כאשר קרן קולינס (Karen Collins) דמיינה את ימיה כגימלאית, היא הייתה בטוחה שהיא תשב לה בנחת בביתה ותבלה את שעותיה בתפירת שמיכות טלאים (Quilting). את האמנות המסורתית למדה קולינס מאמה, מסבתה ומהנשים שקדמו להן במשפחתה. קולינס גדלה בדרום העמוק של ארצות הברית, וירשה - כמעט בלי מילים - את המסורות מצד אביה ואמה. אביה לקח אותה למסעות ציד כבר כשהייתה בת חמש, ואילו אמה לימדה אותה לתפור ולרקום.
ואז נבחר לנשיאות דונלנד טראמפ.
ההתנגדות, הכעס, המחאה של קולינס מצאו את דרכם אל תוך שמיכות הטלאים - שבאופן מסורתי מספרות סיפור ומשמרות מורשת, וזמן קצר לאחר מכן היא עצמה הבינה שהיא יכולה לצאת ולמחות. לארגן הפגנות. לפרוש שלטים מגשרים שמעל הכביש המהיר. להשמיע את מחאתה באוזני עשרות אלפי נהגים חולפים.
זהו סיפור קטן על אזרחית אכפתית, ועל הרגע שבו הבינה שהיא כבר אינה יכולה לשבת בשקט ולחשוב שאחרים יתקנו את מה שמתקלקל בארצה.
Liberty Hill from Katie & Andrew on Vimeo.
תגובות פייסבוק
3 תגובות על להתעורר, להתנגד
התנגדות להתנתקות גם תקבל אצלכםביטוי, או רק התנגדות מצד מאד מסוים פוליטית?
אני קצת לא מבין. טראמפ היה נגד ההתנתקות? זאת שנתניהו הצביע בעדה שלוש פעמים כחבר הממשלה? טוב שאלכסון לא מביאים חומרים מכאן כי הם היו רק מגרים עוד יותר אנשים כמוך עם ראיה מקוטבת לגמרי.
כן. אכן כך. המערכת תופסת צד פוליטי מסוים. והתנגדות היא רק של הצד הזה כלפי הצד הימני השמרני.
טראמפ נתפס אצלכם כמפלצת מסוכנת ואנשים כמו הילארי קלינטון וג’ו ביידן הם אצלכם התגלמות הישועה והקדמה.
ערמונים
עַל דֶּרֶךְ חֲלָקָה מוּאֶרֶת הֵם מֻטָּלִים, וְכָל אֶחָד עָיֵף, אָבוּד, חוּמִים, חַיְכָנִיִּים, פִּיּוֹת רַכִּים, עֲגַלְגַּלִּים וּמְפַתִּים, מְלֵאִים וּמַבְרִיקִים, הֵם נִשְׁמָעִים כְּמוֹ פְּנִינֵי אֶטְיוּד וּכְשֶׁאֲנִי בְּיָד אֶחָד מֵהֶם אוֹצֶרֶת מִשְׁיִי, עָדִין וְתַם כְּמוֹ יַלְדּוֹן קָטָן, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הָרוּחַ שֶׁבַּגַּן כֵּיצַד הִיא שָׁרָה חֲרִישִׁית בֵּין הֶעָלִים, הַשִּׁיר הָרַךְ הַזֶּה, כְּמוֹ עַרְמוֹנִים, יַזְכִּיר לִי קַיִץ שֶׁעָבַר מִבְּלִי מֵשִׂים וְרַק הִשְׁאִיר לְאוֹת פְּרִידָה אֶת הַצְּלִילִים וְהָעַרְמוֹן הַזֶּה בַּיָּד שֶׁלִּי אֵינוֹ כְּמוֹ אֲחֵרִים חוּם וְזָרוּחַ, כְּמוֹ גַּרְגִּירִים שֶׁל חוֹל מִתְגַּלְגְּלִים, אִתּוֹ בֵּין אֶצְבָּעוֹת, רָדוּם הוּא וְעָמוּם לְאַט, פְּסִיעָה אַחַר פְּסִיעָה, כְּמוֹ בְּהִמּוּם הִרְשֵׁיתִי לְרַגְלַי לָשׂוּחַ.
מגרמנית: גלי-דנה ונקודא זינגר
התרגום התפרסם בכתב העת "נקודתיים", באפריל 2022.
מתחילת חודש מרץ 2022, כשבועיים אחרי פרוץ המלחמה הנוראה במזרח אירופה, פרסם כתב העת "נקודתיים" בעריכתם של גלי-דנה ונקודא זינגר מדי יום יצירות עכשוויות וקלאסיות שתורגמו במיוחד עבור הפרויקט ממגוון השפות שבהן מתקיימת הספרות באוקראינה. הגיליון החדש מורכב מפרסומים אלה. הפרויקט יימשך.
זלמה מרבאום-אייזינגר (ילידת צ'רנוביץ 1924) – מתרגמת ומשוררת יהודייה שכתבה גרמנית.
אביה מקס מרבאום היה סוחר, אייזינגר היה שם המשפחה של אביה החורג. המשפחה התגוררה בצ'רנוביץ עד לפלישת הצבא הגרמני לברית המועצות ביולי 1941. החלה ללמוד ספרות בגיל צעיר מאוד. יצירתה הושפעה מהיינריך היינה, ריינר מריה רילקה, אלפרד הנשקה, פול ורלן ורבינדרנת טאגור.
בשנת 1939 החלה לכתוב שירה. יצירתה של מרבאום-אייזינגר כוללת 57 שירים שנכתבו בעפרון וצורפו בכתב יד לכרך Blütenlese ("קציר הפריחה"). הכרך של המשוררת הצעירה הוקדש בעיקר לאהובה שהיה מבוגר ממנה בשנה. החל משנת 1941 המשפחה שהתה בגטו צ'רנוביץ ובשנת 1942 גורשה למחנה העבודה מיכאילובקה בטרנסניסטריה (היום אוקראינה) שם נפטרה מטיפוס.
מה נאמר על השיחה?
סטפני רוסמה גורם לשיחה עם אדם אחר להיות מוצלחת? מסתבר שמדובר בפרויקט משותף...
X 8 דקות
השמיים אינם הגבול
לזלי גארטבעידן בו העלייה בשאפתנות של חולמים צעירים אינה מובילה עוד לעלייה בהישגים,...
X רבע שעה