מחר אהיה כזה

חלק גדול כל כך מהחיים אינו נתון בידיכם. מהתחלה, לא בחרתם איפה להיוולד ולגדול. גם לאחר מכן חלק גדול מהחיים – מהאנשים שתפגשו ועד מצב הבריאות שלכם – הוא מקרי. לרשימת הקלפים האקראיים שקיבלתם, יתכן שתתפתו להוסיף את האישיות שלכם, את מערך התכונות היציבות – כמו אם אתם שאפתניים או עצלים, מוחצנים או מבוישים, חששנים או רגועים – אותן תכונות שהופכות אותכם ל״אתם״ ומשפיעות במידה רבה מאוד על חייכם.

התכונות הללו מושפעות מאוד על ידי גורמים שאינם בשליטתכם, כמו הגנים שלכם וחוויות חיים מקריות. עם זאת, ממחקרים עכשוויים עולה כי הן לא בהכרח חקוקות באבן – ואפשר אפילו להתאמץ לשנות אותן. יתרה מכך, מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology מביא עדויות ראשוניות לכך שעל ידי שינוי מכוון של אישיותכם באופן שנראה לכם, תוכלו לשפר את חייכם, או לפחות את מידת הסיפוק שלכם מהחיים.

במהלך החיים עשויים להתרחש שינויים משמעותיים בתכונות אישיות. יתרה מזאת, תהליך כזה של שינוי עמוק יכול להיות מואץ ולבוא לידי ביטוי כבר לאחר חודשים מספר – למשל, בעקבות פסיכותרפיה או באמצעות ניסיונות מכוונים לשנות את אישיותנו

תכונות אישיות נחשבו מאז ומתמיד לבלתי ניתנות לשינוי. מעצם מושג האישיות נובע כי מדובר בחלק היציב שבכם, לעומת דברים כמו מצב הרוח או המצב הרגשי שלכם. אולם, במהלך העשור האחרון הצטברו עדויות המבוססות על סקרי אורך, שהראו כי במהלך החיים עשויים להתרחש שינויים משמעותיים בתכונות אישיות. יתרה מזאת, תהליך כזה של שינוי עמוק יכול להיות מואץ ולבוא לידי ביטוי כבר לאחר חודשים מספר – למשל, בעקבות פסיכותרפיה או באמצעות ניסיונות מכוונים לשנות את אישיותנו.

אחת מקבוצות המחקר בינלאומיות שחקרו שינויים מכוונים באישיות כוללת את גבריאל אולרו (Olaru) – החוקר המוביל החתום על המאמר – מאוניברסיטת טילבורג בהולנד, מרים שטיגר (Stieger) מאוניברסיטת לוצרן למדעים שימושיים ואמנות, בשוויץ ואחרים. הם פיתחו אפליקציה לטלפון ששמה  PEACH (PErsonality coach, כלומר ״מאמנת אישיוּת״), המדריכה את המשתמשים באמצעות שינויים בהתנהגות וצעדים נוספים כדי לעזור להם לשנות את תכונותיהם על פי רצונם, למשל להיות פחות נוירוטיים או מוחצנים יותר.

״במחקר קודם שערכנו, הראנו כי האפליקציה מצליחה להשפיע על שינויים בחמש תכונות האישיות הבולטות [חמש התכונות המוכרות על ידי פסיכולוגים של האישיות]״, אומרת שטיגר. ״אבל לא היה ברור אם השינויים הרצויים... יכולים גם להוביל לשיפור בסיפוק מן החיים. למשל, לא היה ברור אם אדם שמסוגל להפוך למוחצן יותר יחוש לאורך זמן סיפוק רב יותר מחייו״. את זה ניסה המחקר החדש של הקבוצה לבדוק.

איך אנחנו באמת? בעיני עצמנו? בעיני אחרים? תצלום: ChrisGoldNY

לשם כך, אולרו, שטיגר ועמיתיהם גייסו מאות משתתפים שהיו נכונים לשינוי וביקשו מהם לציין תכונת אישיות אחד שהיו רוצים לשנות. הקבוצה התמקדה במשתתפים שציינו כי הם רוצים להשיג את אחד משלושת יעדי השינוי הפופולריים ביותר: הרצון להיות מוחצנים יותר, פחות נוירוטים או יותר מצפוניים. הם הורו לחלק מן המשתתפים להשתמש באפליקציה במשך שלושה חודשים ואת האחרים צירפו לקבוצת בקרה שהיא רשימת המתנה (אותם מתנדבים השתמשו באפליקציה בשלב מאוחר יותר).

