לבנות כיסא

תיאו אנטוני (Anthony) הוא במאי סרטים תיעודיים אמריקני מוערך מאוד. הפעם הוא מנסה ליצור משהו אחר, גשמי יותר - כיסא מעץ.

העבודה על כל אחד מסרטיו -  Rat Film; All Light, Everywhere - נמשכה שנים, אבל לא היה בה את אותו ממד פיזי שיש בנגרות. וקל לראות את הערך של התוצר - אומר אנטוני - כי להבדיל מסרט המעורר מחלוקות, איש אינו מתווכח על כך שעל הכיסא שאתה בונה אפשר לשבת.

הבמאי ג׳ו סטנקוס (Joe Stankus) מלווה את אנטוני בזמן שהוא מנגר את הכיסא, ואגב כך משוחח איתנו על יצירה, על המעבר בין צורות שונות של התבוננות בחיים ובין צורות שונות של אמנות.

 

Theo Anthony Makes A Stool from Joe Stankus on Vimeo.

וידאו זה התפרסם באלכסון ב

תגובות פייסבוק
אולי תאהבו גם
אולי תאהבו גם
אולי תאהבו גם

זוועה, אבל תודה ששאלתם

שנת 2014 הייתה שנה קשה מאוד עבור נורה מקינֶרני (Nora McInerny). הסופרת האמריקנית איבדה במהלך שבועות ספורים את התינוק שנשאה ברחמה, את אביה ואת בעלה, והיא כתבה על כל אלה בהרחבה בבלוג שלה ובממואר שנולד מתוכו. גם הפודקאסט שלה, Terrible, Thanks for Asking עוסק באירועים הטרגיים הללו, אבל איכשהו, מקינרני מצליחה לשלב הרבה מאוד צחוק והומור בפודקאסט, וגם להעלות לדיון סוגיות מורכבות שנולדו מן החוויות שעברה. והיא, כמובן, עורכת מופעים בפני קהל שהם שילוב של סטנדאפ ודרמה סוחטת דמעות. 

בין הפרקים המצוינים של הפודקאסט אפשר למצוא את: ״חובות, שקרים ודברים אחרים שהורינו מורישים לנו״, ״האם כדאי ללדת ילדים?״, ״אבא שלי מת וכל החברים שלי התאכזבו ממני״, וכן שיחות עם נשות מקצוע, סופרות ואחיות לצרה על נושאים כמו יחס הצבא לנשות חיילים מתאבדים, התמודדות עם מחלות הבאות לידי ביטוי בעיוותים במראה ואובדנות. מקינארני מצליחה, איכשהו, ליצור מכל אלה תערובת של חוכמה, אמפתיה וכאמור, אפילו הומור.