עירום גנטי

בדיקות דנ"א אישיות לגילוי מוצאנו הן אשליה כמו בגדי המלך החדשים, ואם לא די בכך, הרי שאנו משלמים כדי לספק את המידע לתאגידים בעלי אינטרסים.
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

מרבית האנשים זוכרים את המלך: שליט יהיר שרמאים הצליחו לשכנע אותו לשלם עבור בגדי פלא שלא היו ולא נבראו, לצעוד בפומבי ולהיכלם כשילד קטן צעק שהוא עירום. בעיניי, הסיפור הזה עוסק למעשה בחייטים הרמאים. חצופים, מלאי דמיון, אשר בעצם משווקים אשליה משכנעת, המכוונת לנקודות התורפה של קהל היעד שלהם. במונחים של ימינו, הסיפור עוסק בשיווק, וככזה, הוא תפור במדויק למידותיהן של בדיקות המוצא הגנטיות, משום שגם אלה נמכרות באורח משכנע ביותר, מלוות בהבטחות הארוגות מתקוותינו, פחדינו וחוט זהב של די אן איי.

בבדיקות החדשות הללו, ממש כמו באגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן מן המאה ה-19, פעור פער בין ההבטחה למציאות, וכעת ממש כמו אז בסיפור, מישהו אומר זאת בכיכר העיר. למשל, כשפיל רוג'רס, עיתונאי משיקגו, ניסה בשנה שעברה ערכות בדיקת די אן איי ביתיות מתוצרות שונות, הוא קיבל תוצאות מנוגדות. כך קרה גם לעיתונאית הקנדית שרליז אגרו ולאחותה התאומה קרלי, ששלחו דגימות רוק לשורה של חברות – 23 and Me, Family Tree, Ancestry DNA, My Heritage וגם לחברת Living DNA.

הבדיקות נמכרות תחת סיסמאות שונות אבל אותה ההבטחה: גלו מהו הסיפור שלכם. החברות אינן מציינות כי הסיפור עלול לגלוש לתחום הבדיון או שיכולים להתגלות סיפורים מנוגדים

כמו אצל רוג'רס, התוצאות שהגיעו מהחברות השונות לימדו על מוצא שונה: חלקם של אבות המשפחה מן הבלקן, למשל, נע בין 14 ל-61 אחוזים, ואחת החברות אפילו דיווחה על מוצא שונה של כל אחת מהתאומות. על פי הדו"ח הזה התברר כי שרליז היא צאצאית של צרפתים וגרמנים ואילו קרלי לא.

הבדיקות נמכרות תחת סיסמאות שונות אבל אותה ההבטחה: גלו מהו הסיפור שלכם. החברות אינן מציינות כי הסיפור עלול לגלוש לתחום הבדיון או שיכולים להתגלות סיפורים מנוגדים. המומחה לגנטיקה אבולוציונית מרק תומאס מיוניברסיטי קולג' לונדון מתייחס לבדיקות הללו כאל "אסטרולוגיה גנטית", אבל יתכן שכדאי לחשוב עליהן כעל רכילות גנטית: שמועות על עברכם, שכמו רבות מן השמועות, הן אמיתיות לפחות בחלקן. הן מתחילות במבחנה מלאה רוק ומסתיימות בהערכות חלקיות: סיפור, שנלחש מפיו של אלגוריתם, בשפת המידע.

לואי ה-14, משפחת המלוכה, ז'אן נוקרה

"לואי ה-14 ומשפחת המלוכה" (1670), ז'אן נוקרה, ארמון ורסאיי. תצלום: ויקיפדיה

זה לא שבדיקות לגילוי המוצא הגנטי שלנו אינן מגלות לנו דבר: להבדיל מבגדי המלך החדשים, וריאציות של גנים הן אמיתיות, ובדיקות גנטיות מסוגלות לגלות אותן. אלא שאי הוודאות המהותית שלהן מוסתרת על ידי שיווק מקצועני. האתרים מראים טבלאות וגרפים, אחוזים ותמונות של ציוד מחקר מדעי, ורומזים על דיוק שאותו הבדיקות אינן מספקות. קבוצות של בני אדם נוטות להתערבב, דגימות אוכלוסייה נבדלות בגודל ובאיכות, אוכלוסיות בימינו ממלאות את מקום האוכלוסיות שהתקיימו בעבר, ורק אחוז קטן מן הגנום של כל אדם נבדק למעשה. וכמובן: כל אלגוריתם המנתח את הבדיקה שונה מאחיו. לכן גם ההערכות נבדלות, בהכרח.

