אגדה לסוף השבוע
X זמן קריאה משוער: 3 דקות
מירנדה, כך קראו לנסיכה העצובה.
יום יום עמדה מול דמותה שבראי וחשבה: "אם הנערה הנשקפת אלי מן הראי זו אני- אז אני באמת מכוערת!"
"אני מכוערת," בכתה מירנדה, "איך יכולה להיות נסיכה מכוערת? והרי בכל העולם ובכל האגדות והסיפורים הנסיכות יפות הן, ורק אני...למה דווקא אני?"
ישבה הנסיכה בחדרה ולא רצתה לפגוש אנשים. "מי שבא לארמון רוצה לראות נסיכה יפהפיה ולא מכוערת כמוני."
האם-המלכה באה מדי פעם לחדרה של הנסיכה ודיברה על לבה:
"בתי," אמרה לה, "את יפה כמו פרח, מיום ליום יפה יותר."
אבל הנסיכה לא האמינה לדבריה של המלכה ונשארה עצובה. מדי פעם הייתה רצה בבהלה לראי שבחדרה מסתכלת בדמותה, מסתכלת ובוכה.
"אני מכוערת," בכתה מירנדה, "איך יכולה להיות נסיכה מכוערת? והרי בכל העולם ובכל האגדות והסיפורים הנסיכות יפות הן, ורק אני...למה דווקא אני?"
גם האומנת הייתה שומעת את בכייה ומדברת אליה השכם והערב:
"את יפה, מירנדה, את באמת יפה," אמרה "את הנסיכה היפה ביותר שראיתי מעודי."
"אינך אומרת לי את האמת, פני – פני מכשפה!" אמרה הנסיכה לאומנת והובילה אותה אל הראי.
"הנה, הסתכלי: האף שלי ארוך ועקום. עין אחת גדולה והשנייה קטנה ממנה, והפה שלי..." והיא פרצה בבכי.
"חדלי להתבונן בראי," אמרה האומנת, "הראי משקר לך, מירנדה."
"לא! ראי אינו יכול לשקר," השיבה הנסיכה, "רק אנשים משקרים."
ב
לילה אחד נערך בארמון נשף גדול. קרואים רבים נהרו מקרוב ומרחוק.
לפני הנשף בא המלך לחדרה של הנסיכה ואמר לה: "בתי, אורחים רבים יגיעו הלילה. את ודאי תופיעי במלוא יופייך, ואל תהיי עצובה. אם לא תחייכי, בסוף תשכחי איך מחייכים."
הנסיכה מעולם לא המרתה את פי אביה ואמרה: "אבא, כרצונך אעשה! אלבש את היפה בשמלותי ואבוא לנשף."
לבשה מירנדה את שמלת הנשף, אך כאשר התבוננה בראי נדהמה: "שמלתי כה יפה ופני –אבוי לי! מיום ליום אני מכוערת יותר. לא! אינני יכולה ללכת לנשף הזה ולא לנשפים אחרים."
דרך הפתח האחורי חמקה בחשאי אותו לילה ונמלטה מן הארמון.
מירנדה רצה בחושך. בתחילה קלטו אוזניה של קולות החצוצרות ואת רעם התופים המבשרים את פתיחת הנשף. אך ככל שהתרחקה גוועו הצלילים.
בעצמה לא ידעה לאן נושאות אותה הרגליים. היא רצה בכל כוחותיה, עד כי נדמה היה לה, כאילו מישהו רודף להשיגה ומאיים להחזירה לארמון.
ירח לא האירו אותו לילה. רק כוכב אחד שלח לה מעט אור. עתים נעלם מעיניה הכוכב כליל, אך מדי פעם חזר ויצא מתוך הענן וחייך אליה את חיוכו הטוב.
"אברח אל האור הזה," אמרה הנסיכה והמשיכה במרוצתה וככל שקרבה מירנדה אל האור, התרחק הוא ממנה יותר ויותר. אחרי ריצה ממושכת מעדה מרוב עייפות ונפלה.
"מה את עושה פה, בשעה זו כאשר כולם ישנים וחולמים חלומות?" פנה אליה לפתע הכוכב.
"לא כולם ישנים," השיבה הנסיכה, "בארמון למשל נערך עכשיו נשף גדול. כולם שמחים ושרים. נסיכים יפים מרקידים נסיכות יפות."
"גם את יפה," אמר לה הכוכב הזוהר, "יש לך פנים של נסיכה, ומדוע אינך בנשף?"
"מה זה, גם אתה צוחק לי? הרי מכוערת אני, לכן ברחתי מן הארמון כשהנשף התחיל."
"מי אמר לך שאת מכוערת? בעיני את היפה מכל הנסיכות שראיתי," אמר לה הכוכב.
