משכיני השלום

בראשית שנות האלפיים, אחד הזוגות המפורסמים ביותר בעיר ניו יורק היה זוג פינגווינים זכרים, רוי וסילו, שחיו ביחד בגן החיות של סנטרל פארק. שני הזכרים [היו] "מלפפים יחד את צוואריהם, משמיעים קולות זה אל זה, ומזדווגים", כך על פי מאמר מה"ניו יורק טיימס" משנת 2004. הם אפילו גידלו ביחד אפרוח, שזכה לשם טנגו, והפך לגיבור של ספר הילדים "And Tango Makes Three" (משנת 2005).

רוי וסילו רחוקים מלהיות הדוגמה היחידה לבעלי חיים בני אותו מין המזדווגים זה עם זה. התנהגות מינית עם בני אותו מין נצפתה בקרב יותר מ-1,500 מינים בטבע, החל בעכבישים ותולעים נימיות, וכלה בזוחלים, ציפורים ויונקים. נקבות בונובו מחככות את אברי המין שלהן זו עם זו לפני שהן חולקות יערת דבש ושועלים מעופפים זכרים מסוג בונין נוגעים אלה באלה באופן מיני בעודם מתקבצים יחד כדי להתחמם, כך על פי מאמר שהתפרסם לא מזמן על ידי הפדרציה האמריקנית הלאומית לחיות בר.

מדוע בעלי חיים עוסקים כלל ביחסי מין חד מיניים, אם הדבר אינו מניב צאצאים? מנקודת מבט אבולוציונית, האם אין מדובר בבזבוז של זמן וכוח?

יחד עם זאת, ביולוגים מסוימים סברו שמערכות יחסים של בעלי חיים עם בני אותו מין עלולות להוות "פרדוקס אבולוציוני" כיוון שהן אינן מניבות צאצאים. מדוע בעלי חיים עוסקים כלל ביחסי מין חד מיניים, אם הדבר אינו מניב צאצאים? בניסוח בוטה יותר: מנקודת מבט אבולוציונית, האם אין מדובר בבזבוז של זמן וכוח?

שני פינגוויני רצועת-הסנטר, חצי האי טריניטי, אנטרקטיקה. תצלום: פול באלף

בשנת 2019 צוות של ביולוגים אמריקנים הציע פתרון לפרדוקס שמשך תשומת לב בתחום – בעלי חיים מקיימים יחסי מין עם בעלי חיים בני אותו מין כיוון שהם אינם בררנים ביחס לבני הזוג המיניים שלהם. מה שהצוות הציע הוא, שלמעשה נדרש מאמץ רב יותר בהשקעת הזמן הדרוש כדי להבין עם מי מזדווגים, כלומר שבמונחים אבולוציוניים יעיל יותר להיות פחות בררניים.

אלא שכעת, קבוצה של חוקרים מספרד יצאו נגד התיאוריה הזאת. במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Communications הם טוענים שיחסי מין בין בני אותו מין אינם אקראיים. הקבוצה התמקדה ביונקים, והציגה ראיות לכן שלא זו בלבד שקיום יחסי מין עם בני אותו המין נפוץ ביותר הן בטבע והן בשבי (הוא נצפה ב-261 מינים של יונקים, כלומר כ-5 אחוזים מסך כל המינים), אלא שנראה שמדובר בפעילות מכוונת וגם בעלת יתרון הסתגלותי. במילים אחרות, הדבר עוזר, באורח פעיל, להישרדות המין.

המחבר הראשי של המאמר, חוסה מ. גומס, מאוניברסיטת גרנדה ומהתחנה הניסויית לאזורים צחיחים, יחד עם עמיתיו, הגיעו לממצא שלהם על ידי שימוש בניתוח פילוגנטי מושכל – גישה סטטיסטית שבוחנת את היחסים האבולוציוניים בין מינים. באמצעות החלת הניתוח הזה על תפוצה של התנהגויות בין בני אותו מין על פני מיני יונקים, החוקרים גילו תבנית משמעותית, כיוון שמשמעותה הייתה שההתנהגויות הללו ככל הנראה התפתחו באורח עצמאי מספר פעמים על פני האבולוציה. "ההתפתחות המרובה והעצמאית של מאפיין נתון [במקרה הזה, התנהגות מינית עם בני אותו מין] היא הוכחה טובה שהמאפיין הזה הוא התאמה אבולוציונית", אומר גומס.

