הוא כזה והיא כזאת

ההוכחות מצטברות: ההבדלים בין גברים ונשים באישיות ובהתנהגות אכן קיימים. מדוע איננו רוצים לקבל זאת?
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

הגיע הזמן לשיחה בוגרת על מין. לא, לא השיחה הזאת. השיחה האחרת, על מוחותיהם של גברים ושל נשים. מחקרים אמפיריים בתחומים שונים – החל בחקר התפתחות המוח, גנטיקה רפואית, ביולוגיה אבולוציונית, פסיכולוגיה רב-תרבותית ועד טרנסקסואליות – לצד מורשת אבולוציונית, מובילים כולם לאותה מסקנה: קיימים הבדלים פסיכולוגיים בין גברים ונשים. ואלה משפיעים על נושאים שוליים כמו רגישות לגרביים מצחינות ועל נושאים מהותיים כמו הנטייה ללקות בהפרעות כמו דיכאון או באוטיזם.

אחת הסיבות לכך שהשיחות על ההבדלים בין המינים נכשלות היא היעדר ידע בסיסי על מין ומגדר

ההבדלים הדרמטיים בפיזיולוגיה ובהתנהגות בין גברים ונשים – כולל כוח וגודל, מועד הבשלות המינית, דפוסים של ציד לעומת ליקוט וגידול ילדים, דפוסים החוזרים על עצמם בכל העולם – מעידים על כך שנראה כי האבולוציה יצרה בגברים ונשים התאמות ההופכות אותנו ליצורים שונים במידת מה. מבחינה פסיכולוגית הדבר מתבטא בגישות שונות של גברים ונשים לחיים ולאהבה, המבוססות על ליבה משותפת של הטבע האנושי.

למרבה האירוניה, ככל שמצטברות עדויות לכך שההבדלים הפסיכולוגיים שבין המינים אכן שרירים וקיימים, גדלה מאוד הנטייה להכחיש את ההבדלים הללו. ניסיונות לנהל שיח מכובד ופורה על ההבדלים הביולוגיים בין המינים מסתיים לעתים קרובות בהטחת כינויי גנאי (דטרמיניסט גנטי!) או ביטול של אירועים – או, כזכור, פיטורים מאוד פומביים של מהנדס תוכנה בגוגל שכתב מזכר בנושא.

אחת הסיבות לכך שהשיחות על ההבדלים בין המינים נכשלות היא היעדר ידע בסיסי על מין ומגדר. וישנן מגוון עצום של השפעות, משני הצדדים וגם מבחוץ, שמעצבות את הרגשות, המחשבות וההתנהגויות שלנו. ועם זאת, הכחשת קיומם של ההבדלים בין הפסיכולוגיות של גברים ונשים אינה רק הכחשת המציאות. יש לה השלכות משמעותיות על בריאותו של חלק ניכר מהאוכלוסייה.

מרימת משקולות

אנג'י מרימה משקולות. תצלום: גרג ווסטפל

הבדלי מין לעומת הבדלי מגדר

הגיוני ביותר לכנות את ההבדלים בין גברים ונשים בשם הבדלים בין המינים, ולא הבדלי מגדר. אחרי הכול, המין (Species) שלנו נחלק למינים(Sex)  ביולוגיים – הנבדלים בגודל תא הרבייה, המורפולוגיה של אברי המין, נוכחותו או העדרו של כרומוזום Y ורמות נורמטיביות של הורמוני מין. נכון, קיימות וריאציות חריגות (ולא נפוצות) של כרומוזומי מין ושל רמות הורמונליות שהגוף חווה במהלך ההתפתחות המינית, ואלה עשויים להקשות על הגדרה ברורה של המין. הוועד האולימפי הבינלאומי התקשה במשך עשרות שנים להגדיר מין ביולוגי – וטרם הגיע להחלטה.

מגדר, או פסיכולוגיה מגדרית משקפים גישות, תחושות והתנהגויות שתרבות נתונה מייחסת למין הביולוגי

ההזדהות שלכם כגבר או כאישה היא הזהות המינית שלכם. פסיכולוגים החוקרים את ההבדלים באופן שבו אנשים המגדירים את עצמם כגברים ונשים חושבים (למשל, איך הם קוראים מפה), מרגישים (המידה שבה הם חשים אמפתיה) ומתנהגים (למשל, הסיכוי שיתאבדו), חוקרים הבדלים פסיכולוגיים בין המינים.

מגדר, או פסיכולוגיה מגדרית – על פי הגדרת האגודה הפסיכולוגית האמריקנית – משקפים גישות, תחושות והתנהגויות שתרבות נתונה מייחסת למין הביולוגי. המונח "זהות מגדרית" מזוהה לעתים קרובות עם זהות מינית, אבל המונח "מגדר" מתייחס לשאלה האם האדם הוא גברי ו/או נשי על פי ההגדרות של התרבות בה הם חיים. לעתים מקובל לדבר על תפקידי-מגדר או תפקידי-מין, נטייה או ביטוי מגדרי. אני יודע, זה מבלבל, ולכן רבים כל כך מתקשים להתבטא בבהירות כשהם מדברים על הבדלים בין המינים.

חלק מן הפסיכולוגים טוענים שעלינו לקרוא למרבית ההבדלים בין גברים ונשים הבדלי מגדר, ולא הבדלים בין המינים – כי הם חשים שהבדלים כאלה הם יצירים תרבותיים וכי את המונח "מין" יש לשמר לתיאור הבדלים  שבהם ביולוגיים במקורם. אבל מסוכן לשחק במשחק הזה, כפי שהפסיכולוגית אליס איגלי (Eagly) מציינת: הוא מניח מראש מה הוא המקור האולטימטיבי להבדלים הנצפים בין גברים ונשים.