רבים מן האפרו-אמריקנים בנו תפישה עצמית חדשה בהסתמך על נתונים מולקולריים ומחקר גנאלוגי, נגד המחיקה האכזרית של ימי העבדות והסחר המשגשג בבני אדם מדפי ההיסטוריה

ברור שיש מי שמוצאים ערך ומשמעות בבדיקות הללו. הסוציולוגית אלונדרה נלסון מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק כתבה מאמר מבריק על "החיים החברתיים המורכבים של הדי אן איי", על האופן שבו רבים מן האפרו-אמריקנים בנו תפישה עצמית חדשה בהסתמך על נתונים מולקולריים ומחקר גנאלוגי, נגד המחיקה האכזרית של ימי העבדות והסחר המשגשג בבני אדם מדפי ההיסטוריה. אחרים, ללא ספק, מגלים עניין בשורשים מתוך סקרנות ולא בשל רקע הכולל עקירה טראגית. בכל מקרה, הבדיקות פופולריות להדהים.

משום כך ראוי לבחון מקרוב את אתריהן של החברות הללו. אתרי החברות למיניהן נבדלים זה מזה (נכון לאפריל 2019) רק במעט, והם נוצקו כמעט באותה תבנית: מארג נאה של דימויים, מספרים ומשפטי מפתח קליטים, שילוב של טכנולוגיה וסיפוק. העיצוב הנקי של האתרים מסתיר את הצבר המבלבל של התמונות והמסרים המתגלים כשגוללים את העמודים מטה. צילומים של רצפי גנים ומקטעי גנים. רישומים של מבחנות. ציורים צבעוניים של סט כרומוזומים מלא: הגנום האנושי ערוך זוגות זוגות כמו גרביים. כפתורים וקודים להנחות מיוחדות: כמו בכניסה לסופרמרקט, העמודים הפותחים מתחלפים על פי תאריכי מפתח. בלונים עם לבבות בפברואר ("גלו את לב לבו של אהובכם המיוחד בחג האהבה"), כובעי שדונים ירוקים במרס ("בואו ליהנות ממזלם הטוב של האירים. גלו את שורשיכם"). עדויות ומילים כמו "מסע" ו"גילוי". מסתורי החיים, זהות והיסטוריה משפחתית מזוקקים לסיסמאות ידידותיות כמו "קבלו בברכה את עצמכם". כל אלה מקבלים תוקף בעזרת תמונות של לקוחות: מסופקים, פוטוגניים, מגוונים. במונחי הנראטיב, הם מייצגים את סגירת המעגל שאתם יכולים לרכוש: את הסוף הטוב של הסיפור, משפחה גנטית חדשה שהתגלתה, קרובים רחוקים שיצרו קשר, ועבר אתני קסום וחדש. ואולי, אם אתם שייכים לקבוצה המאמינה בעליונות הגזע הלבן, עבר לא נעים שתוכלו להתעלם ממנו.

בירה ירוקה, בירה אירית, אירלנד, ירוק

אשריי, השדונים גילו לי שאני אירי. תצלום: פטריק פור

באגדה, הרמאים הם מספרי סיפורים: הם טוו בד דמיוני על נול אמיתי, באמצעים הפשוטים ביותר, וכיוונו ישירות אל תקוותיו ומשאלותיו של המלך, בתארם את הבד ומעלותיו. אבל המחזה המאולתר שלהם תלוי בהשתתפות הקהל וגאונותו של אנדרסון מתגלה כשהעלילה מסתבכת, והמלך, אנשי חצרו ובסופו של דבר כל אנשי העיירה הופכים לדמויות במחזה של הרמאים ומבצעים את השקר שאינם מאמינים בו. כשהילד מצביע על כך שהבגדים אינם קיימים, הוא שובר בבת אחת את הקיר הרביעי וגם מתקן אותו. בנפצו את האשליה הוא משחרר את הקהל ומעניק לו את היכולת לדבר. הילד אינו מספר סיפורים. הוא המבקר. אבל הוא גם הפרוטו-מדען, כי הביקורת שלו נובעת מתוך תצפית אמפירית.

