חייכו אל מלווין

השאלה שבכותרת נשאלת בהקשרים רבים, בוודאי ובעיקר בימים של משחקי הגביע העולמי בכדורגל 2022, המתקיימים שם, בקטאר. מובן שהשאלה נשמעת בהקשרים פוליטיים, אתיים-מוסריים, כלכליים וגם ספורטיביים הנוגעים לתחרות המתקיימת בתקופה לא רגילה בשנה ומשבשת לא מעט סדרי עולם בכל הנוגע למשחק הכדורגל ברחבי העולם. אך ענייננו כאן אחר, פשוט וממוקד, והוא לשוני: למה ״קטאר״?

שמו של המקום, כמו שם האזור, שמות ישובים עיקריים בו וגם כינויים ליושביו כולם קדומים מאוד. כבר פליניוס, באמצע המאה הראשונה לספירה, דיבר על Catharrei, יושבי חצי האי שהוא היום מעצמת הגז הטבעי העולמית הזעירה בשליטתה של משפחת א-ת׳אני רבת העוצמה והממון. נראה שפליניוס כינה כך את התושבים על שם מקום ישוב בולט בחצי האי. גם לאחר מכן, תלמי, במאה השנייה לספירה, התייחס לחצי האי שהופיע על מפה שהוא שרטט וכינה אותו Catara, ובו היה גם ישוב בעל שם דומה. וכך נקרא המקום במשך מאות שנים, עד לתקופה המודרנית, והשם המתייחס לתושביו נגזר משם המקום, כלומר מ-Catara נגזר המונח Cataraei, ״אנשי Catara״.

כלומר, שם המקום ושמם של תושביו התבססו מאות שנים לפני האסלאם, ובתקופה שבה הידיעות שלנו על הערבית שדוברה ונכתבה מועטות יחסית. ואולי לא מיותר לציין ולהזכיר: הערבית התקיימה הרבה לפני האסלאם, והתפשטה בעיקר מחצי האי ערב. בכל אופן, מה שחשוב בסופו של דבר וברבות הימים הוא שמו של המקום בפי תושביו, כלומר בפי דוברי הערבית בחצי האי הנושא את השם שהתגלגל מהצורה Catara, ששמרה על כתיב לטיני ב-c ככל הנראה עד המאה ה-18. ושמו של המקום בפי תושביו נכתב בערבית כך: قطر, כלומר ״ק-ט-ר״ בתעתיק פשוט לעברית. בלועזית, בתחום חקר השפות השמיות ובכלל, מקובל לתעתק את ה-ק׳ הערבית כ-q, ומכאן באה לעולם הצורה Qatar המקובלת בלשונות המערב, בכתיב הלטיני. אלא שבכך לא תם המסע הפונטי, שכן בפי תושבי Qatar נקרא המקום בערך gitar  (נחסוך כאן את העיסוק בתעתיק הפונטי הבינלאומי שמדייק ומציג את הצורה באמצעות סימנים מוסכמים המביעים דקויות של הגייה).

בכל זאת, שני דברים כדאי לציין: ההטעמה על ההברה הראשונה, הקצרה, וההגייה של ה-ק׳ הערבית הרשמית שבכתיב כ-g, כלומר גימל. התופעה השנייה מאפיינת דיאלקטיים ערביים של בדואים, והיא מוכרת לנו בעברית במילים ממקור ערבי-בדואי כמו ״מנגל״, כפי שבדואים הוגים את המילה הערבית ״מנקל״, שפירושה ״נייד״, כלומר מתקן נייד לצלייה. וכך, ההגייה של שם המקום בפי תושביו, עניין חשוב וקובע, gitar, מצביעה ככל הנראה על המקור הבדואי של האוכלוסייה.

ולא שכחנו את ההברה הקצרה, הראשונה, שעליה יושב הטעם. היא מצדיקה ודורשת בהחלט תעתיק לועזי Qatar (ולא, למשל, Qataar). אך מדוע ״קטאר״? כלומר מדוע תועתק שם המקום قطر תוך הוספת של א׳ בהברה השנייה, הלא מוטעמת? בהנחה שהדבר נעשה באורח מושכל, התשובה הסבירה, המתבקשת, היא שמבחינת דוברי עברית חשוב להבדיל בין הכלי המושך את הרכבת, הקטר, ובין שמה של המדינה השוכנת במפרץ הפרסי. עניין קצת משונה, מיותר ומגוחך, שכן אין הרבה מצבים שבהם אפשר יהיה לבלבל בין ה-engine של ה-train ובין המדינה בחצי האי הקטן הבולט אל המפרץ הפרסי.

בינתיים האקדמיה ללשון הבהירה שהיא מצדדת בכתיב ״קטר״, עם הגייה במלעיל, וגם קהל העורכים בוויקיפדיה העברית אימץ את הכתיב ״קטר״.  בכל אופן, הצורה פועלת היטב בעברית מבחינת האפשרויות לגזור את מה שצריך, בעיקר את התואר ״קט(א)רי״ ואת התושבים שהם כמובן ״קט(א)רים״, ואין סיכוי שנטעה במשמעות ונחשוב על רכבות.

אגב כך הזכרנו כאן עניין לא פשוט כלל וכלל: גזירת תארים ושמות תושבים ולשונות משמות של ארצות ומדינות. הסיבוכים רבים ומגוונים, וראוי להתייחס אליהם בהזדמנות אחרת. די אם נביט, לצורך הרצף הענייני והגיאוגרפי, על אזור המפרץ הפרסי. שם נמצא את דובאי (שהתעתיק המדויק היה צריך להיות ״דֻבַּי״, ושוב – נראה שהגיעו לתוצאה עברית שונה מסיבות ברורות), ונמצא גם את ״איחוד האמירויות הערביות״. כיצד נאמר שאדם הוא מדובאי? כיצד נציין את מי שזאת מולדתו? קשה. ולגבי ״האמירויות״ כבר נפוץ בעברית הכינוי ״אמירטי״ או ״אמיראטי״, כמו ״emirati״ האנגלי, תוך סימנים ברורים להתחמקות מהצרה בדמות ״משלחת מהאמירויות״.

אז נטשנו את קטאר ונשארנו עם קטר. זאת המציאות.