רק ידיי ישנות

רק ידיי ישנות.

הרחק ממני,
הלילה מעיק,
כלא לא נצחי.

יש בוודאי במקום אחר
אדמה אחרת
שבה אף-אחד לא נקבר.

במקום ההוא
אלמד לישון.

עד אז, לבד, אני מחכה לעצמי
מעבר לשינה.

ולעולם אין זה יום חדש.

נדודי השינה הם הפחד שיום המחרת
יהיה שוב אתמול.

 

מיא קואוטו (Mia Couto) הוא משורר וסופר יליד מוזמביק (1955), חתן פרס קמואנש (2013). רומן שלו, "ארץ סהרורית" ראה אור בהוצאת "כרמל" (2003).

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר

שיר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי מיא קואוטו.

תגובות פייסבוק