ההבטחה לגילוי הזהות והשורשים הם הסחת דעת: העסקה האמיתית מתבצעת מאחורי הקלעים, כשחברות התרופות וחברות אחרות משלמות עבור המידע שהלקוחות בעצם משלמים כדי לתת להן

מה גורם לדמויות בסיפור להישבות בהבטחות הרמאים? במילה אחת, הסטטוס. כולנו זוכרים את היהירות של המלך, אהבתו לבגדים. אבל הבגדים הללו נמכרים בהבטחה מיוחדת: הם בלתי נראים רק לטיפשים ולמי שאינם מתאימים לתפקיד שהם מבצעים. לכן הם קוסמים למלך, כאמצעי לביסוס עוצמתו, ככלי שיעזור לו לזהות אזרחים מועילים: "אם יהיו לי בגדים כאלה, אוכל לגלות מי מאנשי ממלכתי אינו מתאים לתפקידו. אוכל להבדיל חכמים מטיפשים! יש לארוג לי את הבד ומיד". הבגדים הדמיוניים שלו שימושים, הם כלי שיבחן התאמה וגם אינטליגנציה. הם נמכרים ככלי להעצמה ושליטה, דרך לברור מי מן האזרחים ראוי ומי לא.

ברודפו אחר חלום המעמד שלו, המלך אינו מבין כי בתרמית: ה"חייטים" מרוויחים הון כסף ואילו המלך אינו מקבל דבר בתמורה. המופע כולו הוא תרגיל הטעיה מתוחכם, הסחת דעת מן העסקה האמיתית. ממש כך, ההבטחה לגילוי הזהות והשורשים הם הסחת דעת: העסקה האמיתית מתבצעת מאחורי הקלעים, כשחברות התרופות וחברות אחרות משלמות עבור המידע שהלקוחות בעצם משלמים כדי לתת להן. כשהמידע ניתן, הלקוחות חשופים לאפשרות של זליגת מידע עתידית (ולפחות בשלב זה איננו יכולים לשנות את הגנום שלנו) ואיש אינו מבטיח להם פיצוי על הרווחים שהמידע הזה מניב.

וזה מחזיר אותנו להבטחה המרכזית: "גלו מהו הסיפור שלכם". המסגרת מטשטשת את העובדה שמתנהלת כאן כלכלת מידע רחבת היקף, ובוחרת להאיר במקום זאת את הבחירה האישית, את הקישור בין המידע לגילוי העצמי, בעודה מרמזת על כוח ושליטה. אולי משום כך מכשירים כמו סמרטפונים וטאבלטים נפוצים כל כך בין הדימויים שבאתרים הללו. צעירה ג'ינג'ית מנומשת קורנת, אוחזת באייפון שמציג מפה של אירלנד ועליה גבולות של מה שיש להניח כי הם אזורי חלוקה של אוכלוסיות גנטיות: בעידן המידע, חשוב לחזק את המסר לפיו המכשירים שבידינו הם כלים להנאה וגילוי ולא ערפדים ניידים של כלכלת המעקב. בווריאציה על מילותיה של החוקרת בתחום מנהל העסקים שושנה זובוף (Zuboff) בספרה The Age of Surveillance Capitalism (משנת 2019),הנתונים הגנטיים האמורים אולי קשורים בנו, וברמת מסוימת יתכן כי הם אנחנו. אבל הם לא נועדו עבורנו. בכלכלה האפלולית שבה הנתונים שלנו נסחרים, כל אחד מאיתנו עירום בדיוק כמו כל מלך.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ג'ורג' אסטרייך (George Estreich) כותב בכתבי עת שונים ובהם הניו יורק טיימס וסאלון. ספרו האחרון, Fables and Futures: Biotechnology, Disability and the Stories we Tell Ourselves, ראה אור בשנת 2019.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: חוט תפירה. תצלום: אמירלי מירהשמיאן, unsplash.com

Photo by amirali mirhashemian on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ג'ורג' אסטרייך, AEON.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

