כיצד לגרום לאנשים לחבב אותך

אח, כל השנים שהקדשתם כדי ללמוד לנגן בגיטרה, עבדתם על צעדי הריקוד שלכם מול המראה, שיננתם בדיחות, עבדתם על נימוסי שולחן ושייפתם את משפטי הפתיחה שלכם– דברים משונים כאלה שאנשים היו עושים בעבר, לפני שהמדע גילה לנו דרכים פשוטות ומוכחות למצוא חן בעיני אנשים. למרבה המזל, אנו חיים במאה ה-21 ו-The Week סיכם לנו כמה מהדרכים היעילות האלה.

למשל, על מה אנשים הכי אוהבים לדבר? על עצמם. זה אולי משהו די ידוע, אבל עכשיו הוא ידוע גם באופן מדעי. מומחים למדעי המוח מאוניברסיטת הרווארד יצאו לבדוק עד כמה חשוב לאנשים לחלוק את תחושותיהם ומחשבותיהם עם אחרים. לשם כך, הציבו בפני הנבדקים - כמה עשרות אנשים שמתגוררים בסביבת האוניברסיטה – את האפשרות לענות על שאלות על אנשים אחרים – בתשלום – או על עצמם – בחינם. מסתבר שלעתים קרובות אנשים בחרו לדבר על עצמם, והיו מוכנים לוותר על חלק מהרווח הפוטנציאלי שלהם (25-17 אחוזים ממנו) כדי לחשוף פרטים אישיים.

כשהחוקרים עקבו אחרי הפעילות המוחית של אנשים שדיברו על עצמם, הם זיהו אצלם פעילות מוגברת באזורים במוח הקשורים בהנאה מאוכל, כסף או סקס. לכן, אם אתם רוצים לגרום לאנשים לחבב אתכם, תנו להם לדבר על עצמם, והם כנראה יחבבו אתכם, לא חשוב מי אתם. זה עובד לפחות לגבי אמריקאים שגרים ליד הרווארד.
בזמן שבני שיחכם מדברים על עצמם, תנו להם הרגשה שאתם מתעניינים ומקשיבים על ידי חזרה על שתיים או שלוש המילים האחרונות שאמרו. כך מייעצת לייל לוונדס, מומחית למיומנויות חברתיות שחיברה את הספר "איך לדבר לכל אחד: 92 טריקים קטנים להצלחה גדולה במערכות יחסים". אם תרצו לגלות מהם 91 הטריקים האחרים, תוכלו לקנות את הספר שלה באמזון. טיפ קטן על חשבוננו: כדאי להשתמש בטקטיקה הזו בזהירות, שלא תצאו מעצבנים סתם.

עוד עצה לא מפתיעה אך יעילה היא לשאול שאלות, במקום להציע פתרונות. כן, יש לכם רעיון יותר טוב, אבל אם תצאו חכמים יותר, זה כנראה יגרום לצד השני לאהוב אתכם פחות. אם כך, כדי להתחבב על אחרים , כוונו אותם לפיתרון הנכון באמצעות שאלות עדינות. תוכלו למצוא עוד עצות כאלה בספר "איך המוח שלכם עובד: אסטרטגיות להתגברות על בעיות ריכוז, שיפור ההתמקדות ואיך לעבוד חכם יותר במשך היום כולו."

אפשרות אחרת היא לבקש עצות. "ממחקרים חדשים עולה כי בקשת עצה היא דרך יעילה במפתיע להשפיע על אחרים, כאשר חסרה לנו סמכות.", אומר אדם גרנט, מרצה מאוניברסיטת וורטון. בניסוי שערכה קייטי לילנקווסט התבקשו אנשים לערוך משא ומתן על מכירה של רכוש מסחרי. כשהמוכרים ביקשו עצה מקונים לגבי האופן שבו יוכלו להשיג את יעדיהם, 42 אחוזים הגיעו להסכם מוצלח, לעומת 8 אחוזים בלבד כאשר לא עשו זאת.

והנה עוד טכניקה מעניינת, שמבוססת על עבודתו של הפסיכולוג הקוגניטיבי זוכה הנובל דניאל כהנמן. בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט" הוא מתאר ניסוי שבמסגרתו שאלו סטודנטים שתי שאלות: כמה דייטים היו להם החודש, ואיך הם מרגישים בימים אלה. סדר השאלות השפיע על התשובות - אם הסטודנטים נשאלו קודם את השאלה הכללית יותר (על החיים), מן הסתם לא הייתה לכך השפעה על התשובות לשאלה המסוימת (מספר הדייטים) . אבל אם נשאלו קודם על מספר הדייטים, תשובתם לשאלה הזו השפיעה על רמת האושר שדיווחו עליה – סטודנטים שהיו להם יותר דייטים העריכו את חייהם בצורה חיובית יותר; הרגש שהתעורר בנשאלים בעקבות השאלה הראשונה השפיע על תשובתם לשאלה השנייה. זה קורה גם כשהשאלה הראשונה מתייחסת ליחסים עם ההורים או למצב הכלכלי. אם כך, שאלו את האדם שמולכם איך הייתה ארוחת הערב שלו אתמול ואחר כך אם הוא מרוצה מתפקודכם במשרד. הטריק הוא כמובן לדעת שאכל במסעדה הנכונה.

לבסוף, מומלץ גם לרכל – באופן חיובי בלבד. מסתבר שאם אנשים שומעים שאתם אומרים דברים רעים על אנשים אחרים הם עלולים לחשוב שאתם אנשים רעים... גם זה לא ממש מפתיע, אך מחקר שהתפרסם ב- Journal of Personality and Social Psychology מכנה זאת "העברת תכונות בלתי רצונית" ומסביר כי אנשים נוטים לשייך, באופן בלתי מודע, תכונות אופי לאנשים שדיברו על התכונות האלה. יתרה מזאת, לעתים הם לא זוכרים כלל אם הדובר תיאר את עצמו או דיבר על אדם אחר.
ונסכם – אמרו רק דברים טובים על אחרים, בקשו מאנשים עצה, חזרו על שלוש המילים האחרונות שלהם כך שיוכלו לדבר על עצמם, ואם הם אומרים משהו ממש טיפשי, נסו לעזור להם למצוא את הבעיה בעצמם.

הכתבה ב-The Week
המדע מגלה למה אנחנו משוויצים כל כך הרבה
אנשים מזוהים עם התכונות שהם מתארים אצל אחרים
איך לגרום לאחרים להרגיש נפלא או נורא לגבי עצמם
איך להתחבב על מישהו שממש לא אוהב אתכם