר אפור ולבן באזורים שונים במוח, והאינטליגנציה המילולית שלהם עלולה להיפגע. עדיין לא ברור אם השימוש באינטרנט כשלעצמו גורם להשפעות הללו או שהילדים שמלכתחילה נוטים לכך פשוט נוטים גם לשימוש מוגזם ברשת. לעת עתה, הראיות משמשות אזהרה ותובעות תשומת לב, גם אם אינן מספקות תובנות חד משמעיות.

היתרונות בשימוש נכון באינטרנט הם עצומים, ולכן עלינו להיזהר לפני שנמליץ על הגבלת השימוש הזה. עם זאת, ממש כמו בנוגע לכל דבר אחר העולם, מתינות וצריכה שקולה הן כנראה הדרך המוצלחת מכל.

אם נשים לב למה שהאינטרנט עושה לחיינו – עד כמה היא משמחת או מעציבה אותנו, ועד כמה היא מסייעת או מפריעה לנו להתקדם – נוכל לקבל החלטות טובות יותר באשר לשיפור הרווחה שלנו. האינטרנט היא מדהימה, אבל העולם היפה שבחוץ גם הוא ממתין לנו, כדי שנחווה אותו ישירות, נלמד ממנו ונעריך אותו. העולם כולו והרשת הכלל עולמית מתחרים על זמננו ותשומת הלב שלנו, אבל עלינו מוטל למקסם את היתרונות בחיינו שלנו על ידי בחירה של העולם הנכון ברגעים החשובים.

 

ד"ר ארמן מיסירליסוי (Erman Misirlisoy) הוא חוקר מוח הכותב מאמרים בנושאי מוח, התנהגות ובריאות. המאמר המקורי התפרסם כאן.מאמרים נוספים זמינים באתר של ארמן מיסירליסוי, והוא פעיל גם בטוויטר, ErmanMisirlisoy@

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: השתקפות חלקית. תצלום: ריקרדו גומס אנחל, unsplash.com

Photo by Ricardo Gomez Angel on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ארמן מיסירליסוי, Medium.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על זיכרון של בת יענה

    02
    יורם

    תודה, עירית. אכן התלבטנו, ואני יכול להפנות אותך לעוד שמות פרטיים לועזיים עם סיומת שנשמעת כך, והם נקביים בהחלט. כך שאני לא בטוח שהאוזן העברית שומעת בהכרח ש"אינטרנט זה זכר". לא בגלל "רשת" החלטנו כך, הפעם, וזה אכן קצת בגדר בלון ניסוי.
    בכל אופן, שמות פרטיים הם אתגר במעבר לעברית, גם מהבחינה הזאת. שוב תודה על הרגישות הלשונית.

    05
    יורם

    אכן. כי מה שיש לו בבית זה לא אינטרנט, אלא חיבור לאינטרנט, קו תקשורת, מודם, פרוטוקל תקשורת וכו'. אבל העלית טיעון בעל ערך, ותודה רבה על כך, בהחלט!

07
איל

מאמר מעניין. תודה
כפי שכתבו קודמיי השימוש בצורת נקבה למילה אינטרנט די צורם ולדעתי פוגם באיכות ובזרם הקריאה של המאמר.
אם בכל זאת רוצים להשתמש בצורה זו אפשר לכתוב "רשת האינטרנט" (לפחות בחלק מהאזכורים).
שוב תודה על תרגום והבאת המאמר.