"הראי שלי מספר לי שאני מכוערת," אמרה מירנדה חרש לכוכב ולא יכלה להמשיך כי דמעות חנקו את גרונה.
"הראי משקר לך, יד מכשפה רעה וקנאית הייתה בראי שלך. תמיד כשמביטה את בראי המכשפה מגדילה את אפך ומקטינה את עינייך היפות."
"הראי משקר לך, יד מכשפה רעה וקנאית הייתה בראי שלך. תמיד כשמביטה את בראי המכשפה מגדילה את אפך ומקטינה את עינייך היפות. שוב לארמון, נסיכה יפה, התבונני בראי אחר שבחדר אחר, או-אז תראי כמה יפה את. בואי, אאיר לך את הדרך לארמון."
בדרך אמר לה הכוכב: "המכשפה המכוערת לא תוסיף לקנא בך ולא תוסיף להתנכל לך ולפנייך. עוד הלילה אסנוור אותה," דיבר הכוכב אל מירנדה, וכשהגיעו לפתח האחורי של הארמון נעלם מעיניה.
חרש-חרש באה הנסיכה לארמון. אף אחד לא השגיח בבריחתה וגם לא בשובה. היא חמקה לאחד החדרים ועמדה מול ראי אחר. ומה ראתה שם בראי האחר? היא לא האמינה למראה עיניה.
"הזאת אני?" השתוממה מירנדה, "האומנם כל כך יפה אני?"
שעה ארוכה התבוננה בדמותה וחייכה. אחר כך באה לחדרה והתבוננה בראי שלה. אך החזיקה אותה בידיה –נסדק, נפל ארצה והתנפץ לרסיסים. היא התבוננה ברסיסים המרצדים על הרצפה ונעלמים.
וכשנשאה מירנדה ראשה ראתה מבעד לחלון את הכוכב הטוב מרחף בשמים ומחייך אליה. היא חייכה אליו בחזרה ונופפה לו נשיקות, עד שענן הסתיר אותו מעיניה הרטובות.
הפעם היו עיניה היפות של מירנדה רטובות מדמעות של שמחה.
תגובות פייסבוק
10 תגובות על הנסיכה המכוערת
גרוע מאוד. מין שלגיה ו"מירנדה'לה ושמלת השבת" גם יחד. אוסף של קלישאות נבובות על נסיכות יפות, מראות, נשפים, ומכשפות מרושעות. לטעמי, סיפור מיזוגני. אבל אל תדאגי, מירנדה'לה מכוערת שלי, יום אחד אעשה אותך לברבור.
רק בגלל שחתמת בשם י. וולך, רציתי לגלות לך שהאגדה הזו הוקדשה לדליה רביקוביץ לפני שנים.
צריך נשמה יתרה כדי לדעת לקרוא אגדות עמוקות ויפות מסוג זה.
ש.פרידלנדר ונשמתה היתרה....
קראתי ונהניתי. חזרתי וקראתי שנית וההנאה לא פגה. יש בכתיבה של שלומית כהן-אסיף משהו שקשה להגדירו ואולי גם מיותר לחפש הגדרה. כי זאת לדעת, הכתיבה שלה מסבה הנאה. ולא רק: אם נבור תבן מן הבר, יתגלו לאוויר העולם פנינים יקרים ודי להזכיר את ספרה האחרון "גם לירח יש גומות חן" שמתחילתו ועד אחרון עמודיו, רצוף פנינים.
אני זוכרת את עצמי קוראת את האגדה הזאת בתור ילדה, בקובץ האגדות המקורי בו הופיעה (המלך ממדו? אני כבר לא בטוחה, רק זוכרת את הכריכה הירוקה המחוספסת). בתור ילדה מצאתי באגדה הזו נחמה רבה. תודה על דרישת השלום ממרחק השנים.
אכן, האגדה פורסמה בספר "המלך ממדו", ספר האגדות הראשון שפרסמתי בשנת 1979
בספרית פועלים
שלומיתה, בוקר טוב יפתי!
ואת הספר הזה, ספר הביכורים שלך לאגדות- אין לי בד' אמותי, היתכן??? מבקשת להכין לי דוגמית בביקורי הקרוב בע"ה בשבועיים הקרובים. תודה מראש, וחיבוק לך ולאמא, חג שבועות שמח אבל שמח, וזה גם יום ההולדת של אחותי שתשמח לברכה ממך, צדיקה ארובה.
חיבוק אוהב עם טנא מלא מלא מלא ברכות ואגב, ביום חמישי בערב אני הולכת לשמוע את יגאל שלנו בתאטרון גבעתיים!
היי ברוכה, את ואמא
ממני שלך
ש.פ
נדהמתי מהסגנון המגדרי של י.וולך. כמו תמיד אנימוצאת טעם ויופי בעבודתה של שלומית כהן אסיף. יש לה יכולת לגעת בכאב ולהפיג אותו.
הסגנון ה"מגדרי" הוא לא שלי כאן. הגב' כהן אסיף משכפלת וממחזרת אגדות בנוסח שלגיה, שמנציחות את הנשים הצעירות בתור "נסיכות" שכל מבוקשן הוא להיות הנערה היפה ביותר ביקום, ועליהן לדעת: "כשאת בוכה את לא יפה, את לא יפה, די לך, הו, די לך ילדה". כנגד הנסיכה, עומדת המכשפה הרעה והקנאית, שהיא תחליף לאם החורגת בסיפור שלגיה. אם אלו אינם סטריאוטיפים אנטי-נשיים, תקוותי מי ישורנה.
הניגוד כאן הוא חד-משמעי: האפשרות העומדת בפנייך, נערה, היא להיות נסיכה חיננית, שמשתתפת בנשפים ומקסימה את לב הבנים, או מכשפה רעת-לב שכל מבוקשה הוא לפגוע בנשים אחרות ויפות ממנה. מודלים אחרים אינם קיימים, כי כמה מאיתנו מכירים נסיכה יודעת ספר, או למעלה מזה, אחת שתשלוט יום אחד בממלכה כולה, או תצא לקורס טיס בחיל האוויר?
הנסיכה האומללה, שליבן של הקוראות (וגם של הקוראים) יוצא אליה, היא קורבן, כי זהו גורלן של נשים. כצפוי, אנו זקוקים לגבר שיעשה סדר בדברים. צריך צייד אמיץ שיחלץ את כיפה אדומה והסבתא מבטן הזאב הרשע, או נסיך בעל 'פטיש' לנעלי נשים, או, כמו בסיפור לפנינו, "כוכב זוהר" שיסנוור את המכשפה ויכריע אותה ארצה, אחד כזה שישבור אותה לחתיכות.
מהי התוצאה? חברה שבה הנשים האידיאליות הן מלכות יופי, או לחילופין בובות פלסטיק בחלון ראווה. 'תהיי יפה, ותשתקי', זהו המסר שמתקבל מסיפור "הנסיכה המכוערת". בובה ממוכנת ותו לא.
שרי פרידלנדר: הקראת את "סינדרלה במטבח" של דליה רביקוביץ? היא מציגה אישה נועזת, מלאת רוח יצירה, אבל כלואה במטבח, ש"ראתה את השתיים ההן יוצאות במיטב בגדיהן/ הדורות, מפוארות נוטפות בשמים/ נטויות גרון, והיא לא ממש רצתה לצאת במקומן".
מדהים איך שהכוכב עזר לה
מדהים איך שהכוכב עזר לה ממש
חזרת בולעי הספרים
לואיז אדמסבשנה שעברה, עיתונאית בגארדיאן תיארה את שופטי פרס מאן-בוקר כמי שבילו "קיץ...
X 5 דקות
הטופ
מוזרות ומסתוריות הן דרכי ההשפעה של שפה אחת על חברתה הרחוקה ממנה. אלמנטים משפה אחת מופיעים בשפה אחרת, משמשים באורח דומה, ובכל זאת, ההגירה אינה שלמה. הסיבות האפשריות לכך רבות, והן קשורות לדרכים הספציפיות שבהן האימוץ מתרחש וגם להבדלים המבניים בין שפות, בוודאי אם הן שונות מאוד. לא פעם, האלמנט המקורי מתפקד מעט אחרת בשפה שהוא מצורף אליה, והוא מתממש רק במבנים מסוימים, שגם רומזים על דרכי האימוץ.
דוגמה טובה לכך היא האלמנט top. באנגלית שם העצם top מציין את החלק העליון של משהו, על פי רוב של חפץ תלת-ממדי כמו קופסה או ארון, וגם את משטח העבודה במטבח. עניין המטבח מזמן לנו ניגוד מעניין בין top counterשהוא מדף עליון ובין countertop, שהוא משטח העבודה העיקרי במטבח, מעל ואולי גם מתחת לארונות, כלומר זהו סוג של top. גם פסגה את הר היא top, והעולם הסמנטי של המילה רחב ועשיר מאוד. בנוסף לכך, התואר top מציין פסגה במובן ההישגי ובהקשרים הנוגעים לאיכות, לציון דבר או אדם שנחשב לטוב ביותר או ברמה הגבוהה ביותר. למשל, top player הוא שחקן ברמה הגבוהה ביותר, ובדומה נמצא top expert לציון מומחה מהטובים ביותר ועוד. השימושים הללו מצויים גם באנגלית האמריקנית וגם באנגלית של אנגליה. באי הבריטי זכורה במיוחד תוכנית הטלוויזיה Top of the Pops, שחשפה לקהל שירי פופ שמוקמו בדירוג גבוה ברשימת ההשמעות. התוכנית, של הבי.בי.סי., שודרה בין השנים 1964 ו-2006, והייתה לתוכנית מאריכת הימים ביותר בעולם.
בנוסף לאלו, top משתתפת בציון רשימות ודירוגים של איכות, תוך ציון גודלה של הרשימה. כך אפשר למצוא התבטאויות כמו "She’s one of the top 5 divorce lawyers in NYC", כלומר "היא אחת מחמשת עורכי הדין המתמחים בגירושין הטובים ביותר בעיר ניו-יורק". התמונה הנוצרת היא של רשימת דירוג, שבה עורכת הדין המדוברת נמנית על החמישייה הראשונה. ועל קבוצת כדורסל מליגת המכללות אפשר לומר שהיא מנסה להגיע ל-Top 16, כלומר לשש-עשרה המדורגות במקומות הגבוהים ביותר. בהקשר של דירוג שירי הפופ הבריטיים, התוכנית Top of the Popsהחלה את דרכה בהסתמכות על רשימת ה-Top 20 ועברה עם השנים ל-Top 30 ול-Top 40. אכן, Top n - כלומר כש-nהוא מספר - הוא שם עצם ואף יכול להיות שם פרטי, אם כי הוא יכול גם להופיע כתואר, אם לאחר הצירוף יש שם עצם, כמו בדוגמה של חמשת עורכי הדין שהבאתי כאן.
בשלב כלשהו, ה-top באנגלית זלג וחלחל לעברית העכשווית. אולי בחסות עיתונות הספורט ונטייתה לייבא, להעתיק ולחקות כמעט ללא הבחנה. "הוא בטופ 10 בהיסטוריה" אומרים על שחקן כדורגל מהולל. ונפוץ מאוד גם המבנה: "היא בטופ 5 של מתעמלות הקרקע בעולם", כלומר "טופ n של [שם עצם]", כשה"של" יוצר, כמקובל, מבנה פרטיטיבי, כלומר מבנה המציין מספר או קבוצה מתוך קבוצה גדולה יותר. העברית המשיכה ביצירתיות שלה, כשעין אחת מופנית אל האנגלית הפופולרית של אמצעי התקשורת והטלוויזיה, ויצרה את "הטופ של הטופ", וגם נמצא דוגמאות רבות מסוג "הוא לא ממש בטופ", כשהכוונה אינה לנקודה בפסגה אלא לצמרת הגבוהה של הדירוג או של האיכות המקובלת בהקשר מסוים.
לצד זאת, דומה שהעברית העכשווית לא אימצה כמעט כלל את top כתואר. לא נמצא "הוא טופ מהנדס" וגם לא "רופאה טופ". האימוץ הוא של שם העצם – "זמרת מהטופ העולמי", "הוא רוצה להגיע לטופ" וכדומה. אימוץ המבנה top n, כלומר טופ ואחריו מספר נראה מקיף ועמוק למדי, ולא רק בלשון של עיתונות הספורט. המבנה העברי החדש "טופ n של ה..." מאמץ את שם העצם top ומשלב אותו בתחביר שמתקבל כטבעי בעברית, וללא קושי.
אין טעם או תועלת לשאול "מדוע", כלומר, במקרה הזה, מדוע אומץ top שם העצם ואילו top התואר ככל הנראה כמעט בכלל לא. גם מסילות האימוץ הן עניין שאפשר לחשוף רק חלקית, וכמעט תמיד מדובר בהשערות, ובמידות של סבירות. ההשפעה של האנגלית על העברית העכשווית גדולה, לא רק באוצר המילים אלא גם בתחביר, ו-top הוא דוגמה לכך. ההשערה ששפת התקשורת ובעיקר שפת תקשורת הספורט – מהירה, היסטרית, קולנית, כובשת – היא המסילה במקרה הזה, נראית סבירה למדי. תחום הספורט נוטה ליצור לעצמו מילון משלו ואפילו יש מקום לדבר על שפה בפני עצמה הנוהגת בו. זו אולי שאלה שנמצאת בטופ חמש של הסוגיות המעניינות למחקר בעברית החיה שלנו. בשבילה צריך בלשן מהטופ המקומי.
זום על האוניברסיטה
אודיה פרידמןעל החזרה ללימודים הפיזיים, גאוגרפיה סימבולית ותהליכי לימוד בין הממשי והמופשט. | גם...
X רבע שעה