אמיתי מכדי להיות טוב

בפעם הראשונה שבה הכנתי המבורגר העשוי בשר מלאכותי מהדור החדש, הלכתי עד הסוף. קניתי לחמנייה מצוינת וחמוצים יפניים. תיבלתי את הסלט והכנתי שני רטבים נפרדים. אבל אתם יודעים מה? בסופו של דבר אכלתי כריך (נחמד מאוד) עם סלט. הבשר המלאכותי לא היה מוצלח, ובגלל ששנאתי את זה, הוצאתי אותו מהלחמנייה והרחקתי ממני את טעמו וריחו.

הדברים משתפרים. בשנת 2019, טועמים שדירגו ״חיקוי המבורגר״ עבור אתר האינטרנט Serious Eats שאלו אם ה-Impossible Burger, שנמכר ברשת ברגר קינג, הוא ״בעצם המבורגר אמיתי ששולב בין המנות״. והמבחן טעימה בערך בשנה שעברה הגארדיאן, שף טבעוני הכריז כי ההמבורגר של Beyond Meat הוא מבחינתו המנצח: ״יש לו מרקם עסיסי שדומה לגמרי לבשר, עם טעם נהדר של בשר בקר ובמרכזו הוא ורוד מגרה״ אחרי עלייה ראשונית גדולה בביקוש, הצמיחה הנוספת [בשוק תחליפי הבשר] מרוסנת בגלל מחירים גבוהים יחסים של בשר צמחי. בשנת 2022, חברת ״דלויט״ דיווחה כי ״אחרי שנים של צמיחה דו ספרתית, המכירות הן כעת ללא שינוי״. אבל עבור אלה מאיתנו המחפשים חלופות הדומות מאוד למקור, ברור שישנה התקדמות.

אני משוכנעת למדי שאכילה של חיות מתות היא דבר רע, ועם זאת, אני עושה זאת תכופות. עד לאחרונה, מעולם אפילו לא ניסיתי להצטמצם

התופעה המבטיחה ביותר היא בשר המגודל במעבדה. בימים אלה, הוא מאושר למכירה בסינגפור בלבד. אבל מותג אמריקני של עוף מגודל במעבדה הוכרז לאחרונה על ידי מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית כבטוח למאכל אדם. חברת בת של אוניברסיטת אוקספורד בשם Ivy Farm מתכוונת לייצר יותר מ-3000 קילוגרמים של בשר מעבדתי כזה בשנה, ולאחרונה פתחה את המפעל הניסיוני הגדול ביותר מסוגו באירופה.

על עתיד כזה חלמתי. במשך שנים רבות, אמרתי לעצמי שמי שיגדלו בשר במעבדה הם מי שיצליחו בסופו של דבר למנוע מהתשוקות הרדודות שלי לשים ללעג את המשאלה מסדר-גבוה שלי להיות טובה מוסרית. כי אני משוכנעת למדי שאכילה של חיות מתות היא דבר רע, ועם זאת, אני עושה זאת תכופות. עד לאחרונה, מעולם אפילו לא ניסיתי להצטמצם.

בשלבי הכנה ראשוניים. תצלום: לוק סטאקפול

אני עושה זאת, כמובן, בצורה ״מוסרית״ ככל יכולתי: קונה בשר חופש, קוראת את התקנות, מתעניינת מה מקור הבשר, מוציאה יותר ויותר כסף בתקווה שבעלי החיים מוחזקים בתנאים טובים ככל האפשר. אולם בסופו של דבר, לא הזלזול ברווחתם הוא שמטריד אותי. לא כי אני סבורה שזו אינה בעיה חמורה: היא כן, זה ברור. אלא משום שאפילו אם בעיה מסוימת תיפטר, וכל בעלי החיים שאנו אוכלים יחיו וימותו בתנאים הטובים בותר, אני עדיין חושבת שרע מוסרית לאכול את בשרם.

