לחצאיות (ולמהנדס) שלום

את מבלה בתוכי את הלילה
ואם במקרה אני נוגע לך בזיכרון... את אוהבת
או מעמידה פנים שאת מתה

אני חש את הניחוח המואר של המדורות
אני מקשיב לרחש של האדמה הרטובה...
הדיבור השרוף של הכוכבים

עדיין לילה
הגוף הנעדר מתמקם באטיות
אני מזדקן עם בדידותן הנודדת של הציפורים

אין לי כבר הלובן הנסתר של המלים
ושום אור אינו פורץ כדי שתשתי ממנו