עץ הדעת הנצחי

האם למכלול הידע שלנו יש מבנה אחד? גישה עתיקה ומרתקת מציעה צורה אחרת, גמישה ומועילה במיוחד
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

בחברות אירופאיות, נהוג לתאר את הידע כעץ: גזע יחיד – הליבה – עם ענפים הנפרשים כלפי חוץ לעבר השוליים המרוחקים. דימוי העץ הזה מוטמע עמוק כל כך בדפוסי המחשבה האירופאית, שכל סוגי המוסדות עוצבו בהתאם לדפוס ה'מרכז והשוליים'. בפילוסופיה, למשל, ישנם נושאי 'ליבה' ברורים ואחרים הנחשבים שוליים יותר, פריפריאליים, ומכך משתמש גם שניתן לוותר עליהם. בדומה לכך, תמונה עיקשת ושגויה לחלוטין של המדע כוללת 'גזע' של מדע טהור (כלומר: פיזיקה בסיסית) ותחומים משניים של מדעים מיוחדים ברמות שונות של מרחק מן הגזע: ענפים הצומחים מאותו גזע בסיסי ותלויים בו.

יש לתאר את הידע כעץ בַּנִיאָן, בעל ריבוי של שורשי אוויר, המקיימים מערכת אורגנית חסרת מרכז

אכן, יש לחשוב על ידע כעל עץ – אבל לא עץ שכזה. במקום עץ הפרי האירופאי בעל הגזע היחיד, יש לתאר את הידע כעץ בַּנִיאָן, בעל ריבוי של שורשי אוויר, המקיימים מערכת אורגנית חסרת מרכז. לעץ הידע יש ריבוי של שורשים, ולמבני ידע יש חיבורים מרובים לאדמה: גוף הידע הוא מכלול אורגני אחד, ואין בו חלקים חשובים או מיותרים יותר מאחרים. "עץ הבניאן הנצחי עומד", אומר קרישנה בבהגווד גיטא, "שורשיו מעל וענפיו מתחת. העלים שלו הם מזמורי ודות: מי שמכיר את העץ מכיר את הוודות. מתחת, ממעל, הענפים המשגשגים שלו פורצים החוצה; הדברים שניתן לחוש בהם הם הזרדים. מתחת, שורשיו מתפשטים ונכרכים אלה באלה, קשורים ליצירות בעולם האדם".

בניאן, תומס אדיסון, הנרי פורד

עץ הבניאן של תומס אדיסון והנרי פורד, פלורידה. תצלום: מרק גובל.

ישנה דרך נכונה וישנה דרך שגויה להצגת תמונת הידע החדשה הזו. פלורליסט אפיסטמי טוען שממש כמו שלעץ הבניאן ישנם שורשים רבים ושונים אבל שווים בערכם, כך ישנן דרכים רבות ושונות, אך שוות ערך, לחקור בהן את המציאות. הדרך השגויה למלא באמצעותה את התמונה היא לחשוב ש'אופן חקירת המציאות' כולל רק אסופה של מה שפול בוגוסיון (Boghossian) מאוניברסיטת ניו יורק כינה בשם עקרונות אפיסטמיים, טענות כלליות נורמטיביות, שמפרטות את התנאים להוכחת סוג מסוים של אמונה. כלומר, אנחנו אמורים להתנגד לפיתוי לומר, למשל, שכפי שהמדע המודרני מצדיק את טענותיו על תצפיות וניסויים, כל החברות הקדם-מודרניות הצדיקו את טענותיהן שלהן על בסיס קריאת העתיד ומעשי כשפים, ושלכן כל סוג של עיקרון אפיסטמי נכון באותה מידה. זה יוביל אותנו מטה במדרון חלקלק אל הרלטיביזם ואל הקונסטרוקטיביזם חברתי – אל יער של עצים המבודדים זה מזה, ולא אל מערכת אפיסטמית אורגנית יחידה, שדימוי עץ הבניאן מייצג.