ישנן וריאציות אחרות של זהויות הקשורות במין ואלה מסבכות את הדיון. למשל, נטייתם המינית של אנשים יכולה להופיע בשילוב עם מינים ומגדרים שונים, ובכלל זה אנדרופיליה (הנטייה לראות את הגוף הגברי כארוטי), גניפיליה (הנטייה לראות את הגוף הנשי כארוטי), ביסקסואליות, א-מיניות ועוד. מין ומגדר ונטייה מופיעים מגוון צורות. אבל להשוות את המערך הנפשי של מי שמגדירים את עצמם כגברים ונשים פירושו לדבר על הבדלים פסיכולוגיים בין המינים – ולא משנה מה מקורם.

קסטר סמניה

קסטר סמניה זוכה במדליית כסף בריצת 800 מ' באולימפיאדת לונדון, 2012. התעוררו שאלות בדבר מינה הביולוגי. תצלום: Tab59, ויקיפדיה

ישנה תפישה מקובלת – אם כי מוטעית – שלפיה גברים ונשים נבדלים אלה מאלה פשוט בגלל נוכחותו (או היעדרו) של כרומוזום Y והשפעותיו על רמות הטסטוסטרון. העובדה שקיימות רמות שונות של הבדלים בין גברים ונשים סותרת את התפישה הזו. אבל הסיבה בגלל כדאי לדבר על ההבדלים בין המינים היא קודם כל גודל ההבדלים הללו.

מתברר כי נשים נוטות לגלות אמפטיה יותר מגברים, ואילו גברים נוטים לחוות קנאה מינית בעוצמה גבוהה יותר

במהלך ניתוח נתונים ממספר רב של מחקרים קודמים – בתהליך הקרוי מטא-אנליזה – פסיכולוגים גילו מספר הבדלים בין המינים בתחום הרגש. מתברר כי נשים נוטות לגלות אמפטיה יותר מגברים, ואילו גברים נוטים לחוות קנאה מינית בעוצמה גבוהה יותר. במישור הקוגניטיבי, גברים בדרך כלל מצליחים יותר לבחון במחשבתם עצם מכל הצדדים, ולזהות, למשל, אות הפוכה, ואילו נשים מצטיינות באיתור אובייקט בשדה הראיה וזוכרות בדיוק היכן נמצא הביג בן על המפה של לונדון. מבחינה התנהגותית, גברים יותר תוקפניים גופנית ורצחניים כלפי בני מינם לעומת נשים, ונשים נוטות לבחור בני זוג מבוגרים ועשירים יותר כדי להינשא להם, לעומת גברים. איזה הבדלים, מה גודלם ועד כמה נפוצים הם צריכים להיות כדי לתמוך בטענה כי גברים שונים מבחינה גופנית מנשים?

קחו למשל את אחד ההבדלים הברורים בין גברים ונשים שאינם שנויים במחלוקת. הגבר הממוצע גבוה בהרבה מהאישה הממוצעת. אולם הבדלי גובה בין המינים (או כל הבדל אחר ביניהם) אינם אומרים דבר על גבר או אישה פרטיים. הם מייחסים רק לממוצע קבוצתי.

ובכך טמונה בעיה מרכזית בדיון על הבדלים בין המינים: המחקר מתייחס כמעט תמיד לממוצע קבוצתי, אבל מרבית האנשים חושבים על גברים ונשים מסוימים. כשחוקרים אומרים שהגבר הממוצע גבוה מהאישה הממוצעת, הם אינם טוענים שכל חבר בקבוצה "גברים" גבוה מכל חברה בקבוצה "נשים". הם מדברים על הבדלי גובה המתפלגים בין פרטים רבים בשתי הקבוצות.

אם תעמידו בשורה מאה נשים ומאה גברים ותמדדו את הגובה של שתי הקבוצות, תוכלו להבחין בקלות בהבדלים בהתפלגות הגובה בין הקבוצות. בארה"ב, האישה הבוגרת הממוצעת מתנשאת בערך לגובה של ילד ממוצע בן 14. לעתים קרובות מדי, כשמדענים טוענים שקיים הבדל גבהים בין המינים, אחרים מפרשים זאת כאילו הכוונה היא לכך שהמאפיין הביולוגי גובה הוא מהותי לגבריות (גבוה יותר) או לנשיות (נמוכה יותר). הנטייה לטעות ולחשוב שההבדל, המופיע רק כהבדל בין הקבוצות, הוא הבדל מהותי היא מחסום אדיר בפני שיחות מלאות כבוד ופוריות על אודות הבדלים בין המינים.

קפיצה לגובה, מצרים, סינגפור

קופצת לגובה ממצרים בתחרות. תצלום: אולימפיאדת הנוער בסינגפור, 2010

אחת הדרכים להבהיר דיונים על הבדלים בממוצע קבוצתי היא להעניק לאלה מספרים. פסיכולוגים משתמשים לעתים קרובות המספר ספציפי כדי לבטא את גודל ההבדל בין המינים, מספר הנקרא "גודל האפקט" (Effect Size – מדד המלמד על עצמת קשר בין משתנים), אשר בשימושו הנפוץ ביותר מיוצג כערך הסטטיסטי d. ערך d חיובי מציין שאצל גברים תכונה מסוימת בולטת יותר, וערך שלילי מציין כי היא בולטת יותר אצל נשים. ערכו של d מבטא את הגודל המדויק של ההבדל הממוצע בין המינים.

