ג'וני מילר (Miller) מצלם בעזרת רחפנים שכונות בערים גדולות בעולם, שבהן שכונות עוני גובלות בשכונות פאר.
לא חסרות שכנויות כאלה, מעמק הסיליקון - שם מצד אחד של הכביש בנויות אחוזות ענק ומצדו השני מתגוררים עניים בקרוואנים ישנים - ועד במקסיקו סיטי, מומביי, דרבן, דטרויט ועוד ועוד. הוא מכנה את סדרות הצילום שלו Unequal Scenes - תמונות של אי שוויון.
שתי סדרות הצילומים המטרידות כל כך של מילר נמצאות באתר שלו כאן וכאן - שכן הוא החל לצלם בדרום אפריקה, כשעבר להתגורר שם לצורך השלמת תואר שני באנתרופולוגיה, אולם במהלך השנים הוא גילה שפערים כלכליים כאלה ניתן למצוא גם בערים מפותחות במערב. מבט העל של המצלמה שלו מאפשר לראות עד כמה העושר והעוני קרובים, מה מעט מפריד ביניהם וכמה קל להתעלם בחיי היומיום שעל הקרקע מן המראה הצורם שנחשף מגבוה.
(*בתמונה הראשית: מומבאי)
תגובות פייסבוק
כשאין ספק שאין ספק
מוחמד אל-מוסאיווינוקשות, חוסר יכולת להרפות ונטייה לדוגמטיות מזיקות לנו. כעת מתחיל להתברר עד...
X 5 דקות
אל תכניסו את היד לכיס שלי
פיליפ גוףהאם הסכום ברוטו בתלוש הוא שלנו? האם כל ההכנסה שלנו מגיעה לנו?...
X רבע שעה
המחלה
מעולם לא התגוררתי הרחק מארצי.
עם זאת אני סובל מרַחֶקֶת.
מילדות, אמי נשאה את המחלה.
היא מי שהעבירה לי אותה.
אחר כך, אבי הלך למקום שגרם
לאנשים לחלות במחלה.
היה זה מקום ללא שם או תושבים.
אמרו שהמקום הוא הציפורן בזרת של הרגל
של סוף העולם.
גדלנו שם בלי שיהיה עוד בית ליד.
במקום ההוא היו רק ציפורים, עצים, הנהר
והדגים שלו.
היו סוסים ללא רסן בתוך שיחים
שהיו מלאים בפרפרים על הגב.
היתר היה רק מרחק.
נטען שהמרחק הוא דבר-מה חלול
שנושאים בעין.
ושאבי כינה אותו גלות.
מנואל דה בארוס (Manoel de Barros) הוא משורר ברזילאי (1916-2014), שזכה בפרסים רבים, ובהם הפרס הספרותי החשוב ביותר בברזיל, Prêmio Jabuti.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר