האם הרכבו של חלב אם מעיד על הצורך בייצור פורמולות שונות לבנים ולבנות?
X זמן קריאה משוער: 3 דקות
התמיכה הגוברת של הממסד הרפואי בהנקה התרחשה בין השאר בעקבות הגילוי כי חלב אם הוא למעשה חלב בהתאמה אישית לתינוק. החלב לא רק משתנה לפי גיל התינוק, אלא מושפע גם משעת היום ומהעונה. וייתכן שיש עוד גורם שמשפיע על הרכב החלב ועל כמותו - לפחות אצל קופים ופרות. ד"ר קייטי היינד, ביולוגית מאוניברסיטת הרווארד העוסקת בביולוגיה אבולוציונית, ערכה מחקר בקופי רזוס שהשווה את הרכב החלב של אמהות לזכרים ולנקבות. היא גילתה כי חלב המיועד לצאצאים זכרים עשיר יותר בשומן, במיוחד כשמדובר בילד ראשון. לעומת זאת, אמהות לבנות ייצרו כמות גדולה יותר של חלב.
היינד סיכמה את הממצאים בפוסט בבלוג שלה. כמה שבועות אחר כך שלח לה בארי ברדפורד, פרופסור מאוניברסיטת קנזס, הודעה בטוויטר. הוא חשב שיש לו דרך לענות על אחת השאלות שהתעוררו אצלה – האם ההשפעה על החלב מתרחשת עוד לפני הלידה, כשהעובר ברחם, או לאחריה? הוא הציע להיינד לבדוק זאת באמצעות נתונים על תפוקת החלב של פרות הולשטיין, המשמשות בתעשיית החלב. מלבד קנה המידה הרחב משמעותית (היינד מציינת כי רוב המחקרים לגבי הרכב החלב של מינים שונים לא הקיפו יותר ממאה פרטים), היתרון במידע הזה הוא שעגלים מופרדים מאמם מיד עם לידתם. היינד וברדפורד ניתחו נתונים לגבי כמעט מליון וחצי פרות מן השנים 1995 עד 1999, ואכן גילו כי גם פרות מייצרות יותר חלב בעקבות המלטה של עגלה, כלומר שההשפעה מתרחשת עוד בזמן ההיריון.
היינד מסבירה כי הגילויים האלה יכולים להשפיע על כמה תחומים. בתחום הביולוגיה האבולוציונית, הם סותרים לכאורה את ההיפותזה המקובלת, הנחת טריברס-וויליארד, לפיה העדפת האם למין הצאצא היא תוצאה של מספר הצאצאים הפוטנציאליים של אותו צאצא. לפי הנחה זו, אמהות תעדפנה בנים זכרים כי זכרים יכולים להפרות מספר גדול של נקבות, וכך להגדיל את מספר הצאצאים האפשרי. ההעדפה הזו משפיעה על יחס הזכרים-נקבות, וגם על הטיפול בהם. אולם לפי הממצאים של היינד, לכל הפחות אצל פרות אין העדפה לזכרים, אלא דווקא לנקבות. מכיוון שאין אצלן הבדל בהרכב החלב (מבחינת שומנים וחלבון) בין זכרים לנקבות, ולעומת זאת נקבות מקבלות יותר חלב, הרי שכמות השומן והחלבון שהן מקבלות בסך הכול גדולה יותר. היינד משערת כי הסיבה להעדפה הזו היא שיש לפרות אינטרס שהצאצאות שלהם תגדלנה מהר יותר - בגרות מינית מוקדמת מגדילה את מספר ההריונות הפוטנציאליים שלהן.