15 תגובות על עירום גנטי

01
יורם

לא ברור מה מפריע יותר לכותבת, העובדה שהבדיקות מוצגות בצורה לא נכונה כמספקות מידע גניאולוגי שאינן מסוגלות לספק או ש״תאגידים״ אוספים מידע, רחמנה לצלן
אולי הגיע הזמן להבין שכל עוד אנחנו מחוברים לרשת ובמיוחד לרשתות החברתיות המידע על חיינו נאסף כל הזמן - כמות המידע שאפשר לקבל על אדם מפוסטים בפייסבוק ואינסטגרם גדול פי כמה מכמות המידע שאפשר לקבל מה-דנ״א שלו. רוצים פרטיות? תתחילו מלשמור על האצבעות שלכם.ן

מבחינת פילוסופית ובעיקר יהודית, לא כדאי לאדם לבדוק ולהתחשבן על העבר הגנטי שלו.

שאלתם את עצמכם למה המקרא\התורה מתחילה עם אדם אחד ולא עם מיליוני בני אדם ?
מי שלא למד ליבה חרדית\יהודית חושב שהמקרא מספרת כאן נתון היסטורי.
אבל לא מיניה ולא מקצתיה, המקרא חשיבתית חושבת שכל אדם בהווה נולד יחידי שממנו תיווצר העולם העתיד כמו מהאדם המקראי הראשון. כלומר מה שרלוונטי תמיד ונצחי = סימטרי בזמן ובמקום, היא העבודה שכל אדם הוא אדם הראשון בהווה שממנו תצא בעתיד האנושות הבא לטוב או לרע.

שחז"ל משיבים על השאלה לעיל יש להם הרבה תשובות שכולם אומרים את הדבר שהסברתי לעיל
למה נברא האדם יחידי ?
1, לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם. (הרעיון כאן שהמצאת הקניין ואלוהי הכסף לא יכול לשלול מאדם הנולד את הטבע. זה רעיון עמוק ביותר)
2, שלא יהיו משפחות מתגרות זו בזו. (כלומר כולנו אחים ויש לנו אב אחד. = אנטי תזה ללאומניות וכדומה)
3, מפני החמסנין והגזלנין. ( 1+1=2. כלומר יש אחדות הבינה כי אנו צאצאי אב אחד קדמון. ואז אפשר להגדיר את הצווים של לא תגנוב ולא תרצח וכו' וכו' אם המצאת הקניין הוא קביל)
4, ללמדך שכל המאבד נפש אחד מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא. (זה פשוט. כי בלאום שחסר אחד לא קרה כלום, אבל בחשיבה שכל אדם בהווה הוא יחידי, אז לא רק הרגת אותו הרגת את כל העולם שיכול היה לצאת ממנו)
5, ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך. (כנ"ל כל נולד הוא בריאה ראשונה ולכן אין אבות והבינו)
6, ושלא יהו מינין אומרים הרבה רשויות בשמים. (שוב 1+1=2 אחדות הבינה. מה שאין הרבה רשויות = כל אחד עם האמת שלו כי הוא בא מאב\אליל אחר)
7, מפני הצדיקים שלא יהיו אומרים אנו בני צדיקים ורשעים בני רשעים. (שוב כנ"ל כל אדם כנברא ראשון בזכותו עומד ולא בזכות הוריו)

זאת הסיבה החשיבתית שאין לאדם מה לחפש את אבותיו, כי הוא הולך להיות האב או האם של מיליונים בעתיד.

לסיום סיפור קצר: ילד יתום שנשרפה להם הבית בכה בעיקר על זה שנשרף לו מגילת היוחסין שלו, שהגיע עד דוד המלך.
שום דבר לא הצליח להרגיע אותו. רק האלמנה\אמו הצליחה להרגיע אותו. מה היא עשתה ? היא לקחה דף ריק וחלק, ואמרה לבנה הקטן: אתה מתחיל את אילן היוחסין. אתה לא עוד מספר קטן באילן הגדול של דוד המלך, אתה ה'מספר הראשון באילן היוחסין שלך.
הילד הזה גדל להיות למגיד ממזריטש הנודע ובאמת יש לו אילן מפואר ביותר.

07
ארז

Maxmen-
המקרא מתחיל מאיש אחד, כי זו אגדה שהיתה נפוצה באיזור בזמן שהמציאו את התנ״ך. בכל מקרה- איך מתחילים ממליוני אנשים? כדאי שתקרא קצת מאמרים מודרניזם שמתארים איך אבולוציה מתרחשת ותקבל מושג בעניין.
לגבי הציטוטים לפיהם נתמך אומר כיוון שהכל התחיל מאדם אחד וצלע כולנו אחים- במקרה זה, רצוי לא להתעלם מכל הציווים להרוג גויים, להתעלל בעבדים וכו׳.

