בעיני דזירה דה לאון הגודל קובע. וכמה שיותר קטן, יותר טוב.
האמנית תושבת אטלנטה, שהיא גם חוקרת מוח המשלימה בימים אלה את עבודת הדוקטורט שלה, גילתה יום אחד כמה דברים פיצפונים יומיומיים נסתרים מעיניה רק בשל קוטנם. משהו באגוזים, פלחי פרי, מטבעות, עלים ופרורים שבה את עיניה ולבה, והיא החלה ליצור מהם יצירות אומנות קטנטנות. היא יצרה יצירה חדשה בכל יום, במשך מאה ימים רצופים.
דה לאון מציגה את עבודותיה בפרויקט המקוון "100 ימים של פריטים זעירים", שבמסגרתו היא מזמינה את כולנו להביט מקרוב בזרעונים, שבבי חידוד של עפרונות, עלעלים, גרגרי אורז ושורשים ולגלות איזה דמויות וצורות משונות הדמיון שלנו מסוגל למצוא בהם.
לגלרייה מלאה של התמונות הקליקו כאן.
תגובות פייסבוק
ניצולים כמו כולנו
יוחאי עתריהשניים היו באותו צריף באושוויץ, לימים היו לסופרים ידועים והתאבדו. האם השיבה...
X רבע שעה
לתרגם את עצמך
חלק בי
הוא כל העולם:
חלק אחר הוא אף-אחד:
תחתית ללא תחתית.
חלק בי
הוא המון:
חלק אחר הוא זרות
ובדידות.
חלק בי
שוקל, תוהה:
חלק אחר
הוזה.
חלק בי
קבוע:
חלק אחר
יודע עצמו לפתע.
חלק בי
הוא רק מערבולת:
חלק אחר,
לשון.
לתרגם עצמך, מחלק
אחד לאחר -
שהוא עניין
של חיים ומוות -
האם זאת אמנות?
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
פריירה גולאר (Ferreira Gullar), אשר שמו הרשמי היה José Ribamar Ferreira, נולד במדינת מרניאאו בצפון ברזיל ב-1930, והלך לעולמו ב-2016. הוא היה משורר, מחזאי, מבקר אמנות, מסאי ותסריטאי טלוויזיה ונחשב לאחד המשוררים הברזילאים הגדולים ביותר בדורו.
אלוהים והמקהלה
בוריס גילטבורגלמאמר הראשון שלי יש שתי אג'נדות. מצד אחד זהו מדריך האזנה מפורט...
X 11 דקות