בעיניי, אכילת בעלי חיים מתים מייצגת היעדר כבוד מוסרי. את הרע המוסרי שאני עושה כשאני אוכלת אותם לא ניתן לצמצם לאופן שבו נהגו בהם בעודם חיים ובהריגתם

זאת כיוון שבעיניי, אכילת בעלי חיים מתים מייצגת היעדר כבוד מוסרי. את הרע המוסרי שאני עושה כשאני אוכלת אותם לא ניתן לצמצם לאופן שבו נהגו בהם בעודם חיים ובהריגתם. וזהו רע מוסרי שמתרחש אף שעל פי הגדרה, בעלי החיים עצמם כבר אינם כאן ואינם יכולים לחוות אותו.

משום כך, מדובר בהיעדר כבוד שכולנו חשים, אינסטינקטיבית, שאנו חייבים לגופותיהם של בני אדם מתים. מסיבה זו אינכם מרגישים נוח לרקוד על קבר או לשחק בעצמות של שלדים. מסיבה זו אני שונאת תערוכות שמציגות גופות במוזיאונים, בעיקר תערוכות שמפארות או לועגות להן. בעיקרון, מדובר במחויבויות שאנחנו בני האדם – כיצורים מוסריים – חבים ליצורים חיים אחרים. כאלה שמחייבות אותנו, לכל הפחות, לנהוג בהם כיצורים שחולקים את העניין שלנו בחיים, יצורים שאסור לנו להתייחס אליהם בקלות דעת, יצורים שאסור לנו לנצל או להשתמש בהם בקלות ראש.

ברור לי שדברי עשויים להישמע קיצוניים. אתם עשויים לומר לי שאי אפשר להשוות אכילת בעלי חיים מתים למשחק בהם; שאנחנו צריכים לאכול כדי לחיות. ושאם יש לנו מחויבויות של כבוד לבעלי החיים שאנחנו אוכלים רק בגלל שהם מסוג הדברים שחיים, אז נצטרך לבחון מחדש ברצינות את האינטראקציות שלנו עם זבובים ועם פרחים. האמת היא  שנראה כי אנחנו באמת צריכים לשקול מחדש חלק מהאינטראקציות הללו. אבל אני לא טוענת שכל המחויבויות הללו שוות.

לאכול בעלי חיים לצורך הנאה פירושו לומר שזהו סוג של יצור חי, שלהבדיל מן היצור האנושי, מותר לנו לנהוג בגופתו בצורה כזו. מותר לנו לגעת בגופתו, לטעום אותה, לאכול, להרוס – להנאתנו

אז בואו נניח שאני מוטרדת בעיקר מהפגנה של כבוד מספיק לבעלי חיים שלוקחים חלק בחברה שלנו, בעיקר אלה מהם שאנחנו בייתנו. ובוא נסכים כי, אף שכדי לחיות בני אדם צריכים לאכול יותר מכפי שהם צריכים לשחק משחקים, רובנו יכולים לבחור להתקיים בנוחות באמצעות אכילה של מוצרים שאין בהם בשר. ושאכילת בשרו של בעל חיים – בעיקר כשהדבר נעשה לצורך הנאה, ולא מתוך כורח – מהווה זלזול במעמדו המוסרי. לעשות זאת פירושו לומר: זהו סוג של יצור חי, שלהבדיל מן היצור האנושי, מותר לנו לנהוג בגופתו בצורה כזו. מותר לנו לגעת בגופתו, לטעום אותה, לאכול, להרוס – להנאתנו.

חתיכת גופה של יצור חי ומרגיש, שאנו מפיקים ממנה הנאה. תצלום: צ'אד מונטנו

אני מודה שאי היכולת שלי – לא, חוסר הרצון שלי – להפסיק לאכול בשר גרם לי לחשוב לעתים קרובות שאני אדם רע. לעתים ניסיתי למצוא לעצמי מוצא הגיוני: איזה דברים נוספים, שאני משוכנעת כי הם רעים מוסרית, אהיה מוכנה לעשות לשם הנאה? השלמתי עם כך שעבורי, אכילת בשר היא יותר מסתם עוד הנאה. זה יישמע עצוב, אבל אכילה (ובישול) של בשר היא אחת ההנאות הגדולות ביותר בחיי. אבל חשוב לציין כי במקום כלשהו מתחת לכל זה, אני כנראה מאמינה באחת האמונות הללו הקשורות בטבע, המקלות עלי: האמונה בכך שמותר לאכול בשר, אפילו כשאנחנו לא זקוקים לכך, כי זה טבענו. אנחנו קרניבורים! ברור, יש חלבון אפונה. ונכון, הרבה דברים ש״טבעיים״ לנו אינם טובים במהותם. אבל אנחנו חייבים להסתדר עם זה.

הבו לנו בשר-מעבדה איכותי הנגיש בקלות. אותה מנת בשר שלה אני זקוקה – הטעם, המרקם, מורכבויות הבישול – ללא צורך לאכול בעלי חיים שלצדם אנחנו חיים. הגיעו ימים טובים! או כך חשבתי, עד לא מזמן

אפילו אילו יכולנו להסתדר עם זה, אני רוצה להאמין שאכילת בשר היא רעה מוסרית. אני רוצה להסכים כי זהו יחס שאינו מכבד מספיק את היצורים שסביבנו. שצורת החיים שלי תהיה טובה יותר, מוסרית, אם אפסיק. ושהדבר קשור למשהו פשוט ועמוק יותר מן השאלה אילו בעיות ״מסדר שני״ מעוררות את התביעות המוסריות שלנו ומבחינות ביניהן: האם, כמו פיטר זינגר, אתם חושבים שעלינו להתמקד ביכולתם של בעלי חיים לחוש ולחשוב, או, כמו מרתה נוסבאום, עלינו להתמקד באפשרות שלהם לשגשג.

הבו לנו בשר-מעבדה איכותי הנגיש בקלות. אותה מנת בשר שלה אני זקוקה – הטעם, המרקם, מורכבויות הבישול – ללא צורך לאכול בעלי חיים שלצדם אנחנו חיים. הגיעו ימים טובים! או כך חשבתי, עד לא מזמן.

הבנתי שאני עצמי החמצתי עניין עמוק עוד יותר. עניין שאולי הרס את התקוות שתליתי בטכנאי מעבדה כמושיעי המוסריים

ראיתי ציוץ בטוויטר החוגג המבורגר חדש מבשר מלאכותי. כרגיל, ראיתי גם תגובות זועמות לשווא שצעקו ״למה הם לא פשוט אוכלים ירקות?״. בעבר, תגובות כאלה נראו לי מעצבנות ופשטניות; המחשבה שאם אינכם רוצים לאכול בשר, למה שתחפשו לו תחליף? מחמיצה עניין בסיסי: שרבים שאינם רוצים לאכול בשר עדיין סבורים שיש לבשר איכויות ייחודיות שכדאי לחקות – ולו רק הטעם הנפלא שלו. אבל אז הבנתי שאני עצמי החמצתי עניין עמוק עוד יותר. עניין שאולי הרס את התקוות שתליתי בטכנאי מעבדה כמושיעי המוסריים.

המבורגר אמיתי? או מלאכותי? אכן Impossible Burger. תצלום: ג'יימס (אגב, תפוחי האדמה מתפוחי אדמה)

וזוהי הבעיה, בעצם. אם החשש העיקרי שלי מאכילת בשר אינו רווחת בעלי החיים – או בעיות אחרות שניתנות (כנראה, בסופו של דבר) לתיקון, כמו הנזק לסביבה שנגרם בגלל חקלאות מואצת – או כל דבר מלבד נושא הכבוד שהזכרתי קודם, אז למה שאכילת בשר משוכפל תהיה ראויה? כלומר, האם אכילה של סטייק מבשר אנושי משוכפל לא תהיה בלתי ראויה במובן עמוק ביותר? והאם אין כאן משהו חמור יותר מגועל או חשש מפני הגברת הביקוש?

אפשר להשתמש באנלוגיה של יחס גרוע לבובות מין. דמיינו את אדון X עושה משהו לבובה שהיא חיקוי של אישה, משהו (ולא משנה מה) שאין ספק כי היה משפיל לו נעשה לאישה אמיתית. אני אומרת שיש משהו בלתי מוסרי בהתנהגות כזו מצדו של אדון X כלפי בובה שהיא חיקוי של אישה

כדי להבהיר, אפשר להשתמש באנלוגיה של יחס גרוע לבובות מין. דמיינו את אדון X עושה משהו לבובה שהיא חיקוי של אישה, משהו (ולא משנה מה) שאין ספק כי היה משפיל לו נעשה לאישה אמיתית. אני הרי לא צריכה לומר שהתנהגות כזו צריכה להיות מנוגדת לחוק – אף שישנם טיעונים חזקים בעד איסור חוקי על מכירה של בובות מין בעיקר אם הן בדמותם של ילדים. במקום זאת, אני אומרת שיש משהו בלתי מוסרי בהתנהגות כזו מצדו של אדון X כלפי בובה שהיא חיקוי של אישה. ולא משום שהדבר מעורר גועל, או שהוא עלול להגדיל את הסיכוי של התנהגות גרועה כזו כלפי נשים אמיתיות.

יש כאן רוע מוסרי עמוק יותר – הקשור לאופן שבו הבובה נועדה לחקות אישה. והדבר מחזיר אותנו לרעיון, שרמזתי קודם, ולפיו יש לבני אדם מחויבויות לכבד את היצורים החיים שסביבנו, מעבר ליחידים המסוימים. כן, במקרה של אכילת בשר לשם תענוג, חוסר הכבוד נובע מן ההתייחסות לגופו של יצור מסוים שהיה פעם בחיים. אבל אכילת בשרו גם היא, שוב, אמירה שלפיה סוג הייצור הזה הוא מסוג היצורים שאת גופותיהם אנחנו יכולים לאכול להנאתנו. באורח דומה, התנהגותו של אדון x כלפי שכפול-האישה מייצגת חוסר כבוד כלפי המין הנשי.

זאת סמנתה: בובת מין עם אינטליגנציה מלאכותית, תגובות מגוונות ויכולת להשמיע קולות של הנאה על פי האופן שנוגעים בה והאופי שנבחר לה - הכול פיתוח של המהנדס סרג'י סנטוס מברצלונה. תצלום: Florian Voggeneder

הדבר נכון גם ביחס לדוגמאות אחרות של התנהגות בני אדם כלפי תחליפים באורח שעשוי להיות בלתי מוסרי אם מי שכלפיהם מופנית ההתנהגות היו יצורים אמיתיים מהסוג שהתחליפים מייצגים

הדבר נכון גם ביחס לדוגמאות אחרות של התנהגות בני אדם כלפי תחליפים באורח שעשוי להיות בלתי מוסרי אם מי שכלפיהם מופנית ההתנהגות היו יצורים אמיתיים מהסוג שהתחליפים מייצגים. דמיינו משחק מחשב שבו השחקנים יכולים לבחור לסטות מיעד המשחק, ולענות בני אדם או בעלי חיים וירטואליים, החולפים על פניהם, רק לשם ״בידור״ נוסף. שוב, אני לא צריכה לומר שסוג כזה של משחק צריך להיות בלתי חוקי כדי להדגיש את הרוע המוסרי שכרוך בו כנראה. ואני לא צריכה לומר שכל סוגי ״גרימת הנזקים״ הווירטואליים – מרמיסה בשוגג של חרקים וירטואליים ועד פעולה מתוך הגנה עצמית כדי לשמור על האווטאר שלכם – הם בהכרח רעים מוסרית.