    ארז היקר
    אם זה רק אגדה, אז אגדה סובלת גם מיליוני בבת אחת.
    מה עוד, תמיד אגדה\מיתוס בא לומר משהו עמוק = חשיבתית בסיסית.
    ולכן השאלה עומדת במקומה למה המקרא מתחילה עם אדם אחד.
    מבחינת חשיבתית: לא מעניינת אותנו מה היה באמת, אבולוציה או עולם קדמון. כלומר בתור אגדה\מיתוס כמסר חשיבתית אמרנו אותו אפי' שבני אנוש סיפרו לעצמם את סיפור העולם הקדמון.
    היום שבני אנוש מספרת לעצמה את סיפור האבולוציה, בוודאי שקל לנו לספר את סיפור המקרא.
    אבל שוב, לא זה העניין העמוק כאן (כן אבולוציה או לא, כן היה או לא היה), העומק היא כפי שהסברתי לעיל. והבאתי את חז"ל להראות שזה בדיוק החשיבה החז"לית בעבר והחשיבה היהודית\חרדית בהווה.
    לסיום: יהודי הוא לא עבדי העבר ולא עבדי הזמן, יהודי הוא תמיד מעמלי העתיד = עולם הבא = דור הבא.

09
ארז

Maxmen יקר,
עונה לא ישירות לעניין, אבל הסיבה היא שאני חושב שמאוד מאוד חשוב לשים את כל הפרושים האלו בקונטקסט של פרושים לאגדה, מה שלטעמי לא ברור ממה שכתבת. הנזק של הצגת האגדה בכל צורה אחרת עצום וגורם לרוב בעיות האנושות (מלחמות, בעיות סביבתיות, בורות וכו׳).
אז ככה - התכונה האנושית שגרמה וגורמת להופעת דתות בכל מקום חשובה ביותר והיא הרצון להבין מדוע אנחנו רואים את מה שאנחנו רואים, איך דברים פועלים וכו׳. בכל איזור בעולם התפתחה אגדה אחרת שכאילו מסבירה דברים, אבל בסוף מדובר באגדה פשוטה שלא קשה להבין ושלא באמת נותנת תשובות. אנשים מנסים לברור ממנה דברים- לפעמים יוצאים דברים יפים מאוד ולפעמים ציווים להשמיד את האחר כי הוא אחר. התכונה האנושית שהובילה להמצאת הדת על ידי אנשים הביאה לבסוף לרעיון המדעי, פשוט כי היה רצון להבין לעומק איך דברים עובדים באמת. בניגוד לדת, המדע נסמך על מידע אובייקטיבי שממנו מסיקים מסקנות. המסקנות / התאוריות המדעיות מצידן פגיעות בעקרון למידע והבנה חדשים, כך שתאוריות מדעיות מאוששות ומתחזקות, או מוחלפות ומעודכנות. תאוריית האבולוציה נסמכת על אינספור עדויות מורפולוגיות וביוכימיות שלא ניתן היה לשתול בכל מיני מקומות ולא ניתן היה לייצר. אוכל לפרט אם לא ברור, אבל מדובר בנפח מידע שכיום בהערכה זעירה הוא גדול פי 12^10 מכל כתבי ה״קודש״ של כל הדתות יחד. הבעיה של תאוריות מדעיות היא שלא ניתן לשכנע ילדים באמיתותן או ללמד אותן בגילאים צעירים מאוד, כי דרושות תכונות שנרכשות מאוחר יותר והרבה מאוד ידע מוקדם. את המחשבה שהכל ״נברא״ אפשר לטעת בילדים והם חושבים שיש להם תשובה למשהו חשוב. לא פחות הרסנית היא המחשבה שיש תשובה לדברים שכרגע אין להם הסבר. במדע יש מקומות שברור שהם לא מובנים, אבל אלו ״נכבשים״ בקצב מסויים הודות להכרה והודאה שהם לא מובנים. הדת נותנת ״תשובות״ שמונעות שאלות והתקדמות.
אם שוטפים לילדים או למעירים את המוח מספיק מוקדם, הם מאבדים את היכולת לחשוב בצורה מדעית ולהחליף תאוריות כשהן מתגלות כשגויות- תפילות לא עוזרות, אנשים ״נענשים״ בלי סיבה, היחס הלא מוסרי לנשים פשוט לא מוסרי ולא יעזרו פרושים, אין סיבה ליחס המתנשא כלפי גויים, וכו׳. העובדה שאין שום מידע שהדת היהודית / האלוהים היהודי קיים, או קיים בהסתברות גבוהה מזו של אלוהים של שבט באפריקה אומרת שאין סיבה לקבל את היהדות כמשהו שהוא יותר מאגדה שהסתובבה באיזור.
הבעיה בכך שלא מציגים את הדת כאגדה לפני כל דיון, הוא במתן לגיטימציה לקבלת אמירות מוחלטות שאין להן שום התחלה של סימוכין. מכאן, הדרך ליכולת לגרור אנשים לאן שרוצים קצרה. למשל- אספסוף אנשים שמתפללים לאיזה צלב, ילכו אחרי משופם שצועק בגרמנית, אם לא יהיו בקיאים טיפה בחשיבה ביקורתית אמיתית ובדרישה לעובדות לפני קבלת ״אמיתות״.