ערך של d הקרוב לאפס פירושו שההבדל בין המינים שולי בלבד. ברגע שערך d מגיע למספר +/- 0.20 הפסיכולוגים נוטים לראות בהבדל בין המינים הבדל משמעותי. ערך d של 0.20- למשל, מעיד על כך שאצל 58 אחוזים מהנשים תכונה פסיכולוגית מסוימת נוכחת בעוצמה גבוהה יותר מאשר אצל הגבר הממוצע. אלה נחשבים גדלי אפקט "קטנים". הבדלים בין המינים בכל הקשור לנטייה לבטוח בזולת, קונפורמיות ויכולת מילולית כללית, נמצאים בטווח הזה.

ערך d של 0.50+ נחשב "מתון" ומצביע על כך שאצל 69 אחוזים מן הגברים נוכחת תכונה מסוימת בעוצמה גבוהה מאשר אצל האישה הממוצעת. הבדלים בין המינים בנוגע ליכולת לסובב חפץ במרחב, יכולות מסוימות במתמטיקה (גיאומטריית המרחב וחשבון), וגילוי מנהיגות בביצוע משימות (התמקדות בהשגת היעד הקבוצתי במקום השגת הרמוניה בתוך הקבוצה) נמצאים בטווח הזה.

ערך d  של 0.80- נחשב "גדול", ומעיד על כך שתכונה מסוימת נוכחת אצל 79 אחוז מהנשים בעוצמה גבוהה לעומת הגבר הממוצע. הבדלים בין המינים בנטייה להזדהות רגשי, התעניינות בבני אדם יותר מבדברים אחרים והיעדר עניין ביחסי מין מזדמנים נמצאים בטווח הזה.

ערכי d גבוהים יותר נפוצים פחות בפסיכולוגיה, אבל ערך של 1.00+ מציין כי אצל 84 אחוז מהגברים נוכחת תכונה מסוימת בעוצמה גבוהה לעומת האישה הממוצעת. הבדלים בין המינים בעוצמה כזו כוללים הבדלים בגובה, בהבעת עניין בהנדסה כמקצוע, ובהיעדר דחייה ממין (למשל: כשלא מרגישים גועל כששומעים את השכנים מקיימים יחסי מין).

ערך d של 2.00+ מציין כי בקרב 98 אחוז מהגברים תכונה כלשהי נוכחת בעוצמה גבוהה מאשר אצל האישה הממוצעת. המקרים האלה הם המקרים שבהם החוקרים מתקרבים למציאת תכונות מנוגדות ממש אצל שני המינים כמו למשל יכולת הדיפה, עוצמת האחיזה וגובה הקול.

בלי קשר לגודל ההבדל בין המינים, כמעט תמיד ישנה חפיפה משמעותית בהתפלגות של גברים ונשים. ישנן נשים המסוגלות להדוף כדור מהר יותר מגברים מסוימים. הבדלים פסיכולוגיים בין המינים נוגעים להתפלגות בקבוצה, ולא לדיכוטומיות בינריות של כל הגברים לעומת כל הנשים.

לביולוגיה יש משמעות

מבחינה נוירולוגית, כל בני האדם מתחילים את חייהם כנקבות. במהלך ההתפתחות טרם הלידה, כרומוזום Y של הזכרים האנושיים מעורר שורה של אירועים ההופכים את הגוף (בחודשיים הראשונים להיריון) ואת המוח (אחרי השליש הראשון) לזכריים. אחת התקופות הקריטיות ביותר בשליש השני של ההיריון מתרחשת כשמוחות זכריים – ועל פי רוב זה לא קורה למוחות נקביים – משתנים בשל חשיפה לאֶנדרוגנים.

על פי השערת ההתארגנות של החלוקה המינית, החשיפה טרום הלידה לאנדרוגנים הופכת את המוח לזכרי באופן המשפיע על ההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים. ישנן עדויות משמעותיות לכך שההשפעות הללו אכן קיימות. למשל, חשיפה טרום-הלידה לאנדרוגנים ברמות רגילות חוזה את ההבדלים בין המינים בהעדפות המשחק של התינוקות (העדפה של משחקים גופניים), בתכונות אישיות (חיפוש ריגושים, תוקפנות) ויכולות קוגניטיביות (יכולת לדמיין סיבוב חפצים בחלל).

עדויות על השפעת מארגנות של אנדרוגנים עולות גם ממחקרים של ילדים וילדות (זכרים ונקבות) שמסיבות שונות נושאים פרופילים הורמונליים חריגים שונים. מחקרים של ילדות שנחשפו בהיותן עוברות, במהלך הטרימסטר השלישי של ההיריון, לרמות אנדרוגנים המאפיינות זכרים הראו מערך נפשי האופייני יותר לזכרים (בהעדפות משחק, תכונות אישיות ויכולות קוגניטיביות) בהשוואה לילדות שלא נחשפו לכך. במחקרים של תינוקות בני חודשים בודדים מתברר שוב ושוב כי ישנם הבדלים פסיכולוגיים בין המינים שמופיעים עוד לפני שהחִברות המגדרית מתרחשת. ראיה מס' 1 היא היכולת לזהות תנועה מרחבית, הנצפית בתינוקות בני חמישה חודשים, שטרם למדו לדבר, ומסוגלים לסובב ולזהות תמונות מראה של חפצים.

