וידאו

בתיאבון. שלמו, רק אם תוכלו

כבר 23 שנה שמסעדת אנלאקשמי  (Annalakshmi) בסינגפור מגישה תבשילים הודיים לכל מי שבא בשעריה, אבל לא מכריחה איש לשלם. האורחים מוזמנים לשלם כמה שירצו, אם ירצו, ועל פי יכולתם, אם הם יכולים לשלם - בהתאם לעיקרון ההינדי המכונה Atithi Devo Bhava - האורח הוא אלוהים.

במסעדת אנלאקשמי מבשלים ומגישים תבשילים המוכנים על פי 700 מתכונים שונים שנאספו בהודו, מתכונים מסורתיים שעברו מדור לדור, מפה לאוזן, אך מעולם לא נכתבו בשום מקום. כל המתכונים, כמובן, צמחוניים.

המסעדה מופעלת על ידי מתנדבים, ללא היררכיה וללא כוונת רווח. אהבה היא המניע העיקרי כאן, והרצון לתת, לשתף ולהועיל. האכילה נתפשת כטקס יומיומי מקודש, ולכן אנשי אנלאקשמי רואים בעבודתם זכות גדולה.

סוד העצים הזעירים

בונסאי, שפירושו ביפנית "גן על מגש", היא אמנות התובעת המון סבלנות, זמן, תשומת לב וענווה.

כדי לגדל עצים זעירים, יש צורך לגזום, לקשור, לעצב ולהשקות את העץ מדי יום, וכל הזנחה ולו קטנה ביותר עלולה להרוג אותו. העצים הללו, שעיצובם החל כנראה כבר במאה השישית ודווקא בסין, מועברים ביפן מדור לדור, וחלקם ממשיכים לשגשג שמונה מאות שנה לאחר שנשתלו. גנני בונסאי אמנם יודעים שחלק מהיצירות שלהם יימכרו בסכומי כסף גדולים מאוד (היו עצים שנמכרו במאות אלפי דולרים וגם במיליון ויותר) אבל הם בעיקר יודעים שהעץ שבו הם מטפלים במסירות כזו יימסר מידיהם לידי הדור הבא, שיתחייב לשמור עליו באותה מסירות.

מאירים את החשיכה

לא קל להיות לסבית, הומו או טרנסג'נדר במזרח התיכון, ולא חולף יום מבלי שאנשי הקהילה הלהט"בית יידרשו להתמודד עם סטראוטיפים ודעות קדומות עוינות. פעילי הארגון Human Rights Watch ביחד עם Arab Foundation for Freedoms and Equality ריכזו בתיבה פתקים שעליהם נרשמו אמירות כאלה, והזמינו להט"בים מכל הגילים, ומכל רחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה, להגיב.

כולם, כמובן, נתקלו בקריאות השנאה, בבורות ובחשיכה הזו באופן אישי, ובכל זאת הם מצליחים להסביר, להאיר ולהתמודד עם כל זה בהומור ובכנות נוגעת ללב. הסרט, והקמפיין המלווה אותו תחת ההאשטאג #FacingTheMyths, נועדו להזכיר לאחרים במזרח התיכון שהם לגמרי לא לבד.

People Open A Box of LGBT Myths and Gasp, Cringe and Laugh at What They Find from Human Rights Watch on Vimeo.

להכניס סדר ביקום

"כן, היקום הוא כאוטי, אבל אצלי יש לכל דבר מקום", אומר פראמרז (Faramarz), שען איראני החי במזרח לונדון, שבוחן את החיים באמצעות עבודתו האטית והמדויקת. בעולם שנע במהירות עצומה ומכוון כל כולו אל העתיד, המחוגים המתקתקים בעולמו הפרטי של השען מורים לו להעריך עד תום כל רגע חולף.

את סיפורו של השען (ואת רשימת הפסטיבלים שבהם הוצג הסרט) תמצאו בכתב העת aeon. 

סרטים נוספים של הבמאית Marie-Cécile Embleton תמצאו באתר שלה.  

The Watchmaker from Aeon Video on Vimeo.

גולשים להחלמה

"הרפואה הטובה", כך מכנים תושביה של השמורה האינדיאנית "וינד ריבר" אשר בוויאומינג את הטקסים המאפשרים להם לחבר בין קשישים לצעירים ולהתגבר על טראומות המלוות את קהילתם לאורך הדורות.

עמוק בנשמתה של הקהילה הזו נמצאים פצעים שלא החלימו: טבח, אובדן האדמה, אובדן הזהות. אלה באו לידי ביטוי בשפע של בעיות חברתיות המאפיינות את הקהילה הזו ואנשי שמורות רבות אחרות. את ה"רפואה טובה" הם מצאו במקום מפתיע: כולם גולשים בסקייטבורדים, ומוצאים דרך לשלב את אלה בחיי היומיום וגם בחיי הרוח שלהם. באמצעות הגלישה הם מוצאים חיבור בין דורי, ואפשרות להתמקד בחיובי שבחייהם.  "הדברים הקטנים הם בעצם הדברים המקודשים", הם אומרים.

Good Medicine from Jackson Tisi on Vimeo.

גבעות של תקווה

היא נולדה ברואנדה, זמן קצר לפני שהתרחש שם טבח העם. אמה הייתה מבנות הטוטסי, ואביה בן הוטו. אימָנה טרויירס (Imana Truyers) הוברחה מארצה על ידי נזירה בלגית, ושם, בבלגיה, אומצה וקיבלה שם חדש, וחיים חדשים.

כיום טרויירס עומדת בראש הארגון "אלף גבעות של תקווה", שאותו הקימה כדי לסייע למולדתה להשתקם מן הזוועות שהתחוללו בה. ביקורה הראשון ברואנדה מזה עשרים שנה מאפשר לה לספר את סיפורה האישי ואת סיפור משפחתה המורכבת, בשילוב נפלא של תיעוד ואנימציה.

Thousand Hills of Hope from Juniper on Vimeo.