אז מה המשמעות של כל זה בנוגע לבשר המגודל במעבדה? סטיק שגודל במעבדה אינו חלק מייצור שהיה בעבר בחיים, ממש כפי שבובת מין מעולם לא הייתה בחיים. אבל, האם בעצם אכילתו איננו מפגינים חוסר כבוד כלפי סוג היצורים החיים שאת בשרם הבשר המלאכותי אמור לחקות? האם איננו לוקים באותו כשל מוסרי שבו לוקה מי שמתעלל בבובה?

יש כאן הבדל חשוב. אני מתארת לעצמי שאיני היחידה שצריכה להרחיק את אכילת הבשר שלה, מנטלית, מן המחשבות שעולות בי מיד על הייצור שאת גופו אני אוכלת. אני מרגישה את זה בעוצמה גדולה במיוחד כשאני פוגשת את בעל החיים כולו: חסילון ענק במחבת, שעיניו השחורות הקטנות ומחושיו עדיין במקומם; חזיר על שיפוד מעל אש. כמה הייתי רוצה שהדבר הזה שאני אוהבת – בישול ואכילת בשר – לא היה קשור לגופות של יצורים שהיו פעם חיים. אילו רק יכולתי למצוא סיפוק בגזרים או אבנים.

כשאנחנו אוכלים את המוצרים הללו, אנחנו עדיין מפגינים חוסר כבוד. לא מדובר כאן בארנבונים משוקולד או עוגיות דמויות אדם. בשר המגודל במעבדה אינו טוב מכדי להיות אמיתי, אבל הוא כנראה אמיתי מדי מכדי להיות טוב

התשוקה שלי לתחליפי בשר מספקים דיים נובעת לכן במיוחד מכך שאני שונאת את העובדה שהבשר מגיע ממי שהיו פעם בחיים; מן האשמה שאני חשה בגלל שאיני מפגינה כלפיהם כבוד. אבל אני מניחה שזה אינו נכון ביחס להתעללות בבובת מין. אדון X בוודאי נוהג כך כלפי העתק-האישה  כי המחשבה לנהוג כך באישה אמיתית קודם לו – גם אם הוא שונא את עצמו משום כך.

האם יתכן שהלבורנטים יושיעו אותי בכל זאת? נראה שאכילה של בשר שגודל במעבדה טובה יותר מאכילת בעלי חיים מתים, לא רק במונחים של החשש לרווחת בעלי החיים, אלא גם במונחים של הפגנת כבוד. עם זאת, כל עוד מטרת אנשי המעבדה היא לשחזר במדויק את התכונות של גופות בעלי החיים – הטעמים, הריחות, המרקמים הללו שאנחנו אוהבי הבשר חומדים – אז כשאנחנו אוכלים את המוצרים הללו, אנחנו עדיין מפגינים חוסר כבוד. לא מדובר כאן בארנבונים משוקולד או עוגיות דמויות אדם. בשר המגודל במעבדה אינו טוב מכדי להיות אמיתי, אבל הוא כנראה אמיתי מדי מכדי להיות טוב.

רבקה לואו (Lowe) היא פילוסופית פוליטית המתעניין במיוחד בזכויות, חירות ושוויון. היא משמשת יועצת בנושאי פילוסופיה של הכלכלה והפוליטיקה, והיא חברת סגל בכירה במכון קנטרברי באוקספורד. הא הייתה הראשונה לעמוד בראש צוות החשיבה FREER והיא ממייסדי המאבק לזכויות האזרח שכותרתו Radical.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תרגם במיוחד לאלכסון: דפנה לוי

תמונה ראשית: המבורגר מעבדתי על בסיס סויה מהונדסת גנטית ורכיבים אחרים, שלא ממקור חי, תוצרת Impossible Burger. תצלום: טד איתן