לעוני יש השפעות מרחיקות לכת על המוח

מי לא מכיר את התחושה הנדירה הזו שאנחנו חווים כשאנו מאבדים את עצמנו בספר טוב, כתיבת עבודה או ניסיון לפתור בעיה מתמטית? מי שחווה אותה יודע שבזמן ריכוז גבוה בפעילות מנטלית העולם שמסביב נמוג והטלפון יכול לצלצל בעקשנות בלי שנשים אליו לב. יכולתנו להיות קשובים לסביבתה נפגעת כשאנו מתרכזים בפעילות תובענית, וזאת גם הסיבה שדיבור בטלפון בזמן הנהיגה מגדיל את הסיכוי להיות מעורב בתאונה. לאחרונה מצאו חוקרים שעוני משפיע באותה צורה על הפעילות הקוגניטיבית. בסדרה של מחקרים שנעשו על ידי חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון, הרווארד ווורווק, התגלה כי אנשים שמוטרדים מבעיות כלכליות "מבזבזים" חלק ניכר מרוחב הפס המנטלי שלהם, מה שמפחית באופן משמעותי את יכולותיהם הקוגניטיביות. למעשה, החוקרים טענו שעוני שווה לאבדן של 13 נקודות IQ במבחן אינטילגנציה. המחקר התבסס על ניסוי שערכו החוקרים בקרב עוברי אורח בקניון בניו ג'רזי. החוקרים אלדר שפיר, אננדי מאני, סנדהיל מוליינתן וז'יים ז'או,
הציגו בפני 400 משתתפים את השאלה הבאה:
המכונית שלכם התקלקלה ודורשת תיקון של 150$ במקרה אחד או 1,500$ במקרה אחר. כיצד הייתם נוהגים בשני המקרים - משלמים את הכל בתשלום אחד, בתשלומים ומדוע?
החוקרים ביררו את רמת הכנסתם והשכלתם של הנשאלים ואף בדקו את רמת האינטיליגנציה שלהם לפני שהציגו בפניהם את השאלה. הם גילו כי נשאלים שעונים על הקריטריונים של "עוני" התקשו לענות על השאלה, משום ששאלות על כסף גבו מהם מחיר מנטלי כבד עוד בטרם הם התחילו לנסות לחשוב על השאלה. נתונים אלה נצפו גם בניסוי זהה שהם ערכו בקרב חקלאים בהודו.
החוקרים טענו שעוני משפיע על המוח כמו לילה לבן.  לדידם, התוצאות מפריכות את הטענה שעניים נושאים באחריות מסוימת למצבם בשל חולשה מולדת. פרופסור שפיר, מאונברסיטת פרינסטון טען במאמר שהתפרסם בכתב העת Science שקצבת סעד לא רק מורידה את רמות הלחץ בקרב עניים, היא גם יכולה לסייע להם לפנות מקום בראש ולאפשר להם להבחין בפרטים רבים יותר סביבם ואולי לחשוב על דרכים להשתחרר מכבלי העוני.