הממצאים של היינד עשויים להשפיע גם על תעשיית החלב. ההבדל בתפוקת החלב בין אמהות לנקבות ואמהות לזכרים משמעותי. לאורך עונת הנקה של 305 ימים, פרה שהמליטה עגלה ייצרה בין 100 ל-150 יותר קילוגרמים של חלב. יתר על כן, כאשר המשיכו לנתח את תפוקת החלב של מספר קטן יותר פרות (113,750), גילו כי מין העובר בהריון משפיע על כמות החלב לא רק באותו הריון, אלא גם בהריונות הבאים. הריון ראשון עם עגלה ישפיע על תפוקת החלב של הפרה בעתיד; פרה עם שני הריונות רצופים עם זכרים תפיק 445 קילוגרמים של חלב פחות חלב מפרה עם שני הריונות עם נקבות, הבדל של 2.7 אחוזים.
ולבסוף, מה קורה אצל בני אדם? הדיווח של הדיילי מייל על המחקר קצת נסחף, וציטט את היינד כאילו היא טוענת שיש לייצר פורמולות חלב שונות לבנים לבנות. היינד פרסמה פוסט הכחשה נזעם. עד כה נערכו בסך הכול ארבעה מחקרים על חלב אנושי, היא כותבת. חלקם זיהו קשר בין הרכב החלב למין הילוד, וחלקם לא. לכן, יש צורך במחקר נוסף לפני שאפשר יהיה להגיע למסקנות. אחת ההנחות שלה היא שההשפעה על תפוקת החלב מתרחשת באמצעות הורמונים שעוברים מן העובר לאם דרך השלייה – אולי אסטרוגן, שלעוברים ממין נקבה אין בעיה להעביר, ואילו אצל זכרים יכולה להיות לו השפעה שלילית על ההתפתחות המינית. אם זה אכן כך, השפעה כזו סבירה מאד אצל בני אדם, משום שהשלייה האנושית חדירה מאד. הוכחתה של השפעה כזו אכן יכולה להשליך על הרכבי הפורמולות לתינוקות, על טיפול בפגים ועל תרומות חלב.
הבלוג של טרייסי היינד
דיווח על המחקר של היינד בנשיונל ג'יאוגרפיק
תגובות פייסבוק
3 תגובות על חלב אם לפי מין הילוד
התאור בכתבה של השערת טריברס-וילארד לא מדויק. כתבתי על כך בבלוג שלי וזה אכן קשור גם ליחס שונה בלידה. הנה ציטוט מתוך הפוסט הבא: http://greengross.wordpress.com/2012/06/27/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9/
השערת, או היפותיזת טריברס וילארד, מדברת על כך שמכיוון שמשאבי ההורים מוגבלים, הם לעיתים נדרשים להשקיע בילדים מסוימים ולא אחרים (במודע או שלא במודע). ההגיון האבולוציוני אומר שהורים צריכים להשקיע יותר בילדים שיש להם את הסיכוי הגבוה ביותר להוליד יותר צאצאים, וכך להעביר את הגנים שלהם לדור הבא. אצל בני אדם, עדיף להורים עשירים להשקיע בבנים, כי בנים עשירים יהיו אטרקטיביים יותר ויוכלו למצוא בנות זוג רבות. סטטוס ומעמד כלכלי הם אחד הגורמים החשובים לבחירת בני זוג, וגברים ממעמד גבוה מבוקשים מאוד כבני זוג. מכיוון שאצל גברים גם ככה יש שונות גדולה מאוד בהצלחה הרבייתית של כל אחד ואחד מהם, הורים עשירים ירוויחו הרבה יותר, ויקבלו “החזרים” גדולים יותר להשקעה שלהם אם יפנו את המשאבים לבנים. לעומת זאת, למשפחות עניות יותר עדיף להשקיע בבנות וזאת מכיוון שגבר עני יתקשה מאוד למצוא בת זוג, בעוד אישה ענייה תתקשה הרבה פחות. עדיף להורים להסיט את המשאבים לאישה שקל לה יותר למצוא בן זוג באופן כללי (כי נשים הן הבררניות יותר בבחירת בני זוג אחרי הכל). מכיוון שסטטוס של אישה לא מעניין כל כך את הגברים, זה לא יהווה חיסרון עבורה ולא יהווה שיקול משמעותי בבחירה שלה כבת זוג.
