מחאה אילמת

הפודקאסט Rough Translation של הרדיו הציבורי האמריקני (NPR) מוקדש לדרכים השונות שבהן מדברים על דברים במקומות שונים בעולם. זה אינו פודקאסט בלשני, אם כי לעתים קרובות עולות בו סוגיות של תרגום וניואנסים בשפה, אלא פודקאסט חברתי-תרבותי, והמגיש שלו, גרגורי וורנר (Gregory Warner), משתמש בסיפורים מכל העולם כדי להדגים כמה מורכב יכול להיות הניסיון להבין אנשים אחרים במצבים אחרים.

מאז פרצה המלחמה באוקראינה, וורנר הקדיש מספר פרקים לאופני ביטוי וקשיי תקשורת, אצל הרוסים וגם אצל האורקאינים. בפרק Letter of Unhappiness למשל, מספרת צעירה רוסייה החיה מחוץ למולדתה, איך מתנהלות השיחות בינה לבין הוריה, בכל פעם שישנו אזכור למלחמה. ההורים, כמובן, אינם יכולים לספר לה מה הם מרגישים או חושבים וממה הם חוששים. השיחות שלהם מתנהלות בצורה מלאכותית, ומתוך חשש מתמיד. לא רק מפני האזנה - הרוסים, היא אומרת, נוהגים זה בזה כאילו הם האויב, כאילו כל אחד מהווה איום. הפרק Fighting Words In Ukraine לעומת זאת, עוסק במעמדה של הקומדיה באוקראינה. ולא במקרה, שכן הנשיא זלינסקי לקח בעבר חלק במוסד סובייטי במהותו - אליפות הקומדיה. בפרק The Culture Front וורנר משוחח עם גולים רוסים, הבוחנים את אופן השימוש שלהם ושל ארצם בשפה, מדברים על הקשר בין שפה ותעמולה לתחושת קהילה ולזהותם שלהם.

מומלץ במיוחד הפרק החדש בסדרה, The Scarf and the Snuffbox, שבו מתארחת האנתרופולוגית אלכסנדרה ארכיפובה (Alexandra Arkhipova). היא הייתה בדרכה חזרה לרוסיה כשפרצה המלחמה, ומאז היא מנועה מלחזור, ועוקבת מרחוק אחר מפגינים, המנסים לבטא את מחאתם בלי להשתמש במילים שיובילו למעצרם וענישתם. איך הפכו שמונה נקודות לשלט מחאה? ומה משמעותם של פרחים ורקדניות? והאם המשטרה תפענח את הקוד של המפגינים ותעניש אותם גם כשהם עומדים ובידיהם שלטים ריקים?