ליימו מוחמד (Leymo Mohammed) היה בן 17 בלבד כשאמו מתה לאחר שחלתה בקורונה. הוא ואחותו בת ה-12 נותרו לבדם בעולם. במכתב שהוא כותב לאמו, שנתיים לאחר מותה, ליימור מספר לה כיצד הוא לומד להכיר את העולם בעצמו. כמי שנמצא על הקשת האוטיסטית ומתמודד עם לקויות למידה, דרכו של ליימו להגשמת חלומו - לעסוק בקולנוע - היא דרך מורכבת, ולא אחת גם כואבת מאוד, ״לא כמו סיפורי האגדות שרואים ברשתות החברתיות״, הוא אומר. כל אלה מסופרים בשילוב של אנימציה וקטעים מאודישנים. במהלך הדרך הזו, ליימו מגלה את קרבתם של אנשים אחרים, ואת הכוח שהותירה בו אהבתה של אמו.
תגובות פייסבוק
תראו קטע
ג'פרי מ. זקסמערכות הראייה שלנו התפתחו לאורך מאות מיליוני שנים, בעוד שהעריכה הקולנועית קיימת...
X רבע שעה
בלי להרים ידיים
גווילים דייוויד בלאנטלפעמים ההתנגדות הנכונה ביותר והיעילה ביותר למשטר לא צודק ולעוול חברתי היא...
X 5 דקות
החום מחרחר ריב
לורן מרלוההקצנה בטמפרטורות ובכמויות הגשמים מובילה להתרבות הסכסוכים והמלחמות. | כשהטמפרטורות עולות הרוחות מתלהטות...
X 2 דקות