מפות משכנעות ביותר

מפות הן לא עניין אובייקטיבי. כדי להבין מה רואים במפה, צריך להכיר לא רק את מפתח הסימנים, אלא גם את התכלית שהמפה נועדה לשרת.

אוסף המפות הגדול של אוניברסיטת קורנל, המוקדש ל-Persuasive Cartography, כלומר למפות שנוצרו רובן לשם תעמולה, או כדי לסייע בהבנת תעמולה שכנגד, עומד כעת לרשותכם ברשת, וכולל לא רק מפות יצירתיות במיוחד אלא גם הסברים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים על כל מפה.

ניתן לעיין באוסף המפות על פי נושאים  (כספים וכלכלה, מלחמת האזרחים האמריקנית, מפות סטיריות, מפות לא כל כך משכנעות וכו'), על פי תאריכים או לתעות בתוך האוסף כולו.

PJM1135_01, 8/13/14, 5:44 PM, 8C, 5610x7707 (203+208), 100%, Repro 2.2 v2, 1/15 s, R57.7, G33.6, B51.9

כאן תוכלו ללמוד מהן המפות הללו, ואיך השפיעו במהלך ההיסטוריה:

זיקוק זה התפרסם באלכסון ב

תגובות פייסבוק
אולי תאהבו גם
אולי תאהבו גם

אֲנִי, תָּמִיד חָיִיתִי לִי מִנֶּגֶד

אֲנִי, תָּמִיד חָיִיתִי לִי מִנֶּגֶד —
חַג עוֹרֵר בִּי עוֹד יוֹתֵר דְּמָעוֹת.
כֻּלָּם אוֹמְרִים: אַתָּה כָּל־כָּךְ אִידְיוֹט,
מַשְׁמָע, אֲנִי נוֹדָע כְּאֶבֶן נֶגֶף.

אֲנִי מַצִּית בַּקַּיִץ דַּוְקָא אֵשׁ,
אֲנִי בְּבֵית חֲרשֶׁת — מְשׁוֹרֵר.
לְכָל צַיְקָן אֲנִי קַבְּצָן צוֹרֵר —
רַק יֹפִי, לֹא יוֹתֵר, אֲנִי דּוֹרֵשׁ.

יָפְיָן שֶׁל אֲרָצוֹת וְשֶׁל נָשִׁים,
יְפִי חָרוּז שֶׁל שִׁיר וְשֶׁל אִשִּׁים —
יָפְיוֹ שֶׁל טוֹב, וְגַם יָפְיוֹ שֶׁל רַע.

יוֹתֵר מִדַּי לָמַדְתִּי לִמּוּדִים;
הַזְּמַן יָכוֹל לָלֶכֶת בְּשׁוּרָה —
אֲנִי רוֹצֶה וְרָדִים, וְרָדִים, וְרָדִים!

תרגם מצרפתית: בני מר, מתוך "המקוללים", בעריכת דורי מנור, שראה אור בהוצאת "הו!", הקיבוץ המאוחד, ספרית הפועלים (2021)

שארל קְרוֹס (Cros), שנולד ב-1842 והלך לעולמו ב-1888, נודע לא רק כמשורר וכבוהמיין "מקולל", אלא גם כאיש מדע וממציא. הוא נולד בכפר פַבְּרֶזָאן שבדרום־מערב צרפת, בגיל עשר כבר שלט בסנסקריט ובעברית קלאסית, ובנעוריו עבר לפריז.  כאיש מדע התעניין קרוס בטכנולוגיות החדשות של הטלגרף והצילום, והמציא מודל מוקדם של מכונה להקלטת קול, "פָּלֶאוֹפון", שקדמה לפונוגרף של תומאס אדיסון אך לא הגיעה לכלל פיתוח מעשי. קרוס — מדען מקולל לא פחות מאשר משורר מקולל — נודע בהחמצותיו המדעיות הגדולות: הוא כמעט היה חתום על הפונוגרף הראשון, וכמעט המציא את טכנולוגיית הצילום בצבע, אך המצאותיו נותרו בגדר תוכניות בלבד.

יצירתו השירית, המתאפיינת באירוניה חריפה ובהומור, "התגלתה" על ידי הסוריאליסטים, אך בימי חייו הוא נותר אלמוני ולא זכה כמעט להכרה. הוא מת בן 46, לאחר שנים ארוכות של אלכוהוליזם וגמיעה בלתי־מבוקרת של אבסינת.
אולי תאהבו גם