האפליקציה מעודדת אנשים לפעול כדי לשנות את התכונה שבחו באופן שרצוי להם, מראה להם כיצד לתכנן את התנהגותם תוך שימוש במה שקרוי ״יישום כוונות אם/אז״. למשל: ״אם אין לי פגישות לפני אחת בצהריים, אז אלך לחדר הכושר״. זו תהיה דרך להגביר יעילות ולכן גם את תכונת המצפוניות. האפליקציה גם מדריכה את המשתמשים לבחון במחשבתם את מאמצי השינוי ומספקת להם עצות ותרגילים פסיכו-חינוכיות כדי להשיג שינוי מתמשך.

המשתתפים שהשתמשו באפליקציה עברו את אותו מבחן אישיות בראשית המחקר, אחרי ההתערבות ושלושה חודשים לאחר מכן. הם גם מינו חבר או בן משפחה שישלים את מבחן האישיות עבורם באותן הזדמנויות. חשוב לציין, כי בכל הפעמים הללו, המשתתפים גם דירגו את תחושת הסיפוק הכללית שלהם מהחיים ואת המידה שבה הם מרוצים מהיבטים שונים בחייהם, כמו עבודה, חברויות או רגשות.

כמו במחקר הקודם, האפליקציה התגלתה כמועילה: בממוצע, על סמך התשובות שלהם עצמם במבחן האישיות, המשתתפים הצליחו לשנות את התכונה שרצו לשנות, בכיוון שבו רצו לשנות אותה (למשל, להפוך למצפוניים יותר או פחות נוירוטים), ושינויים אלה היו גדולים יותר לעומת קבוצת הביקורת – רשימת ההמתנה. יותר מכך, השינויים נשמרו במשך שלושה חודשים אחרי תום ההתערבות. סייג חשוב הוא שהדירוג מצד בני משפחה וחברים לא הראה שינוי מוצלח, אבל שטיגר אומרת שיתכן כי הדבר נובע מכך ״שהיו להם דעות קדומות על אודות האדם ולכן יתכן כי הם יעדכנו את השיפוט שלהם את תכונות האישיות שלו לאט יותר״.

שינויי התכונות על פי דיווחי המשתתפים לוו גם בסיפוק כללי רב יותר מן החיים וסיפוק רב יותר בתחומי חיים ספציפיים

למרבה השמחה, שינויי התכונות על פי דיווחי המשתתפים לוו גם בסיפוק כללי רב יותר מן החיים וסיפוק רב יותר בתחומי חיים ספציפיים. למשל, אנשים שהצליחו להפוך לפחות נוירוטים הרגישו כתוצאה מכך מרוצים יותר מן החיים בכלל, ומרוצים יותר בעיקר ביחס לבריאות הרגשית שלהם. אנשים שהצליחו להגביר את המצפוניות שלהם הראו שיפור דומה בסיפוק הכללי שלהם מן החיים, אבל גם שיפור ספציפי בתחומים כמו לימודים או עבודה ובריאות.

היתרונות לכאורה הללו הם הגיוניים – למשל, ידוע כי ירידה ברמת הנוירוטיות קשורה לבריאות רגשית טובה יותר, ומצפוניות גבוהה יותר קשורה להצלחה גדולה יותר בעבודה ולחיים בריאים יותר. המחקר אינו יכול להוכיח שרשרת סיבתית חד משמעית בין שינוי תכונות להשפעה חיובית על החיים ולסיפוק רב יותר מן החיים (אפשר, למשל, שהשימוש באפליקציה השפיע ישירות על מידת הסיפוק מהחיים), אבל נראה כי זו פרשנות ראויה של המתרחש.

בעוד שמחקרים בעבר הראו כי שינוי אישיותי מכוון הוא אפשרי, הממצאים החדשים הללו הם יותר מרחיקי לכת: ״עבור מי שממש רוצים ומוכנים לשנות היבטים באישיות שלהם״, אומרת שטיגר, ״המאמץ להשתתף בהתערבות משנת אישיות כזו עשוי להיות כדאי כדרך לחיים מאושרים יותר״.

כריסטיאן ג׳ארט (Jarrett) הוא עורך כתב העת Psyche. בהכשרתו הוא חוקר מוח, ובין ספריו: The Rough Guide to Psychology (2011), Great Myths of the Brain (2014)  וגם:  Be Who You Want: Unlocking the Science of Personality Change (משנת 2021).

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: להיות מה שאנחנו רוצים? למה לא? תצלום: בהאניג'יט ברמאן, unsplash.com

Photo by Bahnijit Barman on Unsplash