גומס וצוותו טוענים שהתנהגויות מיניות עם בני אותו המין סייעו לבעלי חיים ליצור מערכות יחסים חיוביות אלו עם אלו וגם לשמור עליהן, וגם להתפייס לאחר עימותים

גומס וצוותו טוענים שהתנהגויות מיניות עם בני אותו המין סייעו לבעלי חיים ליצור מערכות יחסים חיוביות אלו עם אלו וגם לשמור עליהן, וגם להתפייס לאחר עימותים. למשל, התנהגויות כאלו יכלו לסייע לנקבות בונובו וקופי מקאק להתפייס; לסייע לבריתות בין דולפינים ממין זכר; ולסייע ביצירת מבנה היררכיות השליטה בעדרים של ביזון אמריקני. (הצוות גילה שיעור דומה של מעשים מיניים עם בני אותו המין בקרב נקבות וזכרים; 52 אחוז מהמינים שהתגלתה בהם התנהגות מינית עם בני אותו המין כללו התנהגויות של זכרים וגם של נקבות). בהתאם לתיאור החברתי הזה, הצוות גילה שהתנהגות מינית בקרב בני אותו המין נפוצה יותר בקרב מיני יונקים שחיים בקבוצות חברתיות, בהשוואה לאלו שחיים בסביבה מבודדת יותר. התופעה נפוצה במיוחד בקרב פרימאטים לא-אנושיים – ודווחה ב-51 מינים, כגון למורים וקופי אדם.

התנהגות מינית בקרב בני אותו המין נצפית בתדירות רבה יותר בקרב זכרים בסביבות שבהן לעתים קרובות הבוגרים הורגים אלו את אלו בעימותים – וזאת הפעם הראשונה שקשר כזה מסתמן ומתגלה

הצוות גילה גם שהתנהגות מינית בקרב בני אותו המין נצפית בתדירות רבה יותר בקרב זכרים בסביבות שבהן לעתים קרובות הבוגרים הורגים אלו את אלו בעימותים – וזאת הפעם הראשונה שקשר כזה מסתמן ומתגלה. "הקשר בין התנהגות מינית בין בני אותו המין והתנהגות חברתית היה צפוי, כיוון שהוא הוצע פעמים רבות בספרות המחקר", אומר גומס. "אך לעומת זאת, הקשר לתוקפנות בין-מינית הפתיע אותנו מעט יותר". הצוות אינו טוען שהגורמים החברתיים הללו הם הסיבות היחידות להתפתחות ההתנהגות המינית בין בני אותו המין, אך הם עשויים לסייע להסביר, מנקודת מבט אבולוציונית, מדוע ההתנהגות נמשכה וקיימת גם עתה.

שני דולפינים: התנהגות מינית בין זכרים מחזקת בריתות. תצלום: רנאיי סמית'

ממצאים כאלו אינם אומרים לנו הרבה על המיניות האנושית, והמדענים משתמשים במונחים כגון "התנהגות מינית עם בני אותו המין או עם בני מין אחר", במקום לדבר על הומוסקסואליות, כדי להפריד את ההתנהגות של בעלי חיים מהתנהגות של בני אדם. אך הדבר יכול לשמש תזכור לכך שהתנהגויות מיניות עם בני אותו המין נפוצות ברחבי עולם החי, ושבעבר האמונות התרבותיות האנושיות מנעו את האפשרות להבחין בתופעות, ואולי גם הכשילו את הפירוש שלהן.

התבטאות מינית היא הרבה יותר מעשיית תינוקות

בשנת 1911, כשחוקר היבשות ג'ורג' מוריי לביק (Levick) ראה התנהגויות מיניות בין פינגווינים מאותו המין, הוא תיאר אותה כ"סוטה". כשחוקר הפרפרים וו. ג'ון טננט (Tennet) ראה פרפרי מזרין כחולים מנסים למשוך את תשומת לבו של זכר אחר, המאמר שלו (משנת 1987) על אודות התופעה נשא את הכותרת "הערה על מה שנראה כהידרדרות הסטנדרטים המוסריים בקרב הפרפראים". "אפילו בשנת 1980, מסמך של ממשלת ארצות הברית הסיר את כל ההתייחסויות להתנהגות הומוסקסואלית מדין וחשבון שחובר על ידי מדען על אודות לווייתנים קטלנים", כך כתב אליוט שרפר (Schrefer) בספרו"Queer Ducks (and Other Animals): The Natural World of Animal Sexuality" (שראה אור ב-2022).

כשאנו באים לטעון טענות ביחס למה "טבעי" בכל הנוגע למין, עולם החי מציע לנו ראיות רבות יותר למגוון מאשר לאחידות. כפי שאמרה מרלן זוק (Zuk), מחברת הספר "Sexual Selections: What We Can and Can’t Learn about Sex from Animals" (משנת 2002), ל"ניו יורק טיימס": "התבטאות מינית היא הרבה יותר מעשיית תינוקות".

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי

תמונה ראשית: זוג קופי בונובו מתחבקים, שמורת Lola Ya, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. תצלום: פיונה רוג'רס, אימגבנק / גטי ישראל