    ארז היקר
    המאמר עוסק כאן בנושא מיוחד והצעתי - כמו בתוכן המאמר, לא לעשות את זה. (איך נכנס כאן הפולמוס הדתי חילוני ?) וגם הסברתי שזה החשיבה היהודית לדורותיה. וככה אגב שרדנו.
    הסברתי את החשיבה הפילוסופית שבדבר, שלא טוב להיות עבד לעבר (גזע) ולא עבד לאיזה ישות דמיונית בהווה (לא אלים ולא דגל ולא אידיאולוגיה, כי אצל כולם אתה כפרט טפל לכלל הדמיוני), אתה פועל אך ורק לעתידך = אתה אדם הראשון לצאצאיך לנצח, וזה אגב הדגל היהודי = ברית המילה (שאלת את עצמך למה יהודים עושים ברית מילה דווקא באבר ההולדה ? והנה לך התשובה: בניגוד לכל אדם בן ישות דמיונית, הוא רק בורג בישות ואין בעיה לישות הדמיונית לגייס אותו כרווק או רווקה למות למען הישות הדמיוני. הווה אומר הישות הדמיונית מעל הפרט שהוא נכרת למענה = מת בלי זרע. היהודי אומר שאין דגל אחר שאתה טפל לה ומת למענה, אתה נצחי עם אבר ההולדה שלך)

    לגבי המדע: נכון מדע חשובה ביותר אבל כאמצעי לאדם ולא ההפך ח"ו. אתה לא מחפש את האמת כשלעצמו להיות לו עבד.
    האדם ניצח את הברירה הטבעית וזה גדלותו.
    לגבי דת: היהדות הוא לא דת.
    לגבי סבל האנושי - מלחמות וכדומה: הכל גרם ועוד גורם המשטרים = ישויות דמיוניות = לאומניות, מדינות, אליל הכסף ואליל הקניין.
    אין טעם להאשים את היהדות (שאין לה סמכות כפיה כי היא חשיבתית נגד סמכות) בדברים שבהם הוא הסובל העיקרי.

13
ארז

Maxmen יקר. אנסה להשיב באריכות מאוחר יותר, אבל דבר קטן ומהיר- לא ברור לי על מה מסתמכת האמירה שלך לפיה ״האדם ניצח את הברירה הטבעית וזו גדלותו.״
הברירה הטבעית נמשכת. הרבה דינוזאורים היו בטוחים שהם יהיו שם לתמיד, עד שהתנאים השתנו ומשהו אחר החליף אותם. האם יהיו תנאים שיאפשרו חיים של בני אדם בעוד 250,000 שנים או בעוד 250,000,000 שנים? אולי לא, ומה שישרוד אז יהיה משהו דמוי אצות? חיידקים? חיה אחרת שתחייה ב 50 מעלות ברמות קרינה גבוהות? אין שום סיבה להניח שהאדם עמיד להשמדה, ובנתיים נראה שהוא עובד במרץ להבטיח שזה יקרה.