לבד, בינתיים

אנחנו קרובים לגלות אם אנחנו לבד ביקום
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

ועתה נעבור לתחזית מזג האוויר: היום ובמשך השנים הבאות, יהיה מעונן וחם. הטמפרטורות יגיעו ל- 232 מעלות צלזיוס ושכבת עננים גבוהה וסמיכה תרכך את אורו של הננס האדום ברקיע. כמו כן, אין סיכוי לגשם מים, שכן ככל הנראה, העננים מורכבים מאשלגן כלורי או אבץ גופרי. תחזית זו, שהתפרסמה ביום חמישי בכתב העת Nature, היא פרי מחקר שהשתמש בטלסקופ החלל האבל והניב את הנתונים המדויקים ביותר עד כה, לגבי מזג אוויר באקזופלנטה- כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו. הממצאים נחגגים בימים האחרונים באתרי המדע הפופולארי השונים כאבן דרך חשובה בניסיונות השנים האחרונות לנתח את תנאי הסביבה בפלנטות מרוחקות, בין השאר כדי להבין את ההיתכנות לחיים על גביהן.

הפלנטה GJ1214b, שלגביה מתייחס המחקר, היא באופן יחסי ממש "בשכונה". לצורך המחשה, אם נכווץ את גלקסיית שביל החלב לקנה מידה של צפון אמריקה, הפלנטה הזו תהיה מרוחקת מאתנו רק כקילומטר וחצי. זה אמנם לא קרוב דיו כדי שנוכל להגיע אליה בפועל (בכל זאת, מדובר במרחק של ארבעים שנות אור) אבל מספיק קרוב כדי לחקור את מאפייניה. זו הסיבה שהחוקרים מאוניברסיטת שיקגו השקיעו 11 חודשים בתצפיות שהצטברו לכמעט מאה שעות, משך הזמן הארוך ביותר במהלכו נוצל האבל לצורך תצפית באקזופלנטות. מעבר לקרבה הפיסית, מסלול הפלנטה עצמו הופך אותה גם כן לנוחה לחקירה, משום שבכל הקפה סביב הכוכב שלה, מסוג ננס אדום, היא נגלית בדיוק מולו. הדבר מאפשר למדוד בקלות יחסית את אורך גל אורו של הננס האדום העובר דרך האטמוספירה של הפלנטה, וכך להעריך את סוג החומרים שבאטמוספירה.

הפלנטות החיצוניות למערכת השמש מסוג Super-Earth – כלומר, כאלה שגודלן נע בין זה של כדור הארץ לבין זה של נפטון – מעניינות אסטרונומים במיוחד משום שהן ככל הנראה הפלנטות מהסוג הנפוץ ביותר בגלקסיה. האפשרות שלפחות חלקן דומות במאפייניהן לכדור הארץ יותר מאשר לנפטון, היא אפשרות שמציתה את הדמיון משום שמשמעותה היא, שאלה הם כוכבי לכת שמסוגלים לקיים חיים. בשנים האחרונות מושקע מאמץ תיאורטי ואמפירי בניסיון להבין את טבעם של ה Super-Earths. לדוגמה, מחקר שפורסם לאחרונה על ידי חוקרים מ- MIT והמרכז לאסטרופיזיקה של הרווארד-סמיתסוניאן, מציע דרך לזהות את אותן פלנטות בעלות אטמוספירה עשירה במימן, שעשויה להעיד על מקורות מים על השטח. המחקר שפורסם בחמישי הוא אבן דרך חשובה משום שמדובר בתצפית אמפירית עם נתונים מרשימים. "ממש דחפנו את הגבול של מה שניתן לעשות עם האבל בסוג המדידות הזה", אומרת לורה קריידברג שהובילה את המחקר. "ההתקדמות הזו מניחה את היסודות לאפיון פלנטות אחרות עם אותן טכניקות".

האם אנחנו קרובים לגלות שאיננו לבד ביקום, כלומר, שיש צורות חיים פרט לאלה שעל כדור הארץ? שאלה זו הולכת ונעשית מעשית יותר ואסטרונומים רבים מאמינים כי זו רק שאלה של זמן. יותר מחצי מאה חלפה מאז פרנק דרייק ניסה להעריך את מספר הציביליזציות בגלקסיה ובאותה העת, מספר הפלנטות מחוץ למערכת השמש שידענו על קיומן היה אפס. כיום אנחנו יודעים על יותר מאלף, מספר שעולה כמעט מדי יום, ואף על פי כן, השאלה האם אנחנו קרובים לגלות חיים בחלל החיצון נשארה תיאורטית עד לאחרונה, משום שעד היום אין לנו באמת מושג מה מתרחש באותן פלנטות. העובדה שהן קיימות לא באמת אומרת לנו משהו על ההרכב הכימי של האטמוספירה, האם יש שם שכבת אוזון, אילו סוגי עננים מרחפים בשמים וכיו"ב. זו הסיבה שהתגלית של קריידברג ועמיתיה מרגשת אך למעשה, היא רק ההתחלה. בכל הקשור לתצפיות באקזופלנטות, עם כל הכבוד להאבל, אסטרונומים מחכים להתפתחויות הצפויות בעתיד הקרוב. כמו למשל הפעלת טלסקופ החלל James Webb הצפויה בשנים הקרובות. "היכולות של הטלסקופ הזה תאפשרנה לנו להתבונן דרך העננים שבפלנטות כמו GJ1214b", אומרת קריידברג. תמונה מדויקת שתספק פריסת צבעים רחבה יותר, תאפשר לחוקרים להעריך לא רק את מצב האטמוספירה, אלא גם אם ישנה צמחיה על השטח ואפילו אם קיימות מולקולות אורגניות. בהקבלה לשעשועון טלוויזיה, מספר הדלתות (הפלנטות) שמאחוריהן עשוי להתחבא הפרס הגדול (גלוי חיים) הולך ומתרבה ובשנים הקרובות צפוי להגיע ככל הנראה לכמה אלפים. אך מה שמרגש במיוחד הוא הטכנולוגיה שבקרוב עומדת לפתוח דלתות אלה ולגלות לנו את התשובה על אחת השאלות העתיקות ביותר.

מקורות:המחקר של לורה קריידברג ועמיתיה בכתב העת Natureידיעה ב- Los Angeles Times וגם ב- Space.comסרטון יוטיוב בו קריידברג מסבירה על המחקר וממצאיו. 

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב

תגובות פייסבוק

3 תגובות על לבד, בינתיים

02
אסף

עוברת לי מחשבה מטרידה בראש. האם החיפוש אחר חיים תבוניים ביקום, אינו חיפוש מסוכן מאוד?. בסגנון "הסקרנות הרגה את החתול"?. ונניח שחיים תבוניים ("חייזרים") ימצאו אותנו. סביר להניח שיהיו מפותחים טכנולוגית מאיתנו אלף מונים, הרי מאירות האור אינה מחסום עבורם כפי שהיא עבורנו. מה היחס של צויליזיה מפותחת כלפי צויליזציה פרימיטיבית?. מנסיוננו, הכלב הוא חיית מחמד, התרנגולת היא שניצל ואת הנמלה , רומסים ברגל מבלי להרגיש. האם נהיה הכלב?, התרנגולת? או הנמלה?. בכול מקרה, טובות, זה לא מבשר. כדאי לזנוח את נקודת המבט הרומנטית ולאמץ נקודת מבט רציונאלית, המבוססת על הנסיון.

הגב

אולי תאהבו גם

לגיטימית לגמרי

הכדורסלנית הצעירה ירדן גרזון, בת 18, סיכמה את שאיפותיה: "אני רוצה למצוא את מה שאני הכי טובה בו. המטרה שלי זה להגיע ל-WNBA ולהיות שם לגיטימית". השחקנית הכישרונית נושאת עיניה אל פסגת הכדורסל הנשי, הליגה המקצוענית בארצות הברית. כל זה טוב, יפה, מובן וראוי, אבל העין נמשכת לפרטים: ירדן גרזון רוצה "להיות שם לגיטימית".

מה פירוש "להיות לגיטימית"? מהמשפט שצוטט מפיה בכתבה בעיתון "הארץ" אפשר להבין שגרזון רוצה שני דברים: להגיע ל-WNBA, ו"להיות שם לגיטימית", ונראה כי מדובר בשתי מדרגות שהיא רוצה לעלות בהן. לא די להגיע לליגת כדורסל הנשים הטובה והיוקרתית בעולם, אלא שהיא רוצה להיות "לגיטימית" – מן הסתם, לגיטימית מבחינת הליגה והכדורסל המשוחק בה.

המונח "לגיטימי" עשה דרך ארוכה עד שהגיע אלינו, לעברית הישראלית. בלטינית lēgitimus פירושו "חוקי", והמובן המקורי הוא "שנקבע לפי חוק, שתואם את החוק", כשיסוד העניין הוא פועל לטיני שמובנו "להפוך לחוקי". לאנגלית הגיע המונח דרך הלטינית של ימי הביניים, והמסלול של המלים והצורות ישיר בהחלט: התואר legitimate, הפועל legitimize ועוד. במילונים של השפה האנגלית מדובר בהקשר הזה על התאמה לחוק, לעקרונות ולכללים ומאוחר יותר גם על "אמיתי" ו-"אותנטי", משהו legitimate הוא דבר שמקורו מוסכם ומוכח. בנוסף לכך, ישנו עניין חוקיותו של ילד שנולד לזוג הורים הנשואים על פי חוק: ילד כזה הוא legitimate child, ואת תשומת הלב מושך בעיקר המצב האחר, ההפוך, שבו ילד נולד מחוץ למסגרת הנישואין והחוק והוא מכונה אז illegitimate, כלומר "בלתי חוקי" – עניין שבמערב של ימינו הולך ונעלם מן השיח ואולי גם מן המציאות.

מה לכל אלו ולשאיפותיה של הכדורסלנית הישראלית? למראית עין, לא כלום. ירדן גרזון לא דיברה על עמידה בדרישות של חוק כלשהו, וגם לא על חוקיותה כבת להוריה, כמובן. אין מדובר כאן בשום שאלת יסוד של היותה חוקית, אלא בעניין הקשור להצלחתה העתידית, המקווה, בליגת הכדורסל האמריקנית WNBA. ובכל זאת, מה רוצה בעצם ירדן גרזון?

השימוש שהיא עשתה ב"לגיטימית" נפוץ מאוד בעברית המשמשת בעולם הספורט התחרותי, ואין להתפלא שהוא כבר חרג מגבולותיו. מדובר ביבוא ישיר מארה״ב, לא מאנגליה ולא ממילון "אוקספורד" הגדול. באנגלית האמריקנית, בהקשרים דומים, כשאומרים על אדם שהוא legitimate, אומרים שהוא נמצא במקום או משתייך למסגרת "בזכות ולא בחסד". כלומר, שהוא הוכיח שרמתו מתאימה למקום שהוא ניסה להתקבל אליו, הצליח להיכנס אליו וכעת גם עמד במבחנים הממשיים והוכיח לכל שאין לו במה להתבייש, שהוא ברמה של הסובבים אותו. כך אנו מוצאים ששחקן כדורגל שקודם מקבוצת הנוער והחל לשחק בקבוצת הבוגרים ונזקק לתקופת התאקלמות, זוכה שיאמרו עליו "היום הוא הוכיח שיש פה חלוץ לגיטימי לליגת העל" – כלומר, לאחר שהבקיע שער או שניים והשתלב בקרב חבריו הבוגרים והמנוסים ממנו, הוא ראוי להיחשב חלוץ כאחד החלוצים.

על פי רוב התואר "לגיטימי" בעברית הישראלית מוצמד לבני-אדם, ובהקשרים של השגיות שנבחנת באורח חשוף, לעיני כל. היבוא מהאנגלית האמריקנית הושלם ללא שינויים, והשימוש בעברית הישראלית זהה בכל לשימוש האמריקני.

אלא שבכך לא תם הסיפור. "לגיטימי" העברי נושק ל"לגיטימציה" ו"לגיטימיות" שקשורים בטבורם לענייני חוק, כללים ותקנות, והיבוא שלו במובן האמריקני הספורטיבי מותיר אותו מבודד מבחינת השימוש אך בכל זאת מהדהד מובנים אנגליים-לטיניים אחרים בהחלט. בנוסף לכך, דוברי עברית עכשווית משתמשים ב"לגיטימי" במובן של "מוצדק" ו"סביר", כמו כ"לגיטימי שהוא ירצה לדעת איך הגיעו למחיר כזה", ללא כל תהודה של lex הלטיני, המונח שמובנו "חוק", וגם לא של נגזרותיו. אכן, זאת המהמורה המזומנת מיבוא של מונחים משפות אחרות: שהם נוטים להיספח לגוף הלשון אך להישאר בו זרים, מנותקים למדי, מוגבלים בשימוש. במובן הזה, ראוי להזכיר שיותר ממה שהעברית הישראלית ייבאה את legitimate מן האנגלית האמריקנית, העברית הישראלית של עולם הספורט עשתה זאת מהאנגלית של תקשורת הספורט האמריקנית. רבים הם ערוצי הייבוא הללו, והלשון אינה מקשה אחת, לא העברית הישראלית ולא האנגלית האמריקנית. פועלים בהן כוחות שונים באזורים שונים – בדיאלקטים למיניהם, בסוציולקטים (הדיאלקט של קבוצה חברתית), בדיאלקטים של בעלי מקצוע או של מי ששייכים לתחום עיסוק מסוים ועוד.

בינתיים, "לגיטימי" מתגלה כשחקן לגיטימי במגרש העברי העכשווי, פשוט מכוח השימוש התדיר שנעשה בו, בלי דראפט, בלי צורך להוכיח שום דבר. סיפור הצלחה מקומי.

אולי תאהבו גם

הטכנולוגיה שנסרב לבנות

כשעובדי היי טק מגיעים בבוקר למשרד המעוצב, המתוחזק, המפנק והמפתה שלהם ומתבקשים לבצע עבודה - האם הם אמורים להסכים אוטומטית לכל מטלה שמוטלת עליהם? האם הם צריכים לשאול את מי אמורה לשרת הטכנולוגיה שהם יוצרים? האם הם אמורים להתעניין למי היא תימכר? במי היא עלולה לפגוע?

הפודקאסט המאוד מעניין IRL (שפירושו in real life או ״בחיים האמיתיים״) אינו עוסק רק בשאלות הללו, אבל מקדיש להן מקום נכבד. בניגוד לשמו, הפודקאסט דווקא מאמין שהחיים אונליין הם החיים האמיתיים (שנאמר: Online life is real life), ושככל שהבינה המלאכותית נוכחת ביותר תחומיים בחיינו, כך מה שנחשב בתחילה וירטואלי בלבד הופך לחלק בלתי נפרד מהמציאות. נתונים, אלוגריתמים ומכונות ממוחשבות עומדים בלב הסיפורים שמביאה המגישה בריג׳יט טוד (Bridget Todd) מכל העולם. מאחורי הפודקאסט עומדת חברת Mozilla, חברה ללא מטרת רווח המפתחת אפליקציות רשת שונות שהנודעת בהן היא הדפדפן ״פיירפוקס״, תוך שימת דגש על פרטיות וחשיפת מהלכים של תאגידים גדולים.

בפרק המומלץ מאוד, The Tech We Won't Build, הפותח את העונה השישית של הפודקאסט (כדאי מאוד להאזין גם לקודמים) עולות השאלות האם צריך לבנות כל סוג טכנולוגיה רק משום שהדבר אפשרי? באילו תנאים ישנה חובה מוסרית לדווח על טכנולוגיות פוגעניות? בין הסיפורים: עובדת גוגל מספרת מדוע התפטרה, אקדמאים דנים בשאלת המוסריות של טכנולוגיות זיהוי פנים המפלות מיעוטים, אקטיביסטים מדווחים מהשטח במקומות שבהם מעצמות מנצלות טכנולוגיות חדישות לרעה ועוד.

אולי תאהבו גם