משחק, קוביות

משחק קוביות:תפיסה מרחבית, מכניקה עדינה, יכולות חישוב. תצלום: Staccabees.com

מחקרים במבוגרים שעברו טיפולים הורמונאליים, כאלה החווים דיספוריה מגדרית או טרנסקסואליות מעידים, באורח דומה, כי הביולוגיה תורמת במידת מה להבדלים הפסיכולוגיים בין גברים ונשים. למשל, מספר מחקרים גילו כי טרנסקסואלים שהפכו מזכר-לנקבה  מפגינים תכונות פסיכולוגיות וגופניות נשיות עוד לפני המעבר. אחרי שעברו טיפול הורמונאלי שנועד להוריד את רמות הטסטוסטרון בגופם, הם חווים מחשבות, תחושות והתנהגויות נשיות יותר.

חשיבות ההתפתחות

הבדלים פסיכולוגיים רבים בין המינים מופיעים זמן רב לאחר החוויות ברחם

נטייה ביולוגית לפתח מערך נפשי זכרי או נקבי אינה מעידה בשום אופן על כל שהפסיכולוגיות הגבריות והנשיות נחלקות לשני סוגים מנוגדים פשוטים (בינאריים). החפיפה בהתפלגות התכונות הגבריות והנשיות אינה מאפשרת חשיבה דיכוטומית כזו. באותה מידה, הנטיות מראש אינן מעידות על כך שהבדלים בין המינים הם קבועים ואינם ניתן לשינוי לאחר הלידה – סוג של חשיבה דטרמיניסטית גנטית. כמעט על המנגנונים הביולוגיים שנוצרו במהלך ההיסטוריה תוכננו להגיב למרכיבים מהותיים בסביבה והם מושפעים בהתפתחותם ממרכיבים כמו משפחה, מבנה חברתי ובית הגידול. הקלט מן הסביבה משפיע, כמעט תמיד, על רמת השונות המינית.

הבדלים פסיכולוגיים רבים בין המינים מופיעים זמן רב לאחר החוויות ברחם. הבדלים בין המינים מופיעים בגיל ההתבגרות או בתקופות קריטיות אחרות, שבהם הגנים הופכים רגישים להפעלה באמצעות אירועים מבשילים מרכזיים כמו חניכה מינית, הורות והפסקת הווסת. הבדלים בין המינים בתכונות אישיות כמו נוירוטיות, ובכלל זה רגישות לרגשות שליליים ורגישות למתח, אינם מתבטאים במלואם עד גיל 14 בערך, למשל, ונראה כי התפתחותם מושפעת מגורמים הקשורים בהתבגרות המינית. במילים אחרות, חלק מן ההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים נוצרו על ידי האבולוציה במיוחד כדי להופיע במהלך ההתפתחות ורק לאחר שצלחנו שלבים מסוימים בדרך.

מלבד ההשפעות המארגנות המוקדמות ואלה המופעלות בשלב מאוחר יותר בהתפתחות, חלק מן ההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים נובעים מהשפעה ישירה של גנים – מלבד כרומוזומי המין וההורמונים הקשורים בהם – המתפקדים בצורה שונה במוחותיהם של גברים ונשים. למשל, הפסיכולוגית ג'נט הייד (Hyde) ועמיתיה גילו כי הגן האחראי להעברת הסרטונין, 5-HTTLPR, שיש לו גרסאות קצרות וארוכות – ובגרסתו הקצרה הוא קשור לנטייה גדולה יותר לרגשות שליליים – מקושר יותר להופעת תכונות הקשורות לנוירוטיות אצל נשים מאשר אצל גברים. החוקרים זיהו גרסאות של הגן המשפיעות על מוליכים עצביים אחרים, שגם הם באים לידי ביטוי במידה ניכרת יותר אצל נשים. הם מצביעים על מנגנונים שונים – כמו תאחיזה בכרומוזום X ((X-linkage, או מעורבות של גנים שנמצאים על אותו כרומוזום, ועל רמות אסטרוגן המעודדות ביטוי של הגן – שיתכן כי יש להם תפקיד מרכזי בהופעת ההבדלים הפסיכולוגיים הבולטים ביותר בין המינים: העובדה שנשים נוטות לדיכאון יותר מגברים.

הבדלים פסיכולוגיים בין המינים אינם זהים ואינם באים לידי ביטוי באותה מידה בדיוק בתרבויות שונות

גם אם הם נובעים ישירות מהשפעת הגנים, הבדלים פסיכולוגיים בין המינים אינם זהים ואינם באים לידי ביטוי באותה מידה בדיוק בתרבויות שונות. הפסיכולוגיה האנושית רגישה ביותר להקשרים התפתחותיים וסוציולוגיים. גורמים סביבתיים כמו סכנת מלריה וזיהומים אחרים, מספר הגברים ביחס למספר הנשים באוכלוסייה המקומית, הצורך של גברים ונשים להתמודד על מציאות בני זוג להולדת צאצאים – כל אלה מעצימים או מצמצמים את ההבדלים בין המינים.

למשל, בכל התרבויות גברים נוטים יותר מנשים להעדיף משיכה מינית כשהם בוחרים בני זוג לנישואים, ובעיקר סימנים המעידים על נעורים ופריון כמו מותניים צרים וירכיים מעוגלות. עם זאת, במקומות שבהם נפוצים גורמי מחלות וישנה סכנה מתמדת לחלות במחלות כמו מלריה (למשל, בהודו ובברזיל בניגוד לניו זילנד וגרמניה), גברים וגם נשים נוטים לשים דגש על משיכה גופנית בבני זוג פוטנציאלים – אולי משום שזו עשויה להעיד על בריאות טובה. בסביבות כאלה, התשוקה המועצמת לגוף המושך בולטת יותר אצל נשים, ומובילה לכך שבחברות המתמודדות עם גורמי מחלות רבים יותר, ההבדלים בין המינים בכל הנוגע להעדפת בני זוג מושכים גופנית, מצטמצמים.

זוג, נשיקה, שקיעה, חתונה, חתן, כלה

מתחתנים. תצלום: CheeksieJ

חשיבות התרבות (אבל לא מה שאתם חושבים)

עובדה: אחוז הנשים הנרשמות ללימודי מדעים בבורמה, עומאן ומרוקו גבוה מאשר במדינות סקנדינביה.

עובדה: סיכוייהן של נשים אמריקניות להגיע לעמדות ניהול במקום העבודה נמוכים ב-15 אחוזים מסיכוייהם של גברים – אבל בשוודיה, הפער עומד על 48 אחוזים לרעת הנשים, בנורבגיה על 52 אחוזים, בפינלנד על 56 אחוזים ובדנמרק על 63 אחוזים.

הציפייה שבחברות שבהן השוויון המגדרי גדול יותר ההבדלים בין המינים יהיו קטנים יותר אינה עומדת במבחן המציאות 

תיאוריות רבות בתחום הפסיכולוגיה מניחות שההבדלים השונים בין המערכים הנפשיים של גברים ונשים – בנוגע לאמפטיה, קנאה, יכולות קוגניטיביות או העדפת בני זוג – נובעות ראשית כל מתהליכי החִברוּת המגדריים שמקורם בהורים, בתקשורת ובמבנים החברתיים. כתוצאה מכך, הציפייה היא שבחברות שבהן השוויון המגדרי גדול יותר – כמו במדינות סקנדינביה, שבהן תהליכי החברות מאוזנים יותר בנוגע לגברים ונשים וישנו שוויון מגדרי רב יותר בתחומי החברה והפוליטיקה – ההבדלים בין המינים יהיו קטנים יותר.

למרבה ההפתעה, במספר מחקרים רב תרבותיים רחבי היקף התברר כי לא זה המצב. בין אם החוקרים בחנו את חמש תכונות האישיות המרכזיות ובהן נוירוטיות; את צבר התכונות המכונה "השלישייה האפלה" (Dark Triad) – נרקיסיזם, תככנות ופסיכופתיה; ובין אם מדדו הערכה עצמית או דיווחים מצד הנבדקים על תחושות רווחה או דיכאון, הממצאים בשטח הצביעו על כך שההבדלים בין המינים גדולים להפתיע בתרבויות שבהן השוויון בין התפקידים המגדריים רב יותר, כמו בסקנדינביה.

הדבר נכון גם בנוגע לתכונות קוגניטיביות, ובכלל זה ראייה מרחבית והתמצאות במרחב, כפי שאלה נמדדות במבחנים אובייקטיביים, וכן באשר לתכונות גופניות כמו גובה ולחץ דם (בשניהם הנתונים גבוהים יותר אצל גברים). בכל הנוגע להבדלים כמו העדפת בני זוג מושכים גופנית, חלק מן השונות הפסיכולוגית הגדולה ביותר נצפתה בקרב האוכלוסייה המתקדמת ביותר: בסקנדינביה. התופעה מכונה הפרדוקס של השוויון המגדרי.

נווט, ניווט, גונדולה, ונציה

נטייה גברית? תצלום: gnuckx

לתרבות יש חשיבות בהסברת ההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים, אבל לא באותו אופן שבו רוב האנשים סבורים. ההבדלים בין גברים ונשים אינם גדלים בגלל תהליכי חברות קפדניים יותר מצד ההורים והתקשורת, חברה המקצה תפקידים מגדריים ברורים או כוחות סוציו-פוליטיים מוסדיים. כשמתייחסים לכולם באותו אופן, כמו במדינות סקנדינביה, רק הנטייה הגנטית המולדת היא שמניבה את ההבדלים האינדיבידואליים. חירות מינית קיצונית מולידה הבדלים פסיכולוגיים גדולים יותר בין המינים. או כפי שהפסיכולוגים הישראלים שלום שוורץ ותמי רובל-ליפשיץ הסבירו, יתכן שככל שהחברה מציבה פחות מגבלות מגדריות "שני המינים מבטאים בחופשיות רבה יותר את הערכים שחשובים להם באופן טבעי".

חוגות ולא מתגים

אם הזהות המינית שלכם היא "אני גבר", סביר שיש לכם גם קול עמוק יותר ויצר מיני עז יותר משל מרבית הנשים. אבל לא משל כל הנשים. התפתחות המינים שבהם הרבייה היא מינית מאפשרת וריאציות רבות בכל הקשור לתחומי המין והמגדר. חשבו על ההבדלים בין המינים באשר למגוון תכונות כעל חוגות מין/מגדר רבות המחוברות ביניהן, ובקצותיהן מצויים המופעים הקיצוניים ביותר של הזכר-האופייני/גברי ונקבה -האופיינית/נשית. חוגות ההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים שלנו אינן צריכות להיות מכוונות לעוצמה הגבוהה ביותר כדי שגברים ונשים יהיו שונים משמעותית אלה מאלה, וכדי שהאבולוציה תוכל להניב את המגוון המיני האנושי.