והוכחה שהשערת טריברס-וילארד קשורה לתפוקת חלב משתנה לבנים ובנות אפשר לראות פה: http://greengross.wordpress.com/2012/12/17/%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8/
הזמנים לא מסתדרים לי. מצד אחד, הם דיברו בטוייטר, מצד שני הניסוי נעשה בשנות ה90.
הניסוי של היינד נערך ב-2007, היא פרסמה את המאמרים שלה ב-2007 וב-2009, ואת הפוסט בבלוג שלה ב-2012, ובעקבותיו נוצר הקשר בינה לבין בארי ברדפורד.
ותודה על ההרחבה לגבי השערת טריברס-ויליארד, גל
מה אם אין כלום
יוחאי עתריההגוף הוא היסוד הרציונלי והריאלי של התודעה. הרהור על האדם החושב. | התמונה...
X 10 דקות
מעבר להרי הגוגל
ניר יהודאיעמוק מתחת לאינטרנט המוכר, שוכן האזור האפל, ה-Darknet. מה מתרחש בו? מה...
X 21 דקות
קיימות פגומה
חידוש מילים בשפה מתחולל בשתי דרכים עיקריות, שלא תמיד נבדלות לגמרי זו מזו. האחת היא שהדוברים, בתהליך הטבעי והמסתורי שבו הם מחוללים את השינויים שאנו מבחינים בהם לאחר זמן, ממציאים מילה או מספר מילים שיש ביניהן קשר צורני טבעי לשפה. הדרך השנייה היא שאיזשהו גורם בעל עמדה, השפעה וכוח, מכריז על מילה חדשה ומקווה-מצפה שהיא תיקלט. הגורם הזה יכול להיות אקדמיה לאומית ללשון, במקומות שיש מוסד כזה, או אפילו ממשלה או בית נבחרים. בעברית המודרנית של ימינו, שתי הדרכים פועלות ביחד, והתוצאות מעורבות כצפוי. מה שקובע הוא השימוש שנעשה במילים, חדשות או פחות חדשות, וההקשרים הם המסגירים את המשמעות.
יחד עם זאת, במידה שחידוש של מילה, המצאה של מונח יש מאין, נעשה באורח יזום, אפשר להביט בו כפי שמביטים בכלי, באביזר שאמור להיות שימושי, ואפילו כביצירה הנדסית, וגם – במבט המחפש את האסתטיקה.
מכל הבחינות הללו, כל עניין ה"קיימוּת" במובן הסביבתי אינו מעיד על רגעי זוהר של המחדשים. באתר האקדמיה ללשון מובאת ההגדרה הבאה ל"קיימות": "גישה הדוגלת בשימוש במשאבים לצורכי הדור הנוכחי שאינו פוגע ביכולת של הדורות הבאים ליהנות מהם" ומצוין בסוגריים "Sustainability", כמקבילה באנגלית. לגבי "קיימות" בכלל מופיעה באותו מקום באתר הגדרה אחרת: "היכולת להתקיים זמן ממושך עם שמירה על התכונות והכושר המקוריים" ומצוין בסוגריים "Durability". מכאן כבר עולה בעיה: "קיימות" במובן השני היא יכולת, ואילו במובן הראשון היא גישה. המובן הראשון הוא המעניין אותנו כאן, ואין ספק שיש שתי מילים שנראות זהות, "קיימות" במובן הסביבתי; "קיימות" במובן של שמירה על תכונות וכושר מקוריים.
אם "קיימות" במובן הסביבתי היא תכונה, השאלה הטבעית היא כיצד מכונה דבר שניחן בתכונה. התשובה העולה מהמציאות, מהטקסטים הנפוצים, היא "בר קיימא" ("בת קיימא" בנקבה) – ויצוין שהאקדמיה מנסה להנחיל את הצורה "בר קַיָּמָה". אך לא על הכתיב או על הדיוק בהגייה אתעכב כאן, אלא על המציאות הלשונית בפועל, בדוגמאות הממשיות המתגלות לנגד העיניים.