חשבו על שביל המוביל אל מעלה ההר. עשויים להיות בהר שבילים שונים, שלהם יתרונות וחסרונות שונים, אבל כולם טובים באותה מידה להגשמת המטרה: הגעה לפסגה

הדרך הנכונה לניסוח הפלורליזם האפיסטמי כבר סופקה לנו, למען האמת, מתוך הפלורליזם של עולם החוכמה המסורה בסנסקריט. הפילוסופים המופלאים של הג'ייניזם מצביעים על אבחנה בעלת חשיבות אפיסטמולוגית בסיסית כשהם אומרים שבמקביל ובנוסף לעקרונות האפיסטמיים ('פרמאנה'), ישנם גם ה-'נאיה', עמדות או השקפות אפיסטמולוגיות, ושניהם הם מרכיבים מהותיים בתרבות האפיסטמית. 'נאיה' אינה טענה אלא גישה מעשית, אסטרטגיה או מדיניות שמדריכה את החקירה: זוהי גישה לבעיה של הפקת הידע, ולא טענה הנוגעת למקורות הצדקתו. גישה אחת כזו עשויה להתאים רק למה שנמצא בחוויה המידית, מדיניות אחרת עשויה להתאים לכוליות העצומה שמולה אנחנו עומדים, בלי לערוך בה אבחנות קטגוריאליות, ואחרת מיושמת ביחס למצבי קיפאון נטולי תנועה, או לקשרים אקראיים שאינם תכונות מהותיות. הפילוסוף אניאן צ'קראברטי מאוניברסיטת נוטרה-דאם באינדיאנה, מדגיש כי "להשקפה לא מאמינים באותו מובן שבו מאמינים לעבודה. השקפה מאמצים או מתחייבים לה".

כל גישה נבחנת על פי היותה כדאית או לא-מומלצת, תורמת למטרה שהגדרנו, קלה או קשה לביצוע

הנה לכם אנלוגיה. חשבו על שביל המוביל אל מעלה ההר, כמה שמדריך אתכם בביצוע פעולת הטיפוס אל הפסגה. עשויים להיות בהר שבילים שונים, שלהם יתרונות וחסרונות שונים, אבל כולם טובים באותה מידה להגשמת המטרה: הגעה לפסגה. שביל אחד אולי תלול יותר אבל קצר, האחר מציע נופים מרהיבים ולאורכו של השלישי בתי תה מפתים יותר. הצעידה בכיוון אחד שונה לגמרי מהצעידה בכיוון הנגדי, אבל בשני המקרים תגיעו לפסגה.

קיומו של ריבוי 'גישות' טובות באותה מידה, אין פירושו שאנחנו לא יכולים להעריך כל גישה כזו בהתאם לסטנדרטים של טוב ורע. אבן הבוחן הנכונה אינה בינארית, ואינה מחלקת את הגישות לאמתיות לעומת מוטעות, באורח שאינו מאפשר פלורליזם. במקום זה, כל גישה נבחנת על פי היותה כדאית או לא-מומלצת, תורמת למטרה שהגדרנו, קלה או קשה לביצוע. כך ניתן לדרג השקפות: אסטרטגיה שתגרום לנו לצעוד צעד אחד קדימה ושניים לאחור היא אסטרטגיה גרועה לשם טיפוס אל הפסגה.

עליינו לאמץ השקפה באורח שאינו דוגמטי, כלומר להכיר בערך של דרכם של אחרים לחקור את המציאות, בעודנו בוחרים לעצמנו נתיב שונה

החידוש הגדול הנוסף של הג'ייניזם היה בהתעקשות על כך שעליינו לאמץ השקפה באורח שאינו דוגמטי, כלומר להכיר בערך של דרכם של אחרים לחקור את המציאות, בעודנו בוחרים לעצמנו נתיב שונה. לומר שדרכי היא הדרך הנכונה היחידה פירושו לבצע את מה שהג'ייניזם מתאר כמעשה של אלימות אפיסטמית ('הימסה'). מכאן שדירוג ההקפות הוא חלקי בלבד: ישנם צמדי השקפות אשר במונחי הטוב שניתן להפיק מהן, יהיו טובים באותה מידה.

מבחינה מטפיזית ההר מורכב, והמדרונות השונים שלו מציעים למטפס חוויות שונות ולכן גם נתיבים פוטנציאליים שונים אל הפסגה. הפילוסופיה הג'יינית דוחה את הרעיון שלדברים יש מהות אחת בלבד, ומציעה במקומה את החידוש התיאורטי השלישי: במובן מסוים, המציאות מרובדת או מרובת פנים (המונח בסנקסריט הוא 'אנֶקאנטה'). "הדבר האמתי, שמהותו מרובת פנים, הוא המרחב שבו מתקיימות כל הפעולות המודעות; אובייקט המוגדר באמצעות פן אחד בלבד נמצא במחוזה של ההשקפה ('נאיה')", כתב ההוגה בן המאה החמישית סידהסנה בחיבורו Nyāyāvatāra. "הדבר האמתי, מבחינה חיצונית ופנימית כאחד, הוא בעל צורה המושפעת מאינספור מהויות שאינן נפרדות זו מזו, ומתגלה באמצעות כל העקרונות האפיסטמיים ('פרמאנה')", הוסיף סידהארסיגאני (Siddharṣigaṇi). בכל נתיב שיבחרו, מטפסים שונים יכולים עקרונית לעשות שימוש באותם כלים וטכניקות, אותם דורבנות, מפות וגרזנים, אבל ההר יראה לכל אחד מהם אחרת. ארגז הכלים של החוקר האחראי כולל תצפיות אמפיריות, שיטות לוגיות כמו דדוקציה, אינדוקציה והסקת מסקנות כדי למצוא את ההסבר הטוב ביותר, ואיסוף עדויות לצורך תגלית. אבל אין דרך יחידה נכונה לשימוש בכלים הללו בתהליך חקר המציאות.

המדע מצטיין בהפקת תיאורים של קשרים סיבתיים ומציאת הסברים לאלה; אבל ישנן דרכים אחרות לחקור בהן את המציאות שכולנו חולקים

השקפות אפיסטמיות אינן בדיוק כמו נתיבים המובילים אל פסגת ההר. כל השקפה כזו אינה בוחנת חלק מן המציאות, אלא שואפת להכיר את המציאות כולה, ועושה זאת בדרך ייחודית משלה. נגרג'ונה, הנזיר הבודהיסטי מייסד אסכולת הדרך האמצעית (ה'מאדהיאמקה') פיתח דרך להתבוננות במציאות מנקודת מבט סטרוקטורלית, הרואה את כל חלקיה כקשורים אלה לאלה. קנאדה, ההוגה מאסכולת וייששיקה מצא דרך לחקור את המציאות במונחים של קטגוריות אונטולוגיות. זאת תהיה טעות לקבוע חד משמעית כי המציאות היא רק מבנה או שהיא רק קטגוריה. בדומה לכך, למרות הנרטיב הרשמי, המדע המודרני הוא ניסיון להכרת המציאות בשלל דרכים. המדע מצטיין בהפקת תיאורים של קשרים סיבתיים ומציאת הסברים לאלה; אבל ישנן דרכים אחרות לחקור בהן את המציאות שכולנו חולקים.

תמונת הידע כעץ בניאן מעודדת אידיאל אפיסטמי מסוים, שלפיו כל מקורות התזונה האפיסטמיים הללו – השונים אבל ראויים באותה מידה – יכולים להשתייך לאורגניזם אפיסטמי יחיד. מכל מחלקות הידע באוניברסיטה המודרנית, נדמה כי הפילוסופיה היא המתעקשת ביותר לדבוק בתמונת המחקר הבנוי כמרכז ושוליים, תמונת העץ האירופאית הנושנה. אילו הייתה מסוגלת לדמיין את עצמה מחדש על פי האידיאל החדש הזה, העוסקים בה, בפילוסופיה, היו מוצאים את עצמם חופשיים מהאימה שמא אינם 'בדיוק במרכז' ומאבקם הממושך להתגבר על אי היכולת להמשיג את השונות בתוכן ובמבנה היה מוכתר סוף סוף בהצלחה.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ג'ונארדון גאנרי (Ganeri) הוא פילוסוף שעבודתו יונקת משלל מסורות פילוסופיות, כדי ליצור עמדות חדשות בפילוסופיה של המחשבה, מטפיזיקה ואפיסטמולוגיה. בין ספריו Attention, Not Self , The Self , The Lost Age of Reason , The Concealed Art of the Soul – כולם ראו אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. גאנרי הוא זוכה פרס Infosys של האקדמיה הבריטית (שבה הוא חבר) לשנת 2015.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: שורשים של עץ בניאן. תצלום: סטיבן גריבס, אימג'בנק / גטי ישראל

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ג'ונארדון גאנרי, AEON.


תגובות פייסבוק