כשרואים בהבדלים בין המינים חוגות הנעות במרחב המיני/מגדרי אפשר לראות בבהירות כאין אדפטציה מינית אחת שממנה נובע מערך נפשי זכרי או נקבי. נראה שעשרות, אם לא מאות, מנגנונים מניבים הבדלים גופניים בין המינים כמו גובה, כוח, קול ושעירות, והבדלים פסיכולוגיים באישיות, העדפות משחק, בחירת בני זוג, תשוקות ארוטיות, ערכים אישיים ויכולות קוגניטיביות. כל התאמה כזו מסובבת את החוגה המינית/מגדרית של גברים ונשים בדרכים עקיפות ותלויות-הקשר. כל אחת מהן תורמת במידה מעטה ליצירת המופעים של ההבדלים בין המינים שאנו רואים בקרב בני האדם בכל העולם.

פברוטי

"מחווה למאסטרו", ביום מותו של לוצ'אנו פברוטי. תצלום: רנטו פרארי.

למרבה האירוניה, בה בעת עם ההבנה הבסיסית ההולכת ומשתפרת במהירות של המדע את ההבדלים בין המינים, ועם התיעוד של האינטראקציות המאוד עדינות לעתים בין הביולוגיה והתרבות – ההתקדמות הזו זוכה לביקורת חריפה. ביטוי נוסף שלה נראה בבחירה של החברה המלכותית האנגלית [האקדמיה הבריטית למדעים]  בספרה של קורדיליה פיין (Fine) Testosterone Rex: Unmaking the Myths of Our Gendered Minds כספר השנה. תגובת נגד ראויה הייתה את הסכנות בהתייחסות למיניות האנושית כאל תופעה ביולוגית בלבד, אבל פיין מכחישה כל הבדלים פסיכולוגיים בין המינים. חשוב לצין כי השופטים היו בעיקרם אנשי תקשורת ולא מדענים.

למרות התרבות הקולות התומכים בגישתה של פיין, ישנן ראיות משמעותיות המעידות על קיומם של הבדלים פסיכולוגיים רבים בין המינים. אבל אפילו הבדלים הנובעים בבירור מחשיפה להורמונים ברחם – למשל, העדפה של משחקים גופניים מאוד – אינם מעידים על דטרמיניזם גנטי; הנטייה הזו מעוצבת גם על ידי חוויות במהלך ההתפתחות.

ולעיתים אנחנו רוצים לעשות כל שביכולתנו כדי לשנות את ההבדלים בין המינים. חשוב ביותר להכיר בכך הבדלים הביולוגיים בין המינים אינם בהכרח טובים או מוצדקים מוסרית. ישנם הבדלים שעל החברה לתקן, כמו הסיכון הגדול יותר של זכרים ללקות באוטיזם חמור והסיכון הגדול יותר של נשים ללקות בדיכאון. ישנה רק דרך אחת לפתח את הכלים הנחוצים כדי לדכא סוג כזה של התפתחויות לא רצויות – הבנה של מקורותיהם הביולוגיים. והבנה כזו מתחילה בהכרה בקיומם.

 

אנחנו שוב כאן....

...יש לנו בקשה. "אלכסון" ניתן לכם חינם. כתב העת הוא מקום של קריאה שקטה וטיפוח של אנושיות, מפלט מן החום והרעש. לכן החלטנו שלא יהיו ב"אלכסון" פרסומות או הודעות חסות. הפקת כתב עת כזה דורשת השקעה רבה של עבודה וכסף. לכן אנו זקוקים לכם: בואו, תמכו באלכסון והבטיחו את הקיימות של כתב העת.

לתמוך באלכסון

דייוויד פ. שמיט (David P. Shmitt) הוא פסיכולוג אישיותי שיסד את ה-International Sexuality Description Project, המחקר הבין-תרבותי הגדול ביותר על מין ואישיות (ISDP).

Reprinted from Psychology Today. Copyright 2017 Sussex Publishers LLC.Distributed by Tribune Content Agency. The original article appeared hereתורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: "גבר ואישה", תצלום: ג'סיקה פליסיו, unsplash.com

Photo by Jessica Felicio on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי דייוויד פ. שמיט, Psychology Today.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

16 תגובות על הוא כזה והיא כזאת

    03
    חיים ניצני

    בדיוק. דברי חז"ל, כמו גם פתגמים וספורים פולקלוריסטיים בערבית ובסינית הרבה יותר אמינים בתאור טבע האדם בכלל וההבדלים בין גברים ובין נשים בפרט. בודאי הרבה יותר אמינים מפסיכולוגים מודרניים "נאורים" ספונים באקדמיה, תלושים מהמציאות ומשועבדים מנטלית לבון-טון של המסגרת החברתית שלהם. חוקרים אלה נזהרים מאוד בלשונם ובניסוחיהם שמא יוקעו כחשוכים.
    ובכן אביא כמה דוגמאות קלות המוכיחות את נחיתות האישה. בפרוש נחיתות. נחיתות מנטלית קשה:
    1. תוית ה"קמצן": הכיוון שלה הוא מן האישה אל הגבר.
    2. ידידה הלכה לסדרת הרצאות בתשלום על כוכבים ומזלות. המרצה גבר. קהל המאזינים כולו מאזינות. כל הקהל רק נשים.
    3. שיחה שקלטתי בבית עסק בין שתי נשים בשפה הרוסית. השיחה נסבה על אישה שלישית. אמרה האחת לשניה: אז אמרתי לה "מה את כבר שוכבת איתו? תחכי שהוא קודם יקנה דירה ואז תשכבי איתו..."
    4. ספור ששמעתי משפוצניק - נקרא לו אבי - על אולטימטום שנתנה לו אשתו - נקרא לה קרן. "אם תוך שנה אתה לא קונה דירה אני מתגרשת ממך!!!" כאשר בוקר אחד יקום אבי, יניף אצבע לעבר קרן ויצעק: "אם תוך שנה את לא קונה דירה אני וגו' .....!!!" אז, ברגע הזה, יהיה שוויון בין גבר ובין אישה.
    כל אחד יכול להביא הרבה אפיזודות. השורה התחתונה: נחיתות מנטלית. כללית אישה אינה נופלת מגבר בכשורים אינטלקטואליים, אבל הנחיתות המנטלית שלה קשה.