חנות נחמדה מכריזה שהיא "שומרת על ערכי בר קיימא", דובר מסביר שהוא בוחר במוצר מסוים בגלל "עניינים של קיימות", ומאמר עיתונאי-מסחרי קטן מספר לנו על מטוס עתידי, המכונה בפי הכותב העברי האלמוני "מטוס בר קיימא".
במחי דוגמאות אחדות אפשר לראות שיש בעיה וגם להבין מה היא. עיון קטן ב-sustainability מראה לנו, בשקיפות מורפולוגית גמורה, שהיא נגזרת של sustainable, שנגזר מ-sustain, פועל אנגלי המורכב מיסודות לטיניים שמשמעותם "להחזיק מלמטה" – יסודות שהתרכבו על פני מאות שנים, מלטינית דרך צרפתית עתיקה ואנגלית של ימי הביניים בואך האנגלית המודרנית. ומה הוא הדבר הנתמך מלמטה, כלומר תוך מתן בסיס איתן? במקרה שלנו, כדור הארץ, הסביבה, הטבע, משאבי טבע וכו'. כלומר, sustainability מקיימת את ההבטחה הגלומה בחלקיה: מדובר ביכולת להסדיר את הקיום האנושי ואת פעולתה של הציוויליזציה, כך שצרכי בני האדם ימולאו ויכולותיהם יתבטאו תוך שמירה על המערכות האקולוגיות באופן שיאפשר להן לשמש את הדורות הבאים ולספק את צרכיהם. הקו המחבר באנגלית בין הפועל sustain, התואר sustainable ושם העצם המופשט sustainability, ברור וטבעי. לכן אין כל הפתעה שגם בתחום העסקי, sustainability מתארת את היכולת להחזיק עסק לאורך זמן, בעיקר מעבר לרווחיות לבדה.
כל העולם המקושר הזה, הן מבחינת המשמעויות והן מבחינת הצורות, אינו מתקיים באורח אורגני בעברית שבה יש לנו "קיימות" ו"בר קיימא" או "בר קימה". האם ניסה מישהו ליצור את "קיימות" במחשבה על "sustain" האנגלי? אם כן, הדבר נעשה בלי ניתוח המרכיבים בצורה האנגלית ובלי התחשבות בקשרים שנוצרים ביניהם ולאחר מכן בין התוצאה והנגזרות המורכבות יותר, בדמות המילים שהובאו כאן. ואם לא, אפשר פשוט לומר שהתוצאה העברית אינה מספקת, ואינה מתפקדת היטב בקרב הדוברים, לפחות בינתיים.
כי מהו "מטוס בר קיימא"? יש לקוות שכל מטוס באשר הוא יוכל להתקיים, לפחות למשך הזמן שאנו אמורים לטוס בו ולהגיע ליעד בריאים ושלמים. אם הכוונה למטוס שמקיים ערכי קיימות, הרי שהניסוח קלוקל: הרי "שלום בר קיימא" (מישהו זוכר את הביטוי?) הוא כזה שיש לו סיכוי טוב להתקיים לימים רבים, כלומר גם sustainable כמו עסק בריא וגם durable כמו דבר עמיד. גם "ערכי בר קיימא" חושף בפנינו בעיה, כאילו "בר קיימא" אינו אלא תווית שמצמידים לאריזה או לחפץ, בלי להבין או לפרט מה סגולותיה הטובות לסביבה, לטבע או לדורות הבאים. גם המילה "קיימות" בעייתית, שכן היא מרמזת, מבחינת צורתה, על לא יותר מיכולת להתקיים. מתי? עד מתי? כיצד? על חשבון מה או מי? לא ידוע.
מכל אלו עולה חשד כפול: ש"קיימות" ו"בר קיימא" וכו' נוצרו על ידי אותה ועדה ידועה מהבדיחה על הגמל (הסוס שתוכנן על ידי ועדה), ושדוברי העברית טרם גיבשו לעצמם לקסיקון קטן ויעיל, בר-קיימא, לכל ענייני הקיימות המורכבים הללו.