מאמר — אפקט צ׳כוסלובקיה דוד שטרומברג בעידן של שקרים מטעם השלטון ושל דיכוי עטוף בתירוצים של כוונה להגן עלינו, השמירה על היושרה, על הנשמה ועל הצלילות היא חובה עליונה. | אחד הדברים שחזרתי ועשיתי שוב ושוב במהלך השנה האחרונה היה להתבונן בעבר כדי להתמודד עם ההווה – ולפקוח...
קריאה — הקיר מרלן האוסהופר היום, 5 בנובמבר, אני מתחילה לכתוב את מה שאירע לי. אכתוב את הכל בדיוק רב ככל האפשר. אלא שאני לא יודעת אפילו אם היום באמת 5בנובמבר. בחורף האחרון אבדו לי כמה ימים. גם איזה יום זה מימות השבוע אני לא יכולה...
קריאה — נתראה באוגוסט גבריאל גרסיה מארקס היא חזרה אל האי ביום שישי 16 באוגוסט במעבורת של שלוש אחר הצהריים. לבשה מכנסי ג׳ינס וחולצת משבצות סקוטיות, נעלה נעליים פשוטות שטוחות עקבים ללא גרביים, נשאה שמשיית סָטין, את הארנק שלה ותיק חוף שהיה כל מטענה. בטור המוניות שעל הרציף...
קריאה — ק. צטניק המודרניסט לאונה טוקר עשרים ואחת שנים מפרידות בין פרסום הרומן החמישי בסדרת "‘סלמנדרה’" של ק.צטניק, 'כחול מאפר' (1966) ובין פרסומו של הרומן השישי, האחרון בסדרה, ‘צופן: אדמע’ (1987). הרומן הזה, שהופיע גם בשם הצופן, מספר על המאמצים של מר די־נור, הגיבור האוטוביוגרפי, להיאבק בתסמינים...
קריאה — על אריה, על תוכי ועל שני לחמים אמיר לרנר הלילה השישים אמר פִהְרַאס החכם: . אמרה: אדוני, ציווה להרוג את בנו, ושבעה שרים...
קריאה — רומן דוד ברגלסון 1 בצהרי יום קיץ, כשהשמש הלוהטת של בסרביה יוקדת במלוא עוזה, יוצא יוסל בודיצקי מהבית שבקצה העיירה, אותו בית שירש מהוריו, ופונה ללכת אל טחנת הקמת שהומה ורועשת בקצה השני של העיירה. בבתי האמידים מכוונים את השעונים לשעה שלוש וחצי ברגע...
פודקאסט — עזר כנגדןם דפנה לוי הסופרת הצרפתייה פראנסואז קסנאקיס האירה את הנושא המעניין והחשוב הזה כבר בראשית שנות התשעים, ברומן שלה "לכל הרוחות! שוב שכחנו את הגברת פרויד" - העוסק בנשים בחייהם של ממציאים, מגלים ויוצרים, שאלמלא תרומתן דבר מכל מה שאלה (פרויד, דארווין, סוקרטס, מארקס)...
קריאה — התפתחות של קוצר־ראייה קלאריס ליספקטור הוא לא ידע אם הוא אינטליגנטי. היותו או אי־היותו אינטליגנטי היו תלויים באי־היציבות של האחרים. לעתים היהמשהו שאמר מעורר פתאום במבוגרים מבט מרוצה וערמומי. מרוצה, משום ששמרו בסוד את העובדה שהוא אינטליגנטי בעיניהם, וכך לא פינקו אותו; ערמומי, משום שהיו מעורים...
קריאה — החיים לפניו רומן גארי הדבר הראשון שאני יכול להגיד לכם זה שגרנו בקומה השישית ברגל ושבשביל מדאם רוזה, עם כל הקילוגרמים האלו שהיא סחבה עליה ובסך הכול שתי רגליים, זה היה מקור אמיתי לחיי יומיום, עם כל הדאגות והכאבים. היא הייתה מזכירה לנו את זה...
קריאה — המסע פרימו לוי המיליציה הפשיסטית לכדה אותי ב־13 בדצמבר 1943. הייתי בן עשרים־וארבע, בעל בינה מועטה, אפס ניסיון, ונטייה ברורה - שעודד משטר ההפרדה אשר ארבע שנים של חוקי גזע דירדרו אותי אליו - לחיות בעולם משלי, לא ממש מציאותי, מאוכלס דמיונות־שווא קרטזיאניים נאורים,...
זיקוק — ההבטחה דפנה לוי כל כך הרבה רומנים רומנטיים מסתיימים ב״הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה״, אבל מה אנחנו בעצם מדמיינים לשמע המשפט הזה? אנשי The Pudding בחנו עיצובי כריכות של 1400 ספרים רומנטיים. ג׳ן דיאם (Jan Diehm) מספרת על ההתאהבות ההדרגתית של...
קריאה — לוֹנְגְיִרְבִּיאֶן הַיידי סֵבַרְאַייד כלבת ההאסקי הסיבירית הגדולה עומדת לצידה, כפותיה הקדמיות בקו אחד עם חודי המִגלָשיים של אֶייבוֹר, השומעת את נשימותיה ואת נשימות הכלבה. המגלשיים חורקים בצליל יבש על השלג הגס. השמש חזרה להאיר בראש הקרחון, אבל לא למטה, בעמק. לונגירביאן שרויה בצל, ותישאר...
פודקאסט — עיונים קוויריים בתורה דפנה לוי כשנולד הפודקאסט 2Q4Q (קיצור של two queers four questions), המגישות, אגנס ועזרא (הלא היא הזמרת עזרא פורמן) העלו בו פרקים חדשים מדי חג יהודי, ובמהלכן דנו אגנס ועזרא במשמעויות החג. בראשיתה של שנת תשפ״ד הפך הפודקאסט לשבועי, וכך אפשר ליהנות מדי...
קריאה — תּוֹבָּה תֶּק סינג סעאדת חסן מנטו שנתיים או שלוש לאחר החלוקה עלה בדעתן של ממשלות הודו ופקיסטן שכשם שהחליפו ביניהן את האסירים, עליהן להחליף עתה גם את המשוגעים. כלומר, כל המשוגעים המוסלמים מבתי המשוגעים שבהודו יישלחו לפקיסטן, וכל המשוגעים ההינדואים והסיקְהִים מבתי המשוגעים שבפקיסטן יועברו להודו. קשה...
קריאה — גבר יחיד כריסטופר אישרווד היקיצה מתחילה באמירת "עכשיו". מה שהקיץ שוכב, בוהה בתקרה שמעליו ולתוכו פנימה עד שהוא מאתר "אני", ומכאן מסיק – "אני עכשיו". אחר כך מגיע "כאן", ובכך יש משהו מרגיע, לפחות על דרך השלילה; משום ש"כאן", הבוקר, הוא המקום שבו ציפה למצוא...
קריאה — הצחוק האדום ליאוניד אנדרייב 1. ... טירוף ואימה. הרגשתי את זה לראשונה כשהלכנו בדרך לא מסומנת כלשהי ־ הלכנו עשר שעות בלי הפסקה, בלי לעצור, בלי להאט את קצב ההליכה, בלי לאסוף את הנופלים, כך שהותרנו אותם לאויב, שנע בהמוניו מאחורינו וכעבור שלו אֿֿרבע שעות...
מאמר — אל הדורות הבאים פרנצ'סקו פטררקה פרנצ'סקו פטררקה מוסר דין וחשבון על רקעו, על אורחותיו ועל התפתחותם של אופיו ולימודיו. | פרנצ'סקו פטררקה אל הדורות הבאים, ברכות. ייתכן ששמעתם משהו עלי, אם כי אני בספק אם שֵם פעוט וזניח כשלי יהדהד במרחבי המקום או הזמן. ואולי תרצו לדעת...
קריאה — פסול מלהיות אדם אסמו דזאי חייתי חיים מלאי בושה. אין לי אפילו מושג מהם חיי אדם. נולדתי בכפר קטן באזור טוֹהוֹקוּ, וכבר הייתי גדול למדי בפעם הראשונה שראיתי רכבת. עליתי על הגשר מעל פסי הרכבת וירדתי ממנו, וכלל לא נתתי את ליבי לכך שהוא נועד לאפשר...
קריאה — שביתת הקברנים אברהם סוצקבר א זה צרור שנים שהשעון המעורר אותי פה בארץ הוא ציפור נייר. ובכל שחר, אני יכול להישבע, ציפור הנייר הזאת זהה ושונה בעת ובעונה אחת. חוץ משבתות וחגים, שבהם היא שומרת את מצוות עַמי ואינה מפוררת במקורהּ הקהה את שאריות הפנינים...
וידאו — לבנות כיסא דפנה לוי תיאו אנטוני (Anthony) הוא במאי סרטים תיעודיים אמריקני מוערך מאוד. הפעם הוא מנסה ליצור משהו אחר, גשמי יותר - כיסא מעץ. העבודה על כל אחד מסרטיו - Rat Film; All Light, Everywhere - נמשכה שנים, אבל לא היה בה את אותו...
זיקוק — רומנטיים ומשתנים דפנה לוי איזה ״אושר ועושר״ בדיוק מבטיחים הרומנים הרומנטיים, ואיך ההבטחה הזו השתנתה לאורך עשורים שונים? אליס ליאנג (Alice Liang) בדקה זאת באמצעות בחינה מדוקדקת של עיצובי כריכות הספרים הרומנטיים - הצילומים, האיורים, המגוון האתני, דימויי הגוף ועוד - ואת ממצאיה היא מציגה...
קריאה — תוספות טרויאניות עמית קרביץ מחוץ להיסטוריה הרשמית נותרו כמה פרגמנטים תמוהים למדי אודות המעשה בדבר הסוס הטרויאני, מיני מקטעים שאין לדעת אם השתלשלו, בחינת תוספות מומצאות מיסוד כוח המדמה בלבד, מאגדות מופרכות שהתהלכו בזמן ההוא, או שמא נמהלו בם גם אמיתות מובהקות, שמטעמים כאלה ואחרים...
קריאה — ענבים על ההר ישעיהו שפיגל בפעם הראשונה שהיא עברה את סף דלתי הייתה בהר שעת אפלולית כחולה. יש בהרים רגעים כחולים כל כך שהם ממש דממה. אפשר לשמוע אז את הלמות הלב המתנגנת של שמים וארץ, של עננים וסלעים. ישבתי על המרפסת הקטנה והצרה הצופה אל...
קריאה — אני שואל שוב: מה אנחנו? פרנצ'סקו פטררקה פטררקה כותב אל סוקרטס שלו, מכתב שנכתב ביגון על המגיפה חסרת התקדים שפרצה בתקופתם. | "אחי שלי, אחי שלי, אחי שלי" – זוהי פתיחה יוצאת דופן למכתב, אם כי עתיקה, ולפני כאלף וארבע מאות שנים עשה בה מרקוס טוליוס שימוש. אוי לי,...
מחשבות מתחילות כאן