    04
    דנה

    חיים ניצני, עצוב לי לקרוא את התגובה שלך ולגלות תפיסת עולם כה חשוכה. תפיסת עולם שמובילה לחברה שבה הטרדות מיניות ואפליה מגדרית הן דבר שבשגרה.
    אם בנחיתות מנטלית עסקינן, אז בעיניי, התגובה שלך מעידה על נחיתות מטלית, מוסרית ותרבותית, שלך כפרט.
    הדוגמאות שהבאת אינן מעידות על נחיתות של נשים באופן כללי. לא אתייחס כאן לכל דוגמה באופן פרטני, אך ניכר מדבריך שמושגים בסיסיים בתחום הסטטיסטיקה והלוגיקה אינם מובנים לך.

מצוין, מאמר חשוב של אחד החוקרים המובילים בפסיכולוגיה אבולוציה. כל כך הרבה דעות קדומות ובלבול קיימים בקשר למין ומגדר. ממליץ מאוד לקרוא את הבלוג שלו שעוסק הרבה בנושא הזה.

07
מעין

חבל מאוד שחוקר מוביל מסתמך על תובנות פשטניות ממחקרים משנות ה-60 (לפחות אלו שזיהיתי, והיה ראוי שהחוקר יוסיף אסמכתאות) שמאז השיח המדעי המשיך הלאה לתובנות הרבה יותר מורכבות על מין מגדר והיחס בניהם. וחבל גם שמאמר שמתיימר לעשות סדר עושה כזה בלגאן בין נטיות מולדות והשפעות חיצוניות שכבר לא הבנתי מה השורה התחתונה שלו; את המאמר הזה אני מבינה בסופו של דבר כניסיון של פסיכולוג אבולוציוני להחיל את הפרספקטיבה שלו על המחלוקת ארוכת השנים בין אסכולת ה:nature/nurture. אני מסכימה שהדיון הזה מלווה בהרבה פאניקה מוסרית מחד ומידה של ׳הכחשה׳ מנגד ועל כן מאכזב שחוקר (שממה שכותבים כאן נחשב רציני בתחומו) לא משתמש במסה האינטלקטואלית שלו כדי לקדם את השיח באופן ביקורתי-מעמיק אלא מקבל כל כך הרבה הנחות שנויות במחלוקת כמובנות מאליהן (בכל פסקה שניה בערך) ומתגלה כעוד אוהד שבא לעודד מהיציע.

    08
    אפרת גומז

    כן. הפסקתי לקרוא איפשהו כשכינה ענין בהנדסה כמקצוע ואי דחיה ממין כ'תכונות גבריות'. נראה כמו נסיון הלבנה פסודו מדעי לתפיסות קונסרבטיביות ומיזוגניות ומזכיר כל מיני הרצאות 'מדעיות' בכנסים להחזרה בתשובה. נקסט

    מעין, הפוך. התובנות שלו התגבשו ב30 השנה האחרונות ובעיקר ב10-15 שנה האחרונות. אם תכנסי לבלוג שלו תראי את הקישורים למחקרים הרלוונטיים. המחקרים שהוא מצטט (וחלק ביצע בעצמו) מבוססים על מחקרים בין תרבותיים מקיפים ומטא-אנליזות כך שאי אפשר לומר שהם מוטים תרבותית. הנקודה המרכזית היא שמין ביולוגי משפיע בהרבה תחומים. לפעמים ההשפעה קטנה, לפעמים גדולה יותר. התרגום אגב משמיט את החלק האחרון של הפוסט שבו הוא מכמת את ההבדלים בתחומים שונים. אפשר לראות את זה כאן: https://www.psychologytoday.com/articles/201711/the-truth-about-sex-differences

    לא הבנתי אלו הנחות שנויות במחלוקת או מקבל, תוכלי לתת דוגמא?

    אפרת, חבל שאת מעוותת מה שהוא אמר. הוא לא קרא להן תכונות גבריות אלא תאר את גודל האפקט בהבדלים בין המינים בתכונות הללו כגדול למדי. זה לגמרי שונה ממה שאת אומרת וקצת מצער שבמקום להגיב לגופו של עניין את עושה כל מיני הכללות שלא קשורות לכלום. הנה מה שהוא אמר בדיוק:

    "ערכי d גבוהים יותר נפוצים פחות בפסיכולוגיה, אבל ערך של 1.00+ מציין כי אצל 84 אחוז מהגברים נוכחת תכונה מסוימת בעוצמה גבוהה לעומת האישה הממוצעת. הבדלים בין המינים בעוצמה כזו כוללים הבדלים בגובה, בהבעת עניין בהנדסה כמקצוע, ובהיעדר דחייה ממין "

