כמה שוקל שיקול הדעת שלך?

בבסיס כל דבר שאנחנו עושים, כך נדמה, עומד תהליך של שיקול דעת וקבלת החלטות. כלומר, אנחנו נוטים לראות בקבלת ההחלטות שלנו תהליך מאוזן, בו נלקחים בחשבון הסיכונים והמחירים אל מול התועלות והתגמולים. מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Nature Neuroscience אף הצליח לראשונה להצביע על החלק במוח (Lateral habenula) שיש לו קשר הדוק ביותר עם החלטות המשקפות סיכונים ותגמולים. "הממצאים מצליחים להבהיר תהליכי מוח המעורבים בהחלטות החשובות שאנו עושים, החל מבחירה בין הצעות עבודה ועד איזה בית או מכונית לקנות", אומר פרופסור סטאן פלורֵסקוֹ מהמרכז למחקר מוח ופסיכולוגיה באוניברסיטת British Columbia שהוביל את המחקר. "המחקר מציע גם, כי הקהילה המדעית פירשה לא נכון עד כה את הפונקציה של החלק המסתורי הזה במוח".

במסגרת הניסוי החוקרים הניחו לחולדות מעבדה לבחור בין תגמול קטן (מעט מזון) לבין תגמול גדול (הרבה מזון). בדומה לאופן בו היינו מצפים, ככל שעולה המחיר הכרוך בבחירת התגמול הגבוה (במקרה הזה המחיר היה התארכות זמן ההמתנה), כך נטו החולדות לבחור בתגמול הנמוך והמידי. בשלב השני החוקרים פגעו בפעילות ה- Lateral habenula במוחן של החולדות, אז שיקול הדעת נעלם ותהליך קבלת ההחלטות נעשה אקראי לחלוטין. משמעות הממצאים, לטענת החוקרים, חשובה ומורכבת מכפי שנראה במבט ראשון.

קבלת החלטות היא עניין סבוך משום שלצד שיקולי הסיכון, העלות והתועלת, נכנסים לתמונה גם מרכיבים לא רציונאליים כמו הלך רוח רגשי, הטיות קוגניטיביות, שכנוע עצמי ועוד. ביום שישי האחרון, למשל, התפרסם מחקר אחר בכתב העת Science, המראה כי בהשוואה לשיקול הדעת המודע שלהם, תחושות הבטן של מתחתנים לפני חתונתם הן כלי ניבוי טוב יותר לשרידות מערכת היחסים.

החוקרים הפנו לנבדקים (135 זוגות מתחתנים) שאלות שכללו סיווג תכונות שונות של בן הזוג לפי שמות תואר דיכוטומיים (טוב–רע, מספק–בלתי מספק). אך לצד תיעוד שיקול הדעת המודע שלהם, החוקרים בדקו גם את תחושות הבטן של הנבדקים: לאחר חשיפתם להבהוב תמונת בן-זוגם הופיע מילה שהיה עליהם לקבוע מהר ככל האפשר האם היא שלילית או חיובית.

חלק מהנבדקים הצליחו במשימה זו מהר יותר מאחרים כאשר היה מדובר במילים שליליות, ולאט יותר כאשר מדובר היה במילים חיוביות. אלה הנבדקים שלאחר ארבע שנות נישואים הביעו את חוסר שביעות הרצון הגבוה ביותר ממערכת היחסים שלהם. עם זאת, שיקול הדעת המודע של הנבדקים, לטוב ולרע, לא הצליח לנבא דבר.

לצד הפונקציונאליות הטמונה בקבלת החלטות וחשיבותה בתהליך הלמידה, קשה להתעלם גם מהאשליה החיונית שהיא נוטעת בנו, אשליה כי אנחנו אלה השולטים בחיינו. וכאן אנו חוזרים למחקר שהוזכר בהתחלה. האזור המדובר במוח, lateral habenula, התקשר עד היום בעיקר עם דיכאון. גירוי מוחי עמוק (פולסים חשמליים) הפוגע זמנית בתפקוד אזור זה דווח עד כה כטיפול יעיל בהקלה על סימפטומים של דיכאון קשה. "אבל הממצאים שלנו מציעים כי השיפור אינו נובע מאיזו תחושת שמחה העולה במטופלים" אומר פלורסקו וטוען תחת זאת, כי "למטופלים פשוט פחות אכפת לגבי מהו הדבר שעושה אותם מדוכאים".

מה משמעות הדבר? אחת ההשלכות של קבלת החלטה שגויה היא פגיעה בביטחון שלנו, בין אם זהו ביטחון ביכולתנו להבין את העולם וכישורינו לפעול בו, ובין אם בעולם עצמו בתור מקום בטוח או מהנה לחיות בו. לרובנו יש מנגנונים נורמטיביים (כמו הכחשה, למשל) שאמורים להגן עלינו מפגיעה כרונית בביטחון הזה. כאשר מנגנונים אלה אינם פועלים כשורה (בדרך כלל כתוצאה מליקוי נוירולוגי) תפיסת העולם מושפעת דרמטית: כל החלטה הנתפסת כשגויה עלולה להשחיר עוד יותר את תפיסת העצמי והעולם סביב, וכך להעמיק ולקבע את הדיכאון.

וכאן אולי נעוץ ההסבר ליעילות הטיפול בדיכאון באמצעות חשמל: אין החלטות, אין דאגות.

מקורות:האזור במוח שגורם לכם להחליטבדרך לחופה, לכו אחר תחושת הבטן שלכם