הנחירות שלך מצחיקות יותר משלי

מנקודת מבט אבולוציונית, אנחנו לא מצוידים היטב כדי לנהל שותפויות אינטימיות ארוכות טווח מאוד מהסוג שרבים שואפים היום לקיים.

בימינו, במדינות רבות הגיל הממוצע שבו אנשים נישאים לראשונה הוא עשרים ומשהו. בהנחה שהנישאים הטריים הללו חיים עד לשנות השבעים או השמונים שלהם (הודות להתקדמות הרפואה המודרנית), והם שואפים בצדק למחויבות לכל החיים, אפשר להניח כי משך הנישואים הצפוי להם יהיה כשישים שנה – הרבה יותר ממערכות יחסים שחוו מרבית בני האדם לאורך רובה של ההיסטוריה.

הקומיקאית ונדה סייקס (Sykes) ניסחה זאת במילים פחות אקדמיות:

״עד שהמוות יפריד בינינו. אלה ימי התנ״ך. משה כתב את זה. זאת הברית הישנה. לא הייתה להם אז בעיה לומר ׳עד שהמוות יפריד בינינו׳ כי הם לא חיו כל כך הרבה. היו להם מגפות טובות. ברגע שהבחור עלה לך על העצבים, הגיע הארבה וחיסל אותו בשבילך״.

כיום, כדי שזוג אוהבים יחיו ביחד באותו בית במשך תקופות זמן ארוכות כל כך, הם חייבים – בין שאר הלחצים – לעבור תהליך מאתגר של ביוּת

כיום, כדי שזוג אוהבים יחיו ביחד באותו בית במשך תקופות זמן ארוכות כל כך, הם חייבים – בין שאר הלחצים – לעבור תהליך מאתגר של ביוּת: להרים או להוריד את מושב האסלה; לפתוח מכתבים מיד או להניח בצד; להשליך נייר כסף לפח המחזור או לפח האשפה; להשאיר כלים מלוכלכים במשך הלילה או לסדר במדיח לפני השינה; להפעיל כתוביות בזמן צפייה בתוכניות טלוויזיה או לא. הרשימה היא אינסופית, ואצל רבים די בכך כדי לסיים מערכת יחסים.

אתגר נוסף הוא השעמום במערכת היחסים – כשאדם נמצא בקשר נישואים או במגורים משותפים ועובר תקופה ארוכה מן הצפוי שבה דבר אינו מלהיב אותו, הכול מונוטוני, אבל נראה כי מאוד לא נוח או מלחיץ מאוד לסיים את הקשר. ההתמודדות עם הפחד מפני החמצה, הבריחה, מחשבה אובססיבית על המצאת עצמנו מחדש, ויציאה למסע אינסופי שתכליתו מציאת חבר הנפש האמיתי, הן דרכים קלאסיות שבהן אנשים פגיעים מגיבים לשעמום השגרתי במערכות יחסים. אף על פי שאנשים בעלי חשיבה ריאליסטית, מצפוניים ומלאי אכפתיות אינם נוטשים מערכות יחסים בקלות רבה – חשוב ביותר שבארגז הכלים הפסיכולוגי שלנו תהיה האפשרות למצוא דרך לקבל ולהתאים את עצמנו להיבטים השגרתיים של החיים המבויתים עם אחרים שיקרים לנו.

עסק רציני: מאחורי הקלעים, רגע לפני חתונה במנהטן. תצלום: CMMooney

מהו הכלי החשוב ביותר בארגז הכלים הזה? לעתים קרובות חוקרי נישואים מתעלמים מהומור, אירוניה והתפעלות מן האבסורד – צורות חשיבה שתורמות להצלחה באהבה. עם זאת, אני סבור שאלה מספקים את הדרך הטובה ביותר שבה יכולים בני זוג אינטימיים להסתגל לכל הדברים השגרתיים המעצבנים שהם חלק מובנה הנישואים ובמערכות יחסים רומנטיות ארוכות טווח.

השימוש המתוחכם בהומור הוא דרך נפלאה להדוף הערה גועלית, לא להיעלב אישית מנימה לא נעימה בדברי בני זוג, ולהימנע מוויכוח

ראשית, השימוש המתוחכם בהומור הוא דרך נפלאה להדוף הערה גועלית, לא להיעלב אישית מנימה לא נעימה בדברי בני זוג, ולהימנע מוויכוח. בנימה זו, מטופלת סיפרה לי לאחרונה סיפור על אינטראקציה עם בעלה, שנוטה לפקפק בהרגלי הוצאת הכספים שלה. היא קנתה כמה סלים גדולים לחצר האחורית. בנימה ביקורתית, הוא תחקר אותה איזה שימוש יכול להיות לאלה. היא ענתה בנימה מבודחת, והציעה שהם נועדו לישיבה ואכן הדגימה והתיישבה בהם. שניהם פרצו בצחוק וזה היה סוף הסיפור.

גם בדברים מעצבנים קטנים ניתן לטפל בקלילות משועשעת. כשגיסי אינו מוצא כלי מטבח במקום שבו הוא הניח אותו, הוא נוהג לומר לגיסתי דברים כמו: ״אילו היית תרווד, איפה היית?״ אשתו של אחד מחברי הטובים נוהגת להעיר הערות הנוגעות להיותו מרחף, בנימה כזו: ״התכוונת להשאיר את האש דולקת?״ חבר שנוהג להאריך בדיבורים, משבץ בין נאומיו המתמשכים אמירות כמו ״אם להאריך סיפור שממילא הוא ארוך מדי...״ ומקדים את הסיפורים על רעיונות חדשים שלו במשפט שנשמע קשוח, אבל אינו כזה, בזכות הנימה המחויכת – ״ונחזור אלי״ – שבאורח מוזר מקלה מאוד על המשך ההאזנה לו.

וישנם גם ״שבחים כביקורת״ – צורה נפוצה של סרקזם, אשר בשימוש טוב לב יכולה להיות דרך מתוחכמת ומעודנת לציין בפני בני זוג שהחיים יהיו קלים הרבה יותר לכולם, אם הם רק יוותרו על ההרגל המעצבן שלהם. בנוגע לכך, אני זוכר במפורש הערה ששמעתי מפי שכן בנוגע לחבר שלו: ״לג׳וליאן יש תמיד שיירי אוכל על הפרצוף. חוץ מזה הוא מושלם!״

לדברי חוקרים, צורות מגוונות אלה של הומור מתחלקות לשתי קטגוריות: הומור המחזק את הקשר, והומור המחזק את העצמי. שתיהן תורמות לאריכות הימים של מערכות יחסים. הראשונה מיועדת לשעשע אחרים כדי לשמור על רוח חיובית ומלאת חיים באופן שמשמר ומעשיר את הקשר. האחרונה משקפת את היכולת לצחוק על עצמנו ברוח טובה, או לראות את ההומור באירועי חיים שאינם נעימים. על פי מחקר שנערך בבלגיה והשווה עשרות גברים ונשים נשואים וגרושים, דרך בטוחה מאוד לסיפוק במערכת יחסים ולהקטנת הסיכון לגירושים היא החירות להשתמש בהומור משני הסוגים הללו.

האם אפשר להיות רציניים במשך 60 שנה? הזוג אאסה והארלד נורגורד - חברו של הצייר, מאת אדוורד מונק (1899), הגלריה הלאומית, אוסלו. תצלום: ויקיפדיה

צחוקים משותפים רבים הם ראייה לדמיון בין בני זוג, ולקרבה שהם חשים זה כלפי זה

צחוקים משותפים רבים הם ראייה לדמיון בין בני זוג, ולקרבה שהם חשים זה כלפי זה. שרה אלגו (Algoe) מאוניברסיטת קרולינה הצפונית בצ׳אפל היל, סיכמה ממצאים ממספר מחקרים בנושא, והגיעה למסקנה כי ״אנשים שצוחקים יותר ביחד עם בני זוגם מרגישים שהם דומים יותר לבני זוגם. תחושת העצמי שלהם חופפת עם האדם האחר״. המחקר של אלגו ושל לורה קורץ (Kurtz) הוגבל לאנשים בשנות העשרים והשלושים לחייהם שהיו בקשרים רומנטיים במשך ארבע שנים בממוצע, אבל הן סבורות כי אותו כלל חל גם בנוגע לזוגות מבוגרים יותר שמערכות היחסים שלהם ממושכות יותר. מחקרים אחרים על זוגות צעירים מעידים כי להומור ולצחוק יש חשיבות רבה בהצלחתה של מערכת יחסים. סקר של חדשות CBS משנת 2010, גילה כי חוש הומור חשוב פי חמישה מסקס בכל הקשור לבנייתם של נישואים מוצלחים. מחקר שנערך ברומניה בשנת 2018, אשר לקחו בו חלק צעירים שהיו בקשר רומנטי במשך שנה עד חמש שנים, גילה כי כשנתבקשו להעריך את בני זוגם התברר כי חוש הומור היה חשוב יותר ממשיכה גופנית, שאפתנות, פוטנציאל השתכרות ואישיות מלהיבה.

לאורך הזמן שבו מתקיימת מערכת היחסים, חילופי דברים מבודחים וצחוק משותף הופכים לחשובים עוד יותר. מתברר כי בהשוואה לזוגות בגיל העמידה שנשואים לפחות 15 שנה, זוגות מבוגרים יותר – הנשואים לפחות 35 שנה – נסמכים יותר על הומור כדי לבטא עדינות ולצמצם חיכוכים. הדבר הוליד בשנת 2018 מאמר בכתב העת Science Daily, המעודד בני זוג להחזיק מעמד:

״ירח הדבש נגמר מזמן? אל תתייאשו. מחקר חדש שנערך באוניברסיטה של קליפורניה בברקלי מראה כי הוויכוחים העוקצניים שעלולים להכתים את השנים הראשונות והאמצעיות של הנישואים מתרככים עם הגיל, והעימותים מפנים את דרכם להומור והשלמה״.

ככל שבני זוג מתבגרים, צחקוקים תופסים לעתים קרובות את מקום הוויכוחים הקטנוניים, בניסיון משותף למלא את השנים שנותרו בפחות חיכוכים וביותר שמחה.

זה בוודאי נכון בנישואי שלי. לא מזמן, בזמן ארוחת הבוקר, אשתי, ג׳נט, הזכירה בזהירות שהיא לא ישנה טוב בלילה בגלל הנחירות שלי. היא הייתה ערה לגמרי ועצבנית, ולכן הקליטה את הנחירות שלי בטלפון שלה כהוכחה חותכת. כשהאזנו יחד, ליד שולחן ארוחת הבוקר, אמרתי בשעשוע: ״וואו, זה די מלודי. איך אפשר לדעת בוודאות שזה אני?״ צחקנו יחד וג׳נט מיד ביקשה בנעימים שאחזור לגרגר מי מלח לפני השינה כדי לצמצם את עוצמת הנחירות. לפני עשור, שיחה כזו הייתה הופכת במהירות לוויכוח לא נעים, ואני הייתי מזכיר את הנחירות שלה.

את רואה? גם הם נוחרים ביחד! תצלום: אנדרו סימן

כדי להיות מסוגלים למשוך כתפיים בהומור נוכח מגוון הדברים המעצבנים שאי אפשר להימלט מהם, אותם דברים שהם חלק מלחלוק חיים עם אדם אחר, שגם לו יש פגמים – יש צורך בפתיחות. צריך למצוא דרך לצחקק במקום לריב

הקומיקאי סינבד מפגין פחות נינוחות כשהוא מתבדח בענייני נחירות. כשפטפט עם אישה בקהל שהתלוננה על הנחירות של בעלה – אשר לדבריה הופיעו רק אחרי שנישאו – סינבד פצח בנאום תוכחה: ״חנקת לו את יצר החיים. אין לו אוויר... הוא רק מנסה לעבור את הלילה בחיים. הוא לא נוחר, הוא גוסס. כל לילה קצת יותר. קצת יותר. אתם קוראים לזה דום נשימה בשינה, אנחנו קוראים לזה נישואים״.

כדי לשרוד נישואים או קשר של עשרות שנים, חיוני שכל אחד מבני הזוג יסתגל למה שסביר לצפות מן האחר. רק כך יכול קשר אוהב לשגשג לאורך זמן. כפי שאנדרה, דמות ברומן של טיירי ג׳ונס ״נישואים אמריקניים״ (משנת 2018) מהרהר: ״חייבים גם לעבוד עם האהבה שניתנה לך, על כל המורכבויות שמקרקשות מאחוריה כמו קופסאות שימורים שנקשרו למכונית של זוג שזה עתה נישא״. כשמערכת היחסים עונה על הצרכים הבסיסיים שלנו והיא טובה ברובה, מה שגורם לה להמשיך לנוע, במקום לחרוק כל הזמן, היא תפישת עולם של השלמה שמחה נוכח התכונות השליליות של בני זוגנו. כדי להיות מסוגלים למשוך כתפיים בהומור נוכח מגוון הדברים המעצבנים שאי אפשר להימלט מהם, אותם דברים שהם חלק מלחלוק חיים עם אדם אחר, שגם לו יש פגמים – יש צורך בפתיחות. צריך למצוא דרך לצחקק במקום לריב.

אנריקו נאולטי (Gnaulati) הוא פסיכולוג קליני מפסדינה, קליפורניה, ועמית מחקר באוניברסיטת סיאטל. הוא פועל לשינוי פרקטיקות ומדיניות בתחום בריאות הנפש. הוא חיבר ארבעה ספרים בתחום, ומאמריו התפרסמו בכתבי עת מדעיים וגם בכתבי עת כמו ״אטלנטיק״ ו״סלון״. ספרו האחרון Flourishing Love: A Secular Guide to Lasting Intimate Relationships ראה אור בשנת 2023.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: זוג במיטה, באלפים האוסטריים, מוכנים לכל אפשרות. תצלום: EyesWideOpen, אימג'בנק / גטי ישראל