11
מעין

היי גיל, אענה בשמחה. ראשית, נכנסתי לפוסט המדובר ולא מצאתי אסמכתאות למעט לינקים מובנים פה ושם לפרסומים אחרים בכתב העת psychologytoday שאינם בדיוק המקור אליו הייתי פונה לצורך אישוש של תיאוריות נוירולוגיות/גנטיות/הורמונאליות ואחרות. בחלק העוסק בorganizational hypothesis שמקשר בין התנהגות 'נשית' או 'גברית' לחשיפה לאנדרוגנים ברחם אין הפניות כלל, או לינקים. האם פספסתי משהו? התובנות שהוא מציג שם הופיעו במאמרים בשנות ה-60 שפורסמו ואמנם עדיין מרכזיות בתחום במידה רבה (אם כי גם זה משתנה), אבל הרבה מים עברו בנהר מאז ותקפותה המדעית של ההיפותזה הזו זוכה להרבה ביקורת בשנים האחרונות (למשל בעבודתה של רבקה ג'ורדן יאנג ועוד) -ראוי לפחות להזכיר כשמתיימרים להציג את תמונת המצב בתחום. אבל אתן עוד דוגמה, שאחריה כבר הפסקתי באמת הפסקתי לעקוב אחר אי-דיוקים והפשטות: "מבחינה נוירולוגית, כל בני האדם מתחילים את חייהם כנקבות. במהלך ההתפתחות טרם הלידה, כרומוזום Y של הזכרים האנושיים מעורר שורה של אירועים ההופכים את הגוף (בחודשיים הראשונים להיריון) ואת המוח (אחרי השליש הראשון) לזכריים." אני אמנם לא ביולוגית או מדענית מוח, אבל כשאני פותחת טקסטבוק בסיסי בביולוגיה (אפילו בויקיפדיה!) כתוב שם שעד השבוע השביעי, העובר הוא דו-פוטנציאלי מבחינת ההתפתחות, יש כל מיני תעלות וצינורות עם שמות מסובכים (סליחה על השפה הלא מקצועית) שאמורות להתפתח בכיוון מסוים ברגע שהכרומוזומים מפעילים את קסמם. Y מוביל להתפתחות אשכים שמייצרים טסטוסטרון שתומך בהתפתחות המערכת הזכרית, ו-X מוביל להתפתחות המערכת הנקבית. התיאור לפיו עובר עד השבוע השביעי הוא נקבי 'מבחינה נוירולוגית' פשוט מדיף מקלישאות פופולאריות ששלטו בשיח המדעי לפיו התפתחות הגוף הנשי היא פאסיבית (ברירת המחדל) ואילו הגברית היא אקטיבית. הרי מה בדיוק 'נקבי' בעובר עד גיל 7 שבועות עם כרומוזומי XY? ואם אין כל משמעות נוירולוגית מארגנת עד אותו שלב, אז למה בכלל לתת לעובר מין? בקיצור- הדיון ארוך וחשוב אבל בסופו של דבר נותרתי עם תחושה שמדובר בלהטוטנות בקלישאות עם הרבה יומרה מדעית ותובנות חשובות שמתפספסות.

    12
    יערה מב"ש

    למעיין, אברי המין אצל העובר בשני הזוויגים, מתפתחים תחילה כאיברים נקביים. אם אין השפעת טסטוסטרון , אם בגלל שאין כרומוזום Y , או הוא קיים ומתפקד, אך חל שיבוש בקליטת ההורמון בתאי המטרה, העובר יתפתח כנקבה ( גם אם הוא זכר XY).

היי מעין, את צודקת, בפוסט הספציפי הזה לא היו קישורים למחקרים כי הם חזרות על דברים שכתב בעבר. התכוונתי לתת קישור לחלק האחרון שהושמט ולא לקישורים. בשביל ההפניות למאמרים תכנסי לקישור הזה:
https://www.psychologytoday.com/blog/sexual-personalities/201605/sex-and-gender-are-dials-not-switches

וגם כאן: https://www.psychologytoday.com/blog/sexual-personalities/201502/how-big-are-psychological-sex-differences

לגבי ברירת המחדל, אני לא חושב שצריך להתפס למילה אקטיבי או פאסיבי כמייצגים איזו שהיא אמת כללית על גברים ונשים אלא רק בהקשר הספציפי שהם תוארו. הכוונה שאם לא תהיה התערבות של כרומוזום Y אזי העובר תהיה נקבה. מבחינת הורמונים והתפתחות איברי המין זו אכן ברירת המחדל. הנקודה הכללית היא שכבר בשלב התפתחות העובר יש הבדלים ביולוגים בין המינים שלחלקם השלכות לכל החיים.

14
אלכסיי גריגורייב

אהבתי את המאמר, יש חלקים מסויימים שממש אהבתי.
אםכן יש משהו אחד שמשך את תשומת ליבי במיוחד והוא האם נשים מדוכאות יותר מגברים בגלל שהם נשים? או בגלל שהן מדוכאות חברתית? והציפיות החברתיות מהן יותר גבוהות מאשר הגברים.

אני חושב, ולא טוען, שבהקשר הזה לפחות יחסי מגדר , יותר משחקים תפקיד מאשר הביולוגיה.

שאלה - לפני מספר שנים היו כותרות בעיתונים של המחקרים של ד"ר דפנה יואל -
שבעצם אין מוח זכרי ונקבי אלא כולם הם פסיפס
(ניראה לי שניפחו כדי ליצור כותרות, אולי היא הראתה שהשונות גדולה ממה שחשבו, אבל לא ברור לי איך ההבדלים מתבטלים לחלוטין)
